עושים היסטוריה עם רן לוי Making History with Ran Levi

[עושים כותרות] על חקירות שרה נתניהו

"עושים כותרות" - פורמט חדש ברשת היסטוריה בו הכותרות הבוערות הופכות לפודקאסט קצר שנותן תוכן נוסף לחדשות הפעם - שלמה רז, דובר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור על החקירות האחרונות של אשת ראש הממשלה. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 258: אל תקרא לי מועך-פשפשים! על ההיסטוריה של שמות, חלק א'

שמות משפחה הם תופעה תרבותית חדשה יחסית בהיסטוריה האנושית: אלף שנים בסך הכל. בפרק זה ננסה להבין החלו בני האדם להשתמש בשמות משפחה, ודרכם נקבל הצצה מנקודת מבט בלתי שגרתית אל ההיסטוריה שלנו כבני אדם, כיהודים וכישראלים. אורח בפרק: הבלשן והסופר רוביק רוזנטל.

[עושים היסטוריה] 255: חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים – חלק ב'

בתום שני ימי קרבות קשים ואכזריים, היו לוחמי חטיבה 188 מוכים וחבולים: הטנקים הסורים פרצו את קווי המגננה בדרום רמת הגולן ושעטו אל עבר הכנרת. בצפון הרמה עמדו הכוחות הישראלים תחת מתקפת טילי נ"ט מצד כוחות קומנדו סורים. שני טנקים מהפלוגה של אבנר לנדאו נפגעו והקשר עימם אבד, והכוח של שי קנטור שיצא לחלץ אותם - נפל קורבן למארב נ"ט.

[עושים היסטוריה] 254: הסורים על הגדרות: חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים – חלק א'

ביום שישָה באוקטובר 1973 מצאו את עצמם כמה מאות לוחמי חטיבה 188, חטיבת שריון סדירה, במאה שבעים ושבעה טנקים - עומדים מול 120,000 חיילים ואלף ושלוש מאות טנקים סורים שדהרו אל תוך הרמה. זה סיפורם. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 252: איך גילה המדע את גילו של כדור הארץ

השאלה 'מהו גילו של כדור הארץ' מעוררת סדרה של שאלות מורכבות נוספות: האם *הייתה* לכדור הארץ התחלה, ואם כן - מי או מה יצרו אותו? המדענים התחבטו בשאלות הללו במשך שנים, עד שמטאוריט טועה סיפק להם את התשובה.  תודה לד"ר רונית כהן-ספר מהחוג לשימור, המכללה האקדמית גליל מערבי; והמעבדה לאקולוגיה, הטכניון - שהציעה את הרעיון לפרק וסייעה לי בתחקיר! תודה גם לאביב שם-טוב, עורך ביום ושחקן שייקספרי בלילות :-)  האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 250: גיהנום בחורשת עצי הקוקוס – על סופות אש (ש.ח)

בחרנו להוציא מחדש פרק משנת 2014, פרק שאתם סיפרתם לי לאורך השנים שהוא אחד האהובים עליכם: פרק שעוסק באחד מאיתני הטבע הפחות מוכרים אך יותר קטלניים: סופות אש. הוכחה דרמטית לעוצמתה של תופעת הטבע המסוכנת הזו קיבלנו רק לפני מספר שבועות, כששריפה אדירה ביוון השמידה עיירת נופש כמעט לגמרי בתוך שעות ספורות והותירה בעקבותיה קרוב למאה הרוגים. בפרק אני מספר על התופעה הזו גם מההיבט הפיזיקלי - איך נוצרת סופת אש - וגם מספר על כמה מהשריפות הגדולות בהיסטוריה: ברומא, לונדון, סן פרנסיקו ועוד. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 248: פרה-היסטוריה בא"י: פרק מיוחד של 'מבעד לזכוכית'

אנחנו שמחים להציג בפניכם פודקאסט מרתק במיוחד שהפקנו בשיתוף עם מוזיאון ישראל עבור החינוכית: 'ארץ ישראל מבעד לזכוכית' - מסע אל ההיסטוריה של ארץ ישראל, דרך מוצגי אגף הארכיאולוגיה במוזיאון. יוצרת התוכנית: אור לוי.  בפרק זה נגלה מי היו בני האדם המוקדמים שחיו בחבל ארץ זה לפני מיליוני שנה, ונכיר כמה מהאתרים הארכיאולוגים החשובים שנתגלו בארץ. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 246: מי אתה, בטהובן? מפגש מאזינים צוותא, 2018

במאתיים השנים שחלפו מאז מותו של בטהובן אנחנו זוכרים אותו ומתארים אותו במגוון גדול של דרכים - שלעיתים סותרות זו את זו: מהפכן או שמרן? קורבן או אשם? הביוגרפים שציירו עבורנו את דמותו של המלחין הגאון השפיעו על דמותו ההיסטורית כל אחד בדרכו שלו. האם נוכל אי פעם לגלות מי היה בטהובן האמיתי?

[עושים היסטוריה] 244 : קרב הטילים הימי הראשון בהיסטוריה – קרב לטקיה במלחמת יום הכיפורים (חלק 1)

במלחמת יום הכיפורים, הצי הסורי היה מצויד בנשק הימי המתקדם ביותר בעולם: טיל סטיקס (Styx) מתביית, מתוצרת בריה"מ, בעל ראש נפץ במשקל חצי טון. הספינות הישראליות היו מצוידות בטילי גבריאל קטנים בהרבה, שטווח הפעולה שלהם היה פחות מ*חצי* מהטווח של הסטיקס. בשישה באוקטובר, 1973, עיני כל העולם היו נשואות לנמל לטקיה שבסוריה: הסטיקס הסובייטי נגד הגבריאל הישראלי. האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 242: קוגניציה גופנית ומציאות מדומה, או איך הגוף והמוח חושבים יחד

בתוך עולם של מציאות מדומה, כל אחד מאיתנו יכול לחיות בתוך גוף אחר: גבר הופך לאישה, מבוגר הופך לילד. אך בעשורים האחרונים חושפים החוקרים קשרים בלתי צפויים בין הגוף והמוח: נדמה שלגופנו יש השפעה גדולה בהרבה על תהליכי החשיבה שלנו משנדמה היה. לתגלית זו השלכות מרתקות על מחקר הבינה המלאכותית, רובוטיקה וחינוך.

[עושים היסטוריה] 240: טקסס הולדם פוקר – מזל או יכולת? חלק ב'

נגד רוני הוגש כתב אישום בגין ניהול משחק אסור. נזכיר שלפי חוקי מדינת ישראל, משחק אסור הוא משחק שבו מזל, ולא יכולת, מהווה מרכיב דומיננטי ומי שנתפס מנהל "משחק אסור" עלול להיענש בקנסות, בתיק פלילי ואף בתקופת מאסר. לרוני הוצגה עסקת טיעון: שעות עבודת שירות תמורת ההודאה שטקסס הולדם הוא משחק מזל. אך לתפישתו, ולדעתם של כמעט כל שחקני הטקסס הולדם בארץ ובעולם – טקסס הולדם הוא משחק שבו רכיב היכולת גדול בהרבה מרכיב המזל, ולכן סירב רוני לעסקה. הממסד המשפטי בישראל אינו שותף לדעה זו, ובשני מקרים שונים פסק בית המשפט כי טקסס הולדם הוא משחק אסור. וכך נוצר מצב שלדעת שחקני ההולדם  אבסורדי לחלוטין: המשחק שנחשב ללגיטימי ולמכובד בחוץ לארץ, ועל פי ההערכה בעל עשרות אלפי אוהדים אדוקים בישראל - אינו חוקי, ומי שמארגן משחקי טקסס הולדם הוא עבריין. הנה חלקו השני של הפרק בנושא משחק הקלפים טקסס-הולדם, האזנה נעימה!

[עושים היסטוריה] 238: "אר דקו בתחנת הכוח" – פרק מיוחד של 'מיטען חשמלי'

הצצה לפודקאסט חדש שאנחנו עובדים עליו בחודשים האחרונים ואותו יצר יוסי מץ. הפרק הזה עוסק באדריכלות מבני חברת החשמל: הסתכלתם פעם על המבנים הענקיים של תחנות הכוח? בישראל של שנות ה-20' לא היה למבנים האלו אח ורע. מי תכנן אותם ומי בחר את עיצובם, ומהם המאבקים וכוחות האגו שעמדו מאחורי ההחלטות?  'מיטען חשמלי' הוא פודקאסט שיצרנו עבור חברת החשמל, והוא עוסק בעבר, בהווה ובעתיד של החשמל בישראל – היסטוריה, טכנולוגיה ואפילו אדריכלות.

[עושים היסטוריה] 236: תעלומת הנמל העתיק של קיסריה

נמלה המפואר של קיסריה היה פלא אדריכלי, אבל גם תעלומה ארכאולוגית. כמאה שנים בלבד לאחר שנחנך הנמל עוצר הנשימה של קיסריה - הוא כבר היה הרוס. שוברי הגלים הגדולים התמוטטו, המזחים הארוכים התפרקו, ומהפנינה האדריכלית הזו נותרו רק כתמים כהים על קרקעית הים. מה קרה לנמל המדהים של קיסריה העתיקה? האזנה נעימה, רן.

[עושים היסטוריה] 234: ההיסטוריה של הגיטרה החשמלית

בתזמורת פילהרמונית אפשר למצוא לא מעט כלי מיתר: כינורות, צ'לו, קונטרבס - כולם אחיה ואחיותה של הגיטרה - אבל פרט למקרים נדירים, לא נמצא בתזמורת שכזו גיטרות חשמליות. מדוע? לא ערכתי סקר מקיף בקרב נגני תזמורות, אבל יש לי תחושה שמעבר לתדמית הרוקיסטית והבועטת של הכלי, תדמית שאולי אינה משתלבת בתזמורת מעונבת - אחראים לכך גם הצלילים שמפיקה הגיטרה החשמלית, צלילים שונים מאד מאלו של שאר כלי המיתר.כיצד באו לעולם אותם צלילים שונים ושונים כל כך מאלו שקדמו להם? חיפשתי מישהו שיוכל לעזור לי לענות על השאלה הזו.את אילן לוקאץ', כתב חדשות 2, הכרתי לפני כשלוש שנים כשראיין אותי לכתבת מגזין על התופעה החדשה שנקראת 'פודקאסטים'.התחביב הגדול של אילן הוא גיטרות חשמליות. בפרק הזה, אני עובר איתו על ההיסטוריה המרתקת שמאחורי הגיטרה החשמלית שהיא, ללא ספק, האייקון של המאה העשרים.

[עושים היסטוריה] 232 : ההיסטוריה של חליפת החלל ,חלק א'

טיסה בגובה רב עשויה להיות מסוכנת לבני אדם, אם כי במשך שנים רבות איש לא חקר את העניין לעומקו. הניסיונות להתמודד עם האתגרים של טיסה בכדור פורח - כמעט הדבר הרחוק ביותר שאפשר לדמיין מהמראה על גבי טיל רב עוצמה - הן אלו שבסופו של דבר אפשרו לניל ארמסטרוג ולבאז אולדרין להתהלך על אדמת הירח בחליפה שמצד אחד שמרה עליהם מוגנים מפני התנאים הקשים של החלל - ומצד שני אפשרה להם ולאסטרונאוטים שבאו אחריהם לבצע את כל המשימות המורכבות שהוטלו עליהם, כולל המשימות העדינות והמורכבות ביותר, בהצלחה. מהו הסיפור של הטיסה הראשונה הגבוהה ביותר בכדור פורח? מה היא ההשפעה המסוכנת ביותר של ההיפוקסיה? ומה ההבדל העקרוני שבין חליפת צלילה לחליפת לחץ?

[עושים היסטוריה] 230: האיומה מכל המחלות: על העגבת

רופאים לכל אורך ההיסטוריה היו תמימי דעים על כך שעגבת היא לא רק מחלה קשה ביותר לאבחון, אלא גם גורמת את הסבל הגדול ביותר לקורבנותיה. לעגבת הייתה תכונה ייחודית נוספת, והיא העובדה שהיא מועברת בזמן קיום יחסי מין - והיחס האמביוולנטי של בני האדם אל קיום יחסי המין ושאלות המוסר והדת שקשורות בהם הפך את העגבת למחלה מורכבת עוד יותר. כיצד התמודדו בני האדם מול איום כה מפחיד, ומה מלמדת אותנו העגבת עלינו, ועל המוסר האנושי בכלל?

[עושים היסטוריה] 228: משימתה האחרונה של הצוללת שירה, חלק ב'

בעשרה באוגוסט, 1942, התקרבה הצוללת שירה אל חופי ארץ ישראל מבלי שאנשיה היו מודעים לכך שהצי הבריטי מודע לקיומם וממתין להם. בשלב מסוים נתגלתה השירה על ידי מטוס תצפית בריטי לא רחוק מחופי קפריסין, אך בשלב הזה עדיין לא ידעו הבריטים מהי המטרה: נמל חיפה, נמל ביירות או אולי שוב נמל אלכסנדריה. בחלקו השני של סיפור הצוללת שירה נגלה כיצד היא טובעה, מה קרה לאנשי צוותה - ומה נשאר ממנה היום?

[עושים היסטוריה] 226: שאריות אבולוציוניות בבני אדם, הרי געש והחומר המוזר ביותר ביקום – האוני' הקטנה של המדעים

בפרק הזה בחרתי עבורכם את חמישה פרקים מתוך הספר שאני אוהב במיוחד, וכמו 'האוני' הקטנה' כולו - גם הם מגוונים מאד. נתחיל בכמה איברים מיותרים שהאבולוציה השאירה אצלנו בני האדם, ממש בלי להתכוון. נמשיך אל המלחמה האכזרית שמתנהלת בתוך גופנו בין החיידקים והוירוסים ובין מערכת החיסון שלנו, והטריקים שכל צד מפעיל כדי לנצח בה. לאחר מכן כמה דברים מפתיעים שלא ידעתם על המים, אחד החומרים המפתיעים והמוזרים ביותר שאנחנו מכירים - ולבסוף, חמש התפרצויות קטלניות של הרי געש לאורך ההיסטוריה.

[עושים היסטוריה] 224: ניתוחי לב, חלק ב'

בחלקו השני של ניתוח המעקפים הדחוף בחולה שעבר התקף לב. השלב הבא בניתוח הוא כנראה האקסטרים של האקסטרים, קרדיופלגיה. שיתוק הלב. איך עוצרים את הלב?  בניתוח שכזה, עבודת ה"אינסטלציה" (כפי שהגדירו אותה בחדר הניתוח), היא עבודה על עורקים שהקוטר הממוצע שלהם הוא כקוטרו של קש שתיה, אולי אפילו פחות. כל הלחץ הנפשי הזה מתנקז, ברגע האמת, אל אדם אחד - זה עם הסכין ביד. מה שמאפשר למנתחים להתמודד עם הלחץ הזה הוא, כנראה, רגעי ההצלחה. תודה לפרופ' גיל בולוטין ולצוות מחלקת כירורגית לב על האירוח הנפלא. תודה גם לנירית כהן עציוני שחיברה אותי אל המחלקה. ובסוף הפרק, הפינה החדשה: 'המדע שמאחורי הסדרה משחקי הכס' - עם ד"ר ארז גרטי וד"ר יונת אשחר ממכון דוידסון לחינוך מדעי. האזנה נעימה! רן

[עושים היסטוריה] 222 – Weizac (ויצק), המחשב הישראלי הראשון חלק ב'

בחלקו הקודם של הפרק הכרנו את הויצק (WEIZAC), המחשב העברי הראשון - ואת האיש שיזם אותו: הפרופ' חיים פקריס, מתמטיקאי שהיה מבין הראשונים להבין את הפוטנציאל הטמון במכונות אלקטרוניות בתחומי המדע וההנדסה. בפרק זה נשמע על התכנון המורכב של מערכת הזכרון, אירוע ההשקה שהסתיים באש ותמרות עשן - ועל פיני (פיליפ) רבינוביץ' שהשיק במו ידיו את תעשיית התוכנה הישראלית.

[עושים היסטוריה] 220: פרויקט הגנום האנושי והמירוץ לריצוף גנום האדם – מפגש מאזינים 2017, חלק 1

ב-1998 היה פרויקט הגנום האנושי רחוק עוד שבע שנים לפחות ממטרתו השאפתנית: ריצוף מלא, בפעם הראשונה בהיסטוריה, של גנום אנושי. אך במסיבת עיתונאים הטיל חוקר שאפתן בשם קרייג ונטר פצצה: החברה שהקים, Celera, עומדת להשלים את המשימה בתוך שלוש שנים בלבד. הכרזה זו השליכה את שני הארגונים לתוך מירוץ מטורף שישנה את פני מדע הגנטיקה.

[עושים היסטוריה] 218 – Weizac (ויצק), המחשב הישראלי הראשון חלק א'

המחשב הראשון שפותח בישראל, ואחד המחשבים הראשונים בעולם בכלל, היה בנוי כולו מאוסף של נגדים, קבלים וסלילים שמחוברים זה לזה בהלחמות ובאינספור חוטים זעירים. פרופ' אביעזרי בן 88 נזכר ביום הגורלי ב-1953 שבו נתקל במודעה בלתי שגרתית בעיתון והוביל אותו לפרויקט ה-WEIZAC, המחשב הישראלי הראשון, פרוייקט שנראה היה בזמנו כרעיון הזוי וחסר היגיון אך בדיעבד, היה המהלך שהתניע את תעשיית ההיי-טק הישראלית והמשגשגת של ימינו.

[עושים היסטוריה – מתוקן] 217, חלק ב': טלסקופ החלל האבל – "אסון הצ'לנג'ר של האסטרונומיה"

הטעות בליטוש המראה הראשית גרמה לנאס"א מבוכה רבה - אבל ברגע של הארה הצליח ג'ים קרוקר, מהנדס חשמל במכון הטלקסופ, למצוא פתרון שעשוי להציל את הפרוייקט היקר מאבדון. כדי ליישם את הפתרון של קרוקר, על האסטרונאוטים של מעבורת החלל 'דיסקברי' היה לבצע את משימת התיקון המורכבת ביותר שנוסתה בחלל אי פעם, ובקור יוצא דופן של 170 מעלות מתחת לאפס...

[עושים היסטוריה] 216, חלק ב': טלסקופ החלל האבל – "אסון הצ'לנג'ר של האסטרונומיה"

המראה הראשית בטלסקופ החלל "האבל" לוטשה באופן לא נכון, מה שגרם לתמונות מטושטשות מהחלל.הטעות הזאת הצביעה על כשל חמור באופן ניהול הפרוייקט של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א.האפשרות לשלוח מעבורת שתחזיר את טלסקופ החלל לכדור הארץ נפסלה מיד, אם "האבל" יוחזר זה יהיה רק כדי להפוך אותו למוצג מוזיאוני, מה שאומר שהתיקון יהיה חייב להתבצע בחלל.האופטיקה בתוך "האבל" כל כך מדוייקת ועדינה ולכן סביר להניח שהאסטרונאוטים וחליפות החלל המגושמות שלהם יזיקו לטלסקופ הרבה יותר מאשר יועילו.בכל החושך הזה היתה גם נקודת אור, קצה קצהו של חבל הצלה...

[עושים היסטוריה] 215: שבע השנים האבודות של ויליאם שייקספיר

עד גיל 21 היה שייקספיר היה צעיר ממוצע בעיירה קטנה ונידחת. שבע שנים לאחר מכן הפך למחזאי המצליח ביותר בלונדון והפגין ידע מופלג בהיסטוריה, גאוגרפיה, תרבות ופוליטיקה - ידע שאי אפשר לצפות ממי שלא היה בן אצולה או מדינאי ותיק. מה עשה שייקספיר באותן שבע שנים אבודות שהפך אותו למי שהוא? בפרק זה ננסה להתחקות אחר אישיותו ועברו של המחזאי הטוב בהיסטוריה, דרך המחזה המפורסם ביותר שלו: "המלט".