כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

הכוח של הזיכרון הוא לקחת את העבר ולהנכיח אותו בהווה. בכך, במובן מסויים, אנחנו משככחים במעט את הכאב על מה שכבר איננו. וזה, אולי, מה שאנחנו מבקשים לעשות לאחר אובדן. לזכור, כלומר להמשיך לחיות איתו ובכך "להחיות" אותו בליבנו. הפעם בפרק מיוחד ליום הזיכרון, נדבר על יצא הלמידה והסקרנות של ניב רביב ז״ל שנרצחה במתקפה האכזרית בשבעה באוקטובר יחד עם בן זוגה ניראל. בעזרת סיפורי המשפחה והחברים נבין מה ניתן ללמוד מהם ואיך אפשר ליישם זאת בפועל בחיינו.

האירוע התקיים במסגרת פרויקט "אחים לנצח", שהוקם לאחר ה 7.10 כדי לזכור באופן עמוק ומשמעותי יותר את הסטודנטיות והסטודנטים של נפש יהודי אשר נרצחו במתקפת הטרור האכזרית. תוכלו גם אתם לקחת חלק כאן https://achimlanefesh.org.il/al/

The Mitre CWE - Common Weakness - database talks about kinds of problems that can show up in the future - future zero days - rather than CVE that talks about what vulnerabilities were discovered in the past. Susan Farrell walks us through the CWE and how both vendors and owners & operators use it.

מה גרם ליונתן קופלב, שחיין שקבע קריטריון אולימפי, לא להשתתף באולימפיאדה ואיך זה יכול היה להימנע?
בפרק זה נשוחח עם יונתן קופלב, מאמן, שיאן ישראל ואלוף אירופה, על אימון יתר. הוא יסביר איך מאזנים בין האימונים לשגרת החיים, איך זה קשור לאופי של המתאמן, מה ההבדל בין גברים ונשים ומה עושים עם שחיינים שמבקשים להעמיס על עצמם יותר?

חלק שני בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.

אם אתם מספרים לדורון מה האקדמיה ללשון העברית אומרת, הוא יגיד לכם שהוא לא מקשיב לאקדמיה ללשון העברית, כי הם נודניקים. אבל למה הם נודניקים, מי הם בכלל, ולמה הפסקנו להקשיב להם? מתברר שאם מקשיבים, יש להם כמה טיעונים טובים - מה שלא הופך את דורון לפחות עצבני

בשנים האחרונות יש מחשבה אחת, שאלה אחת שאליה אני חוזר פעם אחר פעם: מה קורה כאשר תרבות הופכת אובססיבית לרעיון, ובאופן יותר ספציפי, מה קרה לנו מהרגע שהפכנו אובססיביים למספרים? 
אנחנו מודדים הכל, מדרגים הכל, רואים את העולם דרך העיניים של המספרים, אבל למה? למה החלטנו שזו הדרך הכי מוצלחת להבין את המציאות ומה קרה לאופן שבו אנחנו רואים את העולם ואפילו את עצמנו, מהרגע שהתחלנו להצמיד מספר לכמעט כל דבר?
בניסיון לענות על השאלות האלו ועל רבות נוספות, התייעצתי עם מומחים, קראתי מחקרים, ראיינתי אנשים והלכתי לאיבוד בעולמות תוכן שונים ומשונים: כלכלה, אסטרונומיה, צבא, פילנתרופיה, רפואה, פסיכולוגיה ואפילו שוק העבודה. זה היה מסע משוגע. את תוצאות המסע קיבצתי לסדרה אינטימית ואישית בת 11 פרקים שתעלה בפודקסט חדש ששמו "סערה מושלמת". 
הפודקסט "סערה מושלמת" יושק בימים הקרובים ובפרק בונוס מיוחד אני מספק למאזיני "עושים טכנולוגיה" הצצה ראשונה.
חפשו את "סערה מושלמת" באפליקציית הפודקסטים שלכם ותקבלו עדכון ברגע שיועלו פרקי הסדרה.

"סערה מושלמת" ב-Apple Podcasts
https://podcasts.apple.com/podcast/id1742404005

"סערה מושלמת" בספוטיפיי
https://open.spotify.com/show/2IIVEx404ubtOF0CsQCjAd

"סערה מושלמת" - עמוד מתעדכן
https://www.popup.co.il/ps

ההייפ סביב מילת הקסם AI לא נגמר, אבל באופן מפתיע – חברות בתחום ההייטק לא תמיד יודעות מה לעשות עם המילה הזאת ולאן לקחת אותה, ולפעמים היא אפילו מעוררת פחד. איך מעמידים את ה-AI בקדמת הבמה? איך בונים אמון והבנה עם עולם מושגים טכנולוגי חדש?

עמית בן דור, שהיה עד לאחרונה ראש מחלקת AI ב-Artlist והיום הוא ה-CTO והמוביל הטכנולוגי ב-Fintastic, חברה שמפתחת פלטפורמה לניהול תקציב וחיזוי לחברות גדולות, הגיע כדי לדבר בדיוק על זה. שוחחנו על הרוד-שואו המתמיד שחייבים לעשות בתוך הארגון סביב נושא ה-AI, על החששות ועל הדימוי הבעייתי של מילת הבאזז, על צורת הפיתוח החדשה סביב AI, שמזכירה יותר מחקר מדעי מאשר בנייה הנדסית סטנדרטית, על הפרויקט הנכון להתחיל איתו, ועל החשיבות הקריטית של מיקום מחלקת ה-AI בתוך החברה: למי היא כפופה ואיך מביאים אותה לעמדת השפעה נכונה.

האזנה נעימה,
בועז לביא

אחד המאפיינים שהשפיעו במידה הרבה ביותר על ירושלים של שלהי בית שני - ואולי אפילו
קודם לכן - הייתה העליה לרגל לבית המקדש. מאות אלפי היהודים שנהרו לעיר בשלושת
הרגלים הציבו בפני פרנסי העיר אתגרים משמעותיים של מזון, שתיה, לינה וטהרה, ולאופן
שבו התמודדו אנשי ירושלים עם האתגרים האלה היו השלכות לוגיסטיות וכלכליות אדירות
שהשפיעו על הפעילות הכלכלית של העיר כולה.

האם אימוץ AI הוא פרויקט טכנולוגי או עסקי? ד"ר יובל דרור מקבל משלומי כהן, מוביל פרקטיקת ה-AI ב- Deloitteישראל, אינספור תובנות מרתקות על האופן שבו ארגונים מיישמים – או למעשה צריכים ליישם – כלי בינה מלאכותית.
התובנות הללו בהחלט יפתיעו אתכם. וגם: מדוע ניצחונות קטנים לאורך הדרך עדיפים בהרבה מניצחון אחד גדול - ולמה לא כדאי לכם להתאהב ב-AI...
שלומי ממליץ: לראות את הסדרה הדוקומנטרית "נקודת מפנה - הפצצה והמלחמה הקרה" ולעקוב אחר חברת Dataiku, שמתפתחת ללא הפסק. 

בערבו של הארבעה ביולי, 1943, שקט מתוח שרר במבלט קורסק. משני צידי החזית ערכו שלושה מיליון לוחמים הכנות אחרונות לקראת יציאה לקרב. למעלה משמונת אלפים צוותי טנקים תדלקו את כלי הרכב המשוריינים שלהם וטענו אותם בפגזים. עשרות אלפי קציני ארטילריה בדקו את טבלאות הירי שלהם. 
סביר להניח שהפיקוד הסובייטי לא הופתע יתר על המידה: הרוסים ידעו כבר מאז חודש מאי על כוונתם של הגרמנים לתקוף את בליטת קורסק. הדחיות החוזרות ונשנות של מבצע "מצודה" - נתנה בידיהם די זמן להכין במבלט שלושה מערכי הגנה מבוצרים באורך כולל של אלפי קילומטרים. אבל לגרמנים היו שני קלפים משמעותיים בידם. הראשון היו שני דגמי טנקים חדשים, והשני היה גנרל-פילדמרשל אריך פון מאנשטָיין, מי שנחשב למפקד ולאסטרטג הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמת העולם השניה.