על צורות ארכאיות במגילה (רַבָּתִי, שָׂרָתִי) לצד צורות מאוחרות (מטרא במקום מטרה), על דו-משמעות מכוּונת במגילה, על האוסף הגדול של ביטויים וניבים בימינו שמקורם באיכה ועל המסקנה המרתקת שנובעת מהאקרוסטיכון במגילה - פרק מיוחד שמשלב בין עולם הלשון לעולם המקרא.

***

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס - פסוק אחד שמזמן הערות לשון מעניינות: על הצורה המיוחדת של שם המגילה אֵיכָה, על בָדָד שאינו מלשון בדידות, על רַבָּתִי מלשון גבירה ועל שני הסימנים הארכאיים שיש בצורות רַבָּתִי ושָׂרָתִי (התי"ו ויו"ד בסופן).

בפרק מיוחד שמשלב בין עולם הלשון לעולם המקרא שוחחתי עם פרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין על צורות ארכאיות במגילה לצד צורות מאוחרות, על דו-משמעות מכוּונת במגילה, ועל מילים יחידאיות במגילה (הכפיש, העיב).

בדוגמות לצורות הארכאיות דיברנו על כתיב חסר במגילה (בתֻלֹת במובן בתולות), על צורות כתיב קדומות (שי"ן שמאלית במקום סמ"ך: פורש במקום פורס; שָׂתם במקום סָתם), ובדוגמות של הצורות המאוחרות דיברנו על מילים מאוחרות במגילה (מדינות), על השפעת הארמית על אוצר המילים (פורקן) ועל מאפיינים של כתיב מאוחר (מטרא במקום מטרה; תנין במובן תנים).

עוד דיברנו על האוסף הגדול של ביטויים, ניבים וצירופים שמקורן במגילה, כמו: לא עליכם, ירד פלאים, חדשים לבקרים, למגינת ליבו, לא יסולא בפז, הוריד דמעה, בראש חוצות.

בקו התפר שבין עולם הלשון לעולם המקרא נגענו בשאלה מי כתב את המגילה, אם אפשר לתארך אותה בעזרת מאפייני הלשון שלה, אילו הוכחות יש לך שאולי אישה כתבה את המגילה ומה מטרת הכתיבה שלה - יש לפרופ' גרינשטיין הצעה מעניינת בנושא. לקראת סיום הפרק דנו בכתיבת פרקי המגילה באקרוסטיכון - מה המטרה בכתיבה כזו, מה מלמד אותנו שינוי סדר האותיות: קודם פ"א ואחר כך עי"ן, ומדוע פרק ה אינו בנוי באקרוסטיכון אלא בדרך אחרת.

***

פרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין – פרופ' אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, ולשעבר עמד בראש התוכנית הבין־תחומית ללימודי פרשנות ותרבות בבר אילן. היה יועץ לכתיבת ספרי לימוד בתנ"ך לבתי ספר יסודיים ותיכוניים בחינוך הממלכתי. חתן פרס אמ"ת (אומנות, מדע, תרבות) למדעי הרוח והיהדות – בתחום חקר המקרא.

הדוקטורט שלו עוסק בשפה האכדית, והוא חוקר שנים רבות את הספרות של השירה והסיפור במקרא, את הלשון והספרות של האוגרית (כנענית קדומה), ואת ספרות החכמה — בעיקר ספר איוב. תרגם את ספר איוב לאנגלית – ספר שראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל – והיום כותב פירוש עברי לאיוב וכן פירוש באנגלית למגילת איכה.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il