משדרים ביטחון

Although extensive attention is devoted to the military aspects of the war between Israel and Hamas, much less focus is given to one of the most burning issues on the agenda: the well-being of Israeli society after the horrific massacre of October 7 on Israeli soil. This massacre is cast as Israel’s deadliest and most traumatic attack, particularly given its large scale: this was the deadliest event the Jewish world has ever experienced since the Holocaust. What can be said about the resilience of Israelis today, three months into the war? Are there already signs of recovery after this trauma, or it is still too soon to tell? What is needed for a society in trauma to recover and return somehow to what is known in the research as “functional continuity”? What does it really mean to ‘”function” after an event of this sort, and is it even possible? In today’s podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Brig. Gen. (ret.) Dr. Meir Elran, a senior researcher at INSS and head of the research cluster on domestic issues at the Institute, and with Anat Shapira, Neubauer Research Associate in the Terrorism and Low Intensity Conflict Program at INSS and a PhD candidate in the Philosophy Department at Tel Aviv University. Together they discuss the issue of national resilience, taking Israeli society as a case study.

חוקרי המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ותא"ל (מיל') אסף אוריון, מנתחים את המצב שהתהווה בתוך לבנון, ברקע להתפתחות החזית הצפונית במלחמה.

איזו מציאות ביטחונית יצרה החלטה 1701 של האו"ם אחרי מלחמת לבנון השנייה? מה אמור היה להיות התפקיד של כוח יוניפי״ל המורחב, מתוקף ההחלטה? כיצד השפיע המצב הפנימי בלבנון על יישום ההחלטה, ובפרט על פעילות צבא לבנון, יוניפי״ל וחיזבאללה? וביחס לעימות הצבאי המתנהל כעת - האם המעטפת המדינית המתבטאת בהחלטה 1701 יכולה לעזור לישראל להרחיק את איום חיזבאללה מהגבול, כדי שתושבי הצפון יוכלו לשוב לבתיהם בבטחה?

חברת הספנות 'קוסקו' עצרה את משלוחיה לישראל by INSS

פאנל מומחים על סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם והמציאות בעזה, שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה.

חוקרי המכון – פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - מציגים ניתוח עדכני של המצב בעזה אחרי שלושה חודשים של מלחמה בחמאס ומנתחים לעומק את סוגיית אונר"א - מדוע הוקמה סוכנות האו״ם לפליטים הפלסטינים, מה הבעיות שנוצרו בתפקודה, ובפרט הקשרים עם חמאס והנצחת סוגיית הפליטים, מהן ההשלכות של מצב זה על עזה והאם פירוק הסוכנות יפתור את הבעיה?

שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, נראה שהתקשורת הישראלית מאוהבת באחוזי הרייטינג המלטפים – כך טוענים החוקרים ד"ר יובל קרניאל ונועם מנלה. לדבריהם, העיתונאים מפחדים לשבור את הקונצזנוס הלאומי ונמנעים מלהרגיז את הציבור, ובכך, לא מציגים תמונת אמת לגבי המתרחש בשדה הקרב. "התקשורת התאהבה בתפקיד המלכד והמאחד שלה", טוענים השניים בריאיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, בפרק ה-11 של פייקלנד.

הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את העמדות המנוגדות של משטר האייתולות והציבור האיראני בנוגע לזהות האשם בפיגוע שאירע ביום השנה לחיסול סולימאני וגבה את חייהם של עשרות – עליו קיבל אחריות ארגון דאע"ש. מדוע בעוד המשטר האיראני מאשים את ישראל וארה"ב – העם טוען כי האחריות מוטלת על כתפיו של המשטר עצמו? וגם: כיצד ישפיעו שתי המכות שספגה איראן – חיסול הבכיר האיראני סיד רזי מוסאווי ובכיר חמאס סאלח אל-עארורי – על המשך תוכנית ההתפשטות האיראנית באזור?

חיסול סאלח אל-עארורי: דיון מיוחד של מומחי ה-INSS

חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית של המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, דנים בחיסול הדרמטי שאירע בלב רובע הדאחייה בביירות.

מיהו סאלח אל-עארורי, איך טיפס לפסגת חמאס ומה מקומו בתוך ארגון הטרור? כמה היה מעורב בטרור הפלסטיני וכיצד קשריו עם איראן ונסראללה סייעו להתעצמות חמאס? מה היו יחסיו של אל-עארורי עם יחיא סינוואר והאם ואיך ישפיע החיסול המיוחס לישראל על חמאס, על קשריו עם טהראן ועל מלחמתו בישראל? וגם: מה עשויה להיות התגובה לחיסול?

לקראת שלב ג': התבוננות מומחי ה-INSS על המלחמה בעזה

גם אם חלק ג' יגיע בעוד שבוע, וגם אם זה יקרה בעוד חודש, ברור לנו שאנחנו נמצאים בתקופת שינוי של המערכה, כאשר חלק ניכר כבר מאחורינו - אבל עוד הרבה לפנינו. מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה עם החוקרים ד"ר עידית שפרן-גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח על מה שהיה לנו בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר על מה שיהיה.

האם מטרות המלחמה המוצהרות - חיסול הרובד המדיני והצבאי של חמאס והשבת כל החטופים – יכולות להיות מושגות באמצעות הכוח הצבאי לבדו? וכיצד נראים ההישגים שלנו עד כה בכל הנוגע למטרות אלה? האם התחושה כי המצב ברמה הטקטית טוב מהתחזיות היא נכונה ומהי דעת המומחים על המתרחש בשטח? האם במצב הנוכחי רגשות הציבור ורתיעתו ממספר נפגעים גבוה הוא דבר שיכול להגביל את צה"ל? מה עתידו של כוח המילואים המשמעותי שגויס למלחמה? האם בשלב ג' נוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם – ומה צריך לעשות בצפון אם לא נוכל להחזיר אותם? וגם: מה המומחים שלנו חושבים על המתיחות בין הדרג הצבאי והמדיני?

חוסן לאומי בישראל בזמן המלחמה בעזה

סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור.

חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד?

בין זעם לעסקים כרגיל: יחסי ישראל-טורקיה בעקבות המלחמה בעזה

בתוכנית האחרונה של סדרת הפודקאסטים לכבוד שנת המאה של הרפובליקה הטורקית, שוחחו חוקרי המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל על התגובה הטורקית למתרחש במלחמה בעזה בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. האם העיבה המלחמה בעזה על חגיגות המאה לרפובליקה? מדוע האופוזיציה הטורקית עוד יותר עוינת לישראל מהנשיא ארדואן? האם מעבר לרטוריקה של ארדואן יש גם איומים בפועל? האם ישראלים צריכים להחרים כלכלית את טורקיה? מדוע טורקיה מאשימה את ישראל בתמיכה בטרור הכורדי? ולבסוף, מה הצפי בשנת 2024 ליחסי ישראל-טורקיה?

חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית של המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, דנים בחיסול הדרמטי שאירע בלב רובע הדאחייה בביירות.

מיהו סאלח אל-עארורי, איך טיפס לפסגת חמאס ומה מקומו בתוך ארגון הטרור? כמה היה מעורב בטרור הפלסטיני וכיצד קשריו עם איראן ונסראללה סייעו להתעצמות חמאס? מה היו יחסיו של אל-עארורי עם יחיא סינוואר והאם ואיך ישפיע החיסול המיוחס לישראל על חמאס, על קשריו עם טהראן ועל מלחמתו בישראל? וגם: מה עשויה להיות התגובה לחיסול?

More than three months into the war against Hamas, IDF forces are now deepening their combat in the Gaza Strip. In the north, Hezbollah continues to launch rockets against Israeli military and civilian targets, but this activity currently remains below the threshold of war. On other fronts, the Houthis in Yemen and the Iranians have interfered with cargo ships in the Red Sea, and weapons smuggling from Syria to Jordan continues. In addition, more than 120 Israelis (men and women, babies, elderly, and soldiers) remain in Hamas captivity. Is Israel headed toward an ongoing war with no end in sight? What are its plans for the “day after,” and are they in line with the current principles and conditions of the Biden administration? How can Israel reach its war goals and maintain the support of the United States, its greatest ally? And how are the upcoming elections in the US related to this? INSS researcher Adi Kantor sits down with INSS senior researcher Prof. Chuck Freilich, who served for over 20 years in Israel’s national security establishment, as a senior analyst and then as deputy national security adviser. Together they discuss current US-Israel relations and future perspectives regarding the war in Gaza.

סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור.

חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד?