כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

למה כל החקלאים גידלו פה טבק לפני מאה שנה? איך הכינו פעם תרופת רצפט? מה קרה לחלום על בניית נמל בנהרייה? לאן נעלם מפעל פיליפס בנתניה? ומה גרם לכל האופים בארץ להשבית את המאפיות בתקופת הצנע? פרק מיוחד של 5 סיפורים קצרים על חלומות שבורים בכלכלה הישראלית, פרויקטים כלכליים שסימלו איזושהי תקוות לבוננזה כלכלית גדולה או קטנה שהסתיימו במפח נפש, אבל לפעמים גם בנחמה קטנה.

די מהר אחרי שצה"ל השתלט על רצועת עזה בעקבות הקטסטרופה של 7 באוקטובר  2023, התחילו להישמע דיבורים על חידוש התיישבות יהודית שם. שרים בממשלת נתניהו מדברים על מכך שוב ושוב לרבות על צעדים לעידוד הגירה של האוכלוסייה הפלשתינאית מחוץ לעזה. במקביל התחילו גם התארגנויות כדי להקים התנחלויות ברצועה. תא"ל במיל. דובי גזית שהיה בשעתו ראש המנהל האזרחי ברצועת עזה ומכיר את הרצועה על שלל מצוקותיה, מזהיר מפני השקיעה בבוץ העזתי ומפני הרעיונות לחזור ולהקים שם התנחלויות.

על מה אתם חושבים כשמדברים על "מיזוג"? מיזוג הוא תהליך עמוק, רב-ממדי, מאתגר אך הוא בעיקר – הדדי. מה שאומר שלעתים, על החברה הממזגת לאמץ תהליכים של החברה המתמזגת. Telit Cinterion היא חברת הייטק גלובלית שמייצרת ומפתחת מודולים בטכנולוגיות שונות ל-IOT (האינטרנט של הדברים). החברה ביצעה כבר למעלה מ-10 מיזוגים. בפרק הזה ימית סלע, CIO של החברה, מסבירה אילו אתגרים שונים קיימים בעת מיזוג חברה, מתי כדאי לאמץ תהליכים או טכנולוגיות של החברה שמתמזגת, מדוע עדיין קיים אתגר גם כשמדובר בטכנולוגיות או מערכות זהות? ואיך כל זה קשור גם לאתגרים תרבותיים ופסיכולוגיים?

באוגוסט האחרון ערכנו את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך, שכולו נסוב סביב מגידו. במפגש אירחנו במועדון הגריי בתל אביב, למול קהל חי של למעלה מ-300 איש, את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שהיא מעין סיור וירטואלי בתל המפורסם.
בשיחה שמהווה מעין סיכום של כ-30 שנות חפירה של ישראל בתל (כן, מאז 1994!) תהינו על חשיבותו ההיסטורית של התל באופן כללי ובארכיאולוגיה של ארץ ישראל בפרט. מי חפר במהלך השנים בתל? מהם המונומנטים העיקריים מתקופת הברזל שנחפרו באתר ומדוע הם כה מיוחדים? מהי "סטרטיגרפיה" ומדוע היא כל כך חשובה למדע הארכיאולוגיה? מה תרומתו של התל לאותה סטרטיגרפיה, שממנה ניתן להסיק על לוחות זמנים, אירועים ואף להשליך על תלים וערים חרבות אחרות במרחב הלבנט? איך הארכיאולוג "רואה" את התל בשלושה מימדים?
כמו כן בשיחה: מה תרומתו של התיארוך בפחמן-14 להבנת ההיסטוריה של התל? מהן התקופות השונות בהיסטוריה של התל והאם הן יכולות ללמד אותנו דבר מה אודות האזור? מה ניתן לספר לגבי התל בתקופת המלוכה? ומה בדבר ימי שושלת בית עומרי ומגידו? מה דעתו של פרופ' פינקלשטיין אודות שערי העיר המפורסמים ותיארוכם האפשרי לימי שלמה המלך, על-פי יגאל ידין? האם באמת היה במגידו "מפעל" להרבעת וייצוא סוסים?
על זאת ועוד בפרק המיוחד שלפנינו, פרק שהוקדש לזכרו של חברנו דור חנן שפיר ז"ל, שנרצח ב-7.10.2023.

קל מאוד לבנות את ה-80% הראשונים באפליקציות מבוססות LLM, אבל ה-20% האחרונים ממש לא פשוטים.
בפרק הזה, אני, עמית בן דור, מארח את אלמוג באקו – יזם בינה מלאכותית בעל ניסיון עשיר בהקמת סטארטאפים ובבניית אפליקציות מבוססות מודלי שפה גדולים. יחד ננסה להבין למה כל כך קשה להפוך תוצאה ראשונית ומרשימה לאפליקציה יציבה שמגיעה לפרודקשן, ולמה עבודה עם LLM היא לא רק הנדסה, אלא דורשת גם חשיבה מחקרית.


במהלך הפרק נדבר על האתגרים, הפרקטיקות, והפרדיגמות שמובילות להצלחה, כולל עקרונות משולש ה-LLM ותובנות מעשיות מאלמוג עצמו. ניגע גם בסיפורים מהשטח ונציע דרכים להתמודדות עם המורכבויות שבשילוב המודלים הללו במערכות אמיתיות. פרק חובה לכל מי שמתעניין ב-AI Engineering ובפיתוח אפליקציות מתקדמות.

האזנה נעימה,
עמית.

האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים במעבדה.

איך נולד אחד הקמיעות הנפוצים ביותר בעולם, ואיך הוא הצליח לחדור לכל דת אותה הוא פגש?

Prof. Uwe Platzbecker from Leipzig and Prof. Moshe Mittelman from Tel-Aviv in an interesting conversation on the various available therapeutic modalities for patients with lower-risk MDS.

Nation state threats are often portrayed as the "irresistible forces" of cyber threats, with little qualification. Joseph Price of Deloitte joins us to dig deeper - what are nation states capable of, what are they up to, and how should we interpret the information that is available to the public?

פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, אנשי טיפול, הם עוסקים בדבר הכי רגיש, עדין וסבוך בעולם: הנפש שלנו. במשך שנים האמונה הרווחת היתה שאחד המקצועות המוגנים ביותר מפני אוטומציה הוא המקצוע שלהם. אחרי הכל, מי ירצה להפקיד בידיים של מכונה, בידיים של צ'אטבוט או תוכנה, את הנפש שלו? מי ירצה שבוט ייתן לו עצות, יאבחן אותו, יציע לו דרכי טיפול?
אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים למפל של תוכנות, אפליקציות ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית שמציעים בדיוק את זה. הם מציעים שיחה, הם מציעים ליווי וחלקם אפילו מציעים טיפול. אין שם אף אחד, בצד השני של השיחה, יש שם מכונה, אבל מיליוני בני אדם ברחבי העולם פונים אליהם.
בחלק השלישי והאחרון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה ננסה להבין האם אנחנו מוכנים לעידן הרובוט מטפל? כי העידן הזה קרוב, הוא הרבה יותר קרוב ממה שאתם חושבים.

קישורים:
ממתינים לטיפול כמעט שנה
https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13906254

הסיפור מאחורי Woebot
https://spectrum.ieee.org/woebot

חוקרי מוזילה בדקו את אפליקציות בריאות הנפש
https://foundation.mozilla.org/en/privacynotincluded/categories/mental-health-apps