צ'אט ג'י.פי.טי, ג'מיני, גרוק ודיפסיק הסיני הם מודלי שפה גדולים (LLM) שבשימוש גם בישראל וגם בעברית. אבל הם לא נכתבו בעברית. לפי ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדאי מאוד לפתח מודל שפה גדול כחול לבן. לתפיסתו, שפה אינה רק כלי לבניית נרטיב - עניין חשוב כשלעצמו - אלא ממש נכס לביטחון הלאומי. עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מקיים שיחה פילוסופית על מילים בעולם של מחשבים ענקיים ואנרגיה עצומה, שמובילה לשיחה על הצורך הממשלתי להכיר בדחיפות במשימה, לתקצב אותה כראוי וליצור בריתות אזוריות על מנת לעלות על הרכבת של הבינה המלאכותית לפני שיהיה מאוחר מדי.

76 אחוזים מהישראלים תומכים בהסכם לסיום המלחמה בעזה, כאשר מחצית מהציבור מעריך שאף צד לא ניצח במלחמה - כך עולה מסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בחודש שעבר. עוד עולה כי האמון בצה"ל השתקם, האמון במערכת הפוליטית נמוך - אבל זה לאו דווקא מתורגם בסקרי מנדטים.

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, עקבה לכל אורך המלחמה, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות במכון, אחר מגמות של דעת הקהל, באמצעות סקרים, ניתוח שיח רשת, מעקב אחר הודעות דובר צה"ל, ניתוח שטח ועוד. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מתארת את עמדת הציבור בנקודה הנוכחית בזמן ומביאה את המגמות המעניינות עליהן ניתן להצביע לאחר שנתיים של מלחמה.

השבוע ציין המשטר האיראני 46 שנה להשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן - מאורע שנחגג בין היתר בתהלוכות ברחבי המדינה ובצעידה על דגלי ישראל וארה"ב. מי שיצאו לרחובות היו תומכי המשטר, שהם מיעוט לפי ההערכות אך עדיין מספיק מיליונים כדי להיראות, ומה לגבי שאר החברה האיראנית? כיצד היא משתקמת כחמישה חודשים אחרי מלחמת 12 הימים? האם גם שם, בפרסית, יש חשש מפני חידוש המלחמה? בני סבטי, מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

יחסי ארה"ב וישראל השתנו מאוד במהלך חודשי המלחמה - ודאי במעבר מממשל ביידן לטראמפ, אבל גם במהלך כהונת טראמפ השנייה. במקביל, בקרב דעת הקהל האמריקנית, היחס לישראל בכלל ולסכסוך בפרט עובר שינויים עמוקים, שחלקם נוגעים למגמות פנים-אמריקניות שאינן קשורות ישירות לישראל אבל משליכות על העמדות כלפיה. אם עד לאחרונה חוקרים דיברו על חשש או הזהירו מפני מגמות אלה, כעת הבעיה מוחשית מתמיד, והסקרים מוכיחים זאת.

אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תוכנית ארה"ב במכון, ופרופ' טד ששון, סוציולוג, חוקר בכיר בתוכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב מטעם קרן משפחת רודרמן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האיום ארוך הטווח שהם מזהים, החשיבות להיות מודעים בישראל לעצם קיום הבעיה וההמלצות שלהם בנוגע לשיקום היחסים.

סדרה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה דן איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים. בפרק השני משוחח שומפלבי עם תא״ל (מיל.) אודי דקל ועם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך על החלופות הנמצאות על השולחן, אם מדינה פלסטינית היא לא אופציה בעקבות ה-7 באוקטובר, וגם מדינה אחת אינה מהווה אפשרות בשל ראייתה כסוף החלום הציוני. היפרדות, אוטונומיה, פדרציה, יישות פלסטינית בריבונות מוגבלת - בכולן מפתחות הביטחון נותרות בידי ישראל. אז מדוע לא דנים בכך?

להעמקה בתוכן קראו את המזכר בנושא:https://www.inss.org.il/he/publication/one-state-memorandum/

קצת פחות משנה אחרי הסכם הפסקת האש בין לבנון לישראל, ארגון חיזבאללה פועל כדי להתחזק. הארגון השתנה, יש בו ויכוחים על הדרך, ועדיין - איראן עוד עומדת מאחוריו וצבא לבנון אינו מוכן להתעמת איתו. ישראל פועלת צבאית כדי לרסן אותו ולמנוע ממנו להפוך שוב לאיום ממשי על תושבי ישראל, אבל האם זה מספיק? כיצד כדאי לנהוג כדי לנטרל את הארגון השיעי והאם תוכנית פירוק הנשק בכלל ריאלית? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

הסכם השלום של טראמפ והמתווה שגובש ל"יום שאחרי" הושגו במעורבות משמעותית של קטר וטורקיה. כפועל יוצא, ובגלל התנגשות אינטרסים מסוימים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לקחו צעד אחורה בשבועות האחרונים. אלא שאין לראות בכך ויתור על הובלתן של מדינות אלה בשיקום עזה. עדיין לא. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון, את האינטרסים, התחרות, והדרישות של הצדדים.

סדרה חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה ידון איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים, ובה כחמישה מיליון תושבים (כולל ערביי ישראל) המגדירים עצמם פלסטינים. זאת, בעקבות פרסום מזכר מיוחד שהוכן במכון ומתאר את המציאות של מדינה אחת דו-לאומית והשלכותיה.

בפרק הראשון ישוחח שומפלבי עם מחברי המזכר, תא״ל (מיל.) אודי דקל ונוי שלו, על אודות התהליכים, המתקיימים אט־אט, בחשכת הלילה, של שקיעה למציאות של מדינה אחת, מבלי להבין את המחיר לביטחוננו, לאורח ואיכות חיינו, ולעתיד החזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית.

לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/one-state-memorandum

אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ופרופ' עזר גת, מחזיק קתדרת עזר וייצמן לביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב ויועץ אקדמי למכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על "ניצחון", "הכרעה", יחסי הגומלין בין מטרות לאמצעים ומערכת היחסים בבין הדרג המדיני לצבאי.

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, הוא אחד המנהיגים שעמו הצליח נשיא ארה"ב להביא לשחרור חטופים ולעצירת המלחמה בעזה. במסגרת ההסכם שנחתם, טורקיה, יחד עם קטר, מצרים וכל שאר המדינות המעורבות, הודיעה כי היא תומכת בפירוק חמאס מנשק ואף התחייבה לכך – למרות שהדבר מנוגד לאינטרסים שלה, שכן אנקרה, כמו דוחא, מעוניינת לשמר את חמאס ברצועה. אז עד כמה ישראל צריכה להיות מודאגת מנוכחות טורקיה בעזה? ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון, שמתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, עונה על כך בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.