ב-8 בינואר הודיע צבא לבנון כי השיג "מונופול של המדינה על הנשק" בדרום לבנון, למעט האזורים שתחת שליטה ישראלית. עם זאת, חיזבאללה לא מפורק מנשקו והארגון השיעי אפילו לא מוזכר בהודעה. אבל האם זה אומר שצבא לבנון לא פועל בהתאם להסכם? וכיצד משפיעות המחאות באיראן נגד משטר האייתוללות, שיצר את חיזבאללה, על הישרדות הארגון? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

-מגרש הרוסים" מארח את המומחה לאיראן בני סבטי. סבטי וחוקר רוסיה גאורגי פורוסקון משווים יחד בין החברות הלא מערביות של איראן ורוסיה, ומנתחים: מהיכן באה תחושת הייחודיות של שתי החברות? למה למוסד המדינה יש משקל כה גדול מול הפרט? ואיך ניתן להסביר את המקום השונה של הדת בקרבם של שני העמים?

ב-26 בחודש דצמבר 2025, ישראל הכריזה על הכרה בסומלילנד. ההכרזה גררה גל של תגובות ופרשנויות בנוגע לסיבות שהובילו את ישראל להכרה בטריטוריה האפריקנית, וניסיונות שונים להבין מה יהיו ההשלכות של פעולה זו ומה צריכה להיות התגובה של מדינות ערב להכרה.

בפרק זה של "מעבר לרשת", החוקרת אורית פרלוב סוקרת את שלוש המגמות העיקריות שבלטו בשיח הערבי הציבורי:

• הטענה הראשונה מייחסת לישראל ניסיון להוביל עידוד בדלנות אזורית ופירוק מדינות הלאום הערביות.

• הטענה השניה עוסקת באסטרטגיה הישראלית כביכול, להדוף את ההשפעה הטורקית בקרן אפריקה.

• והטענה השלישית עוסקת בצורך הבטחוני-מסחרי של ישראל לבנות נוכחות בטחונית ומודיעינית בים האדום וסביב מצרי באב אל-מנדב, וזאת לאור התקפות החות׳ים במהלך מלחמת חרבות ברזל והפגיעה בערוצי הסחר הימיים שהובילו לפגיעה משמעותית בנמל אילת.

ביום שבת, 3 בינואר, ארה"ב יצאה למבצע ממוקד בוונצואלה, עצרה את הנשיא ניקולס מדורו ורעייתו והביאה אותם למתקן מעצר בניו יורק.

איך זה מסתדר עם המדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ וההבטחה לסגור מלחמות ולא לפתוח חזיתות? עד כמה ההתרחשות משפיעה על התהליכים הנוכחיים באיראן? והאם אפשר גם לשלוף את חמינאי ממיטתו? כל התשובות בשיחה המרתקת של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס עם אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תחום ארה"ב במכון; ד"ר רז צימט - מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר ג׳סי ויינברג, חוקר ורכז תוכנית המחקר "ישראל והמעצמות הגלובליות" במכון.

היבט מוכר פחות של שיתוף הפעולה הביטחוני-טכנולוגי בין סין ואיראן הוא המחקר האקדמי-טכנולוגי המשותף שהולך ומתרחב. מחקר זה קשור למוסדות הביטחון של שתי המדינות ומתייחס לתחומים שונים, וביניהם אנרגיה גרעינית, תעופה וחלל, טילים, כטב"מים, כלי רכב תת-ימיים וסייבר.

תת אלוף (מיל') אסף אוריון, חוקר בכיר וראש המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר, משוחח עם נושא חשוב זה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בזמן שהכותרות מדווחות על הסלמה בגזרות השונות והמערכת הפוליטית נערכת לבחירות, מה באמת עובר על הציבור הישראלי? בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", חוקרי המכון עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן צוללים אל תוך הנתונים המרתקים שעולים מהסקרים האחרונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי. יחד הם מנסים להבין את הלכי הרוח בישראל של סוף 2025: האם הציבור מאמין שהסלמה היא כורח ביטחוני? האם הישראלים מרגישים שהמלחמה נגמרה, או שהם משלימים עם התפיסה ש"לנצח נחיה על חרבנו"? איך הם רואים את המערכה שעדיין נמשכת בעזה ובלבנון ואת רוחות המלחמה המנשבות מאיראן, והאם הם חיים בתחושת "איום קיומי"? ומה רמת האמון של הציבור בצה"ל ובדרג המדיני?

לסקר המכון האחרון, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-survey-december-2025/

חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מחקר חדש שפורסם ב- INSSממפה באופן מפורט את הארכיטקטורה המבצעית של המנגנון. שניים מהאנשים החתומיפ על המחקר - דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר במכון בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואבישי סובר - חוקר בכיר בכל-אבן, עמותה הפועלת למיפוי ושיבוש רשתות מימון טרור ברחבי העולם - מציגים את כל מה שיש לדעת על התחכום האיראני ומסבירים מה צריך ואפשר לעשות עם המידע שברשותם, מול הרשויות הבינלאומיות.

:לקריאת המחקר המלא

https://www.inss.org.il/he/publication/aircraft-under-the-radar/

תיאוריות קונספירציה ועיוות המציאות משמשים את המשטר הרוסי כדי לשכנע את אזרחיו שכל אלטרנטיבה - היא איום. התזה המרכזית: עיקר העיסוק של המערב הוא מזימות להשמדת רוסיה.

כיצד נבנים נרטיבים אלה? עד כמה הזויים הסיפורים? וגם - מי פיתח לכאורה "זן של יתושי קרב" כנשק ביולוגי נגד הרוסים? חוקרי המכון - השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון - עושים סדר בעלילה.

אין משא ומתן בעניין הגרעין האיראני. למשטר האייתוללות יש אינטרס להגיע להסכם שיאפשר את הסרת הסנקציות, אבל הוא אינו סומך על סבא"א, ובמקביל נשיא ארה"ב לא רואה בכך צורך חיוני מאחר שמבחינתו, תוכנית הגרעין האיראנית "הושמדה" במלחמת 12 הימים.

כיצד המבוי הסתום הזה קשור לפיתוח תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן? האם אנחנו קרובים לעוד מלחמה עם הרפובליקה האסלאמית, ואם כן, איך היא עלולה להיראות?

סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ולשעבר סגנית ראש המל"ל לנושאים אסטרטגיים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בעקבות פריצת הדרך שהתרחשה בישראל עם יישום קרן הלייזר בהגנה המבצעית מפני טילים וכטב״מים, ד״ר יהושע קליסקי מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים העיקריים בהקשר זה ואת המשמעויות של מהפכת הלוחמה האלקטרומגנטית. מה הם המאפיינים הייחודיים והיתרונות של יירוט בלייזר לעומת מיירטים קינטיים, ולאילו קשיים ביירוט המערכת שפיתחה ישראל מסוגלת לתת מענה? מה נעשה מבצעית בלחימה בלבנון בהקשר זה? מה המצב של פיתוחי הלייזר ביתר מדינות העולם המפתחות מערכות נשק, ובפרט במדינות שמספקות נשק? מהי לוחמה בממד הספקטראלי ומהי החשיבות של השגת עליונות בממד זה?

וגם: הצצה לעוד פיתוח המבוסס על קרני לייזר שאמור להשתלב בצבאות העתיד - מכ״מ תלת-ממדי .