כל תכני עושים היסטוריה

https://audio.simplecast.com/aa49bc2b.mp3

הורדת הפרק (mp3)

דמיינו סיטואציה שבה אתם נוסעים בבוקר לעבודה ובמכונית שלכם יש מקרר, מיקרוגל וגישה לחשבון הבנק שלכם. הפעם ב"עושים רכב" יצאתי למסע אל העתיד עם הדר אביאל, מומחית לטכנולוגיה וחדשנות, וניסינו להבין האם בעוד 10-15 שנה אנחנו צפויים להישאר על הכביש? איפה נבלה את זמן האיכות עם הכלב והילדים? והאם בכלל תהיינה מכוניות? כל התשובות בפנים.

האזנה נעימה!

ניתן להאזין לתכנית ולקבל עדכונים על פרקים חדשים באפליקציה שלנו (אנדרואיד) - קישור להורדה: https://tinyurl.com/y6zgrx95

או הרשמו לרשימת התפוצה במייל לקבלת עדכונים: https://www.ranlevi.com/newsletter/

 

רשימת הפרקים המלאה

הרשמה לפודקאסט:

רשימת התפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקצייה לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

https://audio.simplecast.com/e48aeecb.mp3

הורדת הפרק (mp3)

מספר ההרוגים בתאונות עבודה זינק במחצית הראשונה של שנת 2019 ב-30 אחוז כש-43 עובדים קיפחו את חייהם - הנתון הגבוה ביותר ב-5 השנים האחרונות. נשוחח על הנושא הכאוב הזה עם עו"ד ישראל אסל היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה. בפינה "התחדשות עירונית", בחסות קרסו נדל"ן, נבין איך לבחור את היזם המתאים ביותר לפרויקט, ובהמשך נהיה עם "השכונה הירוקה" ביבנה בפינה נקודה על המפה.

האזנה נעימה!

חגי.

הרשמו לתכנית באפליקציות השונות או לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים:

https://www.ranlevi.com/newsletter/

רשימת הפרקים המלאה

הרשמה לפודקאסט:

רשימת התפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקצייה לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

https://episodes.castos.com/5e0db8ae40e9f5-43113304/dicaon-part-2-MST.mp3

הורד את הקובץ (mp3)

בפתח הפרק המשך הראיון עם מוריאל לוטן על הדכאון לאחר הלידה שחוותה - ועל הדרך שעשתה כדי לצאת ממנו.

נמשיך בשיחה על שלל הטיפולים הקיימים להתמודדות עם המצב.

האזנה נעימה,

עידן.

דף הבית של התכנית

רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

קרדיטים :

Zombie Chase Kevin MacLeod (incompetech.com)

Licensed under Creative Commons: By Attribution 3.0 License

http://creativecommons.org/licenses/by/3.0/

 

https://api.spreaker.com/v2/episodes/22649895/download.mp3

הורדת הפרק (mp3)

זוכרים שהתחלתם לצאת ולא רבתם בכלל? גם אנחנו היינו כאלו. זו תמונה מתחילת הקשר כשהכל מתוק והולך חלק.

הזוג הצעיר שבתמונה אפילו לא ידע כמה נושאים יגרמו להם לויכוח: מי מוריד את הכלבה? למה השארת כלים בכיור? מי אוסף את הילדים מהחוג? כמה כסף לבזבז על שופינג? רשימה חלקית בלבד שכולכם וודאי מכירים מהבית.

האם מותר לריב ליד הילדים? איך נדע אם אנחנו לא רבים יותר מדי? מה אסור בשום פנים ואופן לעשות לבן הזוג בזמן ויכוח?

כל התשובות בפרק בהשתתפות דנה וייסברוט, מטפלת זוגית ומשפחתית - וגם דביר ועירית בנדק מספרים בכנות על המריבות שלהם.

האזנה נעימה,

פאולה וליאון.

לתכנית אפשר להאזין באפליקציית "רשת עושים היסטוריה" (אנדרואיד) - קישור להורדה: https://tinyurl.com/y6zgrx95

הרשמו לרשימת התפוצה במייל לקבלת עדכונים:  https://www.ranlevi.com/newsletter/

 

 

רשימת הפרקים המלאה

הרשמה לפודקאסט:

רשימת התפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקצייה לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

https://audio.simplecast.com/975bade8.mp3

לחצו להורדת הפרק (MP3)

בכל יום מפנה תשתית הביוב של גוש דן כמות שפכים בהיקף שמספיק למלא את כל שלושת מגדלי עזריאלי. מה עושים עם השפכים האלה? נשמע כיצד הובילה תאונת שיט טרגית להמצאת הטיהור הביולוגי המודרני, ועל פיצוץ צינור הביוב הראשי ביפו ב-2003.

אורח בפרק: אמיר שליו, מנהל תחנות השאיבה באיגודן. ראיין את אמיר - נתן פוזניאק.

האזנה נעימה,

רן.

קישור לחלק א

הפודקאסט "עושים רכב" בפורמט והגשה חדשה! האזינו לפרק הראשון עם המגיש החדש - בועז קורפל! https://tinyurl.com/y6jzsahn

אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 5 / 5. מספר מדרגים 5 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.

לרשימת הפרקים המלאה

הרשמה לפודקאסט:

רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

הפרק בחסות:

 

280: הביוב שמתחת לגוש דן, חלק ב'

 

בפרק שעבר, חלקו הראשון של פרק זה, עקבנו אחר מהלכם של השפכים שלנו מהרגע שהם עוזבים את האסלה או הכיור שלנו ועד שהם עוזבים את העיר. למדנו שלעיר מודרנית אין זכות קיום ללא תשתית ביוב טובה: אפילו בגוש דן, מטרופולין זעיר ביחס לערי ענק כדוגמת טוקיו או מקסיקו-סיטי, התושבים מייצרים שפכים בהיקף שיכול למלא בקלות את כל שלושת מגדלי עזריאלי. בכל יום. ללא תשתית הביוב שמפנה את השפכים, גוש דן היה הופך כבר לפני ארבעים שנה לביצה מזוהמת ומסריחה, ומגיפות קטלניות היו משתוללות בו כפי שהשתוללו בלונדון ופריז, למשל, במאה ה-19. 

למדנו גם על האתגרים ההנדסיים הכבירים שבתכנון והקמת תשתית ביוב כזו מתחת לעיר צומחת ומתפתחת: החל מהחשיבות הרבה שיש לשיפוע שבו מונחת צנרת הביוב בתוך הקרקע, דרך האתגר של הנחת צנרת חדשה מתחת לרגליהם של התושבים מבלי להפריע למרקם החיים של העיר - וכלה בהתמודדות עם המגבון, האויב מספר אחד של תשתית הביוב, והסתימות האדירות שהוא יוצר בצנרת - עד כדי הווצרותם של מי שמכונים 'קרחוני שומן', fatbergs. 

 

אבל כעת, אחרי שהצלחנו להתגבר על כל הקשיים והאתגרים וסוף סוף פינינו את מאות אלפי המטרים המעוקבים של שפכים אל מחוץ לעיר - מה עושים איתם? מה עושים עם שלושה מגדלי עזריאלי מלאים בכל סוג אפשרי של זוהמה - החל מצרכים אנושיים וכלה בחול, קרשים, מגבונים משומשים ומה לא - שמייצרות תל אביב והערים שסביבה, בכל יום? זו השאלה שתעמוד במרכזו של הפרק הזה - וזו גם השאלה שעמדה לפיתחם של המהנדסים הראשונים שתכננו את מערכות הביוב המודרניות, בשלהי המאה התשע עשרה. 

 

בורות ספיגה

 

לכאורה, התשובה לשאלה הזו הייתה ברורה ומובנת מאליה. בימים שלפני המצאת מערכת הביוב המרכזית היו שתי אפשרויות עקרוניות לטיפול בשפכים הביתיים: להזרים אותם לנהר או ערוץ נחל מקומי,

 

https://audio.simplecast.com/5a31a5bb.mp3

הורדת הפרק (mp3)

אחרי שניסח מחדש את המחלוקת בין ימין לשמאל בספרו החדש מנסה מיכה גודמן לבנות גשר בין דתיים לחילוניים. האם אמונה באלוהים בהכרח סותרת את העולם המדעי, והאם חילוניות לא יכולה להשתלב עם הכרת המסורת. בפרק הזה נשאל איך אפשר לבנות מודל חדש שבו כל צד נהנה ממה שיש לאחר להציע, ואיך המערכת הפוליטית שלנו יכולה לפתור את סוגיות הדת והמדינה שהיא בורחת מהן כבר שנים.

האזנה נעימה,

דפנה.

 

דף הבית של התכנית

רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

לקריאת הפרק - חזרה בלי תשובה

תמלול: אור שלהבת אפריימי

עריכה: צבי רדזינר

דפנה: שלום לכם. אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה והפעם ממלאים אחר הבטחה ישנה, פרק בעקבות ספרו של מיכה גודמן, חזרה בלי תשובה, ששמעתם עליו כבר מזמן בפרק הראשון.

אני אפתח אותו ברשותכם בדימוי של עמוס עוז שמובא בספר וכך הוא כותב: "אם המסורת היא הירושה שלנו, חכמה מצטברת רב דורית שירשנו מאבותינו, אזי יש לשאול כיצד נכון לנהל את הירושה הזאת. כשאדם יורש את רכוש סבו/סבתו, הוא בדרך כלל לא אוסף אל תוך ביתו את כל הציוד שלהם. לא כל נברשת מיושנת תתלה מהתקרה, ולא כל ספה תמוקם בסלון. היורש החכם יודע לשים את מה שמתאים בסלון ואת מה שלא מתאים הוא שם במחסן. הוא בוחר במה לעטר את החצר ואם אין מנוס גם את מה להשליך לאשפה".

האדם הדתי משול ליורש שמציב את כל מה שירש ללא שיקול דעת במרכז הבית.

החילוני המרדן משול לאדם שזורק את כל הירושה, כולל אוצרות יקרי ערך לפח האשפה.

אלו כמו אלו אינם מכירים את האומנות הזהותית החשובה מכולן. ירושה מושכלת של חכמת הדורות. על פי אחד העם, הן ההשתעבדות לפי הדתיים והן ההתנערות מהעבר של החילונים המרדנים מייצגות מערכות יחסים משובשות עם העבר. לשיטתו האתגר הגדול של ההגות היהודית המודרנית הוא לעצב יהדות שיורשת את כחמת הדורות מבלי להשתעבד לה.

כמה שזה יפה.

אז מה שנעשה היום זה לנסות להבין איך אפשר לעשות את זה אחרת. איך חילונים יכולים להתקרב לדת מבלי לחזור בתשובה ובלי לוותר על הערכים הבסיסיים שלהם, ומנגד איך יכולים הדתיים להיות חלק מעולם הקדמה, המדע מבלי לוותר על הפן האמוני שלהם. זו שאלה שדרה בנפשו של כל אחד ואחת מאיתנו... שאלה שחשובה גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית. וגם איך אפשר לצאת מהקיפאון שהמדינה נמצאת בו בסוגיית הדת והמדינה.

אז שוב שלום מיכה גודמן!

מיכה: שלום.

דפנה: זה היה הריון ארוך למדי!

מיכה: חבל על הזמן! למעשה הספר הזה הגיע לפני 4 שנים, ומלכוד 67 היה פרק בספר הזה.

כי שאתה רוצה לדבר על דתיות לעומת חילוניות אי אפשר לוותר על ימין ושמאל.

הפרק על ימין ושמאל הלך, תפח, הסתבך ונהיה ספר בפני עצמו. הפרדנו אותו מהספר המקורי. יצרנו את מלכוד 67 ואז חזרתי ל"חזרה בלי תשובה", והנה עכשיו הוא יצא, ספר שמנסה לנתח את הוויכוח המעניין ביו דתיות לחילוניות.

דפנה: מה החוט המחבר, המקשר בין שני העולמות? בין מלכוד 67 לבין "חזרה בלי תשובה"?

מיכה: ששני הספרים טוענים שכל אלו שלא בימין ולא בשמאל מרגישים שהם פשרה, שהם לא הדבר האמיתי... שהימין זה הדבר האמיתי! השמאל הדבר אמיתי! אני מבולבל, נבוך, אני פשרה... ובמלכוד 67 רציתי להגיד לאלו שאיבדו את הוודאות שלהם- זה הדבר האמיתי!

זו התגובה הכי נכונה וראויה למציאות הפוליטית הישראלית. ובספר הזה אני עושה אותו דבר.

הרבה דתיים שהם יותר ליברלים, לייטים, חפיפניקים, דתל"שים מרגישים שהם לא הדבר האמיתי, שהדתיות הנוקשה היא סוג א'.

https://episodes.castos.com/5e0db8ae40e9f5-43113304/rick-kaun-mstmp3.mp3Download Episode (Mp3)Asset inventory is the foundation of industrial security, which is essential to IT/OT convergence. Rick Kaun talks about asset inventory concepts and the Verve Industrial technology for inventory.Guest: Rick Kaun - VP Solutions at Verve Industrial ProtectionThis podcast is produced by P.I. Media for Waterfall Security Solutions.Theme music: Waterfall by Headshock Music

https://audio.simplecast.com/7a3df57c.mp3

הורדת הפרק (mp3)

 

גיל חובב, 'אוכל ישראל', מבקר במסעדה הכי רומנטית (וטעימה!) בחיפה, ואופה בעצמו בורקס טורקי עם טריק גאוני.

האזנה נעימה!

איך מאזינים?

ניתן להאזין לתכנית ולקבל עדכונים על פרקים חדשים באפלקציית "רשת עושים היסטוריה" - קישור להורדה (למכשירי אנדרואיד) https://tinyurl.com/y6zgrx95

או לבעלי מכשירי אייפון - קישור לתכנית: https://tinyurl.com/y4hdq5rt

 

קישור למתכון: בורקס טורקי - https://tinyurl.com/y6h5mnnp

קרדיט צילום: גיל חובב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רשימת הפרקים המלאה

הרשמה לפודקאסט:

רשימת התפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקצייה לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

הפרק בחסות

 

https://audio.simplecast.com/99de5b4a.mp3

 

הורדת הפרק (mp3)

כשאנחנו רוצים לפתח היום אפליקציה יש לנו כמות עצומה של אפשרויות. אחת מהאפשרויות הפופולריות בשנים האחרונות היא - React Native, ספריית קוד פתוח שפייסבוק כתבו ומתחזקים יחד עם קהילה ענקית של תורמים.

משוחח איתנו הפעם לא אחר מאשר חן פלדמן (כן המגיש שלנו) על פריסה ראשונית של אפשרויות הפיתוח בעולם המובייל כיום, על הארכיטקטורה של React Native ועל השינוי המעניין שהיא עתידה לעבור ממש בסוף 2019.

האזנה נעימה,

עמית וחן.

נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״

קישורים מהפרק:

למידע נוסף:

Latest RN news from Core Team- https://facebook.github.io/react-native/blog/

Parashuram post about the new architecture http://blog.nparashuram.com/2019/01/react-natives-new-architecture-

glossary.html

Four parts article about the new architecture -

https://formidable.com/blog/2019/react-codegen-part-1/

Amazing lecture from React Amsterdam - https://www.youtube.com/watch?v=NCLkLCvpwm4

FB State of React Q4 2018 - http://facebook.github.io/react-native/blog/2018/06/14/state-of-react-native-2018

Twitter: http://www.twitter.com/chenosfeldman

פרקים נוספים

רשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה

 

https://audio.simplecast.com/3b547db5.mp3

לחצו להורדת הפרק (MP3)

כולם מדברים על אבני הירח שהביאו עימם האסטרונאוטים של אפולו כשחזרו לכדור הארץ - אבל אף אחד לא מדבר על כל הג'אנק שהשארנו מאחור: 300 טונות (!) של סמלים פטריוטים, ציוד מדעי משומש ושקיות צרכים...

האזנה נעימה,

רן.

לרשימת הפרקים המלאה

הרשמה לפודקאסט:

רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

הפרק בחסות:

 

מותק, שכחתי את הרכב מחוץ לחללית: על הדברים שהשארנו על הירח

כתב: רן לוי

האסטרונאוטים והחלליות שביקרו על הירח הביאו משם כשלוש מאות ושמונים קילוגרמים של סלעים ודגימות גיאולוגיות. על פניו, זהו הישג בלתי מבוטל: כמעט חצי טון של אדמת ירח שהובאה לשימושם של החוקרים במעבדות כנגד כל הקשיים והסכנות  שבדרך. אבל סביר להניח שהעובדה הבאה תפתיע אתכם: אנחנו השארנו על הירח קרוב למאה ושבעים טון של זבל- יותר מפי שלוש מאות ממה שלקחנו. אפשר למצוא הצדקה לכל גרם וגרם מהזבל הזה. ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין, למשל, השאירו מאחור את השקיות שבהן עשו את הצרכים שלהם. אני די בטוח שהמדענים מעדיפים לבחון את דגימות הקרקע שהביאו במקום את ארוחת הערב האחרונה של ניל.

אנחנו לא רגילים לשמוע על הג'אנק שהשארנו על הירח- צריך להודות, את מי זה מעניין? גרינפיס עסוקה מעל הראש ואפילו את הקישון והירקון אנחנו לא מצליחים לנקות- אז למי יש כוח לעשות מהומות על כמה חתיכות מתכת שיושבות להן בדממה הנצחית של הירח?  אבל זבל הוא לא תמיד רק זבל. כמו שאריות מדורה מתקופת האדם הקדמון, הג'אנק שהשארנו על הירח יכול ללמד אותנו הרבה על הדרך שבה חקרנו אותו.

בשנת 1959 עמדה החללית לונה 2 להיות העצם הראשון מעשי ידי אדם שינחת על הירח. יכול להיות ש'ינחת' אינה תיאור מתאים: לונה 2 תוכננה להתרסק על הירח. זו הייתה לא יותר מאשר הוכחת יכולת: המהנדסים ביקשו בעיקר לבחון את הרקטות ומערכות הניווט- והם הצליחו. אבל אם יבקרו תיירים מהעתיד במקום שבו התרסקה לונה 2- ללא ספק אתר ארכיאולוגי חשוב בעתיד- מה יגלו שם? השאלה הזו נראית לנו אולי חסרת חשיבות, אבל היא בברור העסיקה את הפוליטיקאים הסובייטים שפיקחו על תוכנית החלל.

לונה 2 נשאה עליה מכשיר ניסוי שבחן את השדה המגנטי של הירח- אין כזה, כך מסתבר- אבל קרוב לוודאי שזה לא יעניין את התיירים מהעתיד. מישהו העלה את האפשרות שלונה 2 תצויד בראש נפץ גרעיני כדי שהאמריקנים על הקרקע יוכלו להווכח במו עיניהם שהרוסים השיגו אותם במרוץ אל הירח. למרבה המזל הרעיון האווילי הזה נפסל על הסף. לבסוף הוחלט שלונה 2 תמריא ועליה שני כדורים עשויים מסגסוגת טיטאניום. דפנותיהם של הכדורים היו עשויות משושים- בדומה לכדורגל טיפוסי- ועל כל משושה היה מוטבע סמל ברית המועצות ותאריך הנחיתה. בתוך הכדורים היה חומר נפץ שמטרתו הייתה להתפוצץ ברגע ההתרסקות ולרסס את אדמת הירח במאות משושים. באופן זה ידע כל מי שיבקר במכתש שיצרה לונה 2 שהקומוניזם ניצח את הקפטיליזם, או לפחות מוביל עליו בנקודות באותו הרגע. מבחינתם של הפוליטיקאים לא חשוב אם לונה 2 תגלה שהירח עשוי מגבינה שוויצרית, כל עוד העכבר שיגיע אליו ראשון יהיה דובר רוסית.

ומה לגבי האמריקנים? כפי שניתן לנחש, המטרות שלהם לא היו שונות בהרבה. סדרת החלליות רנג'ר הייתה אמורה להיות הצעד המקדים לקראת טיסות מאויישות אל הירח, הזדמנות לבחון טכנולוגיות רבות שהיו פורצות דרך ומעולם לא נוסו בפועל.