בסוף חודש יולי, מדינות ערביות ומוסלמיות, בהן ערב הסעודית, מצרים וגם קטאר, קראו יחד לארגון חמאס להניח את נשקו ולוותר על השלטון ברצועת עזה.

צעד זה, חסר התקדים, תואם את מה שיוחנן צורף, חוקר בכיר במכון, מזהה בשיח של הוגים ואינטלקטואלים ערבים. במאמר שפירסם כתב צורף: "הכעס הגובר כלפי חמאס — נוכח הסבל האנושי האדיר ברצועת עזה, ההרס שגרם, וכישלונו להשיג את המטרות שטען כי פועל למענן — הוביל את מרבית המבקרים, כולל את הקרובים לארגון, למסקנה שתקופת המאבק המזוין חייבת להסתיים, וכי על המיליציות החמושות ברחבי המזרח התיכון להתפרק מנשקן ולאמץ צורות התנגדות לא אלימות." בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מסביר ומרחיב.

לקריאת המאמר: https://www.inss.org.il/he/publication/muqawama/

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון.

בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן והחוקר הבכיר פרופ' קובי מיכאל.

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון.

בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את חוקר המכון, פרופ' קובי מיכאל. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן והחוקר הבכיר, הח"כ לשעבר עפר שלח.

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון.

בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות חוקרי המכון - הח"כ לשעבר עפר שלח ופרופ' קובי מיכאל.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע שבכוונתו להכיר במדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב. אחריו, מנהיגי קנדה ובריטניה הודיעו כי גם הם יעשו זאת, אולי, בכפוף לתנאים מסויים. גרמניה? עוד לא שם. לניסוח המדויק של ההצהרות הדיפלומטיות האלה, יש חשיבות, כפי שמזכיר בפרק הזה של "משדרים ביטחון" ד"ר רמי דניאל, רכז תחום אירופה במכון. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מדגיש שלכל מילה יש משמעות ומשקל, בטח ב"אירופית". עוד הוא טוען כי אם ממשלת ישראל רוצה לעצור את מה שמכונה "הצונאמי המדיני", יש ביכולתה לעשות זאת. זה מתחיל, לטענתו, במנהיגות וריסון הצהרות ומעשים של גורמים ממשלתיים בכירים, בהם התפילות של השר בן גביר בהר הבית והצהרות השר סמוטריץ על סיפוח.

הקבינט של ממשלת לבנון הטיל על הצבא הלבנוני להציע תוכנית כדי לאחד תחתיו את כל הנשק שבמדינה. במילים אחרות, תוכנית לפירוק חיזבאללה מנשקו. במקביל, ארה"ב מפעילה לחץ כבד על הממשלה הלבנונית בעניין. בחיזבאללה, מן הסתם, טוענים שלא כדאי לקחת מהם את הנשק כי אין לצבא לבנון את האמצעים והיכולת להגן על המדינה מפני ישראל, כשהמטרה היא כמובן להישאר שחקן פוליטי מרכזי וכוח צבאי משמעותי במדינה.

ההתפתחות הדרמטית הזאת היא הזדמנות לשאול באיזה מצב נמצא הארגון אחרי המכה הקשה שספג מישראל, ומה יש ללמוד מהעובדה שלא הצטרף למלחמת 12 הימים לצד איראן? ונניח שממשלת לבנון וארה"ב יצליחו לגרום לחזבאללה למסור את נשקו או חלק ממנו - האם זהו סופו של האיום מצפון? ספוילר: ממש לא.

בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה המרכזת את תחום חיזבאללה ולבנון במכון ויורם שוויצר, מומחה לטרור אזורי ובינלאומי.

חוקרי המכון ועורכי המזכר "חוסן לאומי במבחן ההתפנות האזרחית הנרחבת במלחמת "חרבות ברזל", מאיר אלרן וענת שפירא – משוחחים עם לירון דורון-לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי, על אתגרי העורף במהלך כ-670 ימי מלחמת חרבות ברזל, ובפרט בתקופת ההתפנות ההמונית מהצפון ומהדרום וירי הטילים הבליסטיים מאיראן במבצע "עם כלביא".

מהו חוסן וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתקופת ההתפנות האזרחית הגדולה בדרום ובצפון? מהו תפקידה של הממשלה ושל השלטון המקומי בדאגה לתושבים בתקופת ההתפנות? כיצד הממשלה צריכה לפעול כדי לחזק את היישובים המפונים ולשכנע את התושבים לחזור לבתיהם? מדוע כ"כ הרבה אזרחים נותרו ללא מיגון מול הטילים האיראניים? כיצד תפקדו הרשויות במהלך 12 ימי המתקפות העצימות על העורף – ואיך יש להיערך בתחום זה למערכה הבאה?

לקריאת מזכר המכון בנושא, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/resilience/

פרק מיוחד של "מעבר לרשת" – אורית פרלוב עושה סדר בכל הדיווחים, הסרטונים והתמונות מהמצב ברצועת עזה, ודרך השיח ברצועה והמתנהל ברשתות החברתיות מנסה להפריד בין קמפיין ההרעבה השקרי של חמאס לבין המציאות בשטח, שבה קיימים כיסי רעב ברחבי הרצועה.

בין היתר תבחן פרלוב את שלושת המתחים ברצועה: בין המדדים היבשים והמספרים של המשאיות שנכנסו/נכנסות לעולם התמונות והסרטונים שמספרים סיפור שונה; בין היעדר מדיניות הרעבה לבין המדיניות המוצהרת שמטרתה לחסום את צינור האוויר של חמאס (מזון); ובין הממד הקינטי למימד התודעתי (האמת חשובה בהאג, לא לציבור).

בזמן שבישראל עוקבים אחר כל התבטאות של נשיא ארה"ב בעניין הפסקת האש בעזה ועסקת החטופים, בארה"ב השיח השולט אחר לגמרי והוא נסוב סביב שם אחד מן העבר הלא רחוק: ג'פרי אפשטיין.

אפשטיין היה איש עסקים ומיליונר יהודי אמריקאי שהואשם בסחר בקטינות למטרות מין ושם קץ לחייו בעודו מחכה למשפטו. הוא גם היה, בתקופה מסוימת, חבר קרוב של טראמפ. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם החוקרים אבישי בן ששון-גורדיס וג'סי ויינברג על הפרשה שחזרה לראש הכותרות ומטרידה את הנשיא האמריקני. השניים מסבירים מדוע פרשת אפשטיין רודפת כעת את טראמפ, ואיך כל זה קשור לבייס שלו ולתיאוריות קונספירציה שבהן הוא מככב. ובאופן רחב יותר, השניים מנתחים את מעמדו של טראמפ בתוך המפלגה הרפובליקנית בימים אלה, ואת ההשלכות של כל זה על מדיניות החוץ של הנשיא בכלל וכלפי ישראל בפרט.

בתקופה האחרונה נראה כי מאמצי ההשפעה האיראניים עלו שלב, עם עוד ועוד סוכנים מטעם משטר האייתולות שמתגלים, יחד עם קמפיינים שנחשפים במאמציהם להשפיע על דעת הקהל הישראלית. 

לקראת הבחירות הצפויות בישראל ב-2026, בטהראן כבר בוחנים כיצד לערער את התהליך הדמוקרטי בארץ. חוקרי המכון דוד סימן-טוב ודני סיטרינוביץ דנים במאמצים האיראניים ובדרכים להתגונן מפניהם. וגם: מה עלינו ללמוד מהפעולות הבריטיות נגד מבצעי ההשפעה של טהראן?