משדרים ביטחון

ד״ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון ועורך ה״עדכן האסטרטגי״, על טרור פיגועי הירי ההולך ומתעצם בימים האחרונים, דווקא תוך כדי המבצע המתגלגל לסיכול טרור המתמקד במרחב ג'נין.

כיצד תורמת חולשת הרשות הפלסטינית להתעצמות אתוס ההתנגדות הפלסטיני? ומדוע המבצע לסיכול הטרור קוצר הצלחות טקטיות רבות אך אינו מניב תוצאה אסטרטגית בתחום המאבק בטרור הפלסטיני, במאפייניו הנוכחיים? מהי הדילמה לישראל, בהתמודדותה עם אתגר ביטחוני זה, ומהן החלופות הרלבנטיות?

גליה לביא, חוקרת במכון גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על תהליך השתלבותה של סין בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, האמורה להתחיל לפעול בקרוב.

מה הוביל להפיכתה של סין לשחקן מרכזי בביצוע הפרויקט, באמצעות החברה המקימה את תשתיות הרכבת? מה מרוויחה סין מפרויקט זה, מעבר לעסקה הכלכלית? איזה מרכיבים של הפרויקט עשויים להיות רגישים מבחינה ביטחונית, מה היו ההערות של ארה"ב בנושא, על רקע המתיחות הגלובלית בינה לבין סין, וכיצד מאזנת ישראל בפרויקט זה בין הרגישות הביטחונית לתועלת מהמעורבות הסינית?

השגריר לשעבר ד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון, על רשמיו ממפגש נדיר עם המלכה בעת שכיהן כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בלונדון ועל הסוגיות הפנימיות והבינלאומיות שעולות על הפרק בעקבות מות המלכה וראשית כהונתו של המלך צ'ארלס השלישי: איזה מעמד והשפעה בינלאומית יש לבית המלוכה הבריטי וממה הוא שואב את כוחו? עד כמה בית המלוכה נותר רלבנטי לתהליכים פוליטיים ומדיניים בממלכה המאוחדת, בעידן שלאחר התפרקות האימפריה הבריטית? מה היה יחסו של בית המלוכה לישראל בשנות מלכותה של המלכה אליזבת' ומדוע נמנעה מלבקר בישראל, על אף שיורשיה ביקרו בארץ? האם המלך צ'ארלס השלישי יעדיף למקד את פעילותו בסוגיות פנימיות, ובהן שיקום התדמית של בית המלוכה, או דוווקא בענייני חוץ?

יום השנה ה-21 לאסון התאומים: הסיפור שלא הכרנו על אל-קאעדה ובן לאדן

21 שנים אחרי מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, פיגועי ה-11.9 שביצע ארגון אל-קאעדה, חוקר המכון הבכיר וראש תכנית המחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה, יורם שוייצר, מנתח את המידע העולה מהמחקר העדכני בנושא אל-קאעדה ומנהיגו המייסד, אוסאמה בן לאדן, בתקופה שבה התנהל המצוד נגדו ועד לחיסולו.

הפודקאסט עוסק בהרחבה בפרטים שלא היו ידועים לקהילת המחקר עד לפני שנים אחדות- כאשר נחשפו מסמכים שנתפסו בבית המסתור שבו חוסל בן לאדן, כמפורט בספר שפרסמה זה מכבר החוקרת ד״ר נלי לחוד.

בין הסוגיות: מצב היחסים בין אל-קאעדה לשותפיו, ארגונים ששיתפו עמו פעולה, ועם הטאליבן, פקיסטן ואיראן; כיצד התנהל המצוד האמריקני אחרי בן לאדן ומה אפשר את לכידתו?

חייו של בן לאדן במסתור ויחסיו עם משפחתו ויועציו, וכן: מה היה מעמדן של נשים שפעלו בקרבתו? מה תכנן בן לאדן בשנות המרדף אחריו וכיצד הגיב על התפרצות האביב ערבי, זמן קצר לפני מותו? במבט לאחור- האם מתקפת ה-11 בספטמבר הייתה הצלחה או כישלון עבור אל-קאעדה?

המלחמה באוקראינה: תמונות מצב והשלכות בינלאומיות

ארקדי מיל-מן, שגריר ישראל ברוסיה לשעבר וחוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, על מתקפת הנגד של הכוחות האוקראינים בסיוע מערבי: היכן נמצאים הכוחות הרוסים בשטח אוקראינה והאם הם פועלים על פי אסטרטגיה מגובשת? כיצד פועלת רוסיה כדי לקבע את שליטתה בחלקים שעליהם השתלטה במהלך הלחימה וכיצד מושפעת האוכלוסייה? מהן הסכנות הגלומות בהשתלטות רוסיה על האזור שבו נמצאת תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה? כיצד מתמודדת רוסיה עם הסנקציות הבינלאומיות? על איזה שחקנים בינלאומיים מסתמך פוטין, בתגובה לניסיונות לבודד את רוסיה מדינית וכלכלית, והאם זה מצליח למתן את השפעת הסנקציות? כיצד צפוי להשפיע החורף המתקרב על מהלכי המלחמה בהקשרים הצבאי, הכלכלי והמדיני?

תחקיר מותה של העיתונאית שירין אבו-עאקלה

חוקרת המכון הבכירה וראש תכנית המחקר משפט וביטחון לאומי במכון, אל"מ (מיל.) עו"ד פנינה שרביט ברוך, על פרסום תחקיר צה"ל של אירוע מותה של העיתונאית שירין אבו-עאקלה בג'נין:

מה מאפיין את מנגנון התחקור המטכ"לי? מדוע התחקיר בוצע על ידי צוות חקירה ייעודי? מה משמעות ממצאי החקירה ומהם ההשפעות הצפויות במישור היחסים עם ארה"ב? מה כללו הפניות האמריקניות לישראל בנושא? וגם - האם הפנייה של הרשות הפלסטינית לבית הדין הבינלאומי בהאג עלולה להוביל לחקירה בנושא?

המלחמה באוקראינה: תמונות מצב והשלכות בינלאומיות

ארקדי מיל-מן, שגריר ישראל ברוסיה לשעבר וחוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, על מתקפת הנגד של הכוחות האוקראינים בסיוע מערבי: היכן נמצאים הכוחות הרוסים בשטח אוקראינה והאם הם פועלים על פי אסטרטגיה מגובשת? כיצד פועלת רוסיה כדי לקבע את שליטתה בחלקים שעליהם השתלטה במהלך הלחימה וכיצד מושפעת האוכלוסייה? מהן הסכנות הגלומות בהשתלטות רוסיה על האזור שבו נמצאת תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה? כיצד מתמודדת רוסיה עם הסנקציות הבינלאומיות? על איזה שחקנים בינלאומיים מסתמך פוטין, בתגובה לניסיונות לבודד את רוסיה מדינית וכלכלית, והאם זה מצליח למתן את השפעת הסנקציות? כיצד צפוי להשפיע החורף המתקרב על מהלכי המלחמה בהקשרים הצבאי, הכלכלי והמדיני?

21 שנים אחרי מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, פיגועי ה-11.9 שביצע ארגון אל-קאעדה, חוקר המכון הבכיר וראש תכנית המחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה, יורם שוייצר, מנתח את המידע העולה מהמחקר העדכני בנושא אל-קאעדה ומנהיגו המייסד, אוסאמה בן לאדן, בתקופה שבה התנהל המצוד נגדו ועד לחיסולו.

הפודקאסט עוסק בהרחבה בפרטים שלא היו ידועים לקהילת המחקר עד לפני שנים אחדות- כאשר נחשפו מסמכים שנתפסו בבית המסתור שבו חוסל בן לאדן, כמפורט בספר שפרסמה זה מכבר החוקרת ד״ר נלי לחוד.

בין הסוגיות: מצב היחסים בין אל-קאעדה לשותפיו, ארגונים ששיתפו עמו פעולה, ועם הטאליבן, פקיסטן ואיראן; כיצד התנהל המצוד האמריקני אחרי בן לאדן ומה אפשר את לכידתו?

חייו של בן לאדן במסתור ויחסיו עם משפחתו ויועציו, וכן: מה היה מעמדן של נשים שפעלו בקרבתו? מה תכנן בן לאדן בשנות המרדף אחריו וכיצד הגיב על התפרצות האביב ערבי, זמן קצר לפני מותו? במבט לאחור- האם מתקפת ה-11 בספטמבר הייתה הצלחה או כישלון עבור אל-קאעדה?

ארקדי מיל-מן, שגריר ישראל ברוסיה לשעבר וחוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, על מתקפת הנגד של הכוחות האוקראינים בסיוע מערבי: היכן נמצאים הכוחות הרוסים בשטח אוקראינה והאם הם פועלים על פי אסטרטגיה מגובשת? כיצד פועלת רוסיה כדי לקבע את שליטתה בחלקים שעליהם השתלטה במהלך הלחימה וכיצד מושפעת האוכלוסייה? מהן הסכנות הגלומות בהשתלטות רוסיה על האזור שבו נמצאת תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה? כיצד מתמודדת רוסיה עם הסנקציות הבינלאומיות? על איזה שחקנים בינלאומיים מסתמך פוטין, בתגובה לניסיונות לבודד את רוסיה מדינית וכלכלית, והאם זה מצליח למתן את השפעת הסנקציות? כיצד צפוי להשפיע החורף המתקרב על מהלכי המלחמה בהקשרים הצבאי, הכלכלי והמדיני?

חוקרת המכון הבכירה וראש תכנית המחקר משפט וביטחון לאומי במכון, אל"מ (מיל.) עו"ד פנינה שרביט ברוך, על פרסום תחקיר צה"ל של אירוע מותה של העיתונאית שירין אבו-עאקלה בג'נין:

מה מאפיין את מנגנון התחקור המטכ"לי? מדוע התחקיר בוצע על ידי צוות חקירה ייעודי? מה משמעות ממצאי החקירה ומהם ההשפעות הצפויות במישור היחסים עם ארה"ב? מה כללו הפניות האמריקניות לישראל בנושא? וגם - האם הפנייה של הרשות הפלסטינית לבית הדין הבינלאומי בהאג עלולה להוביל לחקירה בנושא?

המו״מ עם איראן: תנאי החזרה להסכם הגרעין ומידת ההשפעה הישראלית

ראשי חטיבת המחקר במוסד לשעבר וחוקרי המכון הבכירים, סימה שיין, ואל״מ (מיל.) אלדד שביט, מנתחים את ההתפתחויות האחרונות במו״מ עם איראן על חזרה להסכם הגרעין:

עד כמה חזרה להסכם מ-2015, בתנאים הקיימים כיום, תעכב את התקדמותה של איראן לעבר פצצה גרעינית?

מה נועדו להשיג ביקוריהם התכופים של בכירים ישראלים בוושינגטון, לקראת החזרה להסכם? על איזה היבטים של המו״מ יכולה ישראל להשפיע ועל איזה לא?

מה תנאי הסף הנוכחיים של איראן במו״מ ומה בעייתי במיוחד בדרישתה להפסיק לאלתר את חקירות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) באתרים החשודים? האם תיתכן פשרה עם הסוכנות הבינ״ל בעניין זה?

מהי עמדת צוות המו״מ האמריקני לגבי דרישות איראן והחזרה להסכם הגרעין, וכיצד זה קשור לחילופי המהלומות בין מיליציות פרו-איראניות לכוחות האמריקניים בסוריה ולמתיחות עם רוסיה וסין?

האם יש לארה״ב אופציה צבאית ממשית לפעולה נגד תכנית הגרעין האיראנית?

מעבר לרשת: פתיחת נמל התעופה רמון לפלסטינים – השיח הסוער ברשתות

חוקרת המכון, אורית פרלוב, מציגה הפעם בפינתה את השיח בנוגע לפתיחת נמל התעופה רמון לטיסות של פלסטינים מהגדה המערבית. תחילה, מציגה פרלוב את השיח בירדן: מה עומד מאחורי הקמפיין הויראלי #הנרמולהפלסטיניבגדה שמקורו בממלכה ההאשמית? האם מה שהפריע לירדנים זו הפגיעה הכלכלית בגשר כראמה ונמל התעופה "עאליה" או השימוש הפלסטיני בנמלי תעופה ״כבושים״ בישראל? וכיצד פתיחת הנמל לטיסות לפלסטינים משפיע על השיח בירדן ביחס לחתימת הסכמי גז ומים עם ישראל?

בהמשך, בוחנת פרלוב גם את השיח הפלסטיני, שהתעורר כתגובת נגד לקמפיין הירדני ועוסק בעיקרו בהסברה. מהם ההבדלים בין השיח בגדה לשיח בעזה סביב פתיחת הנמל לפלסטינים? מדוע חלקים בקרב הפלסטינים מודים שיעדיפו להשתמש בנמל על פני שימוש במעברי הגבול עם ירדן ומצרים? מדוע לדעת העזתים מדובר בצעד ממשי ליצירת מציאות של מדינה אחת וסיפוח הגדה?

לבסוף, פרלוב דנה בשאלות הבאות: האם פתיחת נמל התעופה רמון תפגע ביחסים עם ירדן ומצרים? למרות ההיענות הפלסטינית, מדוע אל לנו להסיק מכך שרווחה כלכלית בהכרח תשפר את המצב הביטחוני? והאם תמריצים לאליטה הפלסטינית (בין אם בעזה ובין עם בגדה) באמת יסייעו לחוליה החלשה - תושבי מחנות הפליטים?

אובדן הדרך של ההנהגה הפלסטינית - האם יש לפלסטינים חלופה?

חוקר המכון הבכיר, יוחנן צורף, על הטלטלה שעברה ההנהגה הפלסטינית, מאז עליית התנועה הלאומית הפלסטינית ועד היום: איזה תהליכים היסטוריים מסבירים את העלייה והירידה בכוחה של הנהגת אש"ף והרשות הפלסטינית, ואת הופעת התחרות מצד חמאס? מדוע שתי ההנהגות המתחרות נקלעו למשבר? כיצד התופעות הללו מושפעות מהמדיניות הישראלית? על איזה עוגנים תתבסס הנהגה הפלסטינית בעתיד הנראה לעין, גם לאחר ירידתו של אבו מאזן מהבמה? האם מסתמן באופק סופו של העידן ההסדרי שהכרנו ביחסי הפלסטינים עם ישראל, מאז הסכמי אוסלו?

לקריאה נרחבת בנושא ראו מאמרו של צורף ב׳עדכן האסטרטגי׳: https://www.inss.org.il/he/publication/התנועה-הלאומית-הפלסטינית-לקראת-חישו/

חוקרת המכון, אורית פרלוב, מציגה הפעם בפינתה את השיח בנוגע לפתיחת נמל התעופה רמון לטיסות של פלסטינים מהגדה המערבית. תחילה, מציגה פרלוב את השיח בירדן: מה עומד מאחורי הקמפיין הויראלי #הנרמולהפלסטיניבגדה שמקורו בממלכה ההאשמית? האם מה שהפריע לירדנים זו הפגיעה הכלכלית בגשר כראמה ונמל התעופה "עאליה" או השימוש הפלסטיני בנמלי תעופה ״כבושים״ בישראל? וכיצד פתיחת הנמל לטיסות לפלסטינים משפיע על השיח בירדן ביחס לחתימת הסכמי גז ומים עם ישראל?

בהמשך, בוחנת פרלוב גם את השיח הפלסטיני, שהתעורר כתגובת נגד לקמפיין הירדני ועוסק בעיקרו בהסברה. מהם ההבדלים בין השיח בגדה לשיח בעזה סביב פתיחת הנמל לפלסטינים? מדוע חלקים בקרב הפלסטינים מודים שיעדיפו להשתמש בנמל על פני שימוש במעברי הגבול עם ירדן ומצרים? מדוע לדעת העזתים מדובר בצעד ממשי ליצירת מציאות של מדינה אחת וסיפוח הגדה?

לבסוף, פרלוב דנה בשאלות הבאות: האם פתיחת נמל התעופה רמון תפגע ביחסים עם ירדן ומצרים? למרות ההיענות הפלסטינית, מדוע אל לנו להסיק מכך שרווחה כלכלית בהכרח תשפר את המצב הביטחוני? והאם תמריצים לאליטה הפלסטינית (בין אם בעזה ובין עם בגדה) באמת יסייעו לחוליה החלשה - תושבי מחנות הפליטים?

חוקר המכון הבכיר, יוחנן צורף, על הטלטלה שעברה ההנהגה הפלסטינית, מאז עליית התנועה הלאומית הפלסטינית ועד היום: איזה תהליכים היסטוריים מסבירים את העלייה והירידה בכוחה של הנהגת אש"ף והרשות הפלסטינית, ואת הופעת התחרות מצד חמאס? מדוע שתי ההנהגות המתחרות נקלעו למשבר? כיצד התופעות הללו מושפעות מהמדיניות הישראלית? על איזה עוגנים תתבסס הנהגה הפלסטינית בעתיד הנראה לעין, גם לאחר ירידתו של אבו מאזן מהבמה? האם מסתמן באופק סופו של העידן ההסדרי שהכרנו ביחסי הפלסטינים עם ישראל, מאז הסכמי אוסלו?

לקריאה נרחבת בנושא ראו מאמרו של צורף ב׳עדכן האסטרטגי׳: https://www.inss.org.il/he/publication/התנועה-הלאומית-הפלסטינית-לקראת-חישו/