משדרים ביטחון

January 27, 2024, International Holocaust Remembrance Day, marked 79 years since the liberation of Auschwitz. This year brought with it even greater difficulty than usual to address the issue of Holocaust memory, after the brutal massacre by Hamas terrorists of more than 1200 people, nearly all Jewish Israelis, on October 7, 2023. 75 years after the establishment of the State of Israel, Jews were slaughtered, raped, beheaded, burned alive, and taken hostage from their own homes on Israeli soil. How should the issue of Holocaust memory and commemoration be addressed in the shadow of the October 7 massacre? Where do these two tragic events in Jewish history converge, and where do they diverge? Why is it important to acknowledge the differences between the events and to be aware of dangerous comparisons? What are the effects on our education systems? In today’s podcast INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Carl Yonker, Senior Researcher and Project Manager at the Center for the Study of Contemporary European Jewry and Academic Director of the Cotler Institute for Democracy, Human Rights and Justice, both at Tel Aviv University. Together they discuss the challenges of addressing the two events, along with the opportunities to rethink how to educate the younger generation.

מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בהשוואה למדינות מערביות אחרות בכל מה שנוגע למלחמה בפייק ודיסאינפורמציה, והמחוקק הישראלי פשוט הפקיר את האזרח הישראלי למבצעי השפעה זרים ופנימיים. איגוד האינטרנט הישראלי מנסה להלחם בתופעות, אולם ללא התגייסות של המדינה - הקרב אבוד. בינתיים, כולנו משלמים את המחיר, והאמון במוסדות המדינה הוא הראשון להפגע. התוצאה: פחות דמוקרטיה, פחות אמת, פחות עובדות והרבה יותר הסתה, שנאה ורעל.

בפרק החדש של פייקלנד מארח אטילה שומפלבי את יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט, עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד, ודודי סימן טוב מהמכון למחקרי ביטחון לאומי כדי לדון באינטרנט, פייק ניוז - והמדינה שביניהם.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

פייקלנד by INSS

מה מסביר את התמורות בכלכלה הסינית בפתחה של שנת 2024, בין צמיחה להאטה? וגם - כיצד משפיעה המלחמה בעזה על סין? חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מסביר כיצד מושפעת הכלכלה הסינית ממשבר הקורונה (שעדיין נמשך), הירידה בילודה והירידה בביקוש בענף הנדל״ן הסיני, לצד השפעות גיאופוליטיות של משברים ומלחמות בזירה הבינ״ל, ומה עולה מניתוח מצבה הכלכלי של סין כיום לגבי התחרות עם ארה״ב.

החלטת בית הדין הבינ״ל בהאג ומשמעויותיה המעשיות

בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד הקריאה לישראל למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש את האחראים לכך, וכן לדווח בתוך חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם הההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו הדיינים ומה הבעייתיות בהם? מדוע מתקפת ה-7 באוקטובר כלל לא קיבלה התייחסות בדיון? מה ההשלכות המשפטיות עבור ישראל? ומה ההמלצות להמשך ההידיינות המשפטית בנושא, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

פייקלנד - פרק 13 | המלחמה בעזה: האם ישראל באמת יכולה לנצח? – דיון בתודעה

תודעת ניצחון היא חלק מכל מלחמה, וגם אותה צריך לדעת לעצב בתבונה. כמעט ארבעה חודשים לאחר פתיחת המלחמה בעזה, ישראל עדיין לא מצליחה להחליט מה ייחשב לניצחון, איך הוא יראה ואיך מוודאים כי מלחמה שקבעה כמה יעדים סותרים לא הופכת למפח נפש לאומי. תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, והפרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהאוניברסיטה העברית, מנתחים בפרק חדש של "פייקלנד" עם חוקר המכון אטילה שומפלבי את התהליך הפסיכולוגי של הציבור הישראלי מאז ה-7 באוקטובר, ומחפשים עמודי תווך תודעתיים לניצחון.

הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

הטכנולוגיה הישראלית: האם ישראל עלולה לאבד את היתרון התחרותי שלה?

בעקבות פרסום המזכר ״תכנית טכנולוגיה לאומית בישראל״ והכנס שהתקיים במכון בנושא, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מסביר את היתרון התחרותי שיש לישראל בתחום הייצור הטכנולוגי, בדגש על השקעות במחקר ופיתוח (מו״פ), ומציג את ההתפתחויות הגלובליות שעלולות לערער את היתרון הזה, בהיעדר תכנית לאומית ואף תפיסה אסטרטגית לאומית בתחום הטכנולוגיה והפעלתה כרכיב בתעשייה ובביטחון הלאומי של ישראל.

בהקשר זה, סובלמן בוחן חלופות לגיבוש האסטרטגיה הלאומית הנדרשת ואת משמעויותיה - לרבות במישור הצבאי, כפי שהמחישה המלחמה שהתחילה ב-7 באוקטובר.

לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/technology-memorandum/

בעקבות פרסום המזכר ״תכנית טכנולוגיה לאומית בישראל״ והכנס שהתקיים במכון בנושא, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מסביר את היתרון התחרותי שיש לישראל בתחום הייצור הטכנולוגי, בדגש על השקעות במחקר ופיתוח (מו״פ), ומציג את ההתפתחויות הגלובליות שעלולות לערער את היתרון הזה, בהיעדר תכנית לאומית ואף תפיסה אסטרטגית לאומית בתחום הטכנולוגיה והפעלתה כרכיב בתעשייה ובביטחון הלאומי של ישראל.

בהקשר זה, סובלמן בוחן חלופות לגיבוש האסטרטגיה הלאומית הנדרשת ואת משמעויותיה - לרבות במישור הצבאי, כפי שהמחישה המלחמה שהתחילה ב-7 באוקטובר.

לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/technology-memorandum/

On January 26, 2024, the International Court of Justice (ICJ) delivered its ruling on South Africa’s charges against the State of Israel regarding ”genocidal acts” in Gaza after the events of October 7. Even though the Court did not order an immediate ceasefire, its ruling did provide support for other international calls for trade sanctions and arms boycotts against Israel. At a time in which truth and facts are undermined and disregarded, how can Israel maintain a positive image in the international arena? What are the effects of the ICJ decision on the ground? What exactly are the provisional measures against Israel that were ordered, and how do they influence the continuation of the war? What is expected in the following months, and what can Israel do to contain the damage? In today’s podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Amb. Arthur Lenk, formerly Israeli ambassador to South Africa (2013–2017), ambassador to Azerbaijan (2005-2009), and director of the Department of International Law at the Ministry of Foreign Affairs (2010-2013), and Col. (res.) Adv. Pnina Sharvit Baruch, senior researcher and head of the Law and National Security Program at INSS. Together they discuss the current legal campaign against Israel in the international community.

תודעת ניצחון היא חלק מכל מלחמה, וגם אותה צריך לדעת לעצב בתבונה. כמעט ארבעה חודשים לאחר פתיחת המלחמה בעזה, ישראל עדיין לא מצליחה להחליט מה ייחשב לניצחון, איך הוא יראה ואיך מוודאים כי מלחמה שקבעה כמה יעדים סותרים לא הופכת למפח נפש לאומי. תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, והפרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהאוניברסיטה העברית, מנתחים בפרק חדש של "פייקלנד" עם חוקר המכון אטילה שומפלבי את התהליך הפסיכולוגי של הציבור הישראלי מאז ה-7 באוקטובר, ומחפשים עמודי תווך תודעתיים לניצחון.

הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד צווי ביניים לישראל להבטיח כי לא מבוצעים מעשים של רצח עם, כולל הסתה לרצח עם, להקל על הכנסת סיוע הומניטרי, וכן לדווח מדי חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם ההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו השופטים ומה הבעייתיות בהם? מדוע המציאות הלחימתית בעזה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר כלל לא קיבלה התייחסות בדיון? מה ההשלכות המשפטיות עבור ישראל? ומה ההמלצות להמשך ההתמודדות עם ההתדיינות המשפטית בנושא והשלכותיה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

מסמך ה-7/10 של חמאס: מלחמת התודעה של ארגון הטרור

חמאס פרסם בימים האחרונים מסמך שבו הוא מציג את הנרטיב שלו: מדוע פתח במלחמה על ישראל ב-7 באוקטובר (״מבול אל-אקצא״).

חוקרי המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, מסבירים מה מנסה חמאס להשיג באמצעות הפרסום, למי הוא מיועד, והאם אפשר עוד לדבר על פרגמטיות אצל חמאס, בפרט בדרך שבה הוא חותר להוות חלופה לרשות הפלסטינית, אחרי ה-7/10?

דרום אפריקה נגד ישראל: מה עומד ברקע להאשמה ברצח עם?​

שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר, ארתור לנק, מנתח את התפנית ביחסיה של דרום אפריקה עם ישראל מאז סיום שלטון האפרטהייד ועד לימינו, ומסביר מדוע פתיחת ההליך נגד ישראל בביה״ד הבינ״ל בהאג, באשמת רצח עם, אינה מפתיעה, נוכח עמדת דרום אפריקה בסוגייה הפלסטינית בפרט, ובשיקולי מדיניות החוץ והפנים של מפלגת השלטון במדינה בכלל.

לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/south-africa/

יחסי קטר-חמאס ו״פרויקט עזה״: עבר, הווה, עתיד

חוקר המכון ד"ר יואל גוז'נסקי סוקר את היחסים שטיפחה קטר עם חמאס, שנים לפני המלחמה, וההשלכות על התיווך בין ישראל לחמאס המתנהל בהובלתה:

כיצד ״פרויקט עזה״, שבמהלכו מימנה קטאר את שלטון חמאס ואת בניין הרצועה, השתלב באסטרטגיה המדינית, הכלכלית והתקשורתית של הנסיכות המפרצית העשירה, החולשת על עסקאות ברחבי העולם ומפעילה את רשת אל-ג׳זירה? מה היה התמריץ לאירוח צמרת חמאס בשטחה בשנים האחרונות? האם המלחמה צפויה לשנות משהו בעמידתה לצד חמאס, והאם שכנותיה בעולם הערבי, כמו סעודיה, עשויות לתפוס את מקומה ברצועת עזה אחרי המלחמה?