משדרים ביטחון

באמצע אוגוסט תקף חיל האוויר הישראלי באופן חריג שדה תעופה צבאי בעומק שטח סוריה, במרחק 60 ק"מ בלבד מהגבול עם טורקיה. מבחינת ישראל הרשמית, מדובר באיום טורקי בצורת התבססות בסוריה, אך איך טורקיה רואה זאת? האם השאיפה שלה היא אכן להתקרב לישראל ולאיים עליה עם הצבא הגדול שלה, דרך מדינתו של אחמד א-שרע? ומדוע חשוב לחזור לנתיב דיפלומטי?

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

הגדרות שונות גובשו כדי להגדיר אנטישמיות, חלקן מקובלות יותר מאחרות. הגדרות אלה מאפשרות לנו, בין היתר, להבחין בין ביקורת לגיטימית על ישראל, קשה ככל שתהיה, לבין שנאת יהודים. אופיר דיין, חוקרת המכון המתמחה בתחום האנטישמיות והדה-לגיטימציה ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מצרים בחרה, נכון לשעה זו, לא להצטרף ל"הסכם מכה להגנה משותפת" עליו חתמו באחרונה פקיסטן, ערב הסעודית וטורקיה. האם להחלטה המצרית יש קשר להסכם השלום בין קהיר לירושלים? וגם, מן העיתונות המצרית עולה כי עוקבים שם מקרוב מאוד לאחר הבחירות הצפויות להיערך בישראל ב-27.10.26. העניין רב, אך הציפיות נמוכות.

ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, הרצועה השבועית הנוספת למיטיבי לכת, אנו מספקים לכם הצצה לדיון השבועי של התוכנית הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי.

במרכז הדיון – בהנחייתו של מאיר קראוס, חוקר בכיר במכון הרטמן וחבר צוות המחקר הפלסטיני ב-INSS – שתי גישות שונות ומנוגדות בנוגע לאפשרות להסדר קבע בינינו לבין הפלסטינים בטווח הנראה לעין.

הצטרפו לדיון הסוער בהשתתפות: תא"ל (מיל') אודי דקל, פרופ' קובי מיכאל, יוחנן צורף, ד"ר ענת קורץ, אורית פרלוב ועוד.

חוקר המכון ד"ר יהושע קליסקי בשיחה עם ד"ר ירון שניידר על טכנולוגיות ייחודיות בשירות צה"ל וצבא ארה"ב, שיושמו במהלך המלחמות האחרונות נגד איראן – ככל שאפשר לספר: לוחמת סייבר, תקשורת מוצפנת ו-AI. כיצד מודל הבינה המלאכותית הפופולרי "קלוד", שנעשה בו שימוש הולך וגובר בתחום האזרחי, משמש גם כיישום צבאי? מהו ממד הספקטרום בלוחמה ולמה הוא נועד? אילו יתרונות מקנים העזרים הטכנולוגיים המתקדמים לצבאות שנלחמים במשטר האיראני, ומה אפשר ללמוד מהפיתוחים הטכנולוגיים לגבי שיטות הלוחמה המודרנית?

בפרק חדש של "מגרש הרוסים", חוקרי תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי - ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון – דנים בשינויים שמתרחשים בתוך החברה הרוסית ברקע ארבע וחצי שנים של מלחמה באוקראינה.

מה הקשר בין המצב הצבאי בחזית לדיכוי החברתי ברוסיה? מה דעתם של הרוסים על המצב במדינה? ואיך נראים חיי היום-יום ברקע מלחמה שסופה לא נראה באופק?

בפרק סיום העונה הראשונה של הפודקאסט "צו העם", מתארח אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר. בשיחה גלויה עם מנחת הסדרה ד"ר עידית שפרן גיטלמן, הימן פותח צוהר לדינמיקה בתוך המטה הכללי ומנתח את המתח שבין תפקידו של אלוף כמפקד בגזרה לבין חובתו לגלות "אומץ לב אזרחי" – הבעת עמדה מקצועית וערכית הנוגעת לצה"ל כולו, גם מחוץ לגזרתו וגם כשהדבר כרוך במחיר אישי. דרך סוגיות בוערות כמו סדר העדיפויות בתחקירי המלחמה, משבר שילוב הנשים בשריון והביקורת על תנאי אנשי הקבע, הפרק בוחן את נקודות העיוורון של הפיקוד הבכיר ביחס למאבקי כוח ולמצוקות בחברה הישראלית. בנוסף, הימן מתייחס למתיחות הרגישה שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני, ומסרטט את הקווים האדומים שבהם צה"ל מחויב להגיב פומבית לאמירות פוליטיות. לבסוף, משתף הימן בתובנות שאליהן הגיע מאז שחרורו לאזרחות.

ארה"ב ואיראן לא מגיעות להסכמות סביב מצר הורמוז ואיראן מוסיפה לדרישותיה. בינתיים, בזירה הפנים איראנית, שורה של מינויים פוליטיים חדשים המשפיעים על דוקרטינת הגרעין של איראן. האם "הרפובליקה האסלאמית השלישית" תחליט על פצצה גרעינית? והאם יש טעם עוד לחכות שהכלכלה תקריס את המשטר? ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק זה של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", משוחחים ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וראש תחום ארה"ב במכון, ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, על מצב יחסי ישראל-ארצות הברית ואובדן התמיכה מצידה כאיום קיומי על מדינת ישראל. השיחה מנתחת את המשבר דרך שלושה מרחבים מרכזיים: המישור הפוליטי, שבו ישראל הפכה מסוגיה דו-מפלגתית בקונצנזוס לנושא פוליטי מקטב המושך ביקורת גוברת מצד המפלגה הדמוקרטית ואף מגורמים קיצוניים במפלגה הרפובליקנית; המישור החברתי, המציג שפל חסר תקדים בדעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל, במיוחד בקרב צעירים מתחת לגיל 30 משתי המפלגות; והמישור הצבאי, שמהווה כיום נקודת אור של שיתוף פעולה אינטימי והערכה אמריקאית חסרת תקדים ליכולות צה"ל, אך נותר פגיע לשינויים בדרג המדיני ולדימוי ציבורי שלילי. השניים מדגישים בשיחתם כי הדרך לפתרון המשבר העמוק אינה מסתכמת בהסברה טובה יותר, אלא מחייבת קבלת החלטות מהותיות ושינוי כיוון במדיניותה של ממשלת ישראל.

מה משמעויותיו של ה"הסכם ההיסטורי", כדברי הנשיא טראמפ, שאליו הגיעו חמאס ומועצת השלום? האם אכן יש באפשרותו להוביל לפירוק הארגון מנשקו? וכיצד צריכה לנהוג כעת ההנהגה הישראלית?

חוקרי המכון הבכירים עפר שלח, קובי מיכאל, ויוחנן צורף בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס