מה שלא לימדו אותנו בבצפר- עם אסנת (רותם) גבאי

שלום לכם יקרים. התגעגעתי :) תגידו גם המוח שלכם טוחן ללא הפסקה? ככה למדנו מילדות לברוח מהרגשות שלנו. למה אנחנו כל כך פוחדים להרגיש? ולמה זה כל כך חשוב ללמוד מההתחלה להרגיש את הרגשות במקום לנתח אותם או לברוח מהם? אדם שמחובר לרגשות שלו זה כמו אוטו שמחובר למערכת ניווט משוכללת כי הרגשות שלנו הם המצפן הפנימי.
היכולת להרגיש את הרגשות שלנו היא מיומנות שעלינו ללמוד כמו שלומדים שפה חדשה מההתחלה. אז איך עושים את זה? 
מוזמנים גם לצפות בדף הפייסבוק שלנו " מה שלא לימדו אותנו בבצפר" גם שם אני מעלה מידי פעם סרטונים.

Episode is Not Live

Publish: Jun. 19, 2020 @ 1AM Edit

Publish

Add a Transcript

Get episode better indexed by search engines.

Add Chapter Markers

Listeners can tap through & see what’s coming up.

Promote this Episode

Create a Video Soundbite

Share on Facebook

היי חברים . מה שלומכם יקרים?זוכרים את הפרק- "תעצרו את העולם אני רוצה לרדת"? אז זהו שאיכשהו  זה קורה. איכשהו כולנו ביקשנו את זה כמה פעמים בחיים שלנו. גם בפרק הזה אני מדברת על ההתמודדות שלנו כבני אדם בשינויים לא צפויים ואיך להסתגל למציאות המתקיימת כעת בחיים של כולנו? אם יש לכם שאלות ובקשות לגבי נושאים שתרצו שאתייחס אליהם- מוזמנים לכתוב לי באינסטגרם ל
osnatika
ימים טובים ומחוברים לחיים.
באהבה , אסנת

שלום לכם יקרים . געגועים. חזרתי מהטיול בפרו ישר לבידוד ולאתגר שמלווה את כולנו . מעבר לכל הניתוחים האינסופיים יש את הלב שלנו יש אותנו מבפנים עוברים הרבה תחושות שמבקשות מבט והכלה. . הכל נמצא בתוכנו ויש לנו אפשרות להתחבר למה שקורה בתוכנו ולעבור דרך מה שקורה ולמצוא את הקול הפנימי שלנו בתוך כל בליל הדעות והסיפורים. חיבוק גדול לכולכם ממני. אסנת

כמה פעמים קורה לנו שאנחנו רוצים להגיב באופן בוגר ונכון אבל משהו מבפנים מכתיב לנו אחרת? ולמה הבחירה החופשית היא לא באמת חופשית? מהם מנגנוני ההשרדות שלנו? ומי אנחנו באמת מתחת לכל מה שנקרא : האופי שלנו.?  מוזמנים לחקור ביחד אתי את הנפש שלנו ומי אני באמת מתחת לכל זה.

עכשיו הכל מובן. סבבה אנחנו בסטרס! מה כדאי שתדעו על התמודדות עם מצבי סטרס ולמה זה הדבר הכי חשוב ובראש סדר העדיפויות לטפל בו ואיך אפשר לעזור לעצמנו כבר מהיום? יש הרבה דרכים להתחיל לנוע מהתקיעות והכרוניות שהלחץ מייצר בחווית החיים שלנו. אפשר לחיות אחרת

סטרס זה מצב שמצטבר במערכת העצבים שלנו ומביא אותנו לתפקוד ברמה השרדותית במקום לממש את הפוטנציאל שלנו אנחנו מוצאים את עצמנו רק מנסים לשרוד עוד יום ועוד שבוע בחיים שלנו. בפרק הזה אני פותחת את התוכן הרחב והחשוב  הזה. כל כך חשוב שנדבר על זה ונחקור את שורשי הדחק המוכר לנו כגוון עיקרי בחיי היומיום שלנו.

פרק 14 מתייחס לשאלה שחזרה על עצמה דרך הפניות שקיבלתי מכם. כמה פעמים שאלתם את עצמכם - איך אני שוב ושוב מתאהב/ת באנשים הלא נכונים? או איך נפלתי שוב ולא זיהיתי את הסימנים. האם אהבה אמורה להיות דרמטית וכואבת? מלאת תפניות ומתחים? כאנשים רגישים ואמפתיים אנחנו עדיין מתקשים לזהות את הנורות האדומות שמראות לנו את האמת לגבי מערכת היחסים החדשה שלנו. ובתוך תוכנו כולנו רוצים קשר בריא ומערכות יחסים בריאות אז איך זה קורה לנו שאנחנו עוורים לסימנים שלפעמים אלה שמסביבנו מבחינים בהם אבל אנחנו הם אלה שמפספסים אותם משום מה
בפרק 14 אני (אסנת) מדברת על השורשים מהילדות שלנו שיצרו את המגנטיות לבני אדם שלא עושים לנו באמת טוב. וככל שנעמיק לשורש העניין כך נוכל לקחת יותר אחריות על הבחירות שלנו

 למה זה מפחיד להיות באינטימיות ולמה זה בכלל לא קשור לסקס? כמהים לקשר אינטימי? מאיפה הכמיהה לאינטימיות מגיעה ולמה היא מאתגרת אותנו כל כך?  איך להיפתח מחדש לאינטימיות עם עצמנו ועם האחר. אסנת מדברת הפעם על שורשי האינטימיות ועל הצורך האנושי העמוק בה. איך היא ברחה לנו ואיך מחזירים אותה לחיים שלנו?

מרגישים שהפרפקציוניזם שלכם לא נותן לכם לחיות? נמאס לכם מהדחיינות וההמנעות שלכם לעשות דברים שאתם רוצים כל כך הרבה זמן לעשות אבל לא מגיעים לזה שוב ושוב? למה אנחנו לא מצליחים לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות? בפרק הזה אסנת מדברת על השורש הרגשי של הפרפקציוניזם והדחיינות כמנגנון השרדות ועל כיווני החלמה

יודעים מה אתם באמת רוצים? וגם יודעים להגיד או לבקש את זה? מה קורה כשמישהו צריך מאתנו משהו וזה לא מתאים לנו? מאיפה האשמה הזאת מגיעה?מדוע אנחנו מרגישים צורך תמידי באישור מהאחרים? ואיך זה קשור לילדות שלנו? למה קשה לנו לומר את מה שבאמת אנחנו צריכים? מה אתם באמת רוצים?  למה אנחנו חוששים לאכזב אחרים? למה זה לא קל לנו לעמוד על שלנו גם אם זה עולה לנו בבריאות, וגם אם זה בא על חשבוננו?  בפרק הזה אסנת מדברת על התכנות שקיבלנו מהילדות. התוכנה שאומרת ש"מה שאנחנו צריכים פחות חשוב ממה שהאחרים צריכים מאתנו". ואיך להתחיל את השינוי מבפנים. לחיות את החיים שנועדת לחיות מבלי להתנצל עליהם.