כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

מה זה אפקט הריחות? מה קורה ב VIP? ומי הפוליטיקאי הישראלי שמככב בסרט הוליוודי מוכר?

"אחרי אירועי השבעה באוקטובר המצב היה קשה מאוד ועצוב מאוד אבל לא קטסטרופלי" מספר ד"ר ליאור אלפרוביץ', היסטוריון, ומרצה בנפש יהודי לרוני קרביץ. מה הסוד המנהיגותי שהפך את היהדות לאחת התרבויות השורדות ובעתיקות בעולם? מדוע המצב לא גרוע כמו שחשבנו? כמה אנשים עלו ארצה מתחילת המלחמה, ומה ההנהגה שלנו צריכה לעשות כדי לשקם אמון שנפגע?

מלחמת ששת הימים נחשבה למלחמה מורכבת ביותר שהובילה לניצחון הירואי. תחושת אופוריה אפפה את הציבור הישראלית ותחושת האחדות הלאומית יוחסה למשה דיין, שירד את תפקיד שר הביטחון מלוי אשכול, כארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה. איך התקבלו החלטות באותה המלחמה? מי באמת הניח את התשתית להתנהלות צבאית נכונה? מדוע בחר אשכול לוותר על התהילה? ואיך נראו ימיו החארונים?

Mrs. Iris Yahal, founder and director of MDS Israel Support Group (Israel MDS Foundation), discusses with Dr. Moshe Mittelman of Tel-Aviv, an MDS expert, several issues that are within the interest of MDS patients and families, including issues related to quality of life and the participation in clinical trials.

שיטת ספיר.
פרק חמישי ואחרון בסיפור על האיש והשיטה. פרשות שחיתות, משברים כלכליים, מלחמת יום כיפור וטרגדיות בחיים האישיים- אלו הארועים שלרוע המזל מהווים את אקורד הסיום בסיפורו של פנחס ספיר. השיטה בה בחר לקדם את הכלכלה הישראלית הביאה אמנם לצמיחה ופיתוח, אבל גם יצרה בעיות קשות שהוא מבין שעליו להתמודד איתן בזמן הקצר שנותר לו בתפקידו כשר אוצר. כיצד ספיר יתמודד עם המצב? והאם מורשתו תשרוד את גל פרשות השחיתות שישטוף את המדינה בשנות השבעים?

בזמן המלחמה אנו עדים למעורבות הולכת וגוברת של ארה"ב בנושאים פנים ישראליים - אבל האם המצב היה כך תמיד? מה ההיסטוריה המשותפת בין המדינות יכולה לספר לנו? האם הקשר היה תמיד כה טוב? איך הוא התפתח לאורך השנים? מה היו נקודות השפל ונקודות המפנה ביחסים המורכבים הללו?

על כל זאת ועוד, נשוחח עם ד"ר נתן ארידן, חוקר במכון בן גוריון לחקר ישראל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו.
מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט מאונ' בר אילן, שגם מתארחת בפרק זה של "עושים תנ"ך", היא אשר הסיטה עבורי את נקודת המבט על המגילה מעולמות ה"אולפנא פינת מחשבות טובות וסיסמאות ריקות" אל עבר העולם המחקרי-היסטורי.
אז מי היה קהלת? האם באמת מדובר בשלמה המלך? מה בין היסטוריה למסורת בעניין הזה? מתי חי הסופר הפילוסוף ומדוע פרופ' סמט מאחרת את זמן חיבור המגילה? היכן מקומו בקאנון? מהי השפה המיוחדת של קהלת השופכת אור חדש - היסטורי הלניסטי ופילוסופי על הטקסט? מה מתכוון קהלת כשהוא אומר "מקרה"? מה דעתו על החיים שאחרי המוות ואיך, מבין השורות ניתן ללמוד על ההיסטוריה של תקופתו המשתקפת בדעותיו אודות נושא זה?על כך ועוד בפרק שלפנינו.

האזנה נעימה,
יותם

אשכול תמיד רצה להיות חקלאי, אך כשנקרא לתפקיד שר הביטחון, נענה מיד בחיוב והסביר כי צרכי המדינה תמיד לפני צרכיו שלו. בפרק הזה נעסוק בדרכו של אשכול משר ביטחון לראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

מה אומרים כשחייבים לפרגן? מה כתוב בדף המסרים של ממלכת החלבה? ומה הקשר של לב אמיץ לשוק?