עושים היסטוריה עם רן לוי Making History with Ran Levi

[עושים היסטוריה] 266: למה אנחנו מקללים?

https://audio.simplecast.com/2237d962.mp3 הורד את הקובץ (mp3) קללות הן חלק בלתי נפרד מהווייה האנושית, בכל שפה ובכל תרבות. מדוע אנחנו מקללים, והיכן נמצאות הקללות במוח? מה קורה כשמנסים לצנזר קללות, ומהי 'שפת המאט'?... האזנה נעימה, רן דף הבית של הפודקאסט הרשמה לפודקאסט: דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת למה אנחנו מקללים? כתב: רן לוי פעם, לא חקרו קללות. זה לא שאנשים לא קיללו: קללות, ככל הידוע לנו, הן חלק מרפרטואר הדיבור האנושי מאז ומעולם - ולזה עוד נגיע בהמשך. אבל מכיוון שקללות הן - מעצם הגדרתן - מילים אסורות, מילים שהן טאבו - הממסד האקדמי הישן התייחס אליהן באותו האופן שבו התייחסו למיניות וסמים פסיכודליים, למשל: נושאים 'נמוכים' ווולגאריים שאינם ראויים למחקר מדעי רציני. המעטים שכן ראו בקללות נושא ראוי למחקר ניצבו בפני אתגר נוסף, והוא העובדה שקללות נושקות למגוון רחב של דיסיפלינות מדעיות - פסיכולוגיה, סוציולוגיה, נוירולוגיה, בריאות הנפש, וזו רק רשימה חלקית. כשמשהו שייך לכולם, הוא לא שייך לאף אחד - ומכאן שגם חקר הקללות נחשב למעין 'בן חורג' בנוף המדעי. אבל המחצית השניה של המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת הביאו עימן רוחות חדשות באקדמיה. מיניות וסמים - נושאים שבעבר נחשבו מוקצים מבחינת הממסד המדעי - הפכו להיות נושאי מחקר לגיטימיים - וגם הקללות עברו שינוי דומה. בהיפוך מוחלט של הלך הרוח מלפני שמונים שנה, הפסיכולוגים בימינו רואים בקללות חלון שמאפשר הצצה נדירה למנגנונים נוירולוגיים ותת-הכרתיים שלא קיבלו תשומת לב רבה לאורך השנים. הפסיכולוג האמריקני פרופ' טימותי ג'יי (Jay), שכתב מספר ספרים על הפסיכולוגיה של הקללות, אמר כי - "אם אתה לא חוקר [קללות], אתה מפספס חלק גדול ממה שהופך אותנו לבני אדם." לפני שנפתח את תיבת הפנדורה הזו שנקראת 'קללות', אולי כדאי קודם כל לשאול - מהי בכלל 'קללה'? על פניו, שאלה פשוטה: קללה היא מילה אסורה, מילה שהיא 'טאבו'. כולנו יודעים לזהות קללה כשאנחנו שומעים אותה - אפילו אם אנחנו, באופן אישי, לא נוטים לקלל הרבה. אבל דווקא המילה הזו, 'כולנו', היא החלק המאתגר בהגדרה - כי אין דבר כזה באמת 'כולנו'. ההגדרה של מילה אסורה היא במידה רבה תלויית תרבות - מה שאומר ש'כולנו' בישראל של 2019 זה לא אותו הדבר כמו 'כולנו' של ישראל מלפני מאה שנה, למשל. לדוגמה, באחד הפרקים הקודמים של עושים היסטוריה סיפרתי לכם על ההתנגדות בקרב מחדשי השפה העברית למילה 'עגבניה', כיוון שהיא לקוחה מהמילה 'לעגוב' - במובן של 'פרי התשוקה'. לפני מאה שנים 'לעגוב' הייתה מילה גסה - אבל היום היא נחשבת ללשון גבוהה, מילה 'נקייה' שיותר סביר להניח שנשמע אותה מיונית לוי בחדשות של שמונה בערב מאשר במוסך. זאת ועוד, 'קללה' היא יותר מאשר התוכן המילולי של מילה - אלא גם הצליל שלה, המרקם, הטון והקצב. כשפולי מהגשש החיוור מתלונן ששייקה וגברי 'הכניסו לו את כל האלמנט' במערכון 'המוסך', אנחנו מבינים מיד באיזה אלמנט מדובר ולאיפה הכניסו אותו - למרות שעל פניו, לא נאמרה במערכון אף מילה גסה. ובכל זאת, אפשר למצוא מוטיבים אוניברסליים בקללות. ראשית - בכל שפה שאי פעם דוברה בכדור הארץ היו קללות, ללא יוצא מן הכלל.

[עושים היסטוריה] 264: האם למבקר המדינה יש שיניים? פרק של 'בעין הביקורת', הפודקאסט של מבקר המדינה

https://audio.simplecast.com/e03b7731.mp3 הורד את הקובץ (mp3) האם למבקר המדינה יש את הכוח להכריח את הגופים שהוא מבקר לשפר תהליכים ולתקן ליקויים - או, כפי שלפעמים נדמה לנו מתוך קריאה בעיתונים, הכלבים נובחים אבל השיירה עוברת? שלמה רז, בעבר עיתונאי ותיק ומוערך בחדשות ערוץ 2 וכיום דובר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מארח את פרופ' יורם רבין, היועץ המשפטי למבקר המדינה. הפרק הינו טעימה מתוך 'בעין הביקורת', פודקאסט חדש שהפקנו עבור משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. מוזמנים להאזין לפרקים נוספים של 'בעין הביקורת' באתר המבקר ובכל אפליקציות הפודקאסטים השונות. תודה ליוסי מץ שהפיק וערך את התוכנית! האזנה נעימה, רן. דף הבית של הפודקאסט הרשמה לפודקאסט: דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת

[עושים היסטוריה] 263: Gene Drive – לוחמה גנטית נגד המלריה, חלק ב'

בפרק זה נציג את הניסוי המרתק שהוכיח את האפשרות להעזר ב Gene Drive כדי להשמיד את יתושי האנופלס, ונדון בשאלה - האם השמדתו של מין שלם של יתושים, בבת אחת, לא עלולה להוביל לאסון אקולוגי? התשובה, סביר להניח, תפתיע אתכם.  תודה לד"ר אלון זילברבוש מאונ' חיפה ולד"ר עמיר ספיר מהחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה באורנים שמשתתפים בפרקים, ולנתן פוזניאק שראיין אותם.

[עושים היסטוריה] 262: Gene Drive – לוחמה גנטית נגד המלריה, חלק א'

'דחיפת גנים', Gene Drive, היא טכנולוגיה מהפכנית המאפשרת לנו, בפעם הראשונה בהיסטוריה, להשפיע על מינים שלמים של בעלי חיים - כמעט בבת אחת ובכל העולם. כיצד הוביל גילויה של CRISPER, טכנולוגיית ההנדסה הגנטית החדשה, לפיתוח ה Gene Drive - ומדוע הפכו יתושי האנופלס למטרתם הראשונה של החוקרים?

[עושים היסטוריה] 261: הסיפור האמיתי – קטעי ראיונות שלא ראו אור

קרב שנוי במחלוקת במלחמת יום הכיפורים, הסיבה האמיתית למצור של הרומאים על מצדה במאה הראשונה לספירה, אישה בורחת מבשורה אודות בנה ששירת על הצוללת שירֶה ומטמון זהב דרוזי בקיסריה: קטעי ראיונות מרתקים ומפתיעים שלא מצאו את דרכם לפרקי עושים היסטוריה, אבל כל אחד מהם הוא יהלום חבוי.

[עושים היסטוריה] 260: סמל"א – סייבר מודיעין ולוחמה אלקטרונית, ברפאל

אם תחפשו את השם 'סמל"א' בגוגל, לא תמצאו הרבה - ולא במקרה. רפאל היא חברה בטחונית שלא משחררת יותר מדי מידע על הנעשה בתוכה, וסמל"א היא אולי אחת היחידות המסווגות ביותר בתוך רפאל. מהי לוחמה אלקטרונית, וכיצד פיצחו חוקריה של סמל"א את סודותיו של טיל ה- SA6 הסובייטי במלחמת יום הכיפורים? יצרה, הפיקה וערכה את הפרק - אור לוי.

[עושים כותרות] על חקירות שרה נתניהו

"עושים כותרות" - פורמט חדש ברשת היסטוריה בו הכותרות הבוערות הופכות לפודקאסט קצר שנותן תוכן נוסף לחדשות הפעם - שלמה רז, דובר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור על החקירות האחרונות של אשת ראש הממשלה. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 259: על ההיסטוריה של שמות, חלק ב'

שמות משפחה מסתירים מאחוריהם הרבה אנקדוטות פיקנטיות - אבל דווקא השמות הפרטיים, הקצרים, העתיקים והמשעממים, הם אלה שמלמדים אותנו הכי הרבה על ההיסטוריה שלנו. בפרק זה נכיר את ההיסטוריה הישראלית דרך השמות הפרטיים שהיו נפוצים ביותר בשנים עברו ונגלה מה אומרים עלינו השמות שאנחנו נושאים. אורח בפרק: הבלשן והסופר ד"ר רוביק רוזנטל. תודה לנתן פוזניאק שראיין את רוביק, ולליפז יהב שסייעה בתחקיר לפרק.

[עושים היסטוריה] 258: אל תקרא לי מועך-פשפשים! על ההיסטוריה של שמות, חלק א'

שמות משפחה הם תופעה תרבותית חדשה יחסית בהיסטוריה האנושית: אלף שנים בסך הכל. בפרק זה ננסה להבין החלו בני האדם להשתמש בשמות משפחה, ודרכם נקבל הצצה מנקודת מבט בלתי שגרתית אל ההיסטוריה שלנו כבני אדם, כיהודים וכישראלים. אורח בפרק: הבלשן והסופר רוביק רוזנטל.

[עושים היסטוריה] 257: עמק המוזרוּת – או, מדוע אנחנו מפחדים מאנדרואידים

"קריפי", "מטריד" - אלו הן המילים בהן אנחנו משתמשים, בדרך כלל, כדי לתאר רובוטים דמוי-אדם ודמויות אנימציה אנושיות ריאליסטיות. מדוע אנחנו נגעלים כל כך מדמויות כמעט-אנושיות? 'עמק המוזרוּת' הוא השם שניתן לתופעה על ידי מסאהירו מורי (Mori) היפני כבר לפני חמישים שנה, אבל רק בעשרים השנים האחרונות נתקלו בה האנימטורים ומעצבי הרובוטים במלוא עוזה.

[עושים היסטוריה] 256: חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים – חלק ג' ואחרון

שלב הבלימה של הקרבות ברמת הגולן מגיע לשיאו בקרב המפורסם בעמק הבכא, שלאחריו יוצאים הכוחות הישראליים למתקפה בעומק השטח הסורי. נשמע על הפציעה הקשה של צביקה רק, על החילוץ המופלא של שי קנטור והפגישה המרגשת עם אבנר לנדאו.

[עושים היסטוריה] 255: חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים – חלק ב'

בתום שני ימי קרבות קשים ואכזריים, היו לוחמי חטיבה 188 מוכים וחבולים: הטנקים הסורים פרצו את קווי המגננה בדרום רמת הגולן ושעטו אל עבר הכנרת. בצפון הרמה עמדו הכוחות הישראלים תחת מתקפת טילי נ"ט מצד כוחות קומנדו סורים. שני טנקים מהפלוגה של אבנר לנדאו נפגעו והקשר עימם אבד, והכוח של שי קנטור שיצא לחלץ אותם - נפל קורבן למארב נ"ט.

[עושים היסטוריה] 254: הסורים על הגדרות: חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים – חלק א'

ביום שישָה באוקטובר 1973 מצאו את עצמם כמה מאות לוחמי חטיבה 188, חטיבת שריון סדירה, במאה שבעים ושבעה טנקים - עומדים מול 120,000 חיילים ואלף ושלוש מאות טנקים סורים שדהרו אל תוך הרמה. זה סיפורם. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 253: הדרך למצדה

סיפור ההתאבדות במצדה הוא אחד המיתוסים המכוננים בתולדות המדינה - אבל מה הביא את הפליטים היהודים אל ההר הנידח בלב המדבר מלכתחילה? וכיצד הפך האתר ההיסטורי שנשכח במשך אלפיים שנה - לאתר השני המתוייר בישראל אחרי הכותל המערבי? בפרק זה נביא את סיפורם של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו והארכיאולוג שמריה גוטמן, שאלפיים שנים מפרידים ביניהם, והר אחד מחבר אותם.    תודה לארכיאולוג דר' גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוני' תל-אביב, מנהל משלחת החפירות למצדה. תודה גם לאיתן קמפבל, לשעבר מנהל אתר מצדה ברשות הטבע והגנים - ולשגיא יחזקאל, מנכ"ל בריז קרייאייטיב    האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 252: איך גילה המדע את גילו של כדור הארץ

השאלה 'מהו גילו של כדור הארץ' מעוררת סדרה של שאלות מורכבות נוספות: האם *הייתה* לכדור הארץ התחלה, ואם כן - מי או מה יצרו אותו? המדענים התחבטו בשאלות הללו במשך שנים, עד שמטאוריט טועה סיפק להם את התשובה.  תודה לד"ר רונית כהן-ספר מהחוג לשימור, המכללה האקדמית גליל מערבי; והמעבדה לאקולוגיה, הטכניון - שהציעה את הרעיון לפרק וסייעה לי בתחקיר! תודה גם לאביב שם-טוב, עורך ביום ושחקן שייקספרי בלילות :-)  האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 251: האולימפיאדה הנאצית – ברלין 1936

לני ריפנשטהאל הייתה במאית מבטיחה. ג'סי אוונס - אצן אדיר, הלנה מאייר היתה סייפת מצטיינת, ו-וולפגנג פורסטנר קצין מצליח. כולם נשאבו לתוך המערבולת העכורה של האולימפיאדה הנאצית, ברלין 1936, וכולם יצאו ממנה בשן ועין.  פרק מיוחד בשיתוף 'עושים ספורט-קאסט'! האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 250: גיהנום בחורשת עצי הקוקוס – על סופות אש (ש.ח)

בחרנו להוציא מחדש פרק משנת 2014, פרק שאתם סיפרתם לי לאורך השנים שהוא אחד האהובים עליכם: פרק שעוסק באחד מאיתני הטבע הפחות מוכרים אך יותר קטלניים: סופות אש. הוכחה דרמטית לעוצמתה של תופעת הטבע המסוכנת הזו קיבלנו רק לפני מספר שבועות, כששריפה אדירה ביוון השמידה עיירת נופש כמעט לגמרי בתוך שעות ספורות והותירה בעקבותיה קרוב למאה הרוגים. בפרק אני מספר על התופעה הזו גם מההיבט הפיזיקלי - איך נוצרת סופת אש - וגם מספר על כמה מהשריפות הגדולות בהיסטוריה: ברומא, לונדון, סן פרנסיקו ועוד. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 249 – רק אל תשאלו למה! על מחשבים קוונטיים

מחשב קוונטי יכול לפצח בחמש דקות הצפנה חזקה - שלמחשב רגיל יידרשו מיליוני שנים כדי לשבור אותה. איך מתרחש הקסם הזה? איך עובד מחשב קוונטי, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו על יקומים מקבילים ומוזרויות נוספות של תורת הקוונטים? אורחת בפרק: פרופ' דורית אהרונוב מהמחלקה למדעי המחשב באוני' העברית בירושלים.

[עושים היסטוריה] 248: פרה-היסטוריה בא"י: פרק מיוחד של 'מבעד לזכוכית'

אנחנו שמחים להציג בפניכם פודקאסט מרתק במיוחד שהפקנו בשיתוף עם מוזיאון ישראל עבור החינוכית: 'ארץ ישראל מבעד לזכוכית' - מסע אל ההיסטוריה של ארץ ישראל, דרך מוצגי אגף הארכיאולוגיה במוזיאון. יוצרת התוכנית: אור לוי.  בפרק זה נגלה מי היו בני האדם המוקדמים שחיו בחבל ארץ זה לפני מיליוני שנה, ונכיר כמה מהאתרים הארכיאולוגים החשובים שנתגלו בארץ. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 247: קארל לינאוס ומיון עולם הטבע

כ-2 מיליון מיני יצורים מוכרים כיום למדע. על פי ההערכות - ישנם עוד 3  עד 30 מיליון שעדיין לא נתגלות, ואולי מאות מיליוני מינים שהיו ונכחדו. איך הצליח קארל לינאוס להכניס סדר והגיון בעושר האדיר של אורגניזמים בעולמנו? מתארחת בפרק: דר' נטע דורצ'ין, אנטמולוגית ואוצרת תערוכת החרקים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 246: מי אתה, בטהובן? מפגש מאזינים צוותא, 2018

במאתיים השנים שחלפו מאז מותו של בטהובן אנחנו זוכרים אותו ומתארים אותו במגוון גדול של דרכים - שלעיתים סותרות זו את זו: מהפכן או שמרן? קורבן או אשם? הביוגרפים שציירו עבורנו את דמותו של המלחין הגאון השפיעו על דמותו ההיסטורית כל אחד בדרכו שלו. האם נוכל אי פעם לגלות מי היה בטהובן האמיתי?

[עושים היסטוריה] 245: קרב לטקיה במלחמת יום הכיפורים (חלק 2)

בשעות הראשונות של מלחמת יום הכיפורים היו ספינות חיל הים שפעלו בסוריה תחת מתקפת טילי סטיקס, וללא סיוע אווירי. זכרון טביעתה של אח"י אילת כתוצאה מפגיעת טילים היה עדיין טרי. ההגנה היחידה שעמדה לרשות הכוח הייתה לוחמה אלקטרונית: קונספט חדשני ובלתי מוכח. האם יצליחו רקטות המוץ ואמצעי ההונאה האלקטרוניים למנוע תבוסה בים? השתתפו בפרק: אלוף (ז"ל) מיכה רם, אל"מ במיל' מיכה לצרוס וסא"ל במיל' אריה מרמרי. תודה לנתן פוזניאק שערך את הראיון עם מיכה רם, שבועות מספר לפני שהלך לעולמו. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 244 : קרב הטילים הימי הראשון בהיסטוריה – קרב לטקיה במלחמת יום הכיפורים (חלק 1)

במלחמת יום הכיפורים, הצי הסורי היה מצויד בנשק הימי המתקדם ביותר בעולם: טיל סטיקס (Styx) מתביית, מתוצרת בריה"מ, בעל ראש נפץ במשקל חצי טון. הספינות הישראליות היו מצוידות בטילי גבריאל קטנים בהרבה, שטווח הפעולה שלהם היה פחות מ*חצי* מהטווח של הסטיקס. בשישה באוקטובר, 1973, עיני כל העולם היו נשואות לנמל לטקיה שבסוריה: הסטיקס הסובייטי נגד הגבריאל הישראלי. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 243: הצצה מאחורי הקלעים – תוצאות סקר המאזינים 2018

אני, דני טימור ועדי שריד מ'מכון שריד', יושבים לשיחה על המשוב שאתם, המאזינים, נתתם לנו בסקר השנתי. מה דעתכם על הפודקאסטים החדשים ברשת? מה אתם חושבים על הפרסומות בתוכנית? מה אנחנו עושים בסדר, ומה אנחנו חייבים לשפר? כל התשובות, בפרק מיוחד זה. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 242: קוגניציה גופנית ומציאות מדומה, או איך הגוף והמוח חושבים יחד

בתוך עולם של מציאות מדומה, כל אחד מאיתנו יכול לחיות בתוך גוף אחר: גבר הופך לאישה, מבוגר הופך לילד. אך בעשורים האחרונים חושפים החוקרים קשרים בלתי צפויים בין הגוף והמוח: נדמה שלגופנו יש השפעה גדולה בהרבה על תהליכי החשיבה שלנו משנדמה היה. לתגלית זו השלכות מרתקות על מחקר הבינה המלאכותית, רובוטיקה וחינוך.