משדרים ביטחון

פרויקט IMEC טומן בחובו הזדמנויות לשיתופי פעולה אסטרטגיים בין ישראל למדינות האזור. גליה לביא, ראש פרויקט IMEC במכון, מציגה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את ההיתרונות ואת האזהרות, ומצביעה על פרויקטים שאפשר לקדם כבר היום.

אלוף במיל' תמיר הימן, ראש המכון וראש אמ"ן לשעבר, ועפר שלח, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז פלפס על תפיסת הביטחון של ישראל.

האם הייתה זו תפיסת הביטחון של בן גוריון - הרתעה, התרעה, הכרעה - שהובילה לכשל של 7.10?

מה השתנה מאז? מה היא תפיסת הביטחון שהתגבשה בפועל - בצורה לא רשמית - כתגובה לטראומה ולכישלון של היום ההוא, בלי ועדת חקירה ממלכתית ובלי הבנה עמוקה ומדויקת של הכשלים? לאן היא מובילה את ישראל? וכיצד יש לגבש תפיסה חדשה?

בפרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה נוספת של התוכנית "משדרים ביטחון" למיטיבי לכת – משוחח החוקר דודי סימן טוב, ראש תחום תודעה והשפעה זרה במכון, עם ד"ר שי הרשקוביץ מאוניברסיטת ג'ורג'טאון על האיום המשמעותי לביטחון הלאומי של ישראל והעולם, הרעלת נתונים - מניפולציה שקטה וזעירה במקורות המידע הגלויים, הגורמת למערכות להסיק מסקנות מעוותות מבלי שהותקפו ישירות. הפרק מנתח מדוע נשק אסטרטגי זה מהווה כיום "נקודת עיוורון" עבור קהילת הביטחון הלאומי, סוקר מקרי בוחן של התערבות זרה במערכות בחירות בעולם באמצעות זיהום מידע, ומדגיש את הצורך הלאומי הדחוף לעבור מתפיסה של מניעה מוחלטת לפיתוח חוסן והגנה רב-שכבתית. לקריאת המזכר בנושא https://www.inss.org.il/he/publication/data-poisoning/

מדוע מדינת ישראל חייבת להבטיח לעצמה גישה למודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ולאמץ תפיסה רחבה של ריבונות טכנולוגית, במסגרת הביטחון הלאומי שלה? כיצד היא תוכל באופן אפקטיבי לשמור על יתרון טכנולוגי במציאות גיאופוליטית טכנולוגית משתנה?

הדס לורבר, ראש מחקר טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

לקריאת המאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/ai-next-challenge/

ישראל נמצאת בקיפאון מתמשך, שבו הישגים צבאיים טקטיים מרשימים לא מתורגמים לניצחון מדיני וביטחוני. כיצד ניתן להיחלץ מה"לימבו" בחזיתות השונות? פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר המשנה למנכ"ל ראש החטיבה הפלסטינית במשרד לעניינים אסטרטגיים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מציע להמיר ראשית את "חזון שתי המדינות" ב"מפת דרכים פונקציונלית", ומשם ליזום מהלכים מדיניים משמעותיים מול סעודיה, לבנון, סוריה. רק כך לדבריו ניתן להשיג "ניצחון מוחלט" - מונח שהוא מגדיר מחדש.

בפרק זה של "צו העם" מארחת החוקרת עידית שפרן גיטלמן את תת-אלוף (במיל') אופיר לויוס, לשעבר קצין החינוך והנוער הראשי וכיום רמ"ט אוגדה 96 במילואים, לשיחה מעמיקה על מסמך "רוח צה"ל" ומקומו בצבא שלוש שנים לתוך המלחמה. השניים דנים בביקורת הציבורית שהתעוררה סביב המסמך, ושאלת הרלוונטיות שלו לאחר ה-7 באוקטובר. הפרק עוסק גם בסוגיות נוספות הנוגעות למקומם של הערכים בצה"ל 2026, ובאתגר של חינוך לערכים בעידן שבו כל אמירה עלולה להתפרש כפוליטית. לויוס משתף גם מניסיונו האישי כמפקד שאיבד רגל בקרב, ומספר על האגרת שכתב הקוראת למפקדים להימנע ממלכתיות ״חלולה״ ולהתעקש על שיח ערכי-משמעותי עם חייליהם, גם בנושאים רגישים.

הבחירות המקדימות בקרב שתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, יצאו לדרך לקראת בחירות האמצע בנובמבר הקרוב. התוצאות החלקיות כבר מלמדות לא מעט על העתיד הנראה לעין ואולי אף על 2028, הבחירות לנשיאות.

עד כמה העמדות בעד ונגד ישראל משפיעות על המרוץ?

פרופ' טד ששון, חוקר בכיר במכון מטעם קרן משפחת רודרמן, וד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

מה היא הזירה שהכי מדאיגה את הישראלים ואת הישראליות? כיצד מעריכים האזרחים את המצב הביטחוני של ישראל אחרי מבצע "שאגת הארי" באיראן? האם הם סבורים שיש נסיבות שבהן ישראל תצטרך לפעול למרות הסיכון בעימות עם ארה"ב?

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון, משוחחת עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הנתונים, המגמות והמסקנות מתוך סקר יוני 2026 של מרכז האיסוף וניתוח הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי.

החודש הודיע יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כי בכוונתו לקיים בחירות לנשיאות הרשות ב-2027. הפעם האחרונה שנערכו בחירות כאלה הייתה ב-2005. האם הלחץ הבינלאומי והפנימי הגובר אכן יובילו לפתיחת קלפיות, והאם חמאס יוכל להתמודד?

יוחנן צורף, חוקר בכיר בתוכנית "מהסדר לסכסוכים" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ינסה לענות על שאלות אלו בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, תוך ניתוח ההשלכות של ועידת הפת"ח שהתכנסה במאי האחרון, המעניקה מבט מפוכח על השינויים העמוקים המבעבעים בזירה הפוליטית הפלסטינית.

בפרק השישי של ״צו העם״ משוחחת המגישה עידית שפרן־גיטלמן עם אל״מ (במיל׳) גלעד אברלינגי, לשעבר ראש מחלקת תורת לחימה באגף המבצעים, על הפיל שבחדר: משבר שימור אנשי הקבע.

גלעד ידון באתגרי השימור, בגורמים שהובילו לפריצת המשבר, במאפייניו ובהשלכותיו, ובשאלה כיצד המלחמה הנוכחית מטשטשת את עומקו.