כל תכני עושים היסטוריה

פרויקטים בקוד פתוח אחראים לחלק גדול מהחדשנות בעולמנו. האיטרנט, הסלולר, מדפסות תלת-מימד ורחפנים הם רק חלק מדוגמאות הפיתוח שחייבים חלק ניכר מיכולותיהם לפרויקטי קוד פתוח שיתופיים.

בפרק הזה אני משוחח עם גיא שפר ומגלה מהו בעצם קוד פתוח? איך מתבצע פיתוח שיתופי על-ידי עשרות אנשים במקביל? ואילו פרויקטים מעניינים נוספים יש בעולם?

עמותת SpaceIL הוקמה ב-2011 על ידי שלושה צעירים - יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב - כדי להתמודד בתחרות בינלאומית בשם Google Lunar XPrize: מירוץ להנחתת חללית בלתי מאויישת על הירח. מעבר לבניית החללית שתנחת על הירח, SpaceIL שמה לעצמה למטרה לתרום לחברה הישראלית על ידי קידום החינוך המדעי – טכנולוגי ועידוד החדשנות המדעית בארץ, באמצעות טיפוח מדעני ומהנדסי הדור הבא.

בפרק הזה שהוקלט לייב במשרדי במשרדי רשת "עושים היסטוריה" המשפחות והילדים המקסימים שהגיעו לאירוע,הציגו שאלות מעניינות מאוד לצוות SpaceIL. גם ילדי מאזיני עושים היסטוריה ששלחו שאלות מראש.

אז מהם התנאים המיוחדים על הירח, האם היו שם פעם חיים והאם יהיו חיים בעתיד? מה השלב בו נמצא כרגע הפרויקט של החללית הישראלית? ומה עוד נשאר לבצע עד לשיגור? והאם האם יש חייזרים בחלל?

עושים רפואה יוצאים הפעם בעקבות מחלה ייחודית ונדירה.בשני הפרקים הבאים ניחשף למחלת הקרינה החריפה באמצעות סיפור על עיר אחת במרכז ברזיל.

מרואיינים בפרק:רס״ן ד״ר ערן אלון -   רמ״ד רפואת אב״כ בענף היערכות בתי חולים בפיקוד העורף, וד״ר ליאון פולס -  יועץ משרד הבריאות למתארי חירום בלתי קונבנציונאליים.

וגם - בפינתה של רוני קורן - ד"ר אני רק שאלה - נשמע האם יש קשר בין מיגרנה וורטיגו?

גם אתם חשבתם שהיהודים גרועים בספורט? שהגנים היהודיים לא נועדו לגדולה ספורטיבית? חשבו שוב!

בפרק הזה אני מארח את העיתונאי עדי רובינשטיין ודרך ההישגים והסיפורים שלא יאמנו נגלה את גדולת הספורט היהודי.

בסיום, תומר פדלון יקח אותנו ב"פינה היסטורית" למונדיאל הראשון בשנת 1930 באורוגוואי.

האזנה נעימה, 

בן.

בפרק הזה קובי גור מארח את רונית ביטון, מומחית לשיווק דיגיטלי ברשתות החברתיות, והם משוחחים על פינטרסט, לינקאדין, איך מתנהלים בצורה אפקטבית ברשתות החברתיות? איך מבצעים אופטימיזציה? ומה חשוב לבעלי העסקים בשיווק ברשתות החברתיות?

מי ששמע את הנאום של הרמטכ״ל אייזנקוט בכנס המכון למחקרי בטחון לא ישכח אותו כל כך מהר. אייזנקוט דיבר על הסכם הגרעין עם איראן במונחים שונים מאלה שהתרגלנו

לשמוע. הוא לא דיבר על הסכם מסוכן שיש לבטלו, אלא על אירוע שיש בו גם סיכון וגם סיכוי.הוא אפילו העריך שבחמש השנים הקרובות איראן תנסה לממש את חלקה בהסכם ולהנות מיתרונותיו.

ועדיין, ראש המטה הכללי של צה"ל הבהיר שהאיום מספר אחת על מדינת ישראל הוא עדיין איראן. לא בגלל תוכנית הגרעין שלה, אלא בגלל שאיפותיה להפוך למעצמה איזורית ולהתבסס מסביבנו.

בשיחה מרתקת עם פרשן החדשות לענייני ערבים, אהוד יערי, יצאתי למסע במזרח התיכון על מנת להבין איפה ישנה כבר נוכחות איראנית ומה המשמעות מבחינת בטחון ישראל. יערי גם מסביר מה השאיפה האמיתית של איראן ומה אנחנו צריכים לעשות כדי לעצור את הפצצה המתקתקת הזו בזמן.

כבר למעלה מעשרים שנה שאלי שושני עושה עסקים במזרח, ולא מעט שנים גם גר בסינגפור ובסין. במשך הזמן הזה צבר המון נסיון בעסקים מול הסינים ואף מול ההודים. בפרק הזה נגלה למה המוטיבציה של העובד הסיני כל כך גבוהה? למה המנהלות הסיניות קשוחות יותר? מה היתרון האדיר של ההודים על הסינים? ולמה משא ומתן עם הסינים הוא שונה לגמרי מכל משא ומתן אחר?

האזנה נעימה,

גיל.

שני סיפורי בריאה פותחים את ספר בראשית. הראשון מספר כיצד ברא אלוהים את העולם בשישה ימים ונח בשבת.את סיפור הבריאה הראשון, שבו נתמקד בפרק זה, הכתרנו בתואר המחייב ה"מפץ הגדול".הטעם לכך הוא ששת ימי הבריאה שמגיעים לשיאם ביום השבת, מהווים בסיס לשורה ארוכה של חוקים חברתיים שנועדו להיטיב עם כולם, ובעיקר השכבות החלשות בחברה: עם של עבדים ושפחות שהם אנשים משוללי כל זכות אזרחית; עם האביונים, שהם אזרחים חופשיים שנקלעו לחובות כבדים,שבפועל ירדו למעמד של עבדים, עם בהמות העבודה.

הם חיו במציאות של עבודה קשה יום אחר יום, אחר יום, עד שמתו מאפיסת כוחות.סיפור הבריאה שימש עבורם בסיס משפטי בכדי לחלק את רצף הימים האין סופיים לקבוצות בנות שבעה ימים: שישה ימי עבודה, שנחתמים ביום מנוחה.וביום שבת, נחים כולם.בנוסף לשעבוד אדמתם היה עליהם לשעבד גם את כוח העבודה שלהם, ופעמים רבות גם את של אשתו וילדיו - וכאן, בנקודה הזו נכנס סיפור הבריאה בשנית.

מה המשמעות של "שנת שמיטה"? מהי "שנת היובל"? מה קורה לאדמות בשנים האלו? ואיך כל זה עזר לשקם משפחות שקרסו?

רופאים לכל אורך ההיסטוריה היו תמימי דעים על כך שעגבת היא לא רק מחלה קשה ביותר לאבחון, אלא גם גורמת את הסבל הגדול ביותר לקורבנותיה. לעגבת הייתה תכונה ייחודית נוספת, והיא העובדה שהיא מועברת בזמן קיום יחסי מין - והיחס האמביוולנטי של בני האדם אל קיום יחסי המין ושאלות המוסר והדת שקשורות בהם הפך את העגבת למחלה מורכבת עוד יותר. כיצד התמודדו בני האדם מול איום כה מפחיד, ומה מלמדת אותנו העגבת עלינו, ועל המוסר האנושי בכלל?

במשך שש שנים כיהן אבי חסון כמדען הראשי, כהונה שבמהלכה יזם והקים את רשות החדשנות . לפני כן היה אבי שותף בקרן ההון־סיכון ג׳מיני. במהלך העשור שבו עבד שם היה חסון אחראי, בין היתר, על השקעות בתחומי התקשורת ואחסנת המידע.

דני טימור נפגש איתו לשיחה על מה בעצם תפקידו של המדען הראשי? איך נמדדת הצלחה בתחום ההי טק? ואיך מונעים פגיעה בנקודות הערך שלנו עם כניסתן של מדינות נוספות למגרש ההי טק העולמי?