על ויכוחיו עם בן-יהודה, על גישתו בחידוש מילים ("הגדוּלה שבמעלות למילה חדשה, אם איננה חדשה"), וכמובן על המילים שהוא עצמו חידש (שעון, פחמן, עגבנייה) - חייו ופועלו של איש הלשון וחבר ועד הלשון הרב יחיאל מיכל פינס.

***

"חידושי הבל וריק", הוא כתב נגד אליעזר בן-יהודה ובפרק תשמעו מה הפריע לרב יחיאל מיכל פינס בחידושו של בן יהודה. עוד בפרק: רקע על חייו ועל רעיונותיו שקדמו לבן-יהודה, ורקע על חברותו בארגונים הקשורים לחידוש העברית: תחיית ישראל, שפה ברורה וועד הלשון.

בפרק עם ד"ר קרן דובנוב דיברנו על מילים שהוא חידש (כמו: שעון, מחוג, סגול, כתום, מימן, פחמן, עגבנייה), על גישתו בחידוש מילים ("הגדוּלה שבמעלות למילה חדשה, אם איננה חדשה"), ועל גישתו מתי להשתמש בלשון המקרא (תכנים לילדים דווקא) ומתי בלשון חז"ל (פולמוסים, ענייני משפט) ולמה הוא סבר כך.

בפרק תגלו איזו מילה לועזית הוא התכוון לגייר במילה תתרגמה (יצירתי ממש!), מה המילה שכמעט החליפה את המילה רכבת ומה מקור שם הצבע ורוד.

***

ד"ר קרן דובנוב –לשעבר מזכירה מדעית באקדמיה ללשון. מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם ראש החוג. למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקווה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה.

עוד פרקים שהקלטנו יחד ב"קולולושה":פרק 15: שולחן, אינטרנט, שמש – למה יש זכר ונקבה בדברים דוממים?פרק 16: ג'וק, ילדים זה שמחה, טראח! – השפעת הרוסית על העבריתפרק 56: עגבניות, גזר ובצל – מתי ביחיד ומתי ברבים?

***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

לדבר אֶל נקבה כאֶל זכר – זה מה שקורה די הרבה במגילת רות (למשל: "עשיתם" במקום "עשיתן"), והפרק תשמעו הסבר מרתק על כך שקשור גם להארי פוטר. ועוד בפרק: הסבר על השמות בועז, רות, מחלון, כיליון ואם מחקר הלשון יכול לסייע לנו בתיארוך כתיבת מגילת רות.

***

כל מי שקרא את מגילת רות שם לב ל"בלגן" שיש בחוסר ההתאם בין זכר לנקבה: וַתֹּאמֶר נׇעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ *לֵכְנָה *שֹּׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ (יעשה) [יַעַשׂ] ה' *עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר *עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי - לֵכְנָה, שֹּׁבְנָה נקבה אבל עִמָּכֶם, עֲשִׂיתֶם זכר. בשיחה עם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל מתברר שש סדירות מופתית בתופעה, ואע"פ שההסבר המרתק נשמע מודרני מאוד מתברר שיש לו מהלכים כבר בספרות הקדומה.

עוד עסקנו בפרק בשאלה אם יש השפעות של לשון חז"ל או של הארמית על המגילה, דנו בכתיב מיוחד שמשקף צורות קדומות (יו"ד סופית: (וירדתי) [וְיָרַדְתְּ] הַגֹּרֶן, או נו"ן סופית לנוכחת: וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי), ומכאן ניסינו לענות אם אפשר לקבוע את תקופת כתיבת המגילה לפי הממצאים הלשוניים  - ומה הבעיות בגישה הזו.

כמו כן דיברנו על תופעה מעניינת במגילת רות - מדוע כמעט כל הפסוקים במגילה פותחים בווי"ו החיבור, ניסינו להבין אם יש השפעה של השפה המואבית על המגילה, ועסקנו בהסבר לשמות שבמגילה: מחלון, כיליון, עורפה, רות, בועז - ומה אפשר ללמוד מהשמות הללו בשאלה אם הם שמות אמיתיים או שמות ספרותיים בלבד.

ואי אפשר בלי הפיל שבפרק: דיברנו על אביו - פרופ' משה בר אשר (לשעבר נשיא האקדמיה ללשון) - על המרתון הכנה לבגרות בלשון שהיה להם, על השאלה אם הוא תיקן את העברית שלהם כשהיו קטנים, ואם הוא חושב שהוא הוסלל למקצוע בגלל אבא שכזה.

***

פרופ' אליצור בר-אשר סיגל -  ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. היה גם ראש המרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה (LLCC), והיום עמית מחקר שם.

בנו של פרופ' משה בר אשר – לשעבר נשיא האקדמיה ללשון וחתן פרס ישראל.

***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

תפתחו פה גדול ותגידו "אָההההה" - פרק בריא במיוחד שעוסק באנטומיה וברפואה בראי השפה והלשון: איך אומרים פרונקל בעברית ומה הקשר לגנב; מה ההבדל בין כדור, גלולה, כמוסה, טבליה, קפלייה; ולמה דלקת מפרקים ולא דלקת פרקים.

***

עברית בחדר הניתוח: בפרק שעוסק במילים מעולם הרפואה שוחחתי עם ד"ר אלישע פרוינד (במקרה שלו ד"ר במובן רופא) על "משקל המחלות" והמיתוסים שבו, על הבעיה המהותית בשם נזלת, ומה החלופה העברית המוצלחת לפוסט-טראומה.

עוד דיברנו על הגיית המילה דורבן, למה מלריה נקראת כך ומה החלופה העברית שלה, למה רחם ושד ממין דקדוקי זכר ואילו עורלה ממין דקדוקי נקבה, והזכרנו שמות של בתי חולים ומקומות מעולם הרפואה: רמב"ם, אסותא, מחלף גהה, ארוכת בת-עמי.

הינה רשימה של מילים שעסקנו בהן בפרק:

*מילים סתומות*

בית השחיכיס המרה (כולל על הקשר להומור, למלנכוליה ולמרה שמורחים על האצבע)מזור (איך קרה שהמשמעות גם מכה וגם רפואה)ציימנות (מדוע היא החלופה העברית לאנורקסיה)

*קשר בין מילים*

ביררנו אם באמת יש קשר בין המילים האלה:תורשה, ירושהפיקה ברגל, פיק ברכייםרֶחם, רחמיםשפעת, השפעהשן, לשנן (בלימוד), שינוילשון, ללושכבד בגוף, כבד משקלכִּליה, כְּלָיהאגן הירכיים, אגנותקרסול, לקרוסרקה, דג רקק

*דומים אבל שונים*

ביררנו מה ההבדל במשמעות בין המילים האלה:מִפרק, פֶּרק (וכן: דלקת מפרקים, אוטובוס מפרקי, הגיע לפרקו)גב, גוגיבנת, גבנוןעֶצב, עָצבכדור, כמוסה, גלולה, טבלייה, קפלייהשֶכם (שכמים), שכמות (שִכמה)

***

הפרק לזכרה של אשת הלשון נורית אלרואי ז"ל אשר כתבה עם אלישע את הספר לגופן של מילים – אנטומיה ורפואה בראי השפה ואשר כתבה פינות רבות ברגע של עברית.

דברים לזכרה של נורית וכן את ההספד שהספידה אותה חברתה הטובה רות אלמגור-רמון תמצאו הבאתר לשוניאדה.

***ד"ר אלישע פרוינד – רופא אורתופד בגמלאות, חובב הלשון העברית.

כתב את הספר לגופן של מילים – אנטומיה ורפואה בראי השפה עם נורית אלרואי ז"ל.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

מה הקשר בין המצרית העתיקה ובין הסרט המומיה וסטארגייט, מה המילה שחרטומי מצרים אמרו ואנו משתמשים בה עד היום(!) והאם השמות משה, מרים ואפילו שם החג שלנו פסח מקורן במצרית? - פרק מיוחד לפסח העוסק במילים מצריות בעברית ימינו.

***

פרק בסימן יציאת מצרים: איך יודעים כיצד נשמעה המצרית העתיקה, אילו צלילים דומים יש לה ולעברית, והאם השפה המצרית היא שפה שמית ויש בה שורשים - שיחה מיוחדת עם פרופ' דנאל קאהן.

שוחחנו על השפה המצרית העתיקה - על ההיסטוריה שלה, על הכתב שלה המוכר ככתב החרטומים וההירוגליפים (כולל מה פירוש המילים הללו) ועל אימוץ הכתב היווני, וגם דיברנו על מידת המהימנות של המצרית העתיקה שהושמעה בסרטים ההוליוודיים המומיה וסטארגייט!

עוד עסקנו בקשר שבין היאור שבמצרים ובין הירקון, הירדן והירמוך; מה פירוש השם פרעה ומה הקשר שלו לשֵם פיתום (פיתום ורעמסס), ושוחחנו על המקור המדהים של המילה טבעת והקשר למילה אצבע.

לא עסקנו רק במילים מצריות שחדרו לעברית ומשמשות עד ימינו, אלא הצפנו תופעה הפוכה: השפעה של עברית ושפות שמיות על המצרית עצמה, כמו במילים: מרכבה, גפן, גוזל.

***רשימת המילים ופירושן אשר נידנו בפרק:

• השפעת המצרית על העברית:

חרטומים, הירוגליפים, תות ענח' אמון, רעמסס, פיתום, ערי מסכנות, פרעה, יאור, אחו, טוטפות, פסים, שוסים, שעטנז, תיבה, בית סוהר, דיו, קסת, טבעת; בגדי שש, בגדי בוץ; אברך; נייר, פפירוס (והקשר למילה נייר באנגלית: paper ולמילה תנ"ך Bible), גומא, ים סוּף, תמסח (שמייצג את ההבדל בין היידוע הזכרי לעומת הנקבי), תחש, שנהב, פסח, צי, שכיה (שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה).

על המקור המצרי של המידות: איפה, הין, קב, זרת, אצבע.

שמות פרטיים שמקורן במצרית: משה, רעמסס, מרים, מררי, פינחס, פוטיפר, פוטי פרע, חופני, תחפניס, ומילים שלא ידוע: צלופחד, אהרון.

• השפעת העברית ושפות שמיות על המצרית:

מרכבה, צמד, שריון, אשפה (אשפת חיצים), נערים, משנֶה (השני במרכבה), קצין, צבא, מגדל, שקל, מנה, כסף, גפן, שעורה, זית, חסה, תפוח, עדשים, פול, חומץ, אורן (העץ), קוץ, גמל, עדר, אביר, סוס, חיפושית, לביאה, גוזל.

***פרופ' דנאל קאהן - מהחוג לתולדות עם ישראל ומקרא באונ' חיפה, אגיפטולוג (חוקר מצרית), והיסטוריון שחוקר את תולדות המרחב מהודו ועד כוש באלף השני ובאלף הראשון לפסה"נ למניינם, כלומר הוא חוקר את ישראל ויהודה בין האימפריות - אשור, בבל, פרס, מצרים וכוש - השכנים שלנו.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

איך כותבים בעברית על עולם הבורסה בימים שלא דיברו עברית כשפת אם ועל נבואות זעם על מות העברית בדימוי "כלי זכוכית שנשבר שוב אין לו תקנה" - פרק על המודרניזציה של העברית והפיכתה משפת קודש וספר לשפה חיה ומודרנית.

***

איך נראית מהפיכה לשונית כשהיא עדיין אינה בטוחה בהצלחתה, ואיך הופכים שפה עתיקה של קודש, רוח וסֵפר לִשפת חדשות, פוליטיקה וחיי היום-יום?

בשיחה עם ד״ר מירב ראובני חזרנו מעט בזמן - לתקופת העברית בימים שלפני מלחמת העולם הראשונה, וצללנו לרגע שבו העיתונות העברית והספרות העברית לא רק תיארו מציאות – אלא ניסו ליצר אותה בעזרת חידוש העברית כשפת אם.

בפרק עסקנו בסיפור חידוש העברית מהזווית של העיתונאים, הקוראים, המשכילים, המתנגדים ועוד, וקיבלנו הצצה אל הוויכוחים הסוערים שהיו על שפה, זהות ולאוּמיות. עסקנו בקְרב של העברית עם היידיש ואיך הצליחה העברית לגבור עליה, דיברנו איך קרה שבאותה התקופה ראו אור 3 עיתונים בעברית בתקופה שלא דיברו עברית כשפת אם, ואיך לימדו המורים בבתי הספר בעברית כשבפועל אין חומרי לימוד הכתובים בעברית.

***

ד״ר מירב ראובני - עמיתת פוסט-דוקטורט במרכז לחקר יהדות פולין באוניברסיטת בר אילן, וחוקרת של התרבות העברית המודרנית והעיתונות היהודית הרב לשונית - בדגש על הפולמוסים על השפה העברית בעיתונות היהודית באמצע המאה ה-19 למניינים ועד מלחמת העולם הראשונה וקצת אחרי כן.

מחקריה עוסקים בְּפולמוסים, בחינוך, בספרות עברית ועוד.מחברת הספר העברית מסמל למציאות – שיח על שפה מתחדשת, נושא הפרק שלנו.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

מי המציא את החריזה בשירים - היהודים או הגויים, איך החרוזים יכולים לשמש כהקלטות של הגיות קדומות ומה לומדים מכך על הגיית האות קו"ף (קוּף/קוֹף) ועל בית"ר ירושלים.

***

אנחנו יודעים איך ביטאו מילים בעברית לפני יותר מאלף שנה(!) אע"פ שאז לא היו הקלטות ועדיין לא המציאו את סימני הניקוד! אחת הדרכים המפתיעות ביותר לכך היא החרוזים. 

בחריזה של הפיוטים הקדומים מתגלות מילים בהגייה שונה ממה שאנו מכירים היום, ובשיחה עם ד"ר יעקב עציון גילינו דברים מרתקים כמו שבעבר הכול הגו סיומת -ךְ לזכר בתפילה כך שגם יוצאי אשכנז הגו "נקדישךְ ונעריצךְ" וכן שהם לא הגו קמץ אל"ף O אלא לפי החריזה של קמץ עם פתח יש עדות שגם הם הגו קמץ A כמו יוצאי ספרד.

בפרק גם נגענו בשאלת חירות המשורר ושינויים מכוונים, הדגמנו סוגי חריזה "משונה" בפיוטים הקדומים (למשל חריזה של מילה בדגש במילה בלי דגש, מילה במלעיל עם מילה במלרע), וכן עלתה שאלת מקור המילים מתחום השירה והדקדוק: חרוז, בית, נושא, נשוא, בניין.

בפרק עסקנו במילים הללו ובהגייתם:

• נמֵל / נמָל (וגם: איך לאה גולדברג קשורה לכאן)
• אגרטֵל / אגרטָל
• רֶגֶב / רָגָב
• פרוזדור / פרוזדוד 
• קְלָף / קֶלֶף 
• דִיר / דֵיר
• אפיקומָן /אפיקומֵן
• שוּמָן / שוֹמֶן
• חוּמָש / חוֹמֶש
• שרפרַף / שרפרֵף
• רב הַאי / הָאֵיי גאון
• ביתָר / ביתֵר
• קצָר / קצֵר
• האות קוּ"ף / קוֹ"ף
• סימן הניקוד קמָץ / קמֵץ
• אֵב / אָב (מלשון איבי הנחל, נקטף באיבו)

***

ד"ר יעקב עציון - חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית ומרצה ללשון במכללות להוראה, ומרכז התוכנית לעריכה לשונית במכללת הרצוג.

כתב טור לשוני בעיתון מקור ראשון במשך כמה שנים, ובהמשך טוריו יעלו לכאן, לאתר לשוניאדה.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

שלא תגידו שלא שמעתם על זה: קבלו הדרכה מעשית וממוקדת באוצרות הטמונים במילון ההיסטורי מבית האקדמיה ללשון - מילון שלא יסתיים בימי חיינו 😱. פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.

***

מהו המילון ההיסטורי, במה הוא שונה ממילון רגיל, איך מחברים מילון כזה ומתי יסיימו אותו (נראה שלא בימי חיינו) - כך התחיל פרק הבונוס המיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית, אבל מהר מאוד הוא עבר להדרכה מעשית במילון.

גלו איך מחפשים בו, על חיפוש חיבורים ועל חיפוש מילים, איך מחפשים צירופים ואיך מחפשים תבניות של מילים או משקלים.

שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.

***

ד"ר אריאל שוה - ראש המדור לספרות הרבנית וסגן העורך במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il***

לכל פרקי הבונוס בקולולושה:"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה

גלו איך בעזרת נקדן פשוט תוכלו לנקד בעצמכם ואיך עולם הטכנולוגיה משרת את הלשון במגוון כלים שיכולים לסייע למורים, לאנשי חקר ולכל אוהב לשון - פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.

***

הדרכה מעשית וממוקדת של כלי לשון לציבור הרחב בפרק בונוס מיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית:

• נקדן חינם ובו מגוון אפשרויות (נקדן מהיר, רגיל, מקצועי, רבני ועוד)

• חיפוש משוכלל בתנ"ך וגם בתלמוד

• כלים שמאתרים תבניות של מילים – לפי האותיות או לפי הניקוד

• כלי של שדות סמנטיים

וכן עוד כלים טכנולוגיים מגוונים מאת עמותת דיקטה שיסייעו לכל אוהב לשון.

שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.

***

ד"ר הלל גרשוני - חוקר במֶרכז לניתוח טקסטים דיקטה ובתלמוד הירושלמי הדיגיטלי; דוקטור לתלמוד ועוסק בכתבי יד של תורת חז"ל ובכלים דיגיטליים למחקר זה.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il***

לכל פרקי הבונוס בקולולושה:"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה

מהו ניגון הטעמים הקרוב ביותר למקור: הירושלמי, המרוקאי, התימני או האשכנזי; מהם תפקידי טעמי המקרא ועד כמה באמת הקוראים בתורה בקיאים בכללי הטעמים (הנתונים מפתיעים!) - פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל.

***פרק בונוס מיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית, ובו מבוא בסיסי לעולם טעמי המקרא ומאחורי הקלעים שלהם: מתי המציאו את טעמי המקרא ולשם מה, מה פירוש שמות הטעמים, ומהו טעם מפסיק ומהו טעם משרת.

בפרק תגלו כמה מערכות טעמים יש, על מלכים ומשרתים, ולמה טעם השלשלת נדיר כל כך. כמו כן דיברנו בפרק על דו-משמעות של פסוקים והכרעת טעמי המקרא, על חלוקות מפתיעות של הטעמים, ועד כמה באמת מחייב הפיסוק של הטעמים במובן הפרשני.

עוד בפרק על טעמי אמ"ת, על מקור סימון הטעמים בידיים כדי לסייע לקורא, ומה דעת על המחקר על המנגינה "המקורית" של טעמי המקרא: המנגינה הספרדית ירושלמית, המרוקאית, האשכנזית או התימנית.שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו.

***ד"ר לאה הימלפרב - לשעבר מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן; התחום העיקרי של מחקרה הוא טעמי המקרא והמסורה.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

***

לכל פרקי הבונוס בקולולושה:

"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה

איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, האם העברית היא שפה אלוהית או שפה ככל השפות, והאם הרמב"ם חידש מלים בעברית? - פרק מיוחד על לשונו של הנשר הגדול.

***

פרק שעוסק בסוגיות ליבה לפי שיטת הרמב"ם: למה העברית נקראת לשון הקודש, האם העברית היא לשון הסכמית ככל הלשונות או יצירה אלוהית, ומדוע נבחר דווקא רבי יהודה הנשיא לכתוב את המשנה.

בשיחה עם ד"ר דורון יעקב על לשונו של הרמב"ם ביררנו איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, ובמה הוא שהשפיע על עברית ימינו. בפרק תכירו את הרגישות הלשונית של הרמב"ם - על תיקוני הלשון והעריכה שלו את עצמו, על המודעוּת שלו להבדל בין תרם תרומה ובין הרים תרומה, ועל החלטתו לכתוב את משנה תורה בלשון חז"ל דווקא (ובפרק בדקנו אם אכן הוא הצליח בכך).

בפרק ניסינו להבין מתי בחר הרמב"ם להשתמש במובהק בלשון המקרא, נגענו בהשפעה הלא מודעת של הערבית עליו (בתחומים שונים: שם המספר, אוצר מילים, תחביר) ועל השפעת הארמית עליו -  כולל מדוע הוא לא תרגם את המונחים הארמיים מיגו ואסמכתא.

עוד הדגמנו כיצד מפירוש המשנה לרמב"ם לומדים על הגייתו של הרמב"ם עצמו, ומדוע המילים שהוא חידש מועטות כל כך.

***

ד"ר דורון יעקב – מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הרצוג. עובד במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן מנהל את אוסף ההקלטות של מרכז מסורות ישראל באקדמיה ללשון, וחקר את לשון הרמב"ם.

התארח בפרק 69 בקולולושה בנושא מסורת העדות.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il