מי המציא את החריזה בשירים - היהודים או הגויים, איך החרוזים יכולים לשמש כהקלטות של הגיות קדומות ומה לומדים מכך על הגיית האות קו"ף (קוּף/קוֹף) ועל בית"ר ירושלים.

***

אנחנו יודעים איך ביטאו מילים בעברית לפני יותר מאלף שנה(!) אע"פ שאז לא היו הקלטות ועדיין לא המציאו את סימני הניקוד! אחת הדרכים המפתיעות ביותר לכך היא החרוזים. 

בחריזה של הפיוטים הקדומים מתגלות מילים בהגייה שונה ממה שאנו מכירים היום, ובשיחה עם ד"ר יעקב עציון גילינו דברים מרתקים כמו שבעבר הכול הגו סיומת -ךְ לזכר בתפילה כך שגם יוצאי אשכנז הגו "נקדישךְ ונעריצךְ" וכן שהם לא הגו קמץ אל"ף O אלא לפי החריזה של קמץ עם פתח יש עדות שגם הם הגו קמץ A כמו יוצאי ספרד.

בפרק גם נגענו בשאלת חירות המשורר ושינויים מכוונים, הדגמנו סוגי חריזה "משונה" בפיוטים הקדומים (למשל חריזה של מילה בדגש במילה בלי דגש, מילה במלעיל עם מילה במלרע), וכן עלתה שאלת מקור המילים מתחום השירה והדקדוק: חרוז, בית, נושא, נשוא, בניין.

בפרק עסקנו במילים הללו ובהגייתם:

• נמֵל / נמָל (וגם: איך לאה גולדברג קשורה לכאן)
• אגרטֵל / אגרטָל
• רֶגֶב / רָגָב
• פרוזדור / פרוזדוד 
• קְלָף / קֶלֶף 
• דִיר / דֵיר
• אפיקומָן /אפיקומֵן
• שוּמָן / שוֹמֶן
• חוּמָש / חוֹמֶש
• שרפרַף / שרפרֵף
• רב הַאי / הָאֵיי גאון
• ביתָר / ביתֵר
• קצָר / קצֵר
• האות קוּ"ף / קוֹ"ף
• סימן הניקוד קמָץ / קמֵץ
• אֵב / אָב (מלשון איבי הנחל, נקטף באיבו)

***

ד"ר יעקב עציון - חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית ומרצה ללשון במכללות להוראה, ומרכז התוכנית לעריכה לשונית במכללת הרצוג.

כתב טור לשוני בעיתון מקור ראשון במשך כמה שנים, ובהמשך טוריו יעלו לכאן, לאתר לשוניאדה.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

שלא תגידו שלא שמעתם על זה: קבלו הדרכה מעשית וממוקדת באוצרות הטמונים במילון ההיסטורי מבית האקדמיה ללשון - מילון שלא יסתיים בימי חיינו 😱. פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.

***

מהו המילון ההיסטורי, במה הוא שונה ממילון רגיל, איך מחברים מילון כזה ומתי יסיימו אותו (נראה שלא בימי חיינו) - כך התחיל פרק הבונוס המיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית, אבל מהר מאוד הוא עבר להדרכה מעשית במילון.

גלו איך מחפשים בו, על חיפוש חיבורים ועל חיפוש מילים, איך מחפשים צירופים ואיך מחפשים תבניות של מילים או משקלים.

שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.

***

ד"ר אריאל שוה - ראש המדור לספרות הרבנית וסגן העורך במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il***

לכל פרקי הבונוס בקולולושה:"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה

גלו איך בעזרת נקדן פשוט תוכלו לנקד בעצמכם ואיך עולם הטכנולוגיה משרת את הלשון במגוון כלים שיכולים לסייע למורים, לאנשי חקר ולכל אוהב לשון - פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.

***

הדרכה מעשית וממוקדת של כלי לשון לציבור הרחב בפרק בונוס מיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית:

• נקדן חינם ובו מגוון אפשרויות (נקדן מהיר, רגיל, מקצועי, רבני ועוד)

• חיפוש משוכלל בתנ"ך וגם בתלמוד

• כלים שמאתרים תבניות של מילים – לפי האותיות או לפי הניקוד

• כלי של שדות סמנטיים

וכן עוד כלים טכנולוגיים מגוונים מאת עמותת דיקטה שיסייעו לכל אוהב לשון.

שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.

***

ד"ר הלל גרשוני - חוקר במֶרכז לניתוח טקסטים דיקטה ובתלמוד הירושלמי הדיגיטלי; דוקטור לתלמוד ועוסק בכתבי יד של תורת חז"ל ובכלים דיגיטליים למחקר זה.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il***

לכל פרקי הבונוס בקולולושה:"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה

מהו ניגון הטעמים הקרוב ביותר למקור: הירושלמי, המרוקאי, התימני או האשכנזי; מהם תפקידי טעמי המקרא ועד כמה באמת הקוראים בתורה בקיאים בכללי הטעמים (הנתונים מפתיעים!) - פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.

***פרק בונוס מיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית, ובו מבוא בסיסי לעולם טעמי המקרא ומאחורי הקלעים שלהם: מתי המציאו את טעמי המקרא ולשם מה, מה פירוש שמות הטעמים, ומהו טעם מפסיק ומהו טעם משרת.

בפרק תגלו כמה מערכות טעמים יש, על מלכים ומשרתים, ולמה טעם השלשלת נדיר כל כך. כמו כן דיברנו בפרק על דו-משמעות של פסוקים והכרעת טעמי המקרא, על חלוקות מפתיעות של הטעמים, ועד כמה באמת מחייב הפיסוק של הטעמים במובן הפרשני.

עוד בפרק על טעמי אמ"ת, על מקור סימון הטעמים בידיים כדי לסייע לקורא, ומה דעת על המחקר על המנגינה "המקורית" של טעמי המקרא: המנגינה הספרדית ירושלמית, המרוקאית, האשכנזית או התימנית.שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.

***ד"ר לאה הימלפרב - לשעבר מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן; התחום העיקרי של מחקרה הוא טעמי המקרא והמסורה.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

***

לכל פרקי הבונוס בקולולושה:

"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה

איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, האם העברית היא שפה אלוהית או שפה ככל השפות, והאם הרמב"ם חידש מלים בעברית? - פרק מיוחד על לשונו של הנשר הגדול.

***

פרק שעוסק בסוגיות ליבה לפי שיטת הרמב"ם: למה העברית נקראת לשון הקודש, האם העברית היא לשון הסכמית ככל הלשונות או יצירה אלוהית, ומדוע נבחר דווקא רבי יהודה הנשיא לכתוב את המשנה.

בשיחה עם ד"ר דורון יעקב על לשונו של הרמב"ם ביררנו איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, ובמה הוא שהשפיע על עברית ימינו. בפרק תכירו את הרגישות הלשונית של הרמב"ם - על תיקוני הלשון והעריכה שלו את עצמו, על המודעוּת שלו להבדל בין תרם תרומה ובין הרים תרומה, ועל החלטתו לכתוב את משנה תורה בלשון חז"ל דווקא (ובפרק בדקנו אם אכן הוא הצליח בכך).

בפרק ניסינו להבין מתי בחר הרמב"ם להשתמש במובהק בלשון המקרא, נגענו בהשפעה הלא מודעת של הערבית עליו (בתחומים שונים: שם המספר, אוצר מילים, תחביר) ועל השפעת הארמית עליו -  כולל מדוע הוא לא תרגם את המונחים הארמיים מיגו ואסמכתא.

עוד הדגמנו כיצד מפירוש המשנה לרמב"ם לומדים על הגייתו של הרמב"ם עצמו, ומדוע המילים שהוא חידש מועטות כל כך.

***

ד"ר דורון יעקב – מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הרצוג. עובד במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן מנהל את אוסף ההקלטות של מרכז מסורות ישראל באקדמיה ללשון, וחקר את לשון הרמב"ם.

התארח בפרק 69 בקולולושה בנושא מסורת העדות.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

למה העברית שלנו חייבת את קיומה למילים הלועזיות, האם הציבור הרחב ראה בוועד הלשון מקור סמכות ואימץ את החלטותיו או שזלזל בו, ומה ההבדל המרכזי בין ועד הלשון לאקדמיה ללשון * חלק ה ואחרון בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".

***

לפני חלק סיכום המסע שלנו בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון נגענו בעוד כמה נקודות: האם ראה הציבור הרחב בוועד הלשון מקור סמכות ואימץ את החלטותיו או שמא זלזל בו, האם ועד הלשון האמין שהחלטותיו באמת ישפיעו על הציבור כי אפשר להנדס שפה ולתכנן אותה או שהוא לא האמין בכך (התשובה תפתיע אתכם מאוד), ואיך הגדיר הוועד את פועלו הלשוני - תחייה של העברית, חידושה או שמא הנדוס שלה?

בחלק החמישי והאחרון בסדרה עם ד"ר יאיר אור גם בדקנו למה לא כתב ועד הלשון ספר דקדוק רשמי לשפה העברית (עד היום אין כזה!), האם תיקוני ההגייה שפרסם: "אמור, אל תאמר" באמת מעידים על ההגייה הרווחת בציבור בתקופתו (בקצרה: לא), ואיזו שפה השפיעה השפעה רבה על כללי הפיסוק שקבע הוועד ואיזו שפה משפיעה בימינו. עוד תגלו מדוע "העברית החדשה חייבת את קיומה למילים הלועזיות", כדברי ד"ר אור, מה קרה שאט-אט יש שחיקת במעמד לשון המקרא, ומה ההבדל המרכזי בין ועד הלשון ובין ממשיכת דרכו - האקדמיה ללשון.

בפרק גם סיכמנו את המיתוסים המרכזיים שנופצו בסדרת הפרקים, ובדקנו במבחן התוצאה במה הצליח הוועד ובמה פחות.

***

ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.

חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

השאלה הטעונה ביותר ועד בוועד הלשון הביאה למהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20 למניינם: שאלת הכתיב המלא או החסר בעברית מלווה אותנו עד היום והיא גררה במהלך השנים ויכוחים, הצעות מוזרות ומעשים שערורייתיים * חלק ד בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".

***

זה הנושא הטעון ביותר בוועד הלשון שהביא למלחמות הסוערות ביותר בו: שאלת הכתיב בעברית –  מלא או חסר.

למה דווקא הנושא הטכני לכאורה הזה – אם נכתוב כוח או כח; שירות או שרות –  עורר מלחמות רבות כל כך? בחלק הרביעי בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור ניסינו לענות על השאלה.

בפרק מוצגים 3 הבעיות המרכזיות שיש בסוגיית הכתיב בעברית (חוסר אחידות, שתי מערכות כתיב - מלא וחסר, חוסר ייצוג לתנועות), וכן ההצעות השונות למתן מענה לנושא: מן ההצעה לחייב ניקוד מלא תמיד, דרך ההצעה לכתוב בכתיב מלא כבר בכיתה א, וכלה בהצעה המהפכנית של האקדמיה ללשון אשר נתקלה בהתנגדות עזה מהציבור (כולל האמירה "אתם שורפים את התלמוד!"): להוסיף שני סימנים חדשים לאותיות האל"ף-בי"ת העברי.

בפרק תתוודעו ל"מהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20", לפי ד"ר אור, מהפכת הכתיב הדקדוקי של ילין, וכן תכירו את ההצעה המפתיעה של נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי לחולל שינוי בכתיב בעברית, ואת ההצעה הרדיקלית שבה תמכו איתמר בן אב"י וז'בוטינסקי: להחליף את הכתב העברי בכתב הלטיני!

עוד בפרק: באיזו שיטת כתיב נקט ועד הלשון בפרסומיו בעוד הוא דן בנושא; מהו הצעד השערורייתי שבו נקט עורך החוברת של ועד הלשון בשאלת הכתיב (צעד שכמעט גרר מודעות התנצלות בעיתונים!), ועל ההצעה לכתוב בעברית בדומה להוספת אל"ף ביידיש - הצעה שהאקדמיה ללשון קבעה אותה הלכה למעשה וחזרה בה.

בסוף הפרק תגלו איזו שיטה "ניצחה" בוויכוח.

***

ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.

חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

הפתעה: לא כל אנשי ועד הלשון רצו להשליט בשפה המתחדשת הגייה מזרחית-שמית או לראות בשפות השמיות בלבד מודל לחיקוי אלא הם גם ביקשו ליצור שפה מודרנית ומערבית * חלק ג בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".

***

מהן השפות "הרעות" בעיני אנשי ועד הלשון ומהן השפות "הטובות", האם כדי לחדש מילים בעברית יש לשאול מילים מהערבית דווקא או שמא מהארמית, ואולי יש לראות דווקא בשפות אירופה(!) מודל לחיקוי.

בחלק השלישי בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור שוחחנו על מקורות ההשראה החיצוניים בשאלת חידושי מילים: למן ההצעה הקיצונית של בן יהודה להמציא שורשים יש מאין, דרך הצעתו לאמץ את כל השורשים של השפה הערבית וכלה בהצעה לאמץ מוטיבים ממה שקורה בשפות אירופה. גם נגענו בשאלה מדוע התקנא הוועד בשפה הגרמנית דווקא, ולמה אנשיו זלזלו ברוסית ופחדו מהארמית.

עוד דיברנו בפרק על שאלת ערעור הלגיטימציה של ועד הלשון כמוסד אם הוא יבחר לאמץ מילים מערבית ("יש בכך פחיתות כבוד לעברית"), צעד שיכול להביא לזלזול של הציבור בהחלטות הוועד, וכמו כן גם שוחחנו על "המשחק הכפול" של ועד הלשון - בין שימור למודרנה.

כמו כן יוחד בפרק חלק נכבד לוויכוח בקביעת המבטא של העברית (המבטא אשכנזי, המבטא מזרחי או המבטא התימני), ובניגוד למה שמקובל לחשוב לא בכל דבר בשאלת הגיית העיצורים (האותיות) או התנועות (סימני הניקוד) ראו חלק מאנשי הוועד בשפות השמיות דווקא מודל לחיקוי.

גם חלק מההחלטות או מההצעות של הוועד בנושא ההגייה מפתיעות: לאמץ את הגיית הצד"י הלא מזרחית, לבטל את סימון הדגש הקל באותיות ג, ד או החובה לסמן תמיד דגש בעיצורים B, K, P.

***

ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.

חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

פרק המפריך את הטענה שמתכנני השפה התכוונו לחדש את העברית בשפת התנ"ך דווקא אלא היו בוועד הלשון קולות שקראו לאמץ את העברית המשנאית או לחרוג מהדקדוק המסורתי * חלק ב בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".

***

הפרק הזה ינפץ לכם כמה מיתוסים: ועד הלשון לא בהכרח התכוון להחיות את שפת התנ"ך דווקא; אין מתאם מחייב בין אדם חילוני ומשכיל ובין עמדותיו שהעברית המתחדשת תהיה מקראית דווקא לעומת אדם דתי-רבני שיעדיף את לשון המשנה; רבים מחברי הוועד קיבלו השראה לא רק משפות שמיות אלא גם משפות אירופה.

בחלק השני בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור הוא שיתף בקולות השונים של אנשי ועד הלשון בנושא הדקדוק של העברית: דקדוק המושתת על לשון המקרא והתנ"ך או דקדוק שיסודו בלשון המשנה ואולי גם בספרות ימי הביניים ובספרות הרבנית. את הדיון בנושא ליוותה המילה אוגן וצורת או צורות הרבים שלה כמקרה בוחן בסוגיה (תבינו מהפרק. זה מרתק!).

בפרק עסקנו בשמרנות לעומת חדשנות והוצגו הטענות בעד לשון המקרא (קדמוניות היא יתרון ומקור סמכות וכן אפלטוניזם לשוני) לעומת הטענות בעד לשון חז"ל וימי הביניים (תפוס לשון אחרון). כמו כן עלתה השאלה אם חברי הוועד היו עקיבים בדעתם או שפעם גילו שמרנות ופעם ליברליות.ממסקנות הפרק עולה גם ביקורת כלפי מי שקורא לעברית שלנו "ישראלית" וגם תובנה שהידע הלשוני של אנשי הוועד על הנעשה בשפות אחרות השפיע על תפיסת עולמם ביחס לעברית.

***

ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.

חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

ההיסטוריה של ועד הלשון - הגוף שלימים יהיה האקדמיה ללשון: מה היו מטרות הקמתו, על המתחרים שהיו לו ועל מקורות המימון שלו (אל תשאלו!), וגם: מה הקשר בין אליעזר בן-יהודה לג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד * חלק א בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".

***

3 גלגולים שונים ומקומות שונים עבר ועד הלשון מאז היווסדו לראשונה בשנת תר"ן (1890) ועד שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית. בחלק מהזמן שהיה פעיל – פעלו גם גופים אחרים שהתחרו בו, והיה אדם אחד שהצליח לאגד את כולם יחד.

פרק ראשון בסדרה שעוסק בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון - הפרק הראשון מציג את ההיסטוריה של הוועד: מי הקים אותו, אילו בעיות הוא ניסה לפתור, מה היו מקורות המימון שלו, ומי התנגד לו.

בשיחה עם ד"ר יאיר אור דיברנו על חברת שפה ברורה שהקימה את הוועד הראשון, שוחחנו על המספר הזעום של האנשים שהשתתפו בפעילות הוועד וגם דנו בשאלת הסמכות שלו. גילינו מה חוללו התהפוכות הפוליטיות הרבות ומלחמת העולם הראשונה לוועד וגם לאנשים השונים שהיו חברים בו ומהן התמורות שחלו במשתתפיו (למשל: מחצי חברי ועד יוצאי עדות המזרח וחצי יוצאי אשכנז - הרבה יותר חברי ועד יוצאי אשכנז), וגם למה פרסם הוועד את החלטותיו בלי נימוקים.

עוד שוחחנו על כך שבניגוד למחשבה הרווחת בן יהודה לא המציא את העברית, דיברנו על המתנגדים שהיו לו בוועד, מדוע הוא נטש בזעם את הוועד ומה הקשר בינו ובין ג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד.

***

ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.

חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il