משדרים ביטחון

בין טהראן לוושינגטון: העימות המחריף בין ישראל לאיראן וההיערכות לקראת ביקור הנשיא ביידן בישראל

חוקרי המכון הבכירים סימה שיין ואלדד שביט משוחחים על ביקורו הצפוי של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל, בעיצומה של מתיחות בין ישראל לאיראן על רקע עליית מדרגה בתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה, דיווחים על מבצעי סיכול באיראן וניסיונות של איראן לבצע פיגועי נקם נגד ישראלים בטורקיה. האם ״מלחמת הצללים״ הישראלית-איראנית משפיעה גם על יחסי המשטר האיראני עם הממשל האמריקני? כיצד הסוגיות הביטחוניות האלה צפויות להשפיע על הדיאלוג הישראלי-אמריקאי במסגרת הביקור? מה מסביר את המצב שאליו נקלע המו״מ על הסכם הגרעין ואת המשבר המתהווה בין איראן לסבא״א? בנושא הפלסטיני - מה צפוי להציג הנשיא במסגרת ביקורו, הצפוי לכלול גם פגישה עם ההנהגה הפלסטינית ברמאללה? ועוד בהקשרים הבינ"ל והאזורי – סוגיית המלחמה באוקראינה והתיאום האמריקני בין ישראל לעולם הערבי בסוגיות אסטרטגיות.

זרקור על החברה הערבית בישראל: השתלבות פוליטית, יחסי ערבים-יהודים ותופעת הפשיעה והאלימות כיום

חוקרי המכון הבכירים פרופ' מוחמד ותד וד"ר תא״ל (מיל.) מאיר אלרן, מהתכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים בישראל במכון, מנתחים את המגמות הרווחות בחברה הערבית בישראל כיום, כשנה לאחר הצטרפותו של יו"ר מפלגת רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, לקואליציית השלטון, ונוכח תופעת חוסר היציבות השלטונית כיום: מה דוחף את המשך תהליך ההשתלבות של פוליטיקאים ערבים בשלטון ומה משמעות ההצטרפות של ח"כ מנסור עבאס לקואליציה? עד כמה מגמת ההשתלבות והשיתוף של אזרחים ערבים בישראל שרירה וקיימת, למרות הזעזועים של השנה האחרונה? האם אפשר לצפות לצמצום ניכר ומהיר של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית? כיצד מושפעת הפוליטיקה של החברה הערבית, ומגמת ההשתלבות הפוליטית בפרט, מיחסי ערבים-יהודים בישראל ומהתפתחויות הסכסוך הישראלי-פלסטיני?

הקשבי!: על השתלבות נשים ביחידות לוחמות בצה"ל

חוקרי המכון הבכירים עו״ד אל״מ (מיל.) פנינה שרביט-ברוך וחבר הכנסת לשעבר עפר שלח מנתחים את הסוגייה שעלתה זה מכבר לדיון ציבורי בישראל, בעקבות פנייה לבג"צ: לפי אילו קריטריונים יש לבחון את השתלבותן של נשים ביחידות לוחמות בצה"ל, ובפרט ביחידות מיוחדות? מהו המצב הרווח כיום, כיצד הוא מושפע מניסיונות קודמים של נשים להשתלב במערך הלוחם? מה עומד ביסוד הפערים הקיימים בין גברים לנשים בצה"ל, לעומת צבאות מדינות נאט"ו? לאילו סוגיות חברתיות ופוליטיות קשור נושא זה וכיצד ניתן לתקן את המצב, לא רק בבית המשפט?

חוקרי המכון הבכירים עו״ד אל״מ (מיל.) פנינה שרביט-ברוך וחבר הכנסת לשעבר עפר שלח מנתחים את הסוגייה שעלתה זה מכבר לדיון ציבורי בישראל, בעקבות פנייה לבג"צ: לפי אילו קריטריונים יש לבחון את השתלבותן של נשים ביחידות לוחמות בצה"ל, ובפרט ביחידות מיוחדות? מהו המצב הרווח כיום, כיצד הוא מושפע מניסיונות קודמים של נשים להשתלב במערך הלוחם? מה עומד ביסוד הפערים הקיימים בין גברים לנשים בצה"ל, לעומת צבאות מדינות נאט"ו? לאילו סוגיות חברתיות ופוליטיות קשור נושא זה וכיצד ניתן לתקן את המצב, לא רק בבית המשפט?

חוקרי המכון הבכירים סימה שיין ואלדד שביט משוחחים על ביקורו הצפוי של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל, בעיצומה של מתיחות בין ישראל לאיראן על רקע עליית מדרגה בתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה, דיווחים על מבצעי סיכול באיראן וניסיונות של איראן לבצע פיגועי נקם נגד ישראלים בטורקיה. האם ״מלחמת הצללים״ הישראלית-איראנית משפיעה גם על יחסי המשטר האיראני עם הממשל האמריקני? כיצד הסוגיות הביטחוניות האלה צפויות להשפיע על הדיאלוג הישראלי-אמריקאי במסגרת הביקור? מה מסביר את המצב שאליו נקלע המו״מ על הסכם הגרעין ואת המשבר המתהווה בין איראן לסבא״א? בנושא הפלסטיני - מה צפוי להציג הנשיא במסגרת ביקורו, הצפוי לכלול גם פגישה עם ההנהגה הפלסטינית ברמאללה? ועוד בהקשרים הבינ"ל והאזורי – סוגיית המלחמה באוקראינה והתיאום האמריקני בין ישראל לעולם הערבי בסוגיות אסטרטגיות.

חוקרי המכון הבכירים פרופ' מוחמד ותד וד"ר תא״ל (מיל.) מאיר אלרן, מהתכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים בישראל במכון, מנתחים את המגמות הרווחות בחברה הערבית בישראל כיום, כשנה לאחר הצטרפותו של יו"ר מפלגת רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, לקואליציית השלטון, ונוכח תופעת חוסר היציבות השלטונית כיום: מה דוחף את המשך תהליך ההשתלבות של פוליטיקאים ערבים בשלטון ומה משמעות ההצטרפות של ח"כ מנסור עבאס לקואליציה? עד כמה מגמת ההשתלבות והשיתוף של אזרחים ערבים בישראל שרירה וקיימת, למרות הזעזועים של השנה האחרונה? האם אפשר לצפות לצמצום ניכר ומהיר של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית? כיצד מושפעת הפוליטיקה של החברה הערבית, ומגמת ההשתלבות הפוליטית בפרט, מיחסי ערבים-יהודים בישראל ומהתפתחויות הסכסוך הישראלי-פלסטיני?

אזהרת המסע לטורקיה: ההתרעות על פיגועים, שיתוף הפעולה עם ישראל והמתיחות מול איראן

חוקרת המכון הבכירה ד״ר גליה לינדנשטראוס והחוקר, מלגאי ניובאואר, רמי דניאל על החמרת אזהרת המסע לטורקיה, בעקבות ניסיונות של איראן לבצע פיגועים נגד ישראלים: כיצד הפכה טורקיה לזירת פעילות חשאית איראנית? מה טיב שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לטורקיה לאורך ההיסטוריה וכיום, ומהן ההשלכות האפשריות של התפתחות הביטחונית האחרונה על הנורמליזציה בין ישראל לטורקיה ועל יחסי תורכיה-איראן? ובעניין אחר: מדוע טורקיה דורשת שישנו את הגיית שמה דווקא כעת?

ביקור הנשיא ביידן בסעודיה: יחסי סעודיה-ארה"ב כיום וההקשר הישראלי

ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, על ביקורו הצפוי של הנשיא ביידן בסעודיה באמצע חודש יולי, בתום ביקורו בישראל:

כיצד מתייחסים בסעודיה לביקור? מה ניתן ללמוד מהביקור על יחסי סעודיה וארה"ב כיום, ועל המטרות ששני הצדדים רוצים להשיג באמצעותו, על רקע המתיחות שנוצרה מאז כניסת הנשיא ביידן לבית הלבן? מהם הנושאים המדיניים והביטחוניים שיידונו בביקור, ובפרט בפסגת המנהיגים האזורית שתתקיים במהלכו? האם המגעים שמנהלת ארה"ב בין ישראל לסעודיה, לפי הדיווחים הבינלאומיים, מקדמים את המדינות לעבר נורמליזציה? מהם הגורמים המעכבים אותה?

משבר האנרגיה והשלכותיו האסטרטגיות: ייצוא הגז מישראל לאיחוד האירופי והמחלוקת עם לבנון

השגריר ד״ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון, מנתח שתי סוגיות בתחום האנרגיה שיש להן השלכות מדיניות-אסטרטגיות על ישראל:

הסוגיה הראשונה היא גיבוש מזכר ההבנות בין ישראל לאיחוד האירופי לצורך ייצוא גז טבעי לאירופה, כחלופה לגז מרוסיה, בעקבות המלחמה באוקראינה. מהי התוכנית וכיצד היא משפיעה על מעמדה המדיני של ישראל? מדוע מדובר במפנה אסטרטגי לישראל?

הסוגיה השנייה היא המגעים בין ישראל ללבנון בתיווך אמריקני, לצורך יישוב המחלוקת בעניין סימון הגבול הימי, המטרפדת את ניצול מאגרי הגז שהתגלו מול חופי ישראל ולבנון. איזו פשרה נדרשת לפתרון המחלוקת ומדוע ממשלת לבנון מסרבת, עד כה, לסגת מדרישותיה התוקעות את התקדמות המשא ומתן?

השגריר ד״ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון, מנתח שתי סוגיות בתחום האנרגיה שיש להן השלכות מדיניות-אסטרטגיות על ישראל:

הסוגיה הראשונה היא גיבוש מזכר ההבנות בין ישראל לאיחוד האירופי לצורך ייצוא גז טבעי לאירופה, כחלופה לגז מרוסיה, בעקבות המלחמה באוקראינה. מהי התוכנית וכיצד היא משפיעה על מעמדה המדיני של ישראל? מדוע מדובר במפנה אסטרטגי לישראל?

הסוגיה השנייה היא המגעים בין ישראל ללבנון בתיווך אמריקני, לצורך יישוב המחלוקת בעניין סימון הגבול הימי, המטרפדת את ניצול מאגרי הגז שהתגלו מול חופי ישראל ולבנון. איזו פשרה נדרשת לפתרון המחלוקת ומדוע ממשלת לבנון מסרבת, עד כה, לסגת מדרישותיה התוקעות את התקדמות המשא ומתן?

ד״ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, על ביקורו הצפוי של הנשיא ביידן בסעודיה באמצע חודש יולי, בתום ביקורו בישראל:

כיצד מתייחסים בסעודיה לביקור? מה ניתן ללמוד מהביקור על יחסי סעודיה וארה"ב כיום, ועל המטרות ששני הצדדים רוצים להשיג באמצעותו, על רקע המתיחות שנוצרה מאז כניסת הנשיא ביידן לבית הלבן? מהם הנושאים המדיניים והביטחוניים שיידונו בביקור, ובפרט בפסגת המנהיגים האזורית שתתקיים במהלכו? האם המגעים שמנהלת ארה"ב בין ישראל לסעודיה, לפי הדיווחים הבינלאומיים, מקדמים את המדינות לעבר נורמליזציה? מהם הגורמים המעכבים אותה?

חוקרת המכון הבכירה ד״ר גליה לינדנשטראוס והחוקר, מלגאי ניובאואר, רמי דניאל על החמרת אזהרת המסע לטורקיה, בעקבות ניסיונות של איראן לבצע פיגועים נגד ישראלים: כיצד הפכה טורקיה לזירת פעילות חשאית איראנית? מה טיב שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לטורקיה לאורך ההיסטוריה וכיום, ומהן ההשלכות האפשריות של התפתחות הביטחונית האחרונה על הנורמליזציה בין ישראל לטורקיה ועל יחסי תורכיה-איראן? ובעניין אחר: מדוע טורקיה דורשת שישנו את הגיית שמה דווקא כעת?

בעקבות פרסום ספרו "מפילגש לידועה בציבור: היחסים החשאיים של ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון, 1948 – 2020", מנתח פרופ' אלי פודה, מהחוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון באונ' העברית וממכון "מתווים", את התפתחות הקשרים החשאיים בין ישראל לעולם הערבי, עשרות שנים לפני "הסכמי אברהם", ואת הבשלת תהליך הנורמליזציה והמגעים האחרונים בין ישראל לסעודיה, בתיווך ארה"ב.

כיצד נוצרו הקשרים החשאיים עם סעודיה, איחוד האמירויות ויתר מדינות המזרח התיכון ואפריקה שפיתחו מערכת יחסים חשאית עם ישראל, ומהי "תסמונת הפילגש"? איזה גופים ומוסדות בישראל נטלו חלק במגעים החשאיים עם העולם הערבי, באיזה דרג נוהלו יחסים אלה והאם הייתה לחילופי השלטון בישראל ולתחרות הקיימת בין המוסדות המעורבים השפעה על מאפייני הקשרים הללו? מה תרומת ארצות הברית והלובי היהודי בוושינגטון להתפתחות קשרים אלה? מה הוביל להבשלת תהליך הנורמליזציה ב"הסכמי אברהם", מדוע עד כה נמנעה סעודיה להצטרף לתהליך זה באופן רשמי, ועד כמה המגעים האחרונים בתיווך אמריקני יכולים ללמד על התקדמות משמעותית לעבר נורמליזציה ישראלית-סעודית?

האם איראן עומדת בפני משבר מנהיגות?

ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, מנתח את חילוקי הדעות בצמרת המשטר האיראני סביב תפקודו של הנשיא אברהים ראיסי, על רקע המשבר הכלכלי ההולך ומחריף. מה נטען בביקורת של גורמים במחנה השמרני נגד ראיסי ומה ממחישה הביקורת הזו לגבי מאפייני השלטון באיראן? האם לחילוקי הדעות הפנימיים עשויות להיות השלכות על לכידות השלטון, הבחירות הבאות למג'לס ועתידו הפוליטי של הנשיא? וגם: האם גלי המחאה של מפגינים במוקדים שונים באיראן מהווים אתגר משמעותי למשטר?

להרחבה בנושא, קראו את מאמרו של ד"ר צימט בנושא: איראן - התגברות הביקורת על הנשיא ראיסי בקרב המחנה השמרני

https://www.inss.org.il/he/publication/raisi-criticism/

מעבר לרשת: יום ירושלים, צעדת הדגלים והיום שאחרי

חוקרת המכון אורית פרלוב דנה באירועי יום ירושלים וצעדת הדגלים שהתקיימו לפני שבוע, ב-29 במאי. מדוע אף על פי צעקות ״הגעוואלד״ מצד ארגוני ההתנגדות, חמאס וחזבאללה והקמפיין הויראלי האדיר שניסה לעודד את המוני הפלסטינים לצאת ולהגן על אל-אקצא, הדבר הסתיים בקול ענות חלושה; ללא צעירים פלסטינים ברחובות וללא ירי רקטות בדומה לשנה שעברה?

וגם - פרלוב בוחנת את התסכול הפלסטיני הכפול: תסכול האוכלוסייה מהיעדר תגובה של חמאס מחד, ותסכול של חמאס כלפי הציבור הפלסטיני ״ששוכב על הספות, מעשן, אוכל, מצייץ ולא יוצא לרחובות״, מאידך.

בנוסף, נבין את הנרטיב הפלסטיני של ״המשוואה הכפולה״: מדוע שינוי הסטטוס קוו בהר הבית יפגע ביציבות הפוליטית בישראל? ומדוע על פי הנרטיב הפלסטיני פרובוקציה בעזה תגרור טילים, פרובוקציה בגדה תגרור הרג ומתים ורק בירושלים ״כוחות הביטחון של ישראל הולכים על ביצים״?

בחלק האחרון של הפינה ננסה להבין מה הלאה ומהם שלושת יעדי התקיפה החדשים אותם מטרגתת חמאס: החלשת ה׳פתח׳, החלשת כוחות הביטחון של הרשות והשחרת התדמית הישראלית ע״י הוצאת עיתונאיות פלסטיניות לחזית.

"מפילגש לידועה בציבור": פרופ' אלי פודה על הקשרים החשאיים שקדמו להסכמי אברהם ויחסי ישראל-סעודיה

בעקבות פרסום ספרו "מפילגש לידועה בציבור: היחסים החשאיים של ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון, 1948 – 2020", מנתח פרופ' אלי פודה, מהחוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון באונ' העברית וממכון "מתווים", את התפתחות הקשרים החשאיים בין ישראל לעולם הערבי, עשרות שנים לפני "הסכמי אברהם", ואת הבשלת תהליך הנורמליזציה והמגעים האחרונים בין ישראל לסעודיה, בתיווך ארה"ב.

כיצד נוצרו הקשרים החשאיים עם סעודיה, איחוד האמירויות ויתר מדינות המזרח התיכון ואפריקה שפיתחו מערכת יחסים חשאית עם ישראל, ומהי "תסמונת הפילגש"? איזה גופים ומוסדות בישראל נטלו חלק במגעים החשאיים עם העולם הערבי, באיזה דרג נוהלו יחסים אלה והאם הייתה לחילופי השלטון בישראל ולתחרות הקיימת בין המוסדות המעורבים השפעה על מאפייני הקשרים הללו? מה תרומת ארצות הברית והלובי היהודי בוושינגטון להתפתחות קשרים אלה? מה הוביל להבשלת תהליך הנורמליזציה ב"הסכמי אברהם", מדוע עד כה נמנעה סעודיה להצטרף לתהליך זה באופן רשמי, ועד כמה המגעים האחרונים בתיווך אמריקני יכולים ללמד על התקדמות משמעותית לעבר נורמליזציה ישראלית-סעודית?