כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

שיחה עם ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל רגולציה ומדיניות ציבורית באיגוד האינטרנט הישראלי, מרצה לדיני תקשורת ואינטרנט באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון.
בעידן בו מרבית השימוש שלנו באינטרנט הוא בתוך רשתות חברתיות מסחריות נושאים כמו צנזורה, חופש ביטוי ופרטיות ברשת הם כבר לא בידי המדינה ורשויות החוק בלבד. המתח המתמיד בין שמירה על בטיחות ומוגנות של אזרחים ומשתמשי רשת להבטחת החופש וזכויות הפרט שלהם נתון כעת גם לחסדים ולאינטרסים של תאגידים וחברות מסחריות שפועלות בעיקר כדי לייצר לעצמן רווחים באמצעות שימוש במידע הפרטי שלנו לצורכי פרסום. האם אזרחים מודעים לכוח שיש לתאגידים הללו על החופש והזכויות שלהם ברשת? והאם הם מוכנים לתת בהם אמון כפי שהם נותנים בגופי המדינה, אם בכלל?
בפרק מיוחד זה לסיכום עונת "משבשים את הרשת" נשוחח על חופש וצנזורה ברשת. על היכולת של תאגידים לפקח ולהגביל את הזכויות, ההתבטאויות והפעילות שלנו ועל המחיר שאנחנו עשויים לשלם על כך.

Smart meters, smart cities and the IIoT - when thousands of systems of millions of low-power devices need to talk to each other, and talk between systems, managing trust is hard. Dr. Chris Gorog of BlockFrame walks us through the problem and the work BlockFrame and the University of Colorado have been doing to solve the problem.

בעשור האחרון מתחוללת מהפכה דרמטית מעל ראשינו: המזעור הטכנולוגי והוזלת עלות השיגור חברו יחד להגדיל את מספר הלווינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ מכמה אלפים - לעשרות אלפי לווינים מכל סוג, שחלקם לא גדולים יותר מכרטיס אשראי. המהפכה זו מביאה עימה אתגרים מורכבים, כדוגמת פיקוח ובקרה למניעת התנגשויות, שהאופן שבו נתמודד עימם יקבע כיצד תוכל לנצל האנושות את המשאב הזה, החלל, במאה השנים הבאות.

עוד בפרק: סיפורו של 'דוכיפת-1', הלווין הישראלי הראשון ששוגר על ידי תלמידי בית ספר - וקבע שיא עולמי מרגש. אורחת בפרק: שנהב לייזרוביץ'.

בסוף הפרק: פינת חסות של אורביט מערכות תקשורת, על החוליה הקריטית אך פחות מוכרת של מהפכת הלווינות הזעירה: זו של תחנות הקרקע, שמנהלות את התקשורת עם כל אותם עשרות אלפי לווינים.

האזנה נעימה!
רן

מחקר מסקרן שפורסם בנובמבר 2023 ניסה לבחון האם כאשר מוסיפים "גירויים פסיכולוגיים רגשיים" להנחיות ולבקשות שאנחנו מפנים למודלי השפה באופן שהופך את ה-Prompt ל-EmotionPrompt, לבקשה רגשית, האם התוספת הזו משפיעה על איכות התשובה של המודלים? במלים אחרות, החוקרים ניסו להבין האם פנייה לרגש של מודלי השפה הגדולים הופכת את התשובות שלהם למוצלחות יותר?
הם פיתחו פניות מסוגים שונים, חלקן מצחיקות וחלקן הזויות וגילו ש... כן, זה עוזר!
המחקר, והתוצאות המורכבות שהוא מספק, מהווים עדות נוספת לכך שניתן לחלץ מהאינטליגנציה המלאכותית שאנחנו מפתחים תשובות מוצלחות יותר אם רק יודעים לפנות אל האינטליגנציה הרגשית שלהם.
רגע, מה?!

קישורים:
מחקר: על הקשר בין שיח רגשי למודלי שפה גדולים
https://arxiv.org/abs/2307.11760

מחקר: אופטימיזציה של מודלים בהתבסס על שפה
https://arxiv.org/abs/2309.03409

שרשור: הצעתי ל-ChatGPT טיפ וזה מה שקרה
https://twitter.com/voooooogel/status/1730726744314069190

בשנת 2017 נתגלה עצם שמיימי חריג ומיוחד במינו: גוף שטוח ומוארך שמסלולו ומהירות תנועתו העידו עליו שמדובר, למעשה, במבקר שמגיע אלינו מחוץ למערכת השמש. בעקבות אותו הגילוי פרסם פרופ' אבי לייב, אחד האסטרופיזיקאים הבכירים בעולם, מאמר מפתיע ובו הציע את האפשרות שהעצם המדובר - 'אמוהמוה', שמו - הוא למעשה גוף מלאכותי, ואולי עדות ראשונה לקיומה של תרבות תבונית מחוץ לכדור הארץ.

כפי שאתם ודאי יכולים לשער, הצעתו של פרופ' לייב עשתה המון גלים בקהילה המדעית, ועוררה ויכוח סוער - ויכוח שיעמוד במרכז השיחה שלי עם אבי.

• מהי הטעות המחקרית שהביאה את פרופ' לייב להתעניין באומוהמוה ופשרו?
• מה דעתו על הסכנה הפוטנציאלית שנשקפת לנו ממפגש עם תרבות חוצנית מתקדמת בהרבה מזו שלנו?
• על פרויקט "גלילאו" שבראשו עומד פרופ' לייב, שמטרתו למצוא עדויות לקיומן של תרבויות חוצניות אחרות - גם על קרקעית האוקיינוס השקט,
• ולבסוף, על ביקור מפתיע ממיליונר שהוביל להקמתו של פרוייקט Starshot, שאבי מקווה שיאפשר לנו להגיע לכוכב המרוחק מאיתנו ארבע שנות אור - בתוך עשרים שנה בלבד.

האזנה נעימה,
רן

מה מצא דובי בחבילת התמרים? כמה עולה עוגת דבש? ובאיזו שעה נסגר הספא?

התלמוד נשמע לנו כמו טקסט ישן ומבולגן בעל תפיסות ארכאיות אך למעשה הוא מעודד גמישות מחשבתית, חשיבה אסוציאטיבית, מהותנות וכלים נוספים שעומדים בבסיס לחשיבה היהודית. רוני קרביץ מארח את דודי וינברג, מרצה בנפש יהודי, לשיחה על המטרה של התלמוד ואיך הוא יכול לאמן אותנו אותנו לעיבוד והעמקה של ידע.

תקינה, הסמכה, חתימה – מלים שנראות אפרוריות, ושלא נמצאות בראש מעייניהם של אף מפתח או מפתחת, בטח לא בישראל. אבל את הרשויות האמריקאיות הן דווקא מעניינות מאוד. ולמעשה, הן חייבות לעניין גם את כל מי שעוסק בתחום. כי מוצר תוכנה שלא יעמוד בדרישות התקינה של ארצות הברית, המיוצגות למשל על ידי ראשי תיבות מסתוריים כמו FIPS או FEDRAMP, ימצא את עצמו מחוץ לשוק החשוב בעולם.
על הנושא המרתק (והבלתי-זוהר) הזה, דיברתי לעומק עם שניים: גיל עדה, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, שמתמחה בתחומי התקשורת, מערכות ניהול ובקרת גישה, והנדסת מערכות. ולצדו – מי אם לא - רן בר זיק! אורח סדרתי בפודקאסט, שגם הוא ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, ואף עיתונאי בדה-מרקר ומרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה.
פרק סוער על האותיות הקטנות, שמעטים טורחים לקרוא ולקודד.

האזנה נעימה,
בועז לביא


לינקים:
מאמר של גיל על FIPS:https://medium.com/cyberark-engineering/navigating-fips-compliance-for-go-applications-libraries-integration-and-security-42ac87eec40b

האתר של FEDRAMP:https://www.fedramp.gov/

פרק קודם עם רן בר זיק וארז ויסברד, על הכנה להתמודדות עם סיכוני המחשוב קוונטי:https://www.osimhistoria.com/software/ep138-quantum