משדרים ביטחון

חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן ויורם שוייצר, בשיחה המתמקדת בדאעש חורסאן - השלוחה של ארגון המדינה האסלאמית שמעוזה באפגניסטן ואחראית לפיגוע במוסקבה שאירע בחודש שעבר.

מה הוביל להתגברות האיומים מצד שלוחה זו של דאעש, האחראית לסדרת פיגועים קטלניים באפגניסטן, באיראן וברוסיה? מדוע דווקא רוסיה על כוונת הארגון כעת? כיצד מגיב השלטון הרוסי לפיגוע ואיזה קווי דימיון ניתן למצוא בין טרור דאעש לטרור של חמאס?

חוקרי המכון - אל"מ (מיל') אלדד שביט, ד"ר צ'ק פרייליך וד"ר עו" ד תמי קנר - על ההיבטים המדיניים והמשפטיים של ההתפתחויות שמלוות את המלחמה בעזה בזירה הדיפלומטית: מה עומד ברקע להימנעות של ארה"ב להטיל וטו על ההחלטה הקוראת להפסקת אש בעזה? האם ארה"ב בהחלטה זו שינתה את מדיניותה בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק? מה עומד במוקד הוויכוח הנמשך בין ישראל לארה"ב בעניין האסטרטגיה של המלחמה בעזה ו"היום שאחרי"? האם וכיצד יכולה ישראל להשלים את המשך היעדים הצבאיים של המלחמה מבלי להחריף את העימות עם ארה"ב? וגם – על ההחלטה של בית הדין הבינ"ל לצדק בהאג להוציא צווים נוספים נגד ישראל בניסיון להגביל את מהלכי הלחימה.

אסון השבעה באוקטובר ריסק את החברה הישראלית, והוא ריסק גם מוסכמות עתיקות. המוסכמות האלה זוכות בימים אלה למונח הגנרי "קונספציה". גם הסוגיה הפלסטינית, והדרכים לפתור את הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, עוברת טרנספורמציה משמעותית. הנחות יסוד שנחשבו במשך שנים לבלתי ניתנות לערעור – התנפצו על קרקע המציאות.

במכון למחקרי ביטחון לאומי החלטנו לנער את הנחות היסוד, ולאתחל את תהליכי החשיבה בכל מה שנוגע לזירה הפלסטינית.

אנחנו משיקים את הפודקאסט "אז מה כן? - חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": איננו מתיימרים לספק תשובות חד משמעיות, אלא לשאול מחדש את שאלות הבסיס, ולהפוך כל אבן בדרך להבנת המציאות המורכבת החדשה שנולדה בשבת השחורה.

אטילה שומפלבי ותא"ל (במיל') אודי דקל, מי שמוביל את חקר הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי, יוצאים למסע בעקבות השאלות הגורליות של הסכסוך. פרק ראשון בסדרה.

יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע - על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי?

לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.

לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.

יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע - על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי?

עימות ישראל-חיזבאללה: סיכום ביניים והתרחישים האפשריים להמשך

חוקרי הזירה הצפונית במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, מנתחים את חמשת חודשי הלחימה בחזית הצפונית במסגרת ״חרבות ברזל״, מאפיינים את השחקנים המעורבים בעימות, ודנים בניסיונות להשיג הסדר מדיני שימנע מלחמה.

מה תכנן נסראללה להשיג באמצעות הצטרפות ללחימה ומה ניתן להבין מהתבטאויותיו והיעדים שתוקף חיזבאללה מאז תחילת המלחמה? מה מאפיין את התגובה הישראלית למתקפות חיזבאללה? האם נקלענו לפלונטר אסטרטגי? מהם פרטי היוזמה המדינית בה מעורבות בין היתר צרפת וארה״ב והאם חלה התקדמות בנושא? האם ארה״ב נגררת בעקבות חיזבאללה וחמאס בעניין החיבור בין הפסקת אש בדרום להפסקת אש בצפון? מהן ההשלכות הפנימיות של ההסלמה בלבנון ובישראל? וגם – על הדילמה שבפניה ניצבת ישראל עם הימשכות המשבר והניסיונות של הציר בהובלת איראן ליצור התלכדות בין הזירות כיעד אסטרטגי.

רוסיה: ההתפתחויות הפנימיות וההקצנה ביחס לישראל

חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, בריאיון לפודקאסטרטגי על מותו של פעיל האופוזיציה נבלני בכלא, הבחירות לנשיאות רוסיה והתוצאות הברורות מאליהן, ההקצנה בטון ההתבטאויות נגד ישראל והתמיכה המפורשת בחמאס,

והמלצות מדיניות.

הסחר בין ישראל לטורקיה והשלכות המלחמה בעזה​

חוקרות המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וגלית כהן - ראשות תוכניות המחקר על טורקיה ועל שינויי אקלים וביטחון לאומי בהתאמה - מתארות את מאפייני קשרי הסחר בין ישראל לטורקיה, צמיחתם והחשיבות שלהם לשתי המדינות בשנים האחרונות, ובוחנות את ההשלכות האפשרויות של המלחמה בעזה והפוליטיקה הטורקית בהקשר זה.

עוד בפודקאסט: מה הן שרשראות אספקה ומה יכול לאיים עליהן, בישראל בפרט? באילו תחומים הייבוא מטורקיה הוא משמעותי במיוחד עבור הביטחון הלאומי של ישראל? האם יש לו תחליפים?

לקראת הבחירות המקומיות בטורקיה - האם גוברים הלחצים הפנימיים על ארדואן לנקוט צעדים נגד הסחר עם ישראל? ובראיה לעתיד - האם החקלאות הישראלית יכולה לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה בישראל ולייתר את היבוא? והאם ישראל תפיק תועלת מהטלת חרם על הסחר עם טורקיה?

חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, בריאיון לפודקאסטרטגי על מותו של פעיל האופוזיציה נבלני בכלא, הבחירות לנשיאות רוסיה והתוצאות הברורות מאליהן, ההקצנה בטון ההתבטאויות נגד ישראל והתמיכה המפורשת בחמאס,

והמלצות מדיניות.

חוקרות המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וגלית כהן - ראשות תוכניות המחקר על טורקיה ועל שינויי אקלים וביטחון לאומי בהתאמה - מתארות את מאפייני קשרי הסחר בין ישראל לטורקיה, צמיחתם והחשיבות שלהם לשתי המדינות בשנים האחרונות, ובוחנות את ההשלכות האפשרויות של המלחמה בעזה והפוליטיקה הטורקית בהקשר זה.

עוד בפודקאסט: מה הן שרשראות אספקה ומה יכול לאיים עליהן, בישראל בפרט? באילו תחומים הייבוא מטורקיה הוא משמעותי במיוחד עבור הביטחון הלאומי של ישראל? האם יש לו תחליפים?

לקראת הבחירות המקומיות בטורקיה - האם גוברים הלחצים הפנימיים על ארדואן לנקוט צעדים נגד הסחר עם ישראל? ובראיה לעתיד - האם החקלאות הישראלית יכולה לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה בישראל ולייתר את היבוא? והאם ישראל תפיק תועלת מהטלת חרם על הסחר עם טורקיה?

חוקרי הזירה הצפונית במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, מנתחים את חמשת חודשי הלחימה בחזית הצפונית במסגרת ״חרבות ברזל״, מאפיינים את השחקנים המעורבים בעימות, ודנים בניסיונות להשיג הסדר מדיני שימנע מלחמה.

מה תכנן נסראללה להשיג באמצעות הצטרפות ללחימה ומה ניתן להבין מהתבטאויותיו והיעדים שתוקף חיזבאללה מאז תחילת המלחמה? מה מאפיין את התגובה הישראלית למתקפות חיזבאללה? האם נקלענו לפלונטר אסטרטגי? מהם פרטי היוזמה המדינית בה מעורבות בין היתר צרפת וארה״ב והאם חלה התקדמות בנושא? האם ארה״ב נגררת בעקבות חיזבאללה וחמאס בעניין החיבור בין הפסקת אש בדרום להפסקת אש בצפון? מהן ההשלכות הפנימיות של ההסלמה בלבנון ובישראל? וגם – על הדילמה שבפניה ניצבת ישראל עם הימשכות המשבר והניסיונות של הציר בהובלת איראן ליצור התלכדות בין הזירות כיעד אסטרטגי.