https://audio.simplecast.com/dd0fe3fd.mp3
הורדת הפרק (mp3)
הפעם בדקנו עם פרשן החדשות לענייני ערבים, אהוד יערי, מה בכלל רוצים הפלסטינים, האם הם מעוניינים בפתרון שתי המדינות, ומה ישראל צריכה לעשות בנדון.
האזנה נעימה,
דפנה.
דף הבית של התכנית
רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
הבלוף הפלסטיני
תמלול: ירדן מורד
עריכה: צבי רדזינר ואור שלהבת
דפנה: שלום אהוד. אהוד יערי, פרשן חדשות 12 לענייני ערבים.
אהוד: שלום דפנה.
דפנה: קודם כל פתיח קצר, החברה הישראלית מפוצלת ומפולגת בסוגיית הסכסוך. תומכי שתי המדינות מול תומכי הסיפוח, אלה שרוצים משא ומתן ואלה שמוכנים לצאת לרחובות ולהילחם כדי למנוע אותו. משני צידי המתרס, חורכים את האולפנים והרשתות החברתיות, אבל מתי בפעם האחרונה עצרנו לחשוב מה בכלל רוצה הצד השני? גם אם כולנו נסכים על אותו פתרון והאם יש לנו בכלל פרטנר לעניין?בדיוק בשביל זה אתה פה, שוב שלום אהוד יערי.
אהוד: שוב שלום.
דפנה: עמית ומנטור שלי בחברת החדשות. תודה שהצטרפת.
נחלק את הפרק הזה קודם כל להנהגה ואחרי זה לציבור, ננסה להבין גם אם יש פער ומתח בין הצדדים וננסה להבין מה באמת הם רוצים. אז קודם כל אם תוכל לפרוט לנו בסקירה קצרה, מי קובע היום את ההחלטות ברשות הפלסטינית?
אהוד: תראי, מי שמקבל את ההחלטות זה אבו-מאזן, בסופו של דבר, וכל מי שלא הסכים איתו הוא ניפנף אותו הצידה, כולל אנשים שהיו מקורבים אליו ואהובים עליו במשך עשרות שנים. הוא מאוד דעתני, הוא נעשה קצר רוח, מצבי הרוח שלו מתחלפים במהירות, הוא הקובע.
דפנה: נמר בעור של כבש?
אהוד: לא, אבל בנושא הגדול של היחסים עם ישראל, אין לו ויכוח. מפני שלא רק ההנהגה הפלסטינית, גם הציבור הפלסטיני מאוחדים סביב דבר אחד ולא חשוב מה הסיסמה.
הסיסמה היא שתי מדינות, גבולות 67, מזרח ירושלים, אנחנו מכירים את זה בעל פה.
בפועל, יש תמימות דעים גמורה בצד הפלסטיני שמדינה פלסטינית בגבולות 67 ״מדינונת קטנה״, מה שהם קוראים בערבית ״דוואילה״, באנגלית state-let"".
דפנה: זה מדינה מינוס? איך היית מתרגם את זה בדיוק?
אהוד: מדינונת, שנקרעת מישראל, צריכה להתחבר לעוני שמעבר לנהר. מאבדת את ההתעניינות של העולם ואז אולי גם מאבדת חלק גדול מהשלושה ויותר מיליארד דולר שהם (הפלסטינים) מקבלים כל שנה מהעולם. ישראל פותחת וסוגרת את השערים כרצונה. הם לא רואים בזה הישג שלמענו הם יהיו מוכנים לעשות את הפשרה ההכרחית כדי לבוא לשלום עם ישראל.
קרי, בעניין הפליטים. הדבר השני, הכרה בזכות יהודית כלשהי: היסטורית, מורשתית, מסורתית על ארץ ישראל.
דפנה: יש תמימות דעים בנוגע להנהגה? אין הבדלים בין החמאס לפת״ח, כולם מקשה אחת אחידה?
אהוד: דפנה, אני לא מכיר פלסטיני אחד, אחד! ואני מכיר הרבה. שנפשו יוצאת למדינונת פלסטינית קטנה, כזו שמונחת על השולחן עכשיו.
דפנה: שלא נדבר על כך שישראל מקדמת את תוכניות הסיפוח לשטחי C, מה שמשאיר להם (לפלסטינים) את A ו-B. משהו עוד יותר קטן.
אהוד: גם יש לנו עכשיו מאבק שהתקשורת הישראלית לא מדווחת עליו.הפלסטינים החליטו שהם לא מכירים יותר בחלוקה של אוסלו לאזורי A,B ו-C.
*
אזורים בשליטה בטחונית ואזרחית מלאה שלהם, זה הערים.
*
אזורים בשליטה אזרחית שלהם, שליטה בטחונית ישראלית.