בשיעור נעסוק במדרש שביאר את היחס בין התפילה לתשובה: תפילה נענית כאשר ה' רוצה, אך תשובה תלויה אך ורק ברצון השב. המדרש מציג שתי דרכים לגרום לכך שהתפילה תענה - ואחת מהן היא תפילת הציבור. נברר מדוע כוחו של הציבור כה משמעותי ומדוע דווקא בשעת אחדות כוחו מגיע לידי ביטוי.

בשיעור נראה את גישת המדרש לבחירת דיין, שופט ורב. המדרש מציג את הדרישות הגבוהות מאנשי ההנהגה בישראל בקביעה שרק ה' יכול לדון לבד, כי הוא היחיד המכיר את כל האמת כולה. עם זאת, במציאות שלנו לא תמיד הדיינים נמצאים במעלות גבוהות כל-כך. המדרש מדריך את הציבור מה לעשות בזמנים בהם ההנהגה, בכל תחום, לוקה בחסר.

בשיעור נבחן את השאלה ההלכתית במדרש, לגבי אדם שאוחז במוקצה כאשר נכנסת שבת, ונראה כיצד המדרש לומד מהתשובה לשאלה זו יסוד מהותי על הקשר בין עם ישראל לשבת ועל הסיבה לפיה גויים לא יכולים לשמור שבת.

בשיעור נראה את תשובת המדרש לשאלה מיוחדת: כיצד ברכו בני ישראל ברכת המזון לפני כניסתם לארץ? הרי בברכה אנו מזכירים "ארץ... שהנחלת לאבותינו". נלמד על מעלת ארץ ישראל מכל הארצות ולמה כל העולם מתעניין במה שמתרחש כאן.

המדרש על פרשת הנדרים מספר על החומרה הגדולה שבשבועה. הבטחות ושבועות הנוגעות בקודש וכאלו של אדם גדול ומנהיג הציבור - אלה נתפשות כחמורות אפילו יותר. בהמשך, מספר המדרש על משה, אשר ביצע את ציווי הקב"ה בנוגע למלחמת מדיין מייד, על-אף שמותו שלו נתלה בביצוע הצו. מתוך דברי המדרש ננסה להבין מה נדרש מממלא משרה ציבורית, איזה מין אדם הוא צריך להיות ומה יכולים ללמוד מכך כולנו.

בשיעור נראה את שני הפירושים שנתן המדרש למעשה בנות צלפחד ולשאלה מדוע משה לא ידע לענות להן אלא נדרש לשאול את ה'. האם זה משום שהתגאה משה או דווקא משום שרצה לכבד את ה'? מתוך כך ששני ההסברים נשמעים סותרים, אפילו מנוגדים, נסביר את היחס בין פרשנויות שונות לתורה וניתוח מחלוקות במדרש.

המדרש עומד על ההבדלים בין הדרך בה התורה מספרת את סיפורו של בלעם לבין הדרך בה בלעם מתאר אותו. מההבדלים הללו הרב לימד שחז"ל זיהו אצל בלעם מגמה שונה מבלק. בלק רצה רק להסיר את האיום שעם ישראל היווה ביחס אליו, באופן מעשי ופרקטי בלבד. ואילו בלעם רצה להילחם בשורש של עם ישראל, ברוחו ובמה שנותן לו כח. בסוג כזה של מאבק אפילו כשבלעם מציע לברך את עם ישראל הוא נתקל בסירוב, כי הברכות שלו לא נובעות ממקום אמיתי אלא ממקום מקטין ולכן הן לא נצרכות - "כי ברוך הוא".

בפרשתנו מתוארת שליחת בקשת שלום לסיחון לפני כיבושם. המדרש מתמודד עם סתירה (לכאורה) בין תיאור המעשה בספר במדבר לבין תיאורו בספר דברים, וממנו ניתן ללמוד עקרונות חשובים לגבי קריאה לשלום לעמים בהם אנו נלחמים, אפילו במצוות כיבוש הארץ.

פולמוס עתיק התנהל בשאלת החטא של משה בסיפור הוצאת המים מהסלע. במה משה חטא? הכאת הסלע? "שמעו נא המורים"? ננסה להתחקות אחר הסבר המדרש לסיפור, ולראות באיזו שיטה המדרש מצדד, ומה ניתן ללמוד על תכונותיו של מנהיג מהסבר זה.

המדרש אומר שקורח ראה ששמואל הנביא יצא ממנו ולכן הוא דרש גדולה לעצמו, הרי חז"ל דרשו ששמואל שקול למשה ואהרון. אך המניע האמיתי של קורח לא היה טהור ולשם שמיים. בשל כך בניו פרשו מעצתו ברגע שהבינו זאת. גם משה וגם שמואל נהגו לפנים משורת הדין ולא רצו להשתמש בכספי הציבור אף שהם היו ראויים לכך