משדרים ביטחון

הפיגוע הכפול בירושלים: פודקאסט מיוחד

הפיגוע הקטלני בירושלים, שהציף מראות שהבירה רצתה לשכוח, כמו גם חטיפת גופת האזרח בג'נין וההתפרעויות בשכם, מביאים את המתיחות שחלה בחודשים האחרונים בזירה הפלסטינית לשיא חדש. בפודקאסט מיוחד שנערך נוכח האירועים החמורים, בוחן חוקר המכון הבכיר ד"ר קובי מיכאל את המצב בגדה המערבית ובירושלים ודן בשאלה הגדולה הנמצאת על הפרק – האם אנחנו נמצאים בתוך אינתיפאדה נוספת? וגם – כיצד על ההנהגה הישראלית החדשה לפעול מול המצב?

ההתפתחויות בחזית המלחמה באוקראינה והשלכותיהן הבינלאומיות

חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל לשעבר ברוסיה, ארקדי מיל-מן, בשיחה על הנסיגה הרוסית מחרסון, בעקבות התקדמות הכוחות האוקראינים, המשמעויות עבור צבא רוסיה ועבור האוכלוסייה באזור שעליו השתלטה אוקראינה מחדש, הבעיות שעמן מתמודדת רוסיה בזירת הלחימה ובזירה הפנימית, על רקע מבצע הגיוס הנרחב, וגם על ההתפתחויות הבינלאומיות המדאיגות את מעצמות המערב ואת ישראל - שיתוף הפעולה המתהדק בין רוסיה לאיראן, במיוחד בתחום הכטב״מים.

לבנון: מדינה קורסת, ללא נשיא מכהן

חוקרת המכון הבכירה אורנה מזרחי בשיחה על משמעויות הוואקום השלטוני בלבנון, עם סיום כהונתו של הנשיא עאון, המועמדים להחליפו, הקשיים בבחירת נשיא חדש בשל מחלוקות פנימיות, וההשלכות על סדרי העדיפויות של חיזבאללה - גם בהקשר של העימות עם ישראל.

חוקרת המכון הבכירה אורנה מזרחי בשיחה על משמעויות הוואקום השלטוני בלבנון, עם סיום כהונתו של הנשיא עאון, המועמדים להחליפו, הקשיים בבחירת נשיא חדש בשל מחלוקות פנימיות, וההשלכות על סדרי העדיפויות של חיזבאללה - גם בהקשר של העימות עם ישראל.

חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל לשעבר ברוסיה, ארקדי מיל-מן, בשיחה על הנסיגה הרוסית מחרסון, בעקבות התקדמות הכוחות האוקראינים, המשמעויות עבור צבא רוסיה ועבור האוכלוסייה באזור שעליו השתלטה אוקראינה מחדש, הבעיות שעמן מתמודדת רוסיה בזירת הלחימה ובזירה הפנימית, על רקע מבצע הגיוס הנרחב, וגם על ההתפתחויות הבינלאומיות המדאיגות את מעצמות המערב ואת ישראל - שיתוף הפעולה המתהדק בין רוסיה לאיראן, במיוחד בתחום הכטב״מים.

הפיגוע הקטלני בירושלים, שהציף מראות שהבירה רצתה לשכוח, כמו גם חטיפת גופת האזרח בג'נין וההתפרעויות בשכם, מביאים את המתיחות שחלה בחודשים האחרונים בזירה הפלסטינית לשיא חדש. בפודקאסט מיוחד שנערך נוכח האירועים החמורים, בוחן חוקר המכון הבכיר ד"ר קובי מיכאל את המצב בגדה המערבית ובירושלים ודן בשאלה הגדולה הנמצאת על הפרק – האם אנחנו נמצאים בתוך אינתיפאדה נוספת? וגם – כיצד על ההנהגה הישראלית החדשה לפעול מול המצב?

איראן ב-360 מעלות: הגרעין, המחאות וההתבססות באזור

לקראת האירוע השנתי של תוכנית איראן, שייערך השנה תחת הכותרת "איראן, ישראל והציר השיעי: 2023 - שנת העימות?", התאחרה ראש תוכנית איראן במכון, סימה שיין, בפודקאסט מיוחד הבוחן את הרפובליקה האסלאמית מכל זוויותיה.

היכן עומדים הדיונים על הסכם הגרעין, ברקע המאבק על הסדר העולמי החדש? כיצד משתלבת איראן בממדים החדשים שבהם מתקיימים עימותים - כטב"מים, חלל וסייבר? האם הברית איראן-רוסיה-סין היא ציר אפקטיבי חדש? מהם ההישגים והאתגרים של ההתבססות האיראנית באזור? וגם – האם המחאה באיראן משפיעה על יציבות המשטר?

מעבר לרשת: מנהיגות פלסטינית אחרת בגדה המערבית

לאור ההבנה שהלגיטימציה של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית חלשה ובשל העדויות שהולכות ומצטברות על כך שהיעדר הלגיטימציה הביא לפגיעה ממשית ביכולת המשילות של הרשות ושל מנגנוני הביטחון, עוסקת השבוע אורית פרלוב בפינתה בניסיון לברר אם קיימת הנהגה או הנהגות נוספות בגדה אשר יש להן לגיטימציה ציבורית רחבה.

פרלוב בוחנת ודנה באופיין של שלוש קבוצות ההשפעה העיקריות מתוכן מגיעים המנהיגים האזוריים: ארגוני הסטודנטים, ״האקדמיים״; פוליטיקאים ברמה המוניציפלית, ״העצמאיים״; והאליטה הכלכלית-עסקית, ״הבזאר״. הנהגות אלה שייכות לאליטה אקדמאית-עסקית-כלכלית ואדמיניסטרטיבית. הן פרגמטיות יותר, חיות בגדה ולא בגולה וכולן נבחרו בבחירות חופשיות ולהן יכולת מוכחת בניוד וארגון ציבורים שונים.

לבסוף, פרלוב דנה בשתי קבוצות השפעה נוספות שלמרות חשיבותן הרבה, הסיכויים לקיום קשרי אינטרסים ושיתוף פעולה כזה או אחר עמן הוא אפסי: האקטיביסטים ו״מנהיגי כנופיות הרחוב״.

סכנת הגלישה למציאות של מדינה אחת

חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל ונועה שוסטרמן, משוחחים על איום הגלישה למדינה האחת ועל האופן שבו ייפגע אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, כמו גם המצב הביטחוני ומעמדה הבינלאומי. בשיחה הם בוחנים שלושה סוגים של מודלים שנתפסים כאלטרנטיבה לשתי מדינות – מדינה יהודית ללא שוויון זכויות לפלסטינים, מדינת כל-אזרחיה, ומדינה דו-לאומית. כמקרה בוחן לעתיד לבוא במציאות של מדינה אחת לא שיוונית הם מביאים את מצבה של מזרח ירושלים.

באיזו נקודה אנו נמצאים היום על ציר ההידרדרות? איך הגענו לשם? האם נדע כשעברנו את נקודת האל-חזור? ומה ניתן לעשות היום כדי למנוע את התממשות האיום?

לאור ההבנה שהלגיטימציה של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית חלשה ובשל העדויות שהולכות ומצטברות על כך שהיעדר הלגיטימציה הביא לפגיעה ממשית ביכולת המשילות של הרשות ושל מנגנוני הביטחון, עוסקת השבוע אורית פרלוב בפינתה בניסיון לברר אם קיימת הנהגה או הנהגות נוספות בגדה אשר יש להן לגיטימציה ציבורית רחבה.

פרלוב בוחנת ודנה באופיין של שלוש קבוצות ההשפעה העיקריות מתוכן מגיעים המנהיגים האזוריים: ארגוני הסטודנטים, ״האקדמיים״; פוליטיקאים ברמה המוניציפלית, ״העצמאיים״; והאליטה הכלכלית-עסקית, ״הבזאר״. הנהגות אלה שייכות לאליטה אקדמאית-עסקית-כלכלית ואדמיניסטרטיבית. הן פרגמטיות יותר, חיות בגדה ולא בגולה וכולן נבחרו בבחירות חופשיות ולהן יכולת מוכחת בניוד וארגון ציבורים שונים.

לבסוף, פרלוב דנה בשתי קבוצות השפעה נוספות שלמרות חשיבותן הרבה, הסיכויים לקיום קשרי אינטרסים ושיתוף פעולה כזה או אחר עמן הוא אפסי: האקטיביסטים ו״מנהיגי כנופיות הרחוב״.

לקראת האירוע השנתי של תוכנית איראן, שייערך השנה תחת הכותרת "איראן, ישראל והציר השיעי: 2023 - שנת העימות?", התאחרה ראש תוכנית איראן במכון, סימה שיין, בפודקאסט מיוחד הבוחן את הרפובליקה האסלאמית מכל זוויותיה.

היכן עומדים הדיונים על הסכם הגרעין, ברקע המאבק על הסדר העולמי החדש? כיצד משתלבת איראן בממדים החדשים שבהם מתקיימים עימותים - כטב"מים, חלל וסייבר? האם הברית איראן-רוסיה-סין היא ציר אפקטיבי חדש? מהם ההישגים והאתגרים של ההתבססות האיראנית באזור? וגם – האם המחאה באיראן משפיעה על יציבות המשטר?

חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל ונועה שוסטרמן, משוחחים על איום הגלישה למדינה האחת ועל האופן שבו ייפגע אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, כמו גם המצב הביטחוני ומעמדה הבינלאומי. בשיחה הם בוחנים שלושה סוגים של מודלים שנתפסים כאלטרנטיבה לשתי מדינות – מדינה יהודית ללא שוויון זכויות לפלסטינים, מדינת כל-אזרחיה, ומדינה דו-לאומית. כמקרה בוחן לעתיד לבוא במציאות של מדינה אחת לא שיוונית הם מביאים את מצבה של מזרח ירושלים.

באיזו נקודה אנו נמצאים היום על ציר ההידרדרות? איך הגענו לשם? האם נדע כשעברנו את נקודת האל-חזור? ומה ניתן לעשות היום כדי למנוע את התממשות האיום?

הציבור הערבי בבחירות 2022: כן להשתלבות ולהשפעה הפוליטית

תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן ופרופ' מוחמד ותד, שניהם מהתוכנית לחקר היחסים בין היהודים לערבים בישראל, דנים במשמעויות נתוני ההצבעה במגזר הערבי בבחירות האחרונות לכנסת. מה הן המגמות המסתמנות בסיכום מערכת הבחירות בחברה הערבית, בדגש על דפוסי ההצבעה והתוצאות שהשיגו המפלגות השונות? מה משמעות נתוני ההצבעה מבחינת מגמת ההשתלבות של הציבור הערבי בחברה הישראלית? וגם - האם יש לצפות לשינויים משמעותיים במערכת היחסים בין המדינה לחברה הערבית?

בחירות האמצע בארה"ב: משמעות התוצאות וההשלכות לישראל

אל"מ (מיל') אלדד שביט ורותם אורג בוחנים את התוצאות המסתמנות של בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב, בהן בוחר הציבור האמריקאי, בין היתר, את נבחריו בבית הנבחרים ובסנאט

מהן המשמעויות של התוצאות המסתמנות בכל הנוגע ליריבות בין המפלגה הדמוקרטית השלטת למפלגה הרפובליקנית, ובפרט לגבי טענות טראמפ ותומכיו על זיוף תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2020? מה ניתן ללמוד מניתוח השיח הפנימי לקראת הבחירות, בכלי תקשורת המזוהים עם המפלגות וברשתות החברתיות? אילו השלכות עשויות להיות למגמות שעלו בבחירות האמצע על המרוץ לנשיאות ב-2024? כיצד צריכה ישראל לנהוג ביחס להתפתחויות הפוליטיות המעסיקות את הציבור האמריקני ואת מנהיגיו, כדי לשמור על מערכת היחסים הקרובה עם ארה"ב?

בין תל אביב לשארם א-שייח: אקלים – מפתח לשיפור היחסים עם מצרים?

ברקע כינוס ועידת האקלים של האו"ם בשארם א-שייח, כינסנו פאנל מומחים כדי לדון במטרות הוועידה, כמו גם בפוטנציאל שיתופי הפעולה בתחום הסביבה בין ישראל למארחת הוועידה, מצרים – פוטנציאל שרק מקצתו הגיע עד כה לכדי מימוש.

מהן התוצאות הרצויות מוועידת האקלים בשארם – ומדוע נשמעת ביקורת על עצם קיומה? מהו האינטרס של מצרים בקיום הוועידה דווקא בשטחה? מה מונע את קידום שיתוף הפעולה הסביבתי בין ישראל למצרים – וכיצד ניתן לשפרו? מהי ״כלכלה כחולה״ וכיצד היא משתלבת בשיתוף הפעולה בתחום איכות הסביבה בין ישראל למצרים? מהן המפתחות לחיזוק שיתוף הפעולה בין ירושלים לקהיר בתחום האנרגיה – והיכן עומדים כיום היחסים האזרחיים בין שתי המדינות?

לקריאה נוספת בנושא, קראו את המאמר שפרסמו המשתתפים בעדכן האסטרטגי - https://strategicassessment.inss.org.il/articles/tel_aviv_sharm/

הפאנל בהשתתפות: ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי; מור לינק, חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי; וד"ר משה טרדימן, מומחה לביטחון סביבתי

תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן ופרופ' מוחמד ותד, שניהם מהתוכנית לחקר היחסים בין היהודים לערבים בישראל, דנים במשמעויות נתוני ההצבעה במגזר הערבי בבחירות האחרונות לכנסת. מה הן המגמות המסתמנות בסיכום מערכת הבחירות בחברה הערבית, בדגש על דפוסי ההצבעה והתוצאות שהשיגו המפלגות השונות? מה משמעות נתוני ההצבעה מבחינת מגמת ההשתלבות של הציבור הערבי בחברה הישראלית? וגם - האם יש לצפות לשינויים משמעותיים במערכת היחסים בין המדינה לחברה הערבית?