משדרים ביטחון

חוקר המכון ד"ר יואל גוז'נסקי סוקר את היחסים שטיפחה קטר עם חמאס, שנים לפני המלחמה, וההשלכות על התיווך בין ישראל לחמאס המתנהל בהובלתה:

כיצד ״פרויקט עזה״, שבמהלכו מימנה קטאר את שלטון חמאס ואת בניין הרצועה, השתלב באסטרטגיה המדינית, הכלכלית והתקשורתית של הנסיכות המפרצית העשירה, החולשת על עסקאות ברחבי העולם ומפעילה את רשת אל-ג׳זירה? מה היה התמריץ לאירוח צמרת חמאס בשטחה בשנים האחרונות? האם המלחמה צפויה לשנות משהו בעמידתה לצד חמאס, והאם שכנותיה בעולם הערבי, כמו סעודיה, עשויות לתפוס את מקומה ברצועת עזה אחרי המלחמה?

חמאס פרסם בימים האחרונים מסמך שבו הוא מציג את הנרטיב שלו: מדוע פתח במלחמה על ישראל ב-7 באוקטובר (״מבול אל-אקצא״).

חוקרי המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, מסבירים מה מנסה חמאס להשיג באמצעות הפרסום, למי הוא מיועד, והאם אפשר עוד לדבר על פרגמטיות אצל חמאס, בפרט בדרך שבה הוא חותר להוות חלופה לרשות הפלסטינית, אחרי ה-7/10?

שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר, ארתור לנק, מנתח את התפנית ביחסיה של דרום אפריקה עם ישראל מאז סיום שלטון האפרטהייד ועד לימינו, ומסביר מדוע פתיחת ההליך נגד ישראל בביה״ד הבינ״ל בהאג, באשמת רצח עם, אינה מפתיעה, נוכח עמדת דרום אפריקה בסוגייה הפלסטינית בפרט, ובשיקולי מדיניות החוץ והפנים של מפלגת השלטון במדינה בכלל.

לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/south-africa/

מאה ימים למלחמה: האם זוהי המערכה הצירית הראשונה?

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מסכם עם החוקרות סימה שיין, ראש תוכנית איראן והציר השיעי, ואורנה מזרחי, מובילת המחקר בנושא לבנון וחזבאללה, את מאה הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", ודן עמן בשאלה – האם ניתן להגיד כי ישראל נלחמת כעת במלחמה הראשונה נגד ציר ההתנגדות כולו?

תחילה, יסקרו המשתתפים את מאזן ההישגים מול כל זירה וזירה – רצועת עזה, לבנון, איראן, עיראק וסוריה. בהמשך, ידונו החוקרים בשאלות הבאות: האם חמאס רואה באירועי ה-7/10 ניצחון על ישראל – והאם הוא ממשיך לחשוב כך אחרי 100 ימי לחימה? כיצד פעלה איראן במאה הימים האחרונים? מה הוביל את נסראללה להצטרף ללחימה ולאן פניו מועדות? כיצד השתנה המב"מ הישראלי במהלך המלחמה? וגם – כיצד אנחנו ממשיכים מכאן, ואין נכון להתנהל מול כל חזית בהמשך הדרך?

מבצע השפעה ושמו בית הדין הבינלאומי בהאג

הדיון שהתקיים בהאג נגד ישראל מתואר כדיון משפטי, אולם אם בוחנים אותו יותר לעומק - ברור לגמרי כי הוא חלק ממבצע השפעה רחב נגד ישראל על מנת לקעקע את הלגיטימציה שלה להלחם - ואף להתקיים. מבחינה משפטית אנחנו צודקים, וההאשמות מגוחכות, אך תודעתית, ישראל חוברה לביטוי Genocide - וזה כבר נזק אמיתי. פרק מיוחד של פייקלנד בהשתתפות: ליאור חייט, דובר משרד החוץ; אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים; ואל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית משפט וביטחון לאומי במכון.

הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

מערכה בשלט רחוק: השימוש ברחפנים במלחמה בעזה

חוקרת המכון ד"ר לירן ענתבי על מאפייני הרחפן כאמצעי לחימה וההבדלים בינו לבין כלי טיס אחרים שבהם משתמשים הן צה״ל והן ארגוני הטרור הפלסטינים, להגנה ולהתקפה. באילו סוגים של רחפנים מחזיק חמאס וכיצד הוא משיג אותם? כיצד השתלבו הרחפנים בפעילות צה״ל ברצועה ומה המענה שיש בידי הכוחות הלוחמים לשימוש שעושים ארגוני הטרור ברחפנים? וגם על א-סימטריה בשדה הקרב והקשר למלחמה באוקראינה.

האם המלחמה בעזה מחמירה את המתיחות בין רוסיה לארה״ב? פאנל מומחים

חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט והשגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, על ההשלכות הגלובליות של המלחמה בעזה, הקשר למלחמה באוקראינה והמסקנות לגבי הסביבה הבינלאומית שבה פועלת ישראל. כיצד מתבטאת מדיניות החוץ של ביידן ושל פוטין בתגובותיהם למלחמה בעזה ואילו יעדים הם שואפים להשיג בשנה הקרובה? האם האינטרסים שלהם ביחס למלחמה הזו הפוכים לחלוטין או חופפים באופן חלקי, ואילו השלכות עשויות להיות לכך על מצב המתיחות בין שתי מעצמות העל בכלל, ובמלחמה הממושכת באוקראינה בפרט? וגם: מסקנות לגבי מדיניות החוץ של ישראל ביחס לשתיהן, בעת הנוכחית.

חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט והשגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, על ההשלכות הגלובליות של המלחמה בעזה, הקשר למלחמה באוקראינה והמסקנות לגבי הסביבה הבינלאומית שבה פועלת ישראל. כיצד מתבטאת מדיניות החוץ של ביידן ושל פוטין בתגובותיהם למלחמה בעזה ואילו יעדים הם שואפים להשיג בשנה הקרובה? האם האינטרסים שלהם ביחס למלחמה הזו הפוכים לחלוטין או חופפים באופן חלקי, ואילו השלכות עשויות להיות לכך על מצב המתיחות בין שתי מעצמות העל בכלל, ובמלחמה הממושכת באוקראינה בפרט? וגם: מסקנות לגבי מדיניות החוץ של ישראל ביחס לשתיהן, בעת הנוכחית.

חוקרת המכון ד"ר לירן ענתבי על מאפייני הרחפן כאמצעי לחימה וההבדלים בינו לבין כלי טיס אחרים שבהם משתמשים הן צה״ל והן ארגוני הטרור הפלסטינים, להגנה ולהתקפה. באילו סוגים של רחפנים מחזיק חמאס וכיצד הוא משיג אותם? כיצד השתלבו הרחפנים בפעילות צה״ל ברצועה ומה המענה שיש בידי הכוחות הלוחמים לשימוש שעושים ארגוני הטרור ברחפנים? וגם על א-סימטריה בשדה הקרב והקשר למלחמה באוקראינה.

در این قسمت از پادکستها، عضو موسسه تحقیقاتی ما بن سبطی نشان میدهد که اسراییل در جنگ با حماس متحمل هزینه بالایی برای حفاظت از مردمش و صدمه نزدن به‌ مردم غزه تا حد امکان شده، اما پایه های اقتصاد اسراییل بخاطر سیاستهای درست و دموکراتیک محکم باقی مانده، با این حال در دراز مدت شاهد بالا رفتن محدود و موقتی قیمتها خواهیم بود.

הדיון שהתקיים בהאג נגד ישראל מתואר כדיון משפטי, אולם אם בוחנים אותו יותר לעומק - ברור לגמרי כי הוא חלק ממבצע השפעה רחב נגד ישראל על מנת לקעקע את הלגיטימציה שלה להלחם - ואף להתקיים. מבחינה משפטית אנחנו צודקים, וההאשמות מגוחכות, אך תודעתית, ישראל חוברה לביטוי Genocide - וזה כבר נזק אמיתי. פרק מיוחד של פייקלנד בהשתתפות: ליאור חייט, דובר משרד החוץ; אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים; ואל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית משפט וביטחון לאומי במכון.

הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מסכם עם החוקרות סימה שיין, ראש תוכנית איראן והציר השיעי, ואורנה מזרחי, מובילת המחקר בנושא לבנון וחזבאללה, את מאה הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", ודן עמן בשאלה – האם ניתן להגיד כי ישראל נלחמת כעת במלחמה הראשונה נגד ציר ההתנגדות כולו?

תחילה, יסקרו המשתתפים את מאזן ההישגים מול כל זירה וזירה – רצועת עזה, לבנון, איראן, עיראק וסוריה. בהמשך, ידונו החוקרים בשאלות הבאות: האם חמאס רואה באירועי ה-7/10 ניצחון על ישראל – והאם הוא ממשיך לחשוב כך אחרי 100 ימי לחימה? כיצד פעלה איראן במאה הימים האחרונים? מה הוביל את נסראללה להצטרף ללחימה ולאן פניו מועדות? כיצד השתנה המב"מ הישראלי במהלך המלחמה? וגם – כיצד אנחנו ממשיכים מכאן, ואין נכון להתנהל מול כל חזית בהמשך הדרך?

מה הבעיה באונר״א?

פאנל מומחים על סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם והמציאות בעזה, שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה.

חוקרי המכון – פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - מציגים ניתוח עדכני של המצב בעזה אחרי שלושה חודשים של מלחמה בחמאס ומנתחים לעומק את סוגיית אונר"א - מדוע הוקמה סוכנות האו״ם לפליטים הפלסטינים, מה הבעיות שנוצרו בתפקודה, ובפרט הקשרים עם חמאס והנצחת סוגיית הפליטים, מהן ההשלכות של מצב זה על עזה והאם פירוק הסוכנות יפתור את הבעיה?

המציאות הביטחונית בדרום לבנון – לפני ה-7/10 ואחריו

חוקרי המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ותא"ל (מיל') אסף אוריון, מנתחים את המצב שהתהווה בתוך לבנון, ברקע להתפתחות החזית הצפונית במלחמה.

איזו מציאות ביטחונית יצרה החלטה 1701 של האו"ם אחרי מלחמת לבנון השנייה? מה אמור היה להיות התפקיד של כוח יוניפי״ל המורחב, מתוקף ההחלטה? כיצד השפיע המצב הפנימי בלבנון על יישום ההחלטה, ובפרט על פעילות צבא לבנון, יוניפי״ל וחיזבאללה? וביחס לעימות הצבאי המתנהל כעת - האם המעטפת המדינית המתבטאת בהחלטה 1701 יכולה לעזור לישראל להרחיק את איום חיזבאללה מהגבול, כדי שתושבי הצפון יוכלו לשוב לבתיהם בבטחה?

קולות מאיראן – פרק 5 | מי אשם בפיגוע ההמוני באיראן? המשטר טוען שישראל – העם חושב אחרת

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את העמדות המנוגדות של משטר האייתולות והציבור האיראני בנוגע לזהות האשם בפיגוע שאירע ביום השנה לחיסול סולימאני וגבה את חייהם של עשרות – עליו קיבל אחריות ארגון דאע"ש. מדוע בעוד המשטר האיראני מאשים את ישראל וארה"ב – העם טוען כי האחריות מוטלת על כתפיו של המשטר עצמו? וגם: כיצד ישפיעו שתי המכות שספגה איראן – חיסול הבכיר האיראני סיד רזי מוסאווי ובכיר חמאס סאלח אל-עארורי – על המשך תוכנית ההתפשטות האיראנית באזור?

פייקלנד - פרק 11 | "התקשורת מועלת בתפקידה במלחמה הזו. עיתונאים מפחדים מהציבור ולא אומרים לו את האמת"

שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, נראה שהתקשורת הישראלית מאוהבת באחוזי הרייטינג המלטפים – כך טוענים החוקרים ד"ר יובל קרניאל ונועם מנלה. לדבריהם, העיתונאים מפחדים לשבור את הקונצזנוס הלאומי ונמנעים מלהרגיז את הציבור, ובכך, לא מציגים תמונת אמת לגבי המתרחש בשדה הקרב. "התקשורת התאהבה בתפקיד המלכד והמאחד שלה", טוענים השניים בריאיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, בפרק ה-11 של פייקלנד.

הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל