משדרים ביטחון

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מסכם יחד עם חוקרי המכון הבכירים - תא"ל (מיל') אודי דקל, אורנה מזרחי ויורם שוייצר – את שלושת ימי המבצע הצבאי נגד הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה.

מהם ההישגים של ישראל ואילו לקחים עליה להפיק מהמבצע? מהן ההשלכות של המערכה על המערכת הפלסטינית – על עזה ועל הגדה? איך ארגוני הטרור הפלסטיניים רואים את העימות האחרון? מהי הסיבה לשקט בישובים המעורבים במהלך המבצע – האם הופקו לקחים מ"שומר החומות"? ומה נסראללה וחמינאי חשבו כשראו את התקיפות הישראליות בעזה?

מומחי המכון מסכמים את מבצע "עלות השחר".

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מסכם יחד עם חוקרי המכון הבכירים - תא"ל (מיל') אודי דקל, אורנה מזרחי ויורם שוייצר – את שלושת ימי המבצע הצבאי נגד הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה.

מהם ההישגים של ישראל ואילו לקחים עליה להפיק מהמבצע? מהן ההשלכות של המערכה על המערכת הפלסטינית – על עזה ועל הגדה? איך ארגוני הטרור הפלסטיניים רואים את העימות האחרון? מהי הסיבה לשקט בישובים המעורבים במהלך המבצע – האם הופקו לקחים מ"שומר החומות"? ומה נסראללה וחמינאי חשבו כשראו את התקיפות הישראליות בעזה?

מעבר לרשת - מבצע ״עלות השחר״: השיח העזתי ברשתות החברתיות

אורית פרלוב מציגה הפעם בפינתה את השיח של תושבי הרצועה במהלך שלושת ימי מבצע "עלות השחר". תחילה מציגה פרלוב את הקמפיינים התודעתיים שהופצו על ידי העזתים, והתמקדו בשלושה נושאים: הילדים שנהרגו, נפצעו והתייתמו; השתיקה של מנהיגי מדינות ערב; והחיבור בין סבבי הבחירות בישראל לסבבי הלחימה בעזה ("נתניהו, בנט ולפיד מגיעים לקלפיות באמצעות הטילים ודמם של הפלסטינים").

בהמשך, בוחנת פרלוב את ״דילמת השעונים ההפוכים״ - מדוע דין הגדה המערבית ודין עזה אינו כדין ירושלים ומדוע אלה נותרו סוגיות מפצלות בחברה הפלסטינית ולא מאחדות. וגם - כיצד נשמע ונראה בלבול תודעתי ברצועה?

הפרק מסתיים בביקורת הקשה שהוטחה בחמאס ש״הלך לישון שנ״צ בשישי בארבע אחר הצהרים ולא התעורר מאז". כמו כן תישאל השאלה מדוע רבים משווים כעת את חמאס לרש״פ ובטוחים שהארגון משתף פעולה עם ישראל.

אורית פרלוב מציגה הפעם בפינתה את השיח של תושבי הרצועה במהלך שלושת ימי מבצע "עלות השחר". תחילה מציגה פרלוב את הקמפיינים התודעתיים שהופצו על ידי העזתים, והתמקדו בשלושה נושאים: הילדים שנהרגו, נפצעו והתייתמו; השתיקה של מנהיגי מדינות ערב; והחיבור בין סבבי הבחירות בישראל לסבבי הלחימה בעזה ("נתניהו, בנט ולפיד מגיעים לקלפיות באמצעות הטילים ודמם של הפלסטינים").

בהמשך, בוחנת פרלוב את ״דילמת השעונים ההפוכים״ - מדוע דין הגדה המערבית ודין עזה אינו כדין ירושלים ומדוע אלה נותרו סוגיות מפצלות בחברה הפלסטינית ולא מאחדות. וגם - כיצד נשמע ונראה בלבול תודעתי ברצועה?

הפרק מסתיים בביקורת הקשה שהוטחה בחמאס ש״הלך לישון שנ״צ בשישי בארבע אחר הצהרים ולא התעורר מאז". כמו כן תישאל השאלה מדוע רבים משווים כעת את חמאס לרש״פ ובטוחים שהארגון משתף פעולה עם ישראל.

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בדיון מיוחד עם חוקרי המכון הבכירים - תא"ל (מיל') אודי דקל, אורנה מזרחי ויורם שוייצר – על ההתפתחויות האחרונות במבצע נגד הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה והתרחישים האפשריים להמשך המערכה.

מהן מטרות המבצע והאם ישראל השיגה אותן? מהו מנגנון הסיום הרצוי ומדוע כעת בירושלים צריכים לחתור לסוף המבצע? מה ניתן ללמוד על תפקוד הג'יהאד האסלאמי מהמבצע עד כה ומהו חלקה של איראן באירועים? כיצד מתייחסים בחמאס ובחזבאללה למערכה? והאם המבצע שיפר את ההרתעה הישראלית מול עזה ומול זירות נוספות?

חלק ראשון: אסטרטגיה ומדיניות בזירה הפלסטינית

בחלקו הראשון של פודקאסטרגטי לציון שמונה שנים למבצע "צוק איתן", מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל.) תמיר הימן, מנתח סוגיות בתחום האסטרטגיה והמדיניות של מדינת ישראל, שעמדו על הפרק ברקע למבצע "צוק איתן" והמשיכו להיות רלבנטיות גם אחריו: מהי האסטרטגיה הרצויה לישראל בזירה הפלסטינית - האם יש להתייחס לזירה זו כמערכת אחת או כשתי מערכות נפרדות? מה עומד ברקע לתהליך ההסדרה בין ישראל לחמאס והאם הוא עונה על צרכי הביטחון של ישראל, במציאות שבה אין לה אסטרטגיה כוללת לזירה הפלסטינית? מדוע התבצע תמרון קרקעי ברצועת עזה במהלך מבצע "צוק איתן" והאם, בדיעבד, היה נכון לתמרן קרקעית? מדוע לא חזרנו לתמרן קרקעית מאז, ובפרט במבצע "שומר החומות"? איזה לקחים הופקו בעקבות "צוק איתן" ו"שומר החומות" לגבי לחימה במרחב האזרחי ברצועת עזה וכיצד מתמודדת ישראל עם עקרונות המשפט הבינלאומי, בהקשר זה, ועם ביקורת בינלאומית?

חלק שני : שבויים ונעדרים, ירי תלול מסלול, האתגר התת-קרקעי

בחלקו השני של הפודקאסט המיוחד לציון שמונה שנים למבצע "צוק איתן" ויותר משנה ל"שומר החומות", מנהל המכון, אלוף (מיל.) תמיר הימן, מנתח את ההיבטים האופרטיביים עימם התמודדה ישראל ברצועת עזה, בשני המבצעים וגם אחריהם.

תחילה נדונה סוגית השבויים והנעדרים – האם חלה התקדמות במו"מ עם חמאס ומדוע הנושא חשוב במיוחד למנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר? לאחר מכן, הדיון מתמקד בסוגיית הירי תלול המסלול – בהתייחס לעלייה בהיקף השיגורים ובטווחי הירי במבצע "שומר החומות". האם אין לישראל מענה מיטבי לירי תלול מסלול מעזה? לבסוף, הימן מנתח את אתגר התת-קרקע – המנהרות ההגנתיות וההתקפיות: האם ישראל הופתעה מכך במבצע "צוק איתן" ו"בשומר החומות"? מהו המענה לאתגר זה? האמנם אירעה שגיאה בהפעלת התכנית להשמדת מערכת המנהרות התת קרקעיות ב"שומר החומות"?

בחלקו השני של הפודקאסט המיוחד לציון שמונה שנים למבצע "צוק איתן" ויותר משנה ל"שומר החומות", מנהל המכון, אלוף (מיל.) תמיר הימן, מנתח את ההיבטים האופרטיביים עימם התמודדה ישראל ברצועת עזה, בשני המבצעים וגם אחריהם.

תחילה נדונה סוגית השבויים והנעדרים – האם חלה התקדמות במו"מ עם חמאס ומדוע הנושא חשוב במיוחד למנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר? לאחר מכן, הדיון מתמקד בסוגיית הירי תלול המסלול – בהתייחס לעלייה בהיקף השיגורים ובטווחי הירי במבצע "שומר החומות". האם אין לישראל מענה מיטבי לירי תלול מסלול מעזה? לבסוף, הימן מנתח את אתגר התת-קרקע – המנהרות ההגנתיות וההתקפיות: האם ישראל הופתעה מכך במבצע "צוק איתן" ו"בשומר החומות"? מהו המענה לאתגר זה? האמנם אירעה שגיאה בהפעלת התכנית להשמדת מערכת המנהרות התת קרקעיות ב"שומר החומות"?

לצפייה בחלק הראשון - https://bit.ly/3PdWCOR

על רקע ביקורה של יו״ר בית הנבחרים האמריקאי, ננסי פלוסי, באזור אסיה והגעתה לטאיוואן, בה רואה סין חלק משטחה הריבוני, חוקרי המכון הבכירים אלדד שביט והשגריר ד״ר עודד ערן מנתחים את ההיתכנות להסלמה בין המעצמות.

מהם השיקולים המניעים את יו״ר בית הנבחרים ואת הממשל האמריקני בכלל, בנוגע ליחסים עם טיוואן?

כיצד הנושא בא לידי ביטוי בדיאלוג הישיר בין מנהיגי ארה״ב וסין בימים האחרונים? מה ציפיותיה של סין מארה״ב בנושא ביקורי מנהיגים בטאיוואן, כיצד היא צפויה להגיב הפעם והאם יש סבירות להסלמה צבאית?

כיצד קשורה המתיחות למצב הפנימי בארה״ב ובסין ולהתפתחויות נוספות בזירה הבינלאומית?

מנהל המכון, אלוף (מיל.) תמיר הימן, חוקרת המכון הבכירה, אורנה מזרחי, וחוקר המכון הבכיר, יורם שוייצר, מנתחים בפאנל מומחים מיוחד את הממדים השונים של המשבר המתפתח בין חזבאללה לישראל סביב מאגרי הגז בים התיכון ודנים בתרחישים האפשריים, לרבות מלחמה בין חזבאללה לישראל ואף מלחמה אזורית, כפי שאיים נסראללה.

מדוע דווקא עכשיו מגביר נסראללה את הקצב ואת החומרה של איומיו על ישראל? כיצד משפיעות על שיקולי מנהיג חזבאללה ההתפתחויות האחרונות במו"מ בין ישראל ללבנון בנושא סימון הגבול הימי, הקריסה הכלכלית בלבנון והביקורת של מתנגדיו? באיזו מידה מעורבת איראן בהסלמה המתהווה וכיצד היא משרתת אותה? באיזה אופן משתלבים האיומים האחרונים של נסראללה במערכה על המרחב האווירי בין ישראל לחיזבאללה? מה דרכי התגובה האפשריות לאיומים, במישור המדיני-דיפלומטי, ולאיזה אפשרויות של תגובה צבאית והסלמה צריכה ישראל להכין את עצמה?

דיון מומחים: איומי נסראללה והאפשרות למלחמה עם חזבאללה, על רקע המחלוקת בעניין הגבול הימי

מנהל המכון, אלוף (מיל.) תמיר הימן, חוקרת המכון הבכירה, אורנה מזרחי, וחוקר המכון הבכיר, יורם שוייצר, מנתחים בפאנל מומחים מיוחד את הממדים השונים של המשבר המתפתח בין חזבאללה לישראל סביב מאגרי הגז בים התיכון ודנים בתרחישים האפשריים, לרבות מלחמה בין חזבאללה לישראל ואף מלחמה אזורית, כפי שאיים נסראללה.

מדוע דווקא עכשיו מגביר נסראללה את הקצב ואת החומרה של איומיו על ישראל? כיצד משפיעות על שיקולי מנהיג חזבאללה ההתפתחויות האחרונות במו"מ בין ישראל ללבנון בנושא סימון הגבול הימי, הקריסה הכלכלית בלבנון והביקורת של מתנגדיו? באיזו מידה מעורבת איראן בהסלמה המתהווה וכיצד היא משרתת אותה? באיזה אופן משתלבים האיומים האחרונים של נסראללה במערכה על המרחב האווירי בין ישראל לחיזבאללה? מה דרכי התגובה האפשריות לאיומים, במישור המדיני-דיפלומטי, ולאיזה אפשרויות של תגובה צבאית והסלמה צריכה ישראל להכין את עצמה?

מלחמת רוסיה-אוקראינה, זירת המזרח התיכון והיחסים המתוחים בין רוסיה לישראל

חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה ובאוקראינה לשעבר, צבי מגן, מנתח את ההשלכות והמשמעויות של מהלך הפלישה הרוסי לאוקראינה במישור הגלובלי ובמזרח התיכון, וההפתחויות בזירת המלחמה בחודשים האחרונים.

מדוע מהלך הפלישה הרוסי לאוקראינה עשוי להתפתחח למלחמת התשה ממושכת, ומה מאיץ ברוסיה לחתור לסיומה? במה דומה העימות הרוסי-מערבי כיום למלחמה הקרה? איזה מטרות שואף נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להשיג בזירה הגלובלית וכיצד זה משפיע על המהלכים המדיניים והצבאיים שלו בזירת המזרח התיכון, לרבות היחסים האמביוולנטיים עם איראן ועם ישראל בסוריה, ביקור פוטין בטהרן והמשבר המדיני בנוגע לפעילות הסוכנות היהודית? מהן ההשלכות הכלכליות של המלחמה על רוסיה ומהו "אפקט הבומרנג" שהיא יוצרת בסביבה הבינלאומית? בהקשר הצבאי- מה ניתן ללמוד מהמלחמה לגבי תפקידם של התמרון הקרקעי ומערכות נשק בשדה הקרב כיום?

הפודקאסט מתבסס על מאמרם של צבי מגן ועוזרת המחקר, סופי קובזנצב, "מלחמת רוסיה-אוקראינה והשלכותיה", שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת המכוני "עדכן אסטרטגי".

למאמר המלא: https://strategicassessment.inss.org.il/articles/russia_ukraine/

רצועת עזה ומשבר האקלים: הבעיות המונחות לפתחה של ישראל והדרכים בהן ניתן להקדים תרופה למכה

בעקבות הפרסום המיוחד של ד״ר שירה עפרון, החוקרת נועה שוסטרמן והדוקטורנטית קים נוח - קיימנו שיחה עם שתיים מהחוקרות, עפרון ושוסטרמן, על השפעות משבר האקלים שחוותה רצועת עזה והצעדים שיכולה ישראל לנקוט כדי להיערך ואף למנוע היווצרות של משברים כלכליים ובריאותיים על רקע זה.

כיצד משפיע משבר האקלים הגלובלי על סוגיות של ביטחון לאומי ועל המצב השברירי ברצועת עזה בפרט, מהן הבעיות הפנימיות ברצועה שעלולות להחמיר את השלכות משבר האקלים? איזה צעדים ננקטים כדי לצמצם את השפעות אלה, על ידי איזה גורמים ומה צריכה להיות מדיניות ישראל, בהנחה שהבעיות ילכו ויחריפו בעתיד.

בעקבות הפרסום המיוחד של ד״ר שירה עפרון, החוקרת נועה שוסטרמן והדוקטורנטית קים נוח - קיימנו שיחה עם שתיים מהחוקרות, עפרון ושוסטרמן, על השפעות משבר האקלים שחוותה רצועת עזה והצעדים שיכולה ישראל לנקוט כדי להיערך ואף למנוע היווצרות של משברים כלכליים ובריאותיים על רקע זה.

כיצד משפיע משבר האקלים הגלובלי על סוגיות של ביטחון לאומי ועל המצב השברירי ברצועת עזה בפרט, מהן הבעיות הפנימיות ברצועה שעלולות להחמיר את השלכות משבר האקלים? איזה צעדים ננקטים כדי לצמצם את השפעות אלה, על ידי איזה גורמים ומה צריכה להיות מדיניות ישראל, בהנחה שהבעיות ילכו ויחריפו בעתיד.