משדרים ביטחון

המכון למחקרי ביטחון לאומי, יחד עם NOMINIS - פלטפורמה למודיעין בלוקצ'יין, בחנו כיצד השתמשו איראן וחזבאללה במטבעות קריפטו כדי להקל על העברת כספים ולעקוף סנקציות בינלאומיות. דני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי", ושניר לוי, מנכ"ל ומייסד NOMINIS, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המאמר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-hezbollah-crypto/

מה ניתן ללמוד מהראיון הארוך במיוחד שהעניק אחמד א-שרע לרשת אל-ג'זירה? מה מסמל כינוס הפרלמנט בפעם הראשונה מאז תפס את השלטון בדצמבר 2024? מה מצב הכלכלה הסורית ואיפה עומדים המגעים לקראת הסכם ביטחוני עם ישראל? ד"ר כרמית ולנסי, חוקר בכירה במכון וראש תחום סוריה, ואמל חאיכ, עוזר מחקר בתחום סוריה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. במרכז השיחה גם ממצאי הספר החדש של ד"ר ולנסי ופרופ' איתמר רבינוביץ - המשמש כמשנה ליושב ראש הדירקטוריון של המכון - "המהפכה בסוריה - מלחמת האזרחים ונפילת שושלת אסד"

ממה חושש הציבור הישראלי? המכון למחקרי ביטחון לאומי בחן את תפיסות הציבור הישראלי, כמו גם תפיסות של חוקרים מתחומים שונים, ביחס לתרחישי איום מרכזיים על מדינת ישראל - ביטחוניים, מדיניים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים. מוביל הפרויקט, תא"ל (מיל') יובל אילון, חוקר בכיר במכון, ואביר גיטלין, חוקר במרכז הנתונים של המכון, שגיבש את המתודולוגיה המחקרית של המחקר, הציגו את התוצאות בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המחקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/survey-threats/

עד כמה האיום הרוסי על אירופה מוחשי? האם היבשת מוכנה להתגונן, האם ההשפעה הרוסית עדיין מצליחה, ואילו מדינות הן החוליה החלשה בשרשרת?

בפרק ה-22 של הפודקסט "מגרש הרוסים" אנו שמחים לארח את ד"ר ורה מיכלין שפיר שחוקרת שנים רבות השפעה רוסית ותקשורת אסטרטגית, דווקא מהזווית האירופאית. יחד עם מגיש הפודקסט, חוקר המכון גאורגי פורוסקון, היא מנתחת את האיום הנשקף, ומספקת הערכה מפתיעה באשר לסיכויים להדוף מתקפה עתידית.

שבוע אחרי פגישתו ההיסטורית של ג'וזף עאון, נשיא לבנון, עם דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, ושבוע מאז תחילת יישום פיילוט הנסיגה של צה"ל מדרום לבנון, איך הדברים מתנהלים? האם ניתן להעריך את מידת ההצלחה של התהליך? ומדוע חיזבאללה לא פועל אקטיבית ופומבית לקלקל את יישום ההסכם בין לבנון וישראל למרות התנגדותו?

אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, אנו בוחנים את תמונת המצב המורכבת של יחסי ישראל ומדינות המפרץ מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר, בהמשך לפרסום מזכר של המכון בנושא. האם חזון הנורמליזציה עם סעודיה וההשתלבות במסדרון התשתיות IMEC עדיין אפשריים, או שישראל חוזרת לתפיסת "הווילה בג'ונגל"?

יחד עם טלי זינגר (אשת עסקים ומומחית לכלכלת המפרץ), אמיר חייק (שגריר ישראל הראשון באיחוד האמירויות), ד"ר תומר פדלון (חוקר עמית ב-INSS), ותא"ל (מיל') אודי דקל (ראש תוכנית "מסכסוך להסדרים" במכון) ננתח את האתגרים הכלכליים והמדיניים, את השפעת יחסי ישראל-ארה"ב, ואת התפקיד הקריטי של המגזר העסקי בשימור הקשרים האזוריים. בנוסף, נציג המלצות מעשיות לממשלת ישראל – מה נדרש לעשות כבר עכשיו כדי לשקם את האמון האזורי, לקדם אינטרסים משותפים ולהבטיח את עתידה הכלכלי והביטחוני של ישראל במזרח התיכון החדש.

לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/expanding-abraham-accords/

ההתעקשות על העשרת אורניום והסירוב לשיתוף פעולה מלא עם סבב"א - אלה שני המרכיבים המדאיגים את קהילת המומחים והחוקרים בעניין הסכם הגרעין בין ארה"ב לסעודיה, כפי שדווח לתקשורת. ביניהם ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תחום מדינות המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא אומר שערב הסעודית הייתה יכולה לקבל את תוכנית הגרעין האזרחית לפני יותר מעשור, אילולא הייתה מתעקשת על הזכות להעשיר אורניום על אדמתה. הוא גם מסביר כי הדלת לנורמליזציה אינה סגורה הרמטית, אך הכדור כעת במגרש של ישראל, אשר לשם כך, תהיה חייבת להסכים להתקדם לקראת אופק מדיני לפלסטינים, בהתאם לדרישות הברורות ועקביות מאוד של יורש העצר הסעודי.

במסגרת פרויקט השפעה זרה במכון, נערך מחקר מקיף ומחדש על תשתיות סייבר-קריים של השפעה זרה. החוקרים האחראים על המחקר הם ד"ר ורה מיכלין שפיר, חוקרת אורחת בכירה במכון ומנהלת אקדמית של מכון "סימפודיום" לתקשורת אסטרטגית בלונדון, וארי בן-עם, חוקר אורח ב-FDD. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם מציעים הסתכלות חדשה על השפעה זרה ומסבירים כי הדרך להתמודד ולהיאבק בה היא לזהות נכון ולטפל בתשתיות הסייבר-קריים דרכן היא עוברת, ובכלל את האקוסיסטם המאפשר למדינות לא דמוקרטיות לתקוף דמוקרטיות ליברליות.

מזכר ההבנות בין איראן לארה"ב לא החזיק מעמד אפילו חודש בגלל סעיף מעורפל מאוד סביב התנועה במצר הורמוז. מה כל אחת, ארה"ב ואיראן, הבינה ממנו, והאם - וכיצד - ניתן עוד למנוע הסלמה? ישראל מתחממת על הקווים - האם עליה להיכנס למלחמה? לפי אל"מ (מיל') אלדד שביט, חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב במכון, ודני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" - ממש לא ללא הגדרה מדויקת של יעד הישגי וריאלי בסוגיית הגרעין האיראני. הצטרפו לשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

איך נראים באמת חייהם של יהודים תחת המשטר האיראני, במיוחד בימי המלחמה הנוכחיים? בני סבטי סוקר את הטלטלות והתהפוכות בחיי הקהילה היהודית באיראן, מתקופות של שגשוג כלכלי והשתלבות בחוגי האקדמיה ועד לשנות השפל והרדיפה שלאחר המהפכה האסלאמית וימי המלחמה, ומשתף בחוויותיו האישיות כיהודי שחי באיראן בזמן המהפכה.

מה מאפיין את מערכת היחסים של הקהילה היהודית עם המשטר ואילו מנגנוני הישרדות היא פיתחה במשך השנים? מה עומד ברקע לשימוש התעמולתי שעושה המשטר בנציגים ובדוברים יהודים בפרלמנט ובתקשורת? ומאידך – מה הוביל, בעיקר מסוף שנות ה-90, לחשדנות גוברת כלפי היהודים עד להאשמתם בריגול וענישתם בחומרה? וגם: מה מחזק את הקהילה היהודית, למרות התלאות שעברה עד היום, והאם תוכל להחזיק מעמד כקהילה גם בשנים הקרובות?