כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

לסיכום הסדרה על פנחס ספיר, ראיון עם רועי גרון. איך ההתערבות של ספיר בכלכלה הפכה למדרון חלקלק?
האם היתה דרך חכמה יותר להשקיע את כספי השילומים? והאם יש פתרון לבעיות של עיירות הפיתוח?

כולם אומרים שאסור לסמוך על ויקיפדיה, וכולם גם משתמשים בה, כל הזמן. עד כמה אפשר לסמוך על האנציקלופדיה הגדולה ביותר בהיסטוריה, שכל אחד יכול לערוך? דורון בודק עובדות בויקיפדיה בתחום היחיד שהוא מוסמך בו ומתרגז על יצורי ים עם שם טיפשי.

אני מגיש את "עושים טכנולוגיה" ממארס 2019 ועד היום, חמש שנים רצופות; כמעט מאתיים פרקים שמכילים יותר מחצי מיליון מילים. לאורך השנים נשאלתי כל מיני שאלות (חלקן מוזרות) ולמדתי כמה דברים על האופן שבו אפשר לספר סיפורים על טכנולוגיה, על מרואיינים, על מאזינים ועל התגובות שלהם. לרגל המאורע החגיגי החלטתי לעצור לרגע ולהעלות פרק אחר, שונה ואישי שבו אני מספר סיפורים שבדרך כלל לא שומעים, נותן כמה טיפים ליוצרים מתחילים וגם בוחר את הפרק האהוב עליי בכל אחת מחמש השנים האחרונות.

מה הבעיה עם תפוח אדמה מוקרם? מה זה לונה פאק? ואיך הצלחנו שוב לשלב את אלאדין בפרק?

נדמה כי האו"ם, שקם על חורבות מלחמת העולם השנייה,מרבה לבקר ולנגח את מדינת ישראל. האם האו"ם, אשר חרט על דגלו את שיתוף הפעולה וקידום נושאי ביטחון, צדק, זכויות אדם ושלום עולמי, באמת נגדנו?
איך הכל התחיל? מדוע היחסים בין ישראל והאו"ם לא זוכים כיום לעדנה? מה מקומה של אמירתו של בן גוריון "או"ם שמום" בנושא? מה היו העליות והמורדות ביחסי ישראל והאו"ם במהלך השנים ואיפה אנחנו ישראל הקטנה עומדת במשחק הפוליטי הבינלאומי?

על כל זאת ועוד, נשוחח עם ד"ר ירון סלמן, מרצה באוניסרסיטת בן גוריון ובמכללת עמק יזרעאל.

איך יוצרים עולם שבו יהיה לנו קל יותר לסגל הרגלים? במה בכלל תלויים הקשיים שלנו לייצר הרגלים בריאים וטובים יותר? ואיך מתמידים ביצירת הרגל חדש? חלק שני בשיחה עם יהודית כץ, מנחת הפודקאסט "חושבים טוב", יזמית, יועצת, מרצה וכותבת שמסבירה את מעגל ההרגל דרך התבוננות על דרכי החשיבה שלנו והשפעת הסביבה המקיפה אותנו.

אחרי שבפרק הראשון עסקנו בקושי לזהות קשרים סיבתיים בין משתנים, בפרק הזה נפנה לפתרונות. בעזרת דוגמאות רבות, הכוללות את הקרדיט ההיסטורי למפתחי השיטות השונות, הפרופסור מסביר איך בכל זאת אפשר לזהות קשרים סיבתיים ללא ניסוי מבוקר.

קפה הוא לא רק משקה פופולרי - הוא גם חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית: אנחנו עושים הפסקת קפה בעבודה, נפגשים עם לקוח בבית קפה, יושבים על קפה עם החברה הכי טובה ואורזים פק"ל קפה למילואים.
קפה הוא לא המשקה היחיד, כמובן, שתופס מקום משמעותי כל כך בתרבות שלנו: בירה ויין, למשל, הם משמעותיים לא פחות ואולי אפילו יותר. אבל הבירה והיין מלווים את בני האדם מזה אלפי שנים, בעוד ששתיית קפה היא עניין חדש יחסית: כמשקה, הקפה נכנס לחיינו לפני כארבע מאות שנה בסך הכל. אז, איך בכל זאת הצליח הקפה להפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית בכל כך הרבה מדינות ותרבויות ברחבי העולם, בפרק זמן קצר כל כך?

האזנה נעימה :-)
רן

כשיובל שוסטר יוצא להילחם במחבלי החמאס שתוקפים את הקיבוץ שלו מפלסים, אבא שלו אלון מרגיש כמו אברהם אבינו ששלח את בנו לעקידה. אלון שנמצא באותן שעות בחמ"ל של הקיבוץ, לא יודע מה קורה בחוץ עם הבן שלו. יובל נלחם במחבלים במפלסים, הצטרף לכוחות בכפר עזה ובמסגרת תפקידו הצבאי כקצין לוחם נכנס להילחם בתוך עזה.