משדרים ביטחון

רמדאן בתקופת המלחמה בעזה: התרחישים האפשריים, התלכדות הזירות וצומת קבלת ההחלטות בישראל

דיון מיוחד בעקבות תחילת חודש הרמדאן, החל תוך כדי המלחמה הנמשכת בעזה והלחימה בצפון, וההתרעות הביטחוניות הנוגעות לו. מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר היימן, והחוקרים הבכירים - הח"כ לשעבר עפר שלח, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ופרופ' קובי מיכאל - מנתחים את הסיכונים והתרחישים שלקראתם נערכים בישראל מחשש שחמאס ינסה להדליק זירות נוספות, ובמרכזן הר הבית.

מה הסיכון הנובע מהתלקחות בהר הבית בהקשר של האפשרות של זליגה לעימותים וטרור בתוך ישראל, כמו גם היחסים עם ערביי ישראל? מהם הצעדים שצריכים להינקט כדי להימנע ממצב מסוכן זה? כיצד יש להתמודד עם מערכת הטרור באיו"ש, העלולה להסלים בחודש הנוכחי? היכן עומדות ההכנות לכניסת צה"ל לרפיח, מדוע הוא נדרש ומה מעכב אותו? כיצד ניתן לאפיין כרגע את המשך הפעולות בעזה? איפה עומד בימים אלה מצב היחסים עם ארה"ב ומהם השיקולים המנחים את ביידן ביחס לישראל? וגם – הזירה הצפונית והחיבור שנסראללה מתעקש לעשות בין לבנון לעזה: מה עתידה של מלחמת ההתשה שנוצרה בגבול הצפוני ומהם השיקולים של מזכ"ל חזבאללה בנוגע להמשך הלחימה: האם יחתור להרחבתה? ולבסוף, מה מאפיין את צומת קבלת ההחלטות של ישראל בנוגע לניהול החיים בעזה והתיאום המדיני עם ארה"ב, וכמובן - סוגיית 134 החטופים שנמצאים כבר חמישה חודשים בשבי חמאס האכזרי.

מלחמת "חרבות ברזל" - הזווית הנשית

ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות - שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל?

חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל.

פייקלנד – פרק 15 | מדוע נכשלת ישראל במלחמתה נגד מבצעי השפעה זרים?

ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי פועלות זה כמה שנים נגד מבצעי השפעה של רוסיה וסין, אולם ישראל, שנמצאת על הכוונת של כל גורם אפשרי בעולם - עדיין לא גיבשה מדיניות התגוננות מסודרת ומנוהלת כראוי. חוקר המכון דודי סימן טוב, סא"ל י' (אמ"ן) ועו"ד עמית אשכנזי, לשעבר יועמ"ש מערך הסייבר, מתריעים בריאיון למנחה "פייקלנד" אטילה שומפלבי מפני כאוס תודעתי וקוראים לממשלה להתעורר.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות - שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל?

חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל.

ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי פועלות זה כמה שנים נגד מבצעי השפעה של רוסיה וסין, אולם ישראל, שנמצאת על הכוונת של כל גורם אפשרי בעולם - עדיין לא גיבשה מדיניות התגוננות מסודרת ומנוהלת כראוי. חוקר המכון דודי סימן טוב, סא"ל י' (אמ"ן) ועו"ד עמית אשכנזי, לשעבר יועמ"ש מערך הסייבר, מתריעים בריאיון למנחה "פייקלנד" אטילה שומפלבי מפני כאוס תודעתי וקוראים לממשלה להתעורר.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

דיון מיוחד בעקבות תחילת חודש הרמדאן, החל תוך כדי המלחמה הנמשכת בעזה והלחימה בצפון, וההתרעות הביטחוניות הנוגעות לו. מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר היימן, והחוקרים הבכירים - הח"כ לשעבר עפר שלח, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ופרופ' קובי מיכאל - מנתחים את הסיכונים והתרחישים שלקראתם נערכים בישראל מחשש שחמאס ינסה להדליק זירות נוספות, ובמרכזן הר הבית.

מה הסיכון הנובע מהתלקחות בהר הבית בהקשר של האפשרות של זליגה לעימותים וטרור בתוך ישראל, כמו גם היחסים עם ערביי ישראל? מהם הצעדים שצריכים להינקט כדי להימנע ממצב מסוכן זה? כיצד יש להתמודד עם מערכת הטרור באיו"ש, העלולה להסלים בחודש הנוכחי? היכן עומדות ההכנות לכניסת צה"ל לרפיח, מדוע הוא נדרש ומה מעכב אותו? כיצד ניתן לאפיין כרגע את המשך הפעולות בעזה? איפה עומד בימים אלה מצב היחסים עם ארה"ב ומהם השיקולים המנחים את ביידן ביחס לישראל? וגם – הזירה הצפונית והחיבור שנסראללה מתעקש לעשות בין לבנון לעזה: מה עתידה של מלחמת ההתשה שנוצרה בגבול הצפוני ומהם השיקולים של מזכ"ל חזבאללה בנוגע להמשך הלחימה: האם יחתור להרחבתה? ולבסוף, מה מאפיין את צומת קבלת ההחלטות של ישראל בנוגע לניהול החיים בעזה והתיאום המדיני עם ארה"ב, וכמובן - סוגיית 134 החטופים שנמצאים כבר חמישה חודשים בשבי חמאס האכזרי.

מבט אל ההווה ועתיד הטכנולוגיה בלוחמה היבשתית

במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגשה ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון, עם ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, אל"מ במילואים עמוס הכהן.

במסגרת הפרק שוחחו השניים על תפקידה של הטכנולוגיה ביבשה, בין היתר בהשוואה לאוויר ולים, ובעיקר נוכח האתגרים איתם מתמודד צה"ל מאז ה-7 באוקטובר 2023. בנוסף, התייחסו השניים לתפקידה הייחודי של התעשייה האווירית בסיוע לצה"ל בבניין הכוח הן בשגרה והן לאורך הלחימה תוך שרטוט ההבדלים ביניהם והייחודיות של התעשייה אווירית שכ-2,000 מעובדיה התגייסו למילואים בזמן המבצע. כמו כן, שוחחו ענתבי והכהן על היחודיות של האקו-סיסטם הישראלי, על יוזמות חדשנות בתוך התעשייה האווירית שמנביטות פרוייקטים חדשניים ומבצעים וכן על תחומים טכנולוגיים מגוונים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות חלל, סנסורים, אמצעים מתכלים ועוד.

ישראל, הגז הטבעי – והמלחמה בעזה

אירועי ה-7 באוקטובר חשפו שורה של כשלים במערכת הישראלית, אך גם נקודות עוצמה. אחת מהן היא הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, המקנה אספקת גז סדירה לאזרחיה בשעת חירום.

מהם ביטחון אנרגטי, אמינות אנרגטית וחוסן אנרגטי, וכיצד הצליחה ישראל להשיגם? כיצד השפיעה המלחמה על הסכמי הגז של ישראל עם מצרים וירדן, והאם ניתן לשים בצד שיקולי דעת קהל פוליטיים לטובת המתמקדות באינטרסים כלכליים משותפים? אילו גורמים אפשרו את שגשוג קשרי הגז האזוריים במזרח הים התיכון בשנים האחרונות? וכיצד על מקבלי ההחלטות בישראל לפעול כיום על מנת לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים? על כך ועוד בשיחה מיוחדת לרגל הכנס השנתי של ה-INSS בין חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, למנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה של איגוד הגז הבינלאומי, מר אמיר פוסטר.

יישומים ביטחוניים-אזרחיים בהיי-טק ובתעשייה הביטחונית - וההשלכות של מתקפת ה-7/10

במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגש מנחה הפודקאסט ירון שניידר עם עם ירון אשכנזי, מייסד ומנהל שותף של קבוצת ההון סיכון הקנדית-ישראלית AWZ VENTURES, המשקיעה בחברות מבטיחות בתחומי קואנטום, פוטוניקה, ביו-סקיוריטי, סייבר, אבטחה פיזית, מודיעין ועוד.

מה הביא אותו, כיוצא מערכת הביטחון, לשליחות ממושכת בחו״ל ובהמשך להשתלבות בעולמות הידע, היזמות, וההקמה של פרויקטים לפיתוח יישומים ביטחוניים-אזרחיים, שבהם מתמקדת הקרן? מה הערך המוסף ביצירת מעטפת של פיתוחים טכנולוגיים כאלה? מה כולל שיתוף הפעולה שנוצר בשנים האחרונות עם מפא״ת והתעשיות הביטחוניות בישראל? ומה הרלבנטיות של הפיתוחים השונים לפתרון בעיות שעלו על הפרק במתקפת ה-7 באוקטובר ובמלחמה בעזה, במישור האזרחי ובמישור הביטחוני?

In the framework of the special podcast in honor of the INSS 17th Annual International Conference, the podcast host Yaron Shneider meets with Yaron Ashkenazi, the founder and co-director of the Israeli–Canadian venture capital group Awz Ventures, which invests in promising companies in the fields of quantum, photonics, biosecurity, cyber, physical security, intelligence, and more. What led Yaron Ashkenazi, a veteran of the security establishment, to an extended mission abroad and later to join the worlds of knowledge, entrepreneurship, and the establishment of projects for developing civilian-security applications? What is the added value in creating such technological developments? What does the cooperation with the Directorate of Defense Research and Development and Israel’s security industries include? And how are these applications relevant to solving problems that arose in the October 7 attack and the war in Gaza, in both the civilian and security spheres?

במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגשה ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון, עם ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, אל"מ במילואים עמוס הכהן.

במסגרת הפרק שוחחו השניים על תפקידה של הטכנולוגיה ביבשה, בין היתר בהשוואה לאוויר ולים, ובעיקר נוכח האתגרים איתם מתמודד צה"ל מאז ה-7 באוקטובר 2023. בנוסף, התייחסו השניים לתפקידה הייחודי של התעשייה האווירית בסיוע לצה"ל בבניין הכוח הן בשגרה והן לאורך הלחימה תוך שרטוט ההבדלים ביניהם והייחודיות של התעשייה אווירית שכ-2,000 מעובדיה התגייסו למילואים בזמן המבצע. כמו כן, שוחחו ענתבי והכהן על היחודיות של האקו-סיסטם הישראלי, על יוזמות חדשנות בתוך התעשייה האווירית שמנביטות פרוייקטים חדשניים ומבצעים וכן על תחומים טכנולוגיים מגוונים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות חלל, סנסורים, אמצעים מתכלים ועוד.

במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגש מנחה הפודקאסט ירון שניידר עם עם ירון אשכנזי, מייסד ומנהל שותף של קבוצת ההון סיכון הקנדית-ישראלית AWZ VENTURES, המשקיעה בחברות מבטיחות בתחומי קואנטום, פוטוניקה, ביו-סקיוריטי, סייבר, אבטחה פיזית, מודיעין ועוד.

מה הביא אותו, כיוצא מערכת הביטחון, לשליחות ממושכת בחו״ל ובהמשך להשתלבות בעולמות הידע, היזמות, וההקמה של פרויקטים לפיתוח יישומים ביטחוניים-אזרחיים, שבהם מתמקדת הקרן? מה הערך המוסף ביצירת מעטפת של פיתוחים טכנולוגיים כאלה? מה כולל שיתוף הפעולה שנוצר בשנים האחרונות עם מפא״ת והתעשיות הביטחוניות בישראל? ומה הרלבנטיות של הפיתוחים השונים לפתרון בעיות שעלו על הפרק במתקפת ה-7 באוקטובר ובמלחמה בעזה, במישור האזרחי ובמישור הביטחוני?

אירועי ה-7 באוקטובר חשפו שורה של כשלים במערכת הישראלית, אך גם נקודות עוצמה. אחת מהן היא הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, המקנה אספקת גז סדירה לאזרחיה בשעת חירום.

מהם ביטחון אנרגטי, אמינות אנרגטית וחוסן אנרגטי, וכיצד הצליחה ישראל להשיגם? כיצד השפיעה המלחמה על הסכמי הגז של ישראל עם מצרים וירדן, והאם ניתן לשים בצד שיקולי דעת קהל פוליטיים לטובת המתמקדות באינטרסים כלכליים משותפים? אילו גורמים אפשרו את שגשוג קשרי הגז האזוריים במזרח הים התיכון בשנים האחרונות? וכיצד על מקבלי ההחלטות בישראל לפעול כיום על מנת לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים? על כך ועוד בשיחה מיוחדת לרגל הכנס השנתי של ה-INSS בין חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, למנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה של איגוד הגז הבינלאומי, מר אמיר פוסטר.

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בסיכויי ההסלמה ״בחודש רמדאן״ שיערך השנה ב-11 במרץ ומנסה לטעון כי הווקטורים המצביעים על העדר יכולת ורצון להסלים גדולים ורבים יותר מאלו שדוחקים ופועלים להסלמה ביטחונית באזור.

פרלוב סוקרת עשר סיבות מדוע היכולת והרצון להביא לפיצוץ האזור דווקא בחודש הרמדאן השנה - קטנים מבעבר, זאת למרות ההתרעות הרבות אותם הציגו בכירי מערכת הביטחון ואדי הדלק שיש באוויר.

עם זאת, פרלוב תציג תרחישים המעודדים נפיצות בהר הבית, לצד צעדים קונקרטיים להרגעת השטח - אותם ניתן יהיה לעשות בשבוע שלפני חודש הרמדאן.