מיה כהן בת ה 18 עלתה מארגנטינה לקיבוץ עין השלושה רק לפני ארבע שנים עם הוריה ואחיה בן ה 24. היא התאחדה כאן עם המשפחה המורחבת. השנה הראשונה היתה לה לא קלה בכלל והיא חוותה קשיי קליטה, שפה ובדידות, לאחר מכן הגיע השינוי ומאז היא מאוהבת בקיבוץ שלה ובאזור.אבל ביום שבת ה 7.10 גם בה נשבר משהו. בראיון מרגש וחשוף שהקלטתי איתה מבית המלון בו היא מתאחסנת עם שאר המפונים מהקיבוץ שלה היא מתארת את השעות הרבות בו שהתה בממ"ד יחד עם משפחתה. היא משתפת ומספרת על הרגעים המפחידים, הסכין שאבא שלה הביא מהמטבח והתפילות שאחיה נשא בזמן שהם שומעים את המחבלים הורסים ושוברים להם את הבית. למרות הכל היא מקווה לחזור אל המקום האהוב ואומרת: "זה הבית שלי, זה המקום הכי יפה שיש, זה מקום שאני אוהבת לצאת עם חברים לשדות, לעשות פיקניק או לשתות תה, לשבת ולצחוק, זה המקום עם השקיעות הכי יפות! זה המקום הכי יפה בעולם! זה הקיבוץ שלי, זה הבית שלי וזה תמיד יהיה הבית שלי, יקרה מה שיקרה זה הבית שלי".