מפתיע: במסורות העדות כמעט שאין הקפדה על כללי הדגשים בבג"ד כפ"ת, יש הצדקה להגיות שהיום נחשבות לא תקניות, ויש 3 מסורות הגייה למילה "אמתלה" - על הכוח הגדול של מסורת ההגייה שבעל פה והשפעתן על התקן בעברית ימינו.

***

יש 3 מסורות עיקריות של הגיית העברית: ספרדית, תימנית ואשכנזית, אבל בפועל בעברית ימינו יש נטייה ברורה למסורת האשכנזית דווקא על חשבון שאר המסורת. למה? בשיחה עם ד"ר דורון יעקב דיברנו על המסורות האלה ועל ההגייה הקדומה של העברית - מי מסר לנו אותה, איך המסורות משפיעות על התקן בעברית ימינו (כמו בהגיית המילים: שובר, גולל, סורג), מדוע יוצאי עיראק אומרים זבּובּים, ומדוע מדינת ישראל היא כור היתוך גם מהזווית הלשונית.

בפרק עסקנו בהגיות שונות ולא מוכרות של מילים רבות:

רַבּי / רִבּי / רֶבּי

עוּבָּר / עוֹבָֿר / עוֹבֶר

סעוּדה / סעוֹדה

שִיעור / שֵיעור

מעוֹמ֫ד / מע֫וּמד / מעוּמ֫ד

סוּמָא / ס֫וֹמֶא

עָרֵב / עָרָב / עַרָּב

חוּמָּש / ח֫וֹמֶש

לפיכֿך / לפיכּך

גיהינום / גיהינם

גָזֵל / גֶ֫זֶל

כָּרֵס / כֶּ֫רֶס

אַמְתְּלה / אַמְתָלה / אמַתְלה

ועוד בפרק: על ההטעמה במסורות הלשון (יש הרבה יותר מילים מלעליות מהמקובל היום), על מילים שבתנ"ך הגויות בדרך אחת אבל במסורת העדות בדרך שונה (כמו: טהרה, דבק), על חוסר תשלום דגש במשקל קיטול כשיש גרונית (למשל: תיאור) ועל חוסר ההקפדה בכל המסורות(!!!) על הדגשים המוכרים לנו היום בכללי אותיות בג"ד כפ"ת.

***

ד"ר דורון יעקב - מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הרצוג. עובד במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן מנהל אוסף ההקלטות של מרכז מסורות ישראל באקדמיה ללשון.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

הוא חתום על כמה דברים מעניינים בתחום העברית: הוא ממקימי המוסד שלימים יהיה האקדמיה ללשון והמוסד שלימים יהיה האוניברסיטה העברית, הוא הקים גן ילדים שידברו בו רק בעברית, הוא כתב ספרי לימוד בעברית למורים והפך את העברית לשפת ההוראה, היה לו תפקיד בולט ב"מלחמת השפות" והוא גם חידש מילים בעברית (קלמר, בדיחה, מצלמה).

***

"אם היה אליעזר בן יהודה מחיה לשון הדיבור, הנה היה דוד ילין מחיה לשון ההוראה", כתבו עליו על דוד ילין.

הוא כתב מילון לתלמידי בית ספר וללומדים מתחילים, והיה מחלוצי כתיבת התכנים הלימודיים לגנים ולבתי ספר. הוא הקים בית ספר לגננות עברי, בית ספר לבנות עברי, בית יתומות עברי, והכול בדגש שידברו שם רק עברית. הוא תרם רבות להוראת העברית ולימודה, והיה מאבות השיטה של "לימוד עברית בעברית" לעולים חדשים.

הוא הראשון שתרגם מחזה לעברית ("עברית צריך לא רק ללמוד אלא גם להתענג עליה"), מילא תפקיד מרכזי במלחמת השפות, היה ממייסדי הספרייה הלאומית, שפה ברורה וגם ועד הלשון (לימים: האקדמיה ללשון העברית), והוא פעל להקמת אוניברסיטה שבה לשון ההוראה תהיה עברית – לימים האוניברסיטה העברית בירושלים.

בזכותו הכירו בתקופת השלטון הטורקי בארץ בעברית כשפה רשמית נוסף על האנגלית והערבית, והוא נטש את הקונגרס הציוני כי דיבורו ביידיש ולא בעברית.

בפרק מיוחד שוחחתי עם ד"ר רות בורשטיין על פועלו של דוד ילין - אדם שפעל רבות למען העברית אבל "נבלע" בצילו של בן יהודה. במה הוא הסכים עם בן יהודה ובמה הוא חלק עליו, על הבדלי הגישה שלהם בשאלת יצירת מילים חדשות בעברית, מה הייתה דעתו בשאלת כתיבת עברית באותיות בלטינית ובשאלת המבטא של העברית, וגם על המילים שחידש, כמו: קלמר, צילום, בדיחה, מצלמה, נדיר, שחקן, תעמולה.

***

ד"ר רות בורשטיין - חוקרת תחביר לשון המקרא והלשון העברית בת ימינו. עבדה עם משרד החינוך בתחומים שונים הקשורים לעולם הלשון, ערכה כתבי עת העוסקים בעולם הלשון, והייתה מרצה בכירה בחוג ללשון העברית ובלימודי עריכת לשון עברית במכללה לחינוך על שם דוד ילין.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

פרק 67: הבינה המלאכותית והשפעתה על העברית / יאיר ליפשיץ וניר מרמור by ירעם נתניהו

"עברית קשה שפה" - אמת או בדיה, למה ברמת המתחילים נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, ומה הנושא הלשוני שהכי קשה לתלמידים לקלוט - פרק מיוחד שכולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה.

***

איך מתחילים ללמד עברית עולה חדש שאינו יודע מילה בשפה, באילו טריקים משתמשים ואיך נכון לנצל את ההנגנה בדיבור וגם את שפת הגוף כדי להקנות מילים חדשות. בשיחה עם הלה קובלינר - מומחית להוראת עברית כשפה שנייה (או: זרה/נוספת) צללנו לעולם הזה הן מההיבט של המורים והן מההיבט של התלמידים העושים את צעדיהם בשפה שאינה שפת אימם.

שאלתי את הִלה מה הקושי המרכזי של התלמיד: לקרוא, לכתוב, לדבר או להאזין; איזה נושא לשוני הכי קשה ללמוד וגם ללמד; מה הזמן הדקדוקי שבו מומלץ להתחיל ללמד את הדובר: עבר, הווה או עתיד; ומתי נכון לתקן את הלומד כי תיקון יכול לעצור את שטף הקריאה או הדיבור.

עוד דיברנו אם יש אמת בקביעה "עברית קשה שפה" או שזו רק אגדה, וכן אם שיטת השורשים שבה העברית בנויה היא אכן שיטה גאונית שיכולה לסייע לדובר החדש לקלוט את השפה בקלות.

הפרק כולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה, ובפרק גם הסבר לתפיסות מפתיעות: למה ברמת המתחילים (רמה א1) נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, מדוע לא נכון ללמד קודם את מערכת השלמים ורק אח"כ את הגזרות, מה הסיבה להשמיע לתלמידים קטעי האזנה בלי הטקסט המלווה שלהם, וגם: מתי עונים לתלמידים: "למה? ככה!"

***

הלה קובלינר – בעלת תואר בלשון וספרות באוניברסיטה העברית ותואר שני בחינוך באוניברסיטת הרווארד. לימדה יותר מעשרים שנה בבית הספר לתלמידים מחו"ל באוניברסיטה העברית, שם גם הייתה מורה בכירה בתוכנית להכשרת מורים לעברית כשפה שנייה. היום מלמדת הוראת עברית כשפה שנייה מטעם מכללת אונו.

כתבה ספרים להוראת עברית כשפה שנייה, כמו: "עברית מן ההתחלה", ו"בואו נלמד עברית", וגם היית הכותבת הראשית של תוכנית ״נטע - בשביל העברית״ להוראת עברית כשפה שנייה בתפוצות בשנים.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

על גישתו של הרב קוק לעברית: ערך לאומי או אמצעי לדבר נעלה יותר, האם בשיעוריו הוא דיבר בעברית או ביידיש והאם הוא חידש מילים בעברית, וגם: האם תמיד הוא כתב בניסוחים פתלתלים ומורכבים וגם דיבר ככה? – על גישתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשפה העברית.

**

האם ראה הרב קוק בעברית ערך עליון, כמו בן יהודה, או שהוא תיעדף ערכים אחרים? האם הרב קוק העדיף ללמד בעברית גם אם חלק מהשומעים לא יבינו את דבריו או שהוא העדיף ללמד ביידיש כדי שכולם יבינו?

בשיחה עם הרב פרופ' נריה גוטל דיברנו על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ויחסו לשפה העברית: מה הייתה גישתו בפרשת "מלחמת השפות", האם הוא חידש מילים בעברית, ומה לדעתו המבטא המדויק ביותר: האשכנזי (שלו מבית), הספרדי או התימני.

עוד דיברנו על חלופת המכתבים בין הרב קוק ובין אליעזר בן יהודה, באיזה שפה דיבר הרב קוק בשיעורים בביתו ומה גרם לו לשנות את שפתו, באיזו שפה נמסרו בשיעורים בישיבה המרכזית העולמית ואם בתוכנית הלימודים שם שיבצו שיעורי לשון ודקדוק.

גם דיברנו על הספר הייחודי שכתב הרב קוק "ריש מילין" שעוסק בסוד האותיות בעברית, עסקנו בתפיסה ההיסטוריוסופית של הרב כולל ההשלכות שלה על עולם הלשון, ולקראת סיום שאלתי על "השפה הקוקניקית" של הרב קוק - האם תמיד הוא כתב בשפה עשירה, ארוכה, מסורבלת ובלי סימני פיסוק (ראו בדוגמה למטה) או שבצעירותו הוא התנסח אחר וגם האם הרב קוק דיבר כמו שהוא כתב.

***

הרב פרופ' נריה גוטל לימד באוניברסיטת בר אילן ובבית בבית הספר לחינוך, במכללת ליפשיץ, הרצוג ואפרתה.

היה נשיא מכללת אורות ישראל, כתב מאמרים וספרים בתחומים שונים, כולל על נושא הפרק שלנו – הרב קוק בדגש על יחסו לשפה העברית.

היום הוא ראש מחלקת המחקר ב"מרכז תורה ומדינה", ורב קהילה בירושלים.

**

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

האם צריך לתאר מחדש את העברית בגלל המגילות, מה תרומתן הגדולה למחקר העברית, ועל התרומה שיש למגילות בהכרת מסורות דיבור שלא הכרנו.

***

באיזה כתב כתבו את המגילות שנמצאו באזור ים המלח - בכתב שלנו או בכתב העברי העתיק, האם לשון המגילות דומה יותר ללשון המקרא או ללשון חז"ל, והאם הארמית והיוונית השפיעו עליהן.

בשיחה עם ד"ר חנן אריאל דיברנו על מגילות ים המלח (ובשמן האחר: מגילות מדבר יהודה או מגילות קומראן) ועל תעלומות הלשון שפתרו וגם יצרו. המגילות שינו את הבנתנו בכל הקשור להתפתחות ההיסטורית של העברית ורובדי הלשון שלה כי יש בהן מאפיינים משולבים גם של לשון המקרא וגם של לשון חז"ל, וגם מאפיינים הייחודיים לה. בפרק הוצגו שתי גישות לשאלה כיצד להסביר את לשון המגילות, וגם דנו בשאלה אם אפשר להכריע בין הגישות.

עוד עסקנו באוצר המילים של המגילות ובתרומתן לעברית, דיברנו על צורות מיוחדות (למשל: הואה=הוא, אתמה=אתם), בהבדלי הכתיב בין התנ"ך שלנו המבוסס על נוסח המסורה ובין הנוסח של התנ"ך המשתקף מהמגילות, ובתרומה שיש למגילות להכרת המסורות הלא טברניות של המקרא.

בתחילת הפרק יש רקע קצר על המגילות - כיצד השתמרו אלפי שנים, איך מצאו אותן, כמה מגילות נמצאו, וגם סקרנו בקצרה את המגילות המרכזיות שנמצאו - מקראיות וחוץ מקראיות (מגילת ישעיהו, מלחמת בני אור בבני חושך, ברית דמשק, סרך היחד ועוד).

***

ד"ר חנן אריאל - חבר סגל בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב; חוקר את העברית הקלאסית והעברית של ימי הביניים.

עבד בעבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית בתחום מגילות קומראן הלא־מקראיות, ופרסם כמה מאמרים בתחום לשון המגילות.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

איך אידאולוג כמוהו הציע לכתוב את העברית באותיות לטיניות, באילו נושאים הוא חלק על בן-יהודה, על תרגיל ההגייה שכתב לשחקני הבימה, ומה הסיבה שהפסדנו איש לשון כמוהו – על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית.

***

לא רק איש פוליטי, ראש בית"ר ומפקד האצ"ל - פרק מיוחד על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית.

ז'בוטינסקי דרש שבתנועת בית"ר ידברו רק עברית (ומי שלא - שיעזוב!), קרא ללמד בבתי הספר רק בעברית ("ילד יהודי שאינו יודע עברית אינו יהודי שלם"), והאמין שהשפה העברית היא חלק מכינון הזהות הלאומית של העם היהודי.

ז'בוטינסקי עסק גם בדקויות הקשורות לעברית והייתה לו רגישות רבה לצליל ולמוזיקליות של העברית: הוא השיג על הצליל של המבטא הספרדי, כתב מאמר אין הוגים את התנועות והעיצורים בעברית, התלונן על חוסר הגיית שווא נע וחוסר השימוש בכינויים החבורים, הלין על שמתביישים לדבר בוחי"ת ועי"ן ושטועים בשם המספר (כן, כבר בתקופתו!), והוא אפילו כתב לשחקני הבימה תרגיל לשיפור ההגייה שלהם.

בפרק העלה על נס פרופ' אריה נאור את תרומתו של ז'בוטינסקי לשירה העברית, ציין את מפעל התרגומים של ז'בוטינסקי, הזכיר באילו שני נושאים הוא חלק על אליעזר בן יהודה, וגם והסביר איך אידאולוג כמו ז'בוטינסקי הציע לכתוב את העברית באותיות לטיניות!

***

פרופ' אריה נאור – פרופסור אמריטוס למדע המדינה, היה ראש החוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה, ונשיא האגודה הישראלית למדע המדינה. היה מזכיר הממשלה בתקופת בגין וחבר המרכז וההנהלה של תנועת החרות.

ערך את הספר המציג את משנתו הלשונית של ז'בוטינסקי "העברית: שפה, תרבות, חינוך" שראה אור במכון ז'בוטינסקי, שם הוא יו"ר הוועדה האקדמית והעורך הראשי של הוצאת כתביו של ז'בוטינסקי.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

ממה הושפע הרמב"ן יותר - מלשון המקרא או מלשון חז"ל, מה יחסו של הרמב"ן לארמית, כיצד השפיעה הערבית על לשונו, ואילו מילים בעברית הוא חידש.

***

הרמב"ן חי בימי הביניים, אחרי תקופת המקרא ואחרי תקופת חז"ל, וכשהוא כתב את פירושו לתורה האם הוא הושפע יותר מלשון המקרא או מלשון חז"ל? ד"ר אליאור בביאן כתב דוקטורט בנושא, ובפרק "בקולולושה" הוא מציג את ממצאיו במגוון זוויות ותחומים:

אוצר המילים (עץ המקראי לעומת אילן החז"לי, גוי במובן המקראי לעומת גוי במובן החז"לי)

תורת הצורות (סיומת -ים לעומת -ין; התפעל-נתפעל)

הכינויים (אלה-אלו, אנו-אנחנו, זאת-זו)

התחביר (ש-אשר)

מערכת הזמנים (יקטול-קטל)

הסמיכויות (סמיכות רגילה לעומת סמיכות בתוספת של).

בפרק ד"ר בביאן גם מסביר מדוע בתחום מסוים הושפע רמב"ן יותר מלשון המקרא ומדוע בתחום אחר מלשון חז"ל.

עוד בפרק: כיצד השפיעה הערבית על לשונו של הרמב"ן, אילו מילים בעברית חידש הרמב"ן, ומה יחסו לשפה הארמית.

וגם: כיוון שד"ר בביאן הוא אלוף האלופים בחידון התנ"ך, חילצתי ממנו טיפ מה נדרש כדי להיות אלוף האלופים.

***

ד"ר אליאור בביאן – עורך לשון בהוצאה לאור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כתב דוקטורט על "לשונו של הרמב"ן בהשוואה לרובדי הלשון הקודמים של העברית", ועוד מאמרים בנושא.

חתן התנ"ך העולמי, וגם אלוף האלופים. מרצה לתנ"ך במסגרות שונות, ובימים אלו כותב פירוש מקורי לסוגיות נבחרות בפרשות השבוע.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

למה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית, כיצד מפסקים בשפה חזותית ואיך גבות העיניים תורמות לעניין, וגם: מה אפשר ללמוד על שפת הסימנים מסיפור זהבה ושלושת הדובים.

***

מי המציא את האל"ף-בי"ת של שפת הסימנים, איך ממציאים סימנים למילים חדשות (אינסטגרם וטיקטוק, למשל) או לפוליטיקאים ומפורסמים חדשים, ולמה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית (הידעתם? יש שפת סימנים אמריקאית ושפת סימנים בריטית והן שונות לחלוטין!).

בשיחה עם ראש המדור לשפת הסימנים הישראלית (להלן: שס"י) באקדמיה ללשון העברית יהונתן שיוביץ (חירש בעצמו) עסקנו בהיסטוריה בת ה-100 שנה של קהילת החירשים בישראל, בהשפעת הגרמנית על שס"י ובשאילת סימנים משפות מסומנות אחרות (ממש כשם שאנחנו שואלים לעברית מילים משפות אחרות).

בשיחה דיברנו על התחביר השונה של שס"י לעומת העברית (ולמה זה קרה); כיצד מפסקים בשפה חזותית, איך גבות העיניים תורמות לעניין, ומה אפשר ללמוד על שס"י מסיפור זהבה ושלושת הדובים. וגם: איך ניפוח של לחי אחת משנה את המשמעות של הסימן והאם נכון שקל יותר ללמוד את שס"י כי אין בה מערכת בניינים, זמנים ושורשים.

עוד תגלו בפרק איך בשפות שונות מסמנים שונה חתול וציפור, כיצד בשס"י מסמנים את המילים קולולושה, מיגונית וארץ כנען, וגם איך מסמנים מילים מעולם הלשון: עברית, שפה, דקדוק, מילה, עיצור, הברה, בניינים, ומתי יהיו סימנים לבניינים פיעל, פועל והתפעל.

בשיחה גם הסביר יהונתן מהי שפת הסימנים "פא", מה צפוי לנו במילון המיוחד לשס"י שיוזמת האקדמיה ללשון, וגם איפה אפשר ללמוד שפת הסימנים (התשובה: כאן).

***

יהונתן שיוביץ – ראש המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית, מורה לשפת הסימנים הישראלית ומרצה לנושאי קהילת החרשים ותרבותה.

מתורגמן הפרק לשפת הסימנים – טל בוּסִידָן.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים.

***

המסקנה: בעזרת יכולות הקֶשב והזיכרון שלהם אפילו ילדים בני שנתיים(!) עוסקים כל הזמן בסטטיסטיקה ובייצור הכללות. המסקנה הזו מסבירה שלל "שגיאות" לשון שהם אומרים: ביצה-ביצות, איש-אישים (פה ההסבר פשוט), נפרק לעומת התפרק, מיכנס במקום נכנס, רצָתי במובן רציתי (באלה ההסבר מורכב יותר).

הכללות פה שונות ומשונות: ממילה שאינה מסומנת כנקבה והיא במין נקבה, דרך הֶקֵשים והשוואות, וכלה בזיהוי התבניות והמשמעות של הבניינים בעברית.

בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") שוחחתי עם פרופ' דורית רביד על "השגיאות" של הילדים, ועסקנו בסוגי שגיאות: שמות עצם, תארים (חולצה אחרה במקום אחרת), פעלים (מלחיץ נעליים במקום חולץ) ומילות יחס (ממנך במקום ממך), והממצאים מרתקים.

בפרק תגלו אילו שלושה דברים קשים יש במעבר עִיפָּרון-עֶפְֿרונות, למה הם אומרים מגידה במקום אומרת, וגם פיחד במקום פחד ומתי הם יוצרים צורות כמו צְדף=צדפה, בייץ=ביצה. עוד תגלו איזו מילה עברית הכי קשה לילד להפוך מיחיד לרבים, מה המשקל והבניין המצויים ביותר בעברית ומה זה מלמד אותנו על השפה של הילדים. לקראת סוף הפרק עסקנו בשאלה אם לתקן ילד קטן שמדבר בשגיאות בעברית ודנו על תפקיד הבינה המלאכותית בהבנה איך רוכשים השפה.

***

דורית רביד היא פרופ׳ אֶמֶריטה באונ' תל אביב; בלשנית העוסקת בחקר רכישת העברית הדבורה והכתובה בקרב ילדים ובני נוער. חברת סגל בחוג להפרעות בתקשורת (הפקולטה לרפואה), ובבית הספר לחינוך באונ' תל אביב.

בין תפקידיה הייתה יו"ר האגודה הישראלית לאוריינות ושפה, נשיאת החוג הישראלי לבלשנות, וסגנית הנשיאה של הארגון הבינ"ל לרכישת שפה. כיום היא עורכת כתב העת הבין-לאומי Written Language and Literacy בהוצאת Benjamins.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il