משדרים ביטחון

אל"מ (מיל') אלדד שביט ורותם אורג בוחנים את התוצאות המסתמנות של בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב, בהן בוחר הציבור האמריקאי, בין היתר, את נבחריו בבית הנבחרים ובסנאט

מהן המשמעויות של התוצאות המסתמנות בכל הנוגע ליריבות בין המפלגה הדמוקרטית השלטת למפלגה הרפובליקנית, ובפרט לגבי טענות טראמפ ותומכיו על זיוף תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2020? מה ניתן ללמוד מניתוח השיח הפנימי לקראת הבחירות, בכלי תקשורת המזוהים עם המפלגות וברשתות החברתיות? אילו השלכות עשויות להיות למגמות שעלו בבחירות האמצע על המרוץ לנשיאות ב-2024? כיצד צריכה ישראל לנהוג ביחס להתפתחויות הפוליטיות המעסיקות את הציבור האמריקני ואת מנהיגיו, כדי לשמור על מערכת היחסים הקרובה עם ארה"ב?

ברקע כינוס ועידת האקלים של האו"ם בשארם א-שייח, כינסנו פאנל מומחים כדי לדון במטרות הוועידה, כמו גם בפוטנציאל שיתופי הפעולה בתחום הסביבה בין ישראל למארחת הוועידה, מצרים – פוטנציאל שרק מקצתו הגיע עד כה לכדי מימוש.

מהן התוצאות הרצויות מוועידת האקלים בשארם – ומדוע נשמעת ביקורת על עצם קיומה? מהו האינטרס של מצרים בקיום הוועידה דווקא בשטחה? מה מונע את קידום שיתוף הפעולה הסביבתי בין ישראל למצרים – וכיצד ניתן לשפרו? מהי ״כלכלה כחולה״ וכיצד היא משתלבת בשיתוף הפעולה בתחום איכות הסביבה בין ישראל למצרים? מהן המפתחות לחיזוק שיתוף הפעולה בין ירושלים לקהיר בתחום האנרגיה – והיכן עומדים כיום היחסים האזרחיים בין שתי המדינות?

הפאנל בהשתתפות: ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי; מור לינק, חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי; וד"ר משה טרדימן, מומחה לביטחון סביבתי

לקריאה נוספת בנושא, היכנסו למאמר שפרסמו המשתתפים בעדכן האסטרטגי - https://strategicassessment.inss.org.il/articles/tel_aviv_sharm/

אתגרי הביטחון הלאומי של הממשלה החדשה בישראל

בעקבות הסבב החמישי של הבחירות בישראל, מנתח מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, את אתגרי הביטחון הלאומי שעמם תצטרך להתמודד הממשלה הבאה – החל מסוגיית המשילות והמציאות ברשות הפלסטינית, עבור דרך האצת תוכנית הגרעין האיראני והמעורבות האיראנית באזור, המשך במב"מ בסוריה ואיומי נסראללה בעקבות פרשת "כריש", ועד למאבק הבין-גושי בין ארה"ב לרוסיה, על רקע המלחמה באוקראינה. אילו החלטות צריכה לקבל ישראל ללא דיחוי וכיצד ניתן לגבש אסטרטגיה יעילה להתמודדות עם כל אחת מהסוגיות הביטחוניות הללו?

מעבר לרשת – "גוב האריות": חברי הארגון, הקשר לחמאס ולפתח והנורות האדומות

השבוע בפינתה תדון אורית פרלוב באחד מארגוני הטרור החדשים שהופיע בגדה המערבית, ובעיקר בעיר שכם, ומעסיק את מנגנוני הביטחון, את השיח התקשורתי ואת השיח הפוליטי בישראל בתקופה האחרונה.

בחלק בראשון של התוכנית, פרלוב מציגה את פרופיל הארגון - מתי קם ובאיזו מסגרת ארגונית? מהם גילאי החברים בארגון? מהו מקום מגוריהם? מה הייתה ההשתייכות הארגונית שלהם בעבר ומהן מטרות הארגון המוצהרות? וגם - האם הם ניצבים בפני משבר ארגוני בשל גל החיסולים מצד מנגנוני הביטחון של ישראל?

בהמשך, פרלוב בוחנת את הזיקות השונות בין ארגון "גוב האריות" לחמאס ולג׳יהאד האסלאמי, ולא פחות חשוב - לתנועת הפתח. האם חמאס עומד מאחורי גל הטרור האחרון? מה מעידים הסדקים בארגון הפתח ולמה כמעט כל מנהיגי "גוב האריות" היו פעילים בעברם בזרוע הצבאית של הפתח, ״שוהאדא אל-אקצא״? ואיך כל זה קשור לאובדן הלגיטמציה והמשילות של הרשות הפלסטינית ולהצטרפותם של קצינים של מנגנוני הרשות למעגלי האלימות וחוסר המוטיבציה שלהם לטפל בבעיה?

לבסוף, פרלוב דנה בארבע הנורות האדומות שאליהן אנחנו צריכים לשים לב בהמשך הדרך: מדיניות "העונשים הקולקטיבים״ כחלק מהמאבק בארגון והשלכותיה; אתגר הסרטונים הוויראליים ופיגועי הנקמה; חיבור הגזרות - הרעיון שזולג למחנות הפליטים במזרח ירושלים, לכפרים בגליל ולצעירי הנגב; ומדיניות התגמולים לכוחות המזיקים (הסדרי ההסגרה), שנעשית מבלי לאזן ולתגמל את הגורמים שלא בוחרים להזיק - מנגנוני הביטחון של הרשות.

חמש שנים נוספות לכהונת נשיא סין שי ג'ינפינג

בעקבות ההחלטה התקדימית של קונגרס המפלגה הקומוניסטית בסין להאריך את כהונתו של הנשיא שי ג'ינפינג בחמש שנים נוספות, חוקרת המכון גליה לביא מסבירה מה עומד ברקע להארכת הכהונה, מה סייע לנשיא לחזק את כוחו בשורות המפלגה הקומוניסטית, אילו הישגים נזקפים לזכותו של שי ולאן הוא שואף להצעיד את סין בשנים הקרובות.

בעקבות ההחלטה התקדימית של קונגרס המפלגה הקומוניסטית בסין להאריך את כהונתו של הנשיא שי ג'ינפינג בחמש שנים נוספות, חוקרת המכון גליה לביא מסבירה מה עומד ברקע להארכת הכהונה, מה סייע לנשיא לחזק את כוחו בשורות המפלגה הקומוניסטית, אילו הישגים נזקפים לזכותו של שי ולאן הוא שואף להצעיד את סין בשנים הקרובות.

בעקבות הסבב החמישי של הבחירות בישראל, מנתח מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, את אתגרי הביטחון הלאומי שעמם תצטרך להתמודד הממשלה הבאה – החל מסוגיית המשילות והמציאות ברשות הפלסטינית, עבור דרך האצת תוכנית הגרעין האיראני והמעורבות האיראנית באזור, המשך במב"מ בסוריה ואיומי נסראללה בעקבות פרשת "כריש", ועד למאבק הבין-גושי בין ארה"ב לרוסיה, על רקע המלחמה באוקראינה. אילו החלטות צריכה לקבל ישראל ללא דיחוי וכיצד ניתן לגבש אסטרטגיה יעילה להתמודדות עם כל אחת מהסוגיות הביטחוניות הללו?

השבוע בפינתה תדון אורית פרלוב באחד מארגוני הטרור החדשים שהופיע בגדה המערבית, ובעיקר בעיר שכם, ומעסיק את מנגנוני הביטחון, את השיח התקשורתי ואת השיח הפוליטי בישראל בתקופה האחרונה.

בחלק בראשון של התוכנית, פרלוב מציגה את פרופיל הארגון - מתי קם ובאיזו מסגרת ארגונית? מהם גילאי החברים בארגון? מהו מקום מגוריהם? מה הייתה ההשתייכות הארגונית שלהם בעבר ומהן מטרות הארגון המוצהרות? וגם - האם הם ניצבים בפני משבר ארגוני בשל גל החיסולים מצד מנגנוני הביטחון של ישראל?

בהמשך, פרלוב בוחנת את הזיקות השונות בין ארגון "גוב האריות" לחמאס ולג׳יהאד האסלאמי, ולא פחות חשוב - לתנועת הפתח. האם חמאס עומד מאחורי גל הטרור האחרון? מה מעידים הסדקים בארגון הפתח ולמה כמעט כל מנהיגי "גוב האריות" היו פעילים בעברם בזרוע הצבאית של הפתח, ״שוהאדא אל-אקצא״? ואיך כל זה קשור לאובדן הלגיטמציה והמשילות של הרשות הפלסטינית ולהצטרפותם של קצינים של מנגנוני הרשות למעגלי האלימות וחוסר המוטיבציה שלהם לטפל בבעיה?

לבסוף, פרלוב דנה בארבע הנורות האדומות שאליהן אנחנו צריכים לשים לב בהמשך הדרך: מדיניות "העונשים הקולקטיבים״ כחלק מהמאבק בארגון והשלכותיה; אתגר הסרטונים הוויראליים ופיגועי הנקמה; חיבור הגזרות - הרעיון שזולג למחנות הפליטים במזרח ירושלים, לכפרים בגליל ולצעירי הנגב; ומדיניות התגמולים לכוחות המזיקים (הסדרי ההסגרה), שנעשית מבלי לאזן ולתגמל את הגורמים שלא בוחרים להזיק - מנגנוני הביטחון של הרשות.

המציאות ברשות הפלסטינית וההיערכות ליום שאחרי אבו מאזן

לרגל פרסום המזכר החדש של המכון, "היום שאחרי עבאס: משמעויות אסטרטגיות לישראל", פרי עטם של ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, וחוקרת המכון נועה שוסטרמן, דנים המחברים במציאות ברשות הפלסטינית בתקופה הנוכחית של מתיחות ואירועים ביטחוניים באיו"ש, ובסוגיות הביטחוניות השלובות במציאות הזאת. במוקד הדיון ניצבת השאלה: לאן פני הרשות והפלסטינים מועדות ביום שאחרי תום כהונתו של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס (אבו מאזן)?

השיחה עוסקת בנושאים הבאים: לאילו תרחישים צריכה ישראל להיערך? מי עשויים לתפוס את מקומו של אבו מאזן? מה צפוי לקרות אם ייערכו בחירות? כיצד צפוי להגיב חמאס להתפתחויות ומהן החלופות העומדות בפני ישראל במקרה של כאוס והידרדרות ביטחונית? וגם - האם יש אפשרות ממשית להביא לצמצום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, על רקע השינויים ברשות הפלסטינית וביחסה לישראל, והקושי לחזור לשולחן המשא ומתן המדיני?

לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/the-day-after-abu-mazen/

מאחורי הקלעים של הסכמי אברהם – ועתיד הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב

לרגל שנתיים לחתימת הסכמי הנורמליצזיה בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין, אליהם הצטרפו בהמשך גם מרוקו וסודאן, התכנס חוקר המכון וראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת – שניהל את המגעים עם ידידותיה החדשות של ישראל – לשיחה עם מנהל המכון ומי שהיה ראש אמ"ן בתקופת גיבוש ההסכמים, אלוף (מיל') תמיר הימן, בפודקאסט מיוחד החושף את מאחורי הקלעים של תהליך הנורמליזציה ודן בהמשך שיפור היחסים בין ירושלים למדינות האזור.

כיצד התחילו הדיונים על הנורמליזציה ומדוע דווקא בשלהי 2020 התארגנות כזו הצליחה? מהו הקשר בין הסכם הגרעין, תוכנית המאה של טראמפ ותהליך הנורמליזציה? כיצד שיחות הגרעין בווינה והמלחמה באוקראינה משפיעות על המשך ההתקרבות בין ישראל לשכנותיה? באיזו מידה הסוגייה הפלסטינית השפיעה על דיוני השלום והאם היא מציבה תקרת זכוכית להתקדמות בנושא? וגם - האם סעודיה תהיה הבאה בתור לנרמל את יחסיה עם ישראל והאם ישנה אפשרות להצטרפות של מדינות נוספות להסכמים – או מנגד פרישה של אחת המדינות החתומות?

ספיישל מונדיאל 2022: מי את קטר? המדינה והתופעה

חוקר המכון הבכיר, ד"ר יואל גוז'נסקי, על הנסיכות המפרצית הקטנה והעשירה ביותר בעולם, שהצליחה להרגיז את שכנותיה בשנים האחרונות וכעת עומדת במרכז ההתעניינות והסיקור והבינלאומיים, לקראת פתיחת משחקי גביע העולם בכדורגל בחודש נובמבר.

איזו תופעה בתחום היחסים הבינלאומיים מייצגת המדינה הקטנה הזו ומדוע היא מעוררת שוב ושוב את קנאתן וכעסן של שכנותיה, עד כדי הטלת חרם עליה בשנים האחרונות? מהי מידת ההשפעה האזורית שלה ואיך היא נוגעת למדינת ישראל? וגם - על ההכנות שנעשו לשם אירוח המשחקים במשך שנים והביקורת הבינלאומית.

חוקר המכון הבכיר, ד"ר יואל גוז'נסקי, על הנסיכות המפרצית הקטנה והעשירה ביותר בעולם, שהצליחה להרגיז את שכנותיה בשנים האחרונות וכעת עומדת במרכז ההתעניינות והסיקור והבינלאומיים, לקראת פתיחת משחקי גביע העולם בכדורגל בחודש נובמבר.

איזו תופעה בתחום היחסים הבינלאומיים מייצגת המדינה הקטנה הזו ומדוע היא מעוררת שוב ושוב את קנאתן וכעסן של שכנותיה, עד כדי הטלת חרם עליה בשנים האחרונות? מהי מידת ההשפעה האזורית שלה ואיך היא נוגעת למדינת ישראל? וגם - על ההכנות שנעשו לשם אירוח המשחקים במשך שנים והביקורת הבינלאומית.

לרגל פרסום המזכר החדש של המכון, "היום שאחרי עבאס: משמעויות אסטרטגיות לישראל", פרי עטם של ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, וחוקרת המכון נועה שוסטרמן, דנים המחברים במציאות ברשות הפלסטינית בתקופה הנוכחית של מתיחות ואירועים ביטחוניים באיו"ש, ובסוגיות הביטחוניות השלובות במציאות הזאת. במוקד הדיון ניצבת השאלה: לאן פני הרשות והפלסטינים מועדות ביום שאחרי תום כהונתו של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס (אבו מאזן)?

השיחה עוסקת בנושאים הבאים: לאילו תרחישים צריכה ישראל להיערך? מי עשויים לתפוס את מקומו של אבו מאזן? מה צפוי לקרות אם ייערכו בחירות? כיצד צפוי להגיב חמאס להתפתחויות ומהן החלופות העומדות בפני ישראל במקרה של כאוס והידרדרות ביטחונית? וגם - האם יש אפשרות ממשית להביא לצמצום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, על רקע השינויים ברשות הפלסטינית וביחסה לישראל, והקושי לחזור לשולחן המשא ומתן המדיני?

לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/the-day-after-abu-mazen/

Orna Mizrahi and Yoram Schweitzer explain what each side achieves from this agreement, and how it is expected to affect the future of relations between Israel and Lebanon, and in particular the relationship between Israel and Hezbollah, against the background of Nasrallah's threats against Israel and the launch of drones toward the Karish gas field this past July.

What are the factors that contributed to reaching an agreement at the current time? What is the role of the United States in this agreement? Can this agreement actually prevent an escalation of the military conflict between Israel and Hezbollah? What can we understand from the kinetic campaign (i.e., the launch of drones toward Karish), as well as the cognitive campaign that Hezbollah launched during the negotiations on the agreement? In the long term, does this agreement help maintain the balance of deterrence between Israel and Hezbollah, or encourage Hezbollah to provoke Israel more in the future, perhaps eventually leading to a military confrontation?