משדרים ביטחון

מלחמה, קונספציה והביקורת על המכון: שיחה אישית עם מנהל ה-INSS, אלוף (מיל') תמיר הימן

שבוע לכנס השנתי הבילנאומי ה-17 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שייערך ב-7 במרץ ויועבר בשידור ישיר, ישב מנהל הכנס בן ירושלמי עם מנהל המכון אלוף (מיל') תמיר הימן כדי לדבר על הלבטים שעלו לקראת קיום הכנס השנתי בתקופה כה רגישה ביטחונית וחברתית, החשיבות בדיון אסטרטגי רחב והשיח שהם מקווים שיצליח להיווצר בכנס.

סוגית הר הבית במלחמה וההיערכות לרמדאן

חוקר המכון יוחנן צורף מנתח את הקשר בין האירועים הביטחוניים בהר הבית בשנים האחרונות לדת ולאומיות.

מה עומד מאחורי מאמצי חמאס להחריף את הסכסוך עם ישראל, דווקא במסגד אל-אקצא ועלייתם של יהודים להר הבית? כיצד חמאס משתמש באירועים ובתקריות סביב הר הבית כדי להסית לטרור, גם כעת תוך כדי המלחמה? וגם – מה ניתן לעשות כדי לנטרל את הסיכונים הביטחוניים הכרוכים בפעילות על הר הבית, באמצעות הגופים המקצועיים האחראים על שמירת הסדר במקום (ובראשם המשטרה) ובסיוע גורמים בינ״ל?

מעבר לרשת: חודש רמדאן - צפירת הרגעה

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בסיכויי ההסלמה ״בחודש רמדאן״ שיערך השנה ב-11 במרץ ומנסה לטעון כי הווקטורים המצביעים על העדר יכולת ורצון להסלים גדולים ורבים יותר מאלו שדוחקים ופועלים להסלמה ביטחונית באזור.

פרלוב סוקרת עשר סיבות מדוע היכולת והרצון להביא לפיצוץ האזור דווקא בחודש הרמדאן השנה - קטנים מבעבר, זאת למרות ההתרעות הרבות אותם הציגו בכירי מערכת הביטחון ואדי הדלק שיש באוויר.

עם זאת, פרלוב תציג תרחישים המעודדים נפיצות בהר הבית, לצד צעדים קונקרטיים להרגעת השטח - אותם ניתן יהיה לעשות בשבוע שלפני חודש הרמדאן.

Recently, just before the month of Ramadan, some members of the Israeli cabinet called to limit access of Muslim worshippers to the Temple Mount, where the al-Aqsa Mosque is located. As the third most holy site for Muslims worldwide, any decision to restrict access to al-Aqsa has the potential to ignite violence. In parallel, it could also damage relations with Qatar and Egypt, in their efforts to help reach a hostage deal with Hamas. In this show, INSS researcher Adi Kantor hosts two experts in the field: Prof. Mohammed Wattad, a visiting senior researcher at INSS and the dean of the Law School at Zefat Academic College and Brig. Gen. (ret.) Dr. Meir Elran, a senior researcher and director of the Domestic Research Cluster at INSS. Together they discuss the religious, cultural, and social meanings of Ramadan for the Muslim community, as well as the national security implications of the proposed limitations at the Temple Mount.

חוקר המכון יוחנן צורף מנתח את הקשר בין האירועים הביטחוניים בהר הבית בשנים האחרונות לדת ולאומיות.

מה עומד מאחורי מאמצי חמאס להחריף את הסכסוך עם ישראל, דווקא במסגד אל-אקצא ועלייתם של יהודים להר הבית? כיצד חמאס משתמש באירועים ובתקריות סביב הר הבית כדי להסית לטרור, גם כעת תוך כדי המלחמה? וגם – מה ניתן לעשות כדי לנטרל את הסיכונים הביטחוניים הכרוכים בפעילות על הר הבית, באמצעות הגופים המקצועיים האחראים על שמירת הסדר במקום (ובראשם המשטרה) ובסיוע גורמים בינ״ל?

שבוע לכנס השנתי הבילנאומי ה-17 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שייערך ב-7 במרץ ויועבר בשידור ישיר, ישב מנהל הכנס בן ירושלמי עם מנהל המכון אלוף (מיל') תמיר הימן כדי לדבר על הלבטים שעלו לקראת קיום הכנס השנתי בתקופה כה רגישה ביטחונית וחברתית, החשיבות בדיון אסטרטגי רחב והשיח שהם מקווים שיצליח להיווצר בכנס.

Пилотный выпуск подкаста на русском языке: Новый мировой порядок по-русски by INSS

מעורבות איראן במרחב הערבי

בעקבות פרסום המזכר "מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים", מציג כותב המזכר ד"ר רז צימט את כל מה שצריך לדעת על המניעים למעורבות האיראנית באזור, הרקע ההיסטורי והאידיאולוגי, והאסטרטגיות של איראן בהקשר זה.

מהם שורשי המעורבות האיראנית באזור (שהחלה עוד בתקופה שקדמה למהפכה האסלאמית)? כיצד המשטר הנוכחי רתם את ״ייצוא המהפכה״ להתערבות באזור? מה מאפיין את יחסי איראן עם השלוחים או הארגונים שמקבלים ממנה סיוע (חיזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, החות׳ים וכן הארגונים הפלסטיניים)? כיצד איראן משלבת ביחסים אלה עוצמה רכה, לצד הפעילות הצבאית? וגם - כיצד צריכה ישראל להגיב לאיומים מצד איראן ושלוחיה?

היכנסו לקריאת המזכר המלא, שפורסם בשיתוף מרכז אליאנס באוניברסיטת ת״א https://www.inss.org.il/he/publication/iran-and-the-arab-region/

פייקלנד – פרק 15 | הסוד של "מכונת הרעל" הסינית

סין מגבירה את מבצעי ההשפעה שלה בעולם, וישראל נכנסה גם היא בין הכוונות של המעצמה שמקדמת את האינטרסים שלה על פני הגלובוס, ולא מהססת להפיץ פייק, דיסאינפורמציה, אנטישמיות ושקרים שפוגעים ביציבות של דמוקרטיות ברחבי תבל. טוביה גרינג, חוקר המכון בתוכנית סין, בריאיון לאטילה שומפלבי על מכונת ההשפעה הסינית.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

מתקפות סייבר מאיראן: מאפייני האיום וההשפעה על ישראל

חוקר המכון, ד"ר צ׳ק פרייליך, מציג את עיקרי המזכר שכתב ״איום הסייבר האיראני״, המתמקד בזרוע הסייבר של המשטר האיראני, האחראית למתקפות על ארה״ב, ישראל ומדינות נוספות באזור, וכן להגנה על המשטר מפני מתקפות חיצוניות ולהתמודדות עם אופוזיציה מבית.

מהו איום הסייבר וכיצד מתבצעת מתקפת סייבר? מה הרקע לפיתוח יכולות הסייבר באיראן? אילו גופים מעורבים בפעילות הזאת, מה מטרתם, אילו מתקפות סייבר גדולות ביצעה איראן עד כה נגד ישראל ומה הייתה השפעתן? ומה ניתן להסיק מכך לגבי היקף השימוש בסייבר מצד איראן ולגבי ההיערכות הנדרשת בישראל?

חוקר המכון, ד"ר צ׳ק פרייליך, מציג את עיקרי המזכר שכתב ״איום הסייבר האיראני״, המתמקד בזרוע הסייבר של המשטר האיראני, האחראית למתקפות על ארה״ב, ישראל ומדינות נוספות באזור, וכן להגנה על המשטר מפני מתקפות חיצוניות ולהתמודדות עם אופוזיציה מבית.

מהו איום הסייבר וכיצד מתבצעת מתקפת סייבר? מה הרקע לפיתוח יכולות הסייבר באיראן? אילו גופים מעורבים בפעילות הזאת, מה מטרתם, אילו מתקפות סייבר גדולות ביצעה איראן עד כה נגד ישראל ומה הייתה השפעתן? ומה ניתן להסיק מכך לגבי היקף השימוש בסייבר מצד איראן ולגבי ההיערכות הנדרשת בישראל?

לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/iranian-cyber/

בעקבות פרסום המזכר "מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים", מציג כותב המזכר ד"ר רז צימט את כל מה שצריך לדעת על המניעים למעורבות האיראנית באזור, הרקע ההיסטורי והאידיאולוגי, והאסטרטגיות של איראן בהקשר זה.

מהם שורשי המעורבות האיראנית באזור (שהחלה עוד בתקופה שקדמה למהפכה האסלאמית)? כיצד המשטר הנוכחי רתם את ״ייצוא המהפכה״ להתערבות באזור? מה מאפיין את יחסי איראן עם השלוחים או הארגונים שמקבלים ממנה סיוע (חיזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, החות׳ים וכן הארגונים הפלסטיניים)? כיצד איראן משלבת ביחסים אלה עוצמה רכה, לצד הפעילות הצבאית? וגם - כיצד צריכה ישראל להגיב לאיומים מצד איראן ושלוחיה?

היכנסו לקריאת המזכר המלא, שפורסם בשיתוף מרכז אליאנס באוניברסיטת ת״א >> https://www.inss.org.il/he/publication/iran-and-the-arab-region/

סין מגבירה את מבצעי ההשפעה שלה בעולם, וישראל נכנסה גם היא בין הכוונות של המעצמה שמקדמת את האינטרסים שלה על פני הגלובוס, ולא מהססת להפיץ פייק, דיסאינפורמציה, אנטישמיות ושקרים שפוגעים ביציבות של דמוקרטיות ברחבי תבל. טוביה גרינג, חוקר במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון , בריאיון לאטילה שומפלבי על מכונת ההשפעה הסינית.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

שחרור החטופים: משמעות המבצע ההירואי ברפיח והשיחות על ההסכם בקהיר

ראש תכנית המחקר "טרור ולוחמה בעצימות נמוכה" במכון, יורם שוייצר, מתארח בפודקאסטרטגי כדי לדון בהמשך המאמצים לשחרור 134 החטופים הנמצאים בידי חמאס בעזה – יום לאחר המבצע לשחרור שני החטופים הישראליים ברפיח וברקע השיחות הנערכות במצרים לגיבוש הסכם חטופים.

מהן המשמעויות של המבצע ההירואי שהתרחש בדרום הרצועה – הן מבחינת המשך המיקוח מול חמאס והן מבחינת המסר לעולם? כיצד נעזרת ישראל בהקשר הצבאי והמדיני של המלחמה כדי לקדם את שחרור החטופים במו"מ שהתחדש בקהיר, ומהם הסיכויים שבמצב הנוכחי במלחמה ניתן יהיה להגיע לפריצת דרך? האם שחרור בכירים, כמו שחרור יחיא סנוואר בעסקת שליט, הוא שאיפשר לחמאס לבצע מתקפות טרור כמו ה-7/10, ועד כמה הוא מסכן את אזרחי ישראל בכלל? וגם: כיצד הסכם שחרור החטופים משתלב במאבק בין חמאס לפתח על ההנהגה הפלסטינית?

הסתה לביצוע פיגועים ותשבוחות למחבלים: תוכניות הלימודים של אונר"א

חוקר המכון הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, וסמנכ"ל מכון IMPACT-se לניתור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי, אריק אגסי, בוחנים את מערכת החינוך שמפעילה סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים ואת האופן שבו תכני הלימוד משתלבים עם מסרי הטרור של חמאס, הכוללים הסתה לפיגועים והסתה נגד ישראל בכלל.

למי מיועדת מערכת החינוך של אונר"א ומי אחראי לתכנים שמופיעים בספרי הלימוד? כיצד חמאס רתם את אונר"א לצרכיו? מהי מידת מעורבותם של מורים ואנשי חינוך של אונר"א בשורות ארגוני הטרור - ואף במתקפת ה-7/10?

מה יש לעשות כדי שאונר"א לא תשמש עוד מכשיר לקידום תכני הסתה בעתיד, בהנחה שיבוצעו שינויים בארגון? וגם - כיצד מגיבים באונר"א ובאו"ם לכל הטענות שעולות ממחקר ספרי הלימוד?

קולות מאיראן – פרק 6 | 45 שנים למהפכה האסלאמית באיראן: הצלחה או כשלון?

משטר האייתולות באיראן חוגג בימים אלה 45 שנה להיווסדו.לרגל המאורע, חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר את ההבטחות שנשמעו מפי המהפכנים ב-1979 ובודק: האם בשנת 2024 ניתן להגיד שהמהפכה הגשימה את יעדיה – מבחינה כלכלית, דתית וחברתית?

ארה״ב והמלחמה בעזה: המגעים הבינ״ל, הגיבוי לישראל וחילוקי הדעות

חוקרי המכון, אל"ם (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך בוחנים את עמדת ממשל ביידן בעניין המתווה לשחרור החטופים, הפסקת האש וסוגיית "היום שאחרי" בעזה. כיצד מנסה הממשל לקשור בין אירועי המלחמה לתהליכים אזוריים, בניסיון לקדם את שחרור החטופים והסרת איום חמאס בעזה? על מה מסכימות ארה״ב וישראל ועל מה לא, ובאיזה אופן משפיעה המלחמה, והתגובות שהיא מעוררת בארה״ב ובישראל, על היחסים בין הממשל לממשלת ישראל? וגם: מהן הסוגיות שבהן נדרשת ישראל להכריע כדי להמשיך לקבל את הגיבוי המדיני מארה״ב?

העדה הדרוזית בימי המלחמה: על שוויון, שותפות וזהות

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת עם ד"ר סלים בריק - מרצה למדעי המדינה באוני' חיפה ובאוני' הפתוחה ומומחה בחקר החברה הדרוזית, וריכאד חיראדין - ראש מועצת חורפיש לשעבר וכיום סמנכ"ל בביטוח לאומי,

על העדה הדרוזית והשתלבותה יוצאת הדופן בחברה הישראלית – במיוחד בימיה הקשים של מלחמת "חרבות ברזל": בין סוגיות זהות ושוויון, לשכול ולחוק הלאום – שהופך שוב לרלוונטי דווקא עכשיו בימי המלחמה.