כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

על פניו, הכל בסדר. אתם גרים בדירה יפה, עובדים בהייטק, חברים שאתם אוהבים, אתם אפילו מוצאים זמן לתחביבים שלכם. אבל כל יום דומה לקודמו ולאט לאט הופכת נוכחת יותר שאלת הלמה. למה אני פה? למה לקום בבוקר? זוהי שאלת המשמעות. איך חיים בעידן שבו אין אמת אחת, זהות אחת ולכל אחד יש את הזכות לבחור את דרכו וערכיו? היכן נמצאת אותה משמעות ומה התפקיד שלה בזמני משבר?
אורחת בפרק: ד"ר פנינית רוסוב נצר, מרצה וחוקרת, ראש החוג לחינוך במכללת אווחה מנהלת תוכנית הלוגורתפיה באונ' ת"א, מחברת ועורכת שותפה בספרים בנושאים של משמעות, פסיכולוגיה חיובית וחוסן במעגל החיים.

פרק שני בסדרה - אנו בוחנים את מקור הפערים בתוצר לנפש בין מדינות, בדגש על בני האדם והגירה. מהם גורמים היסטוריים נוספים שעיצבו את בני האדם ומסבירים חלק גדול מהפערים בין מדינות. מה ההשפעה של תפיסות העולם השונות של בני האדם מאזורים שונים, כמו למשל לגבי זכויות נשים, אמון בבני אדם, הקשר בין מאמץ והצלחה, דת ועוד. ואיך הגירה יוצרת מגוון אנושי וההשפעה של המגוון על השגשוג והרווחה.

כבר מתקופת התנ"ך נחרדו האנשים ממחלת הצרעת. הצרעת נתפסה כגזרה משמיים וכעונש אלוהי, ועל מי שסבל ממנה נכפו, בנוסף לסבל מהמחלה עצמה, גם נידוי חברתי ולעיתים אף עונשים כבדים יותר. בתקופות מסוימות בהיסטוריה, הוכרזו חולי צרעת כמתים, וכל רכושם הועבר ליורשיהם עוד בחייהם. הם עצמם הוגלו למושבות מצורעים מרוחקות וחיו בבידוד עד למותם.
מהי אותה מחלה נוראית ומפחידה, איך היא מועברת מאדם לאדם, ומה אנחנו יודעים היום על הגורמים למחלה וכיצד ניתן להתמודד איתה. האם עדיין יש מושבות מצורעים גם בימינו? האם יש עדיין סיבה לחשוש ממגע עם חולי צרעת?
כל זאת ועוד בפרק שלפניכם.

טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית, הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. מדובר במחלה אוטואימונית, שבה הגוף תוקף את עצמו. מחלת הטרשת הנפוצה שינתה את פניה, והפכה להיות מחלה שניתן לחיות חיים מלאים לצידה. בפרק זה מארח יותם שטיינמן את ד"ר עדי ירקוני לשיחה על אבחון המחלה, והחיים לצידה.

כשהפסיקו כליותיהם של ליאור ונורוז לתפקד, חייהם התהפכו במאה ושמונים מעלות. בפרק זה נעקוב אחר המסע המורכב והכואב שעוברים חולי הכליות הנזקקים להשתלה - החל מטיפולי הדיאליזה הקשים וכלה בקושי למצוא תורם מתאים - ונכיר גם את פניה היפות של החברה הישראלית, בדמותם של תורמי הכליה האלטרואיסטים והעמותות שמסייעות לתורמים ולמושתלים.

תודה למרואיינים שלי בפרק: ליאור ומורן הרציאנו, נורוז חלבי, פז מוסקוביץ גן-זך ופרופ' רותי רחמימוב. תודה גם לכל צוות מחלקת ההשתלות של בית החולים בילינסון על שאיפשרו לי את ההצצה הנדירה הזו להליך השתלת הכליה, רבה לדוברות בית החולים בילינסון על הסיוע בתיאום ההקלטה ועל הליווי הצמוד לאורך היום הארוך הזה, ולבסוף תודה רבה ללימור רייך, מנהלת מחלקת השירות וחווית הלקוח של בית החולים, שעשתה את החיבור הראשוני בינינו.

האזנה נעימה,
רן

דן אריאלי הוא פרופ' לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית בבית הספר למנהל עסקים של אוניב' דיוק בארה"ב. השיחה שלנו תופסת את אריאלי בתקופה לא קלה בחייו: הוא ספג התקפות ואיומים מצד מתנגדי החיסונים בתקופת הקורונה, ולאחרונה אף הואשם בזיוף מחקרים מדעיים. בראיון שוחחנו על ההאשמות האלה, ועד האופן שבו שימשו ההתקפות נגדו כהשראה לספרו החדש - Misbelief.

• על הסכנה שנשקפת לחברה משיח הזהויות ברשתות החברתיות, שבא לידי ביטוי בתופעה שמכונה 'אפקט שיבולת',
• מהי הסיבה האבולוציונית שבגללה בני אדם מניחים, כברירת מחדל, שמה שהם שומעים מאחרים הוא אמת ואיך זה יכול להסביר את גל האנטישמיות שאנחנו רואים באוניברסיטאות בארצות הברית,
• איך כדאי לדבר עם תומכי קונספירציות ואוהדי חמאס ברשתות החברתיות,
• מה זו 'דולת מוות' - 'דולה', כמו דולה של הריון - מדוע רופאים וטרינרים מבינים טוב יותר מה זה 'מוות' מרופאים של בני אדם, ומה מביא את אריאלי לעסוק בנושא סוף החיים,
• ולבסוף, על הפעילות של דן בסיוע למפונים ולמורים בעקבות אירועי השבת השחורה.

האזנה נעימה,
רן

You plug in a USB drive and your laptop starts smoking - nasty. Mario Prieto Sanlés of AuthUSB joins us to look at the nastiest of USB attacks, and what we can do about them.

עצים הם טכנולוגיה מדהימה. לא רק שאפשר להפיק אינסוף מוצרים מעצים, הם מצוידים בטכנולוגיה שמסוגלת לקחת מהאטמוספירה דו-תחמוצת הפחמן ולהחזיר אליה חמצן שזה בדיוק ההפך מאיתנו: אנחנו לוקחים, כלומר נושמים, חמצן ופולטים דו-תחמוצת הפחמן. הם אפילו מסוגלים לאחסן בתוכם דו-תחמוצת הפחמן.
הייטק, שמייטק, עצים! עצים יכולים לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית. זו הטענה של יוזמה שקוראת לטעת טריליון עצים עד לסוף העשור, עצים שיוכלו להוציא מהאטמוספירה כשני-שליש מכלל הפחמן הדו-חמצני ובכך יאטו את השינוי האקלימי המהיר שמכה בנו. הבעיה נפתרה: עצים!
אז זהו, שזה לא כל כך פשוט.
התכנית שודרה לראשונה בפברואר 2020. היא הוקלטה מחדש ועודכנה עם מידע שהצטבר בשנים האחרונות.

קישורים:
המחקר בכתב העת סיינס
אתר יוזמת טריליון עצים
האם טריליון עצים יכולים לפתור את בעיית התחממות כדור הארץ?
טריליון עצים – מה עומד מאחורי המספרים?

פרק רביעי בסדרה בו פנחס ספיר מגיע לשיא כוחו הפוליטי, אבל אז גם מתחילות הבעיות. הוא בוחר בשותף לדרך שיסבך אותו בארועים שיפרקו את כוחו הפוליטי, נכנס לתפקיד שר האוצר בתקופה שהכסף אוזל מקופת המדינה, מה שמאלץ אותו ליזום מיתון שמסבך אותו ומערער את סמכותו של מי שנתפס עד אז כראש הממשלה של הכלכלה.

מה זה מילט שייק?
מה זה טעם ברבי?
ומי זה לעזאזל עופר?