הפילוסוף הפרה-סוקרטי אנאקסאגוראס טען שהראשית, העיקרון של כל הדברים, הוא השכל. למה הוא התכוון? מה היתה פילוסופיית הטבע שלו? וכיצד השפיעה הגותו על סוקרטס?

בפרק פורש הרמב"ם סקירה היסטורית אודות הכלאם, הגישה הפילוסופית-תיאולוגית המוסלמית, והדרך שבה הוא קנה אחיזה גם בקרב חכמים יהודים דוגמת סעדיה גאון. הוא מציג את דרך החשיבה של חכמי הכלאם ואת ביקורתו הקשה כלפיה - ומתאר את האלטרנטיבה שהוא מציג.

בפרק מתמקד הרמב"ם במדרשים ובפסוקים המציינים כי האל רוכב על ה"ערבות". כיצד הדבר קשור למבנה הקוסמוס שהרמב"ם מכיר? כיצד מצליח הרמב"ם לגשר בין מדרשי חז"ל לבין תמונת העולם האריסטוטלית?

לסרטון שלי אודות הישארות הנפש והפצצה של הרמב"ם: https://www.youtube.com/watch?v=HeM5kkeanX4

בפרק מתמודד הרמב"ם עם הטענה של הכלאם, לפיה האל הוא הפועל של העולם, ואינו הסיבה או העילה הראשונה לעולם. למה השאלה כה חשובה? ומה היחס של האל לעולם לפי הרמב"ם?

לסרטון שלי על ארבע הסיבות של אריסטו: https://www.youtube.com/watch?v=7pW8b_Ojh24

בפרק, שהביך רבים מקוראי ופרשני הרמב"ם, הוא מתייחס לאמירה הפילוסופית המקובלת בזמנו לפיה האל הוא אחדות השכל, המשכיל והמושכל. כדי להבין את הרמב"ם, נצטרך להקדים ולהבין את אריסטו - וננסה לראות כיצד האמירה הזו אינה סותרת את תורת התארים השלילית של הרמב"ם.

לסרטון שלי אודות ארבע הסיבות של אריסטו: https://www.youtube.com/watch?v=7pW8b_Ojh24

לפי המסורת, כל אדם בעולם מחויב בשבע מצוות. מהן המצוות הללו? על מה המסורת מתבססת? ומה מפתיע בהתייחסות של הרמב"ם לסוגיה?

לסרטון שלי על משל הארמון של הרמב"ם: https://www.youtube.com/watch?v=OZLsWoQ6Xuo

בפרק מסביר הרמב"ם כיצד יש להבין את הפסוקים במקרא לפיהן האל נח, שבת או נפש לאחר שכלו ששת ימי הבריאה

בפרק מתמקד הרמב"ם בלוחות הברית. נתחיל להבין את גישתו לגבי הנסים. איזו דמות אל חזקה יותר - האל שמתערב בעולם כשהוא חפץ בכך ומנתץ את חוקי הטבע? או אולי האל שתכנן הכל מראש כך שאין צורך להתערב?

הרמב"ם מרחיב את שהציג לראשונה בפרק מ"ו: האל לא באמת מדבר עם בני אדם. לדבר ישנן השלכות מרחיקות לכת על תורת הנבואה של הרמב"ם, שתפותח בחטיבת הפרקים הסוגרת בחלק ב' של "מורה נבוכים".

בפרק דן הרמב"ם במושגים שם ה' וכבוד ה'. הדיון אינו מסובך, ונראה שעיקרו הינו הכנה לקראת עיסוק הרמב"ם בתחילת חלק ג' בחזון המרכבה של יחזקאל.