כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

איך בונים מודלי שפה בעברית? למה זה כל כך מורכב, יקר, ודורש כל כך הרבה מתנדבים? והאם מודלים מקומיים בקוד פתוח יכולים באמת להתחרות במפלצות הבינה המלאכותית של OpenAI וגוגל?

בפרק הזה של "עושים תוכנה" מתארח, שוב, ים פלג. לים יש רקורד עשיר מאוד בפיתוח ומחקר סביב AI. הוא מדורג בין המובילים בעולם במדע נתונים תחרותי והחזיק לאורך השנים בכמה שיאי עולם בקטגוריות השונות בתחום. הוא אחד ממפתחיה הראשונים של ספריית הבינה המלאכותית הפופולרית: Keras, ומשמש כמנכ"ל חברת סטארט-אפ שאותה הקים, Deep Trading Ltd, חברת מסחר פיננסי גלובלית, שנשענת על ניסיונו במדעי הנתונים, תכנות ואלגוריתמים. 

אבל ל-"עושים תוכנה" הוא הגיע הפעם בעיקר כדי לדבר על פרויקט מיוחד, מקומי, שבו הוא מעורב: Ivrit.AI. מיזם ללא מטרות רווח שמטרתו לאפשר תמיכה איכותית בעברית בכלי בינה מלאכותית. אלפי מתנדבים בפרויקט אוספים ומתייגים מאגרי מידע בעברית שלבסוף משוחררים לקהל הרחב ברישיון נוח לשימוש המאפשר לפתח מודלים ושירותי בינה מלאכותית בעברית. המיזם הושק לפני כשנה ואחד היישומים הראשונים שלו הוא מודל תמלול ראשון בעברית, שלפי הדיווחים מתעלה על ביצועי כל המודלים האחרים הקיימים כיום.
תפקידו של ים הוא אימון המודל, ויש לו המון דברים מרתקים לספר עליו, על עתיד מודלי השפה, ועל הדרך קדימה עבור הבינה המלאכותית בכלל.

האזנה נעימה,
בועז לביא

לפרק הקודם עם ים:https://www.osimhistoria.com/software/ep123-machine-language

לאתר הפרויקט של Ivrit.AIhttps://www.ivrit.ai/en/ivrit-ai-2/

תודעה מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, אך האם ייתכן שאי פעם נמצא תשובה להיכן היא נמצאת? האם היא נמצאת במוח או מהות רוחנית בלי התגלמות פיזית כפי שטענו הדואליסטים? האם לבעלי חיים יש מודעות? והאם למחשבים תהיה מודעות? הפעם פרופ' למדעי המוח בבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ליעד מודריק, עונה על כל השאלות הקשות בנושא תודעה ומודעות.

השבועות האחרונים בעולם הבינה המלאכותית היו די משוגעים ולרגע יש תחושה שהדברים מתקדמים במהירות כל כך גדולה עד שקשה לתפוס אותם. קייסי ניוטון, העורך של הניוזלטר Platformer ואחד המגישים של הפודקסט Hard Fork של "הניו-יורק טיימס", קורא לזה בשם "AI Vertigo". זה שם לא רע בגלל ש"וטריגו" מתאר מצב שבו למרות שאנחנו עומדים במקום ולמרות שהסביבה שלנו לא זזה, אנחנו מרגישים שכל מה שסביבנו נמצא בתנועה, שהכל מסתחרר במהירות.
אני בדרך כלל נמנע מלדווח על "החידושים האחרונים" אבל לפעמים יש הצטברות של כל כך הרבה חדשות שאין ברירה אלא לעצור לרגע על מנת לנסות ולעשות סדר.
החזיקו חזק, זה פרק שעושה סחרחורת.

קישורים:
הרובוטית סופיה נושאת את הנאום המרכזי בטקס הסיום
https://www.nytimes.com/2024/05/15/nyregion/dyouville-university-commencement-robot-speaker.html

למה הצוות שאחראי על הבטיחות ב-OpenAI התפרק
https://www.vox.com/future-perfect/2024/5/17/24158403/openai-resignations-ai-safety-ilya-sutskever-jan-leike-artificial-intelligence

סקרלט ג'והנסן כועסת על OpenAI
https://www.theverge.com/2024/5/20/24161253/scarlett-johansson-openai-altman-legal-action

איך נשמעת פרסומת כנה עם קריצה? כמה סוגים של רוסים יש? ומה עמרי מצא בשאלות ותשובות שהשאיר אותנו בלי אוויר?

אחת המטרות החשובות של מותגים בעולם היא לגרום ללקוחות לבצע רכישה נוספת של המוצר שלהם, אבל איך עושים את זה? ולמה זה לא כל כך פשוט כמו שאנחנו חושבים? בפרק הזה צביקה וישנייבסקי, SVP Marketing בחברת Yotpo מספר לנו כיצד החברה עוזרת למותגים להפוך את הלקוחות שלהם ל-lifetime shoppers, איך הם מתאימים את המוצר ללקוח על בסיס דאטה, והאם data driven company היא סיסמא או מהות?  צביקה ממליץ: לקרוא את הספר "Amp It Up" מאת פרנק סלוטמן, ספר טוב לאופרטורים ולעקוב אחר הבלוג של תומאס טונגוז שמדבר על טרנדים עכשוויים גם בעולמות הדאטה.

רפואה אינה מורכבת רק מרופאים ורופאות, אלא גם מכל הצוות המטפל, שדואג למטופלים בין אם בבתי החולים ובין אם בקהילה.
אתי רוזנברג, מנהלת המחלקה לפיתוח ולחדשנות באֲחָיוּת בשירותי בריאות כללית, מספרת על חשיבות הקשב במקצוע, שזה עתה שינה את שמו מ"סיעוד" ל"אֲחָיוּת", על היכולת להמציא, לאלתר ולתת מענה ועל הובלת חידושים בעולם שנדמה עד כה כשמרני.

יום לאחר הכרזת העצמאות החלה פלישת הצבאות הסדירים של מדינות ערב. מקלעי הסטן והמרגמות של 'ההגנה' לא יספיקו מול המטוסים והטנקים של צבאות מצרים וסוריה, אבל אמברגו נשק מונע ממדינת ישראל הצטיידות שתגשר על הפער. אז איך משיגים נשק בכמות, באיכות ובמהירות? ומי בדיוק ישלם עליו?
בסדרה החדשה של 'כשבגרוש היה חור' נדבר על מלחמת העצמאות ועסקת הנשק שתעזור לנצח אותה.

בעשרה ביולי, 1943, אחרי חמישה ימי לחימה - כבר היה ברור לפיקוד הגרמני הבכיר שמבצע "מצודה" לכיבושה של בליטת קורסק לא מתנהל כמתוכנן. בצפון ובדרום הבליטה נתקלו הכוחות בהתנגדות עיקשת של המגנים הרוסים וספגו אבידות כבדות. 
גורלו של מבצע מצודה, אם כן, היה מונח כעת על כתפיה של הארמיה הגרמנית הרביעית, שכוחותיה הצליחו לחדור לעומק השטח הרוסי ולהבקיע את שתי רצועות ההגנה הראשונות. הרוסים לא עמדו מנגד, כמובן. העיר קורסק הייתה אחד המרכזים התעשייתיים החשובים בדרומה של רוסיה: אריך פון מאנשטיין, הוגה תוכנית מצודה ומפקד החזית הדרומית, העריך כי כיבושה של קורסק יאלץ את ברית המועצות לחתום על הפסקת אש, ויאפשר לגרמניה הנאצית להתמקד בהדיפת כוחותיהן של בעלות הברית במערב אירופה ובים התיכון. אם כן, שתי ארמיות סובייטיות שעד כה הוחזקו בעתודה, דהרו כעת מערבה כדי לפגוש את הכוח הפולש ליד העיירה פרוחורובקה.

האזנה נעימה,
רן