חמאס, הסטטוס קוו בהר הבית וההתלקחות בג'נין

פאנל המומחים של המכון: החוקרים הבכירים ד״ר קובי מיכאל, השגריר ד״ר עודד ערן, ואל״מ (מיל.) עו״ד פנינה שרביט ברוך, מנתח את הסוגיות האסטרטגיות-ביטחוניות ומדיניות שניצבות בפני ישראל בזירה הפלסטינית בימים אלה: יחסי הכוחות הפועלים על הר הבית והאסטרטגיה של חמאס בירושלים, הקרב המאסף של ירדן בניסיון לשמר את המעמד ההיסטורי שלה במתחם, סוגית הסטטוס קוו וההתנהלות המדינית של ישראל בנושא וההתפתחויות הביטחוניות במרחב ג'נין, על רקע ההסלמה בפעילות ארגוני הטרור וחולשת הרשות הפלסטינית.

מעבר לרשת: שירין אבו עאקלה ותופעת הפיגועים התודעתיים

עם מותה של כתבת אל-ג׳זירה הפלסטינית שירין אבו עאקלה, שנהרגה במהלך חילופי ירי בין פלסטינים חמושים לכוחות הביטחון במחנה הפליטים בג׳נין בשבוע שעבר, והוצאת קטעי הוידאו שלה לרשתות החברתיות, החל לפי החוקרת אורית פרלוב גל ״פיגוע תודעתי״ - הציבור הפלסטיני והערבי האשים את ישראל ״ברצח״ שירין ובניסיון ״לרצוח״ את ה״אמת״. קריאות לנקמה הדהדו ברחבי הספירה התקשורתית וקמפיין השחרה אדיר ריחף מעל ראשה של ישראל. לא חלפו מספר ימים עת נערכה הלווייתה של העיתונאית בבית חנינא שבירושלים, אז החל ה״פיגוע התודעתי״ השני, כפי שפרלוב מסבירה בפינתה, כאשר קטעי וידאו שוב הופיעו ברשתות החברתיות בהם נראו שוטרי משטרת ישראל מסתערים על בית החולים הצרפתי, תוקפים עם אלות את הצעירים הפלסטינים אשר נשאו את ארון הקבורה ואף תלשו ממנו את דגלי פלסטין.

בחלקה הראשון של הפינה מנסה פרלוב להציג את הנרטיב הפלסטיני: מדוע דווקא שירין הפכה לסמל לאומי? האם חקר האמת והצגת עובדות עדיין בעלות ערך, או שמא אנחנו שבויים של מיס-קונצפציה?

מדוע ״הפגיעה באל-אקצא״ לפי הפלסטינים, סמל דתי, לא הצליח לנייד את ההמונים לרחובות ואילו מותה של שירין, סמל אזרחי, הוביל להפגנות בכל המדינות השכנות?

בחלקה השני של הפינה מציגה פרלוב את שני האופנים בהם היא ממליצה לישראל להתמודד עם פיגועים תודעתיים: כיצד מרגיעים את הסערה ולא מלבים? הטיפול בנרטיב: ״מתקיפה לתיקוף״ וכיצד עוצרים קמפיינים של התנעה: רק ״סרטון יחליף סרטון״.

השגריר צבי מגן על המלחמה באוקראינה: שאיפות רוסיה וסוגיית הצטרפותן של פינלנד ושוודיה לנאט״ו

שגריר ישראל ברוסיה ואוקראינה לשעבר וחוקר בכיר במכון, צבי מגן, מסביר את מהלכיה של רוסיה, אחרי ההסתבכות בזירת הלחימה: מה שואף פוטין להשיג באמצעות המשך המהלכים הצבאיים באוקראינה ומה ברמה הבינלאומית – מול מעצמות המערב? האם הבשילו התנאים לעצירת המלחמה ולהסכם הפסקת אש? כיצד מקרין הסכסוך באוקראינה על יחסי רוסיה ומדינות אירופה, על רקע סוגיית צירופן של פינלנד ושוודיה לנאט"ו? מהן ההשלכות הכלכליות של המשך הלחימה?

עם מותה של כתבת אל-ג׳זירה הפלסטינית שירין אבו עאקלה, שנהרגה במהלך חילופי ירי בין פלסטינים חמושים לכוחות הביטחון במחנה הפליטים בג׳נין בשבוע שעבר, והוצאת קטעי הוידאו שלה לרשתות החברתיות, החל לפי החוקרת אורית פרלוב גל ״פיגוע תודעתי״ - הציבור הפלסטיני והערבי האשים את ישראל ״ברצח״ שירין ובניסיון ״לרצוח״ את ה״אמת״. קריאות לנקמה הדהדו ברחבי הספירה התקשורתית וקמפיין השחרה אדיר ריחף מעל ראשה של ישראל. לא חלפו מספר ימים עת נערכה הלווייתה של העיתונאית בבית חנינא שבירושלים, אז החל ה״פיגוע התודעתי״ השני, כפי שפרלוב מסבירה בפינתה, כאשר קטעי וידאו שוב הופיעו ברשתות החברתיות בהם נראו שוטרי משטרת ישראל מסתערים על בית החולים הצרפתי, תוקפים עם אלות את הצעירים הפלסטינים אשר נשאו את ארון הקבורה ואף תלשו ממנו את דגלי פלסטין.

בחלקה הראשון של הפינה מנסה פרלוב להציג את הנרטיב הפלסטיני: מדוע דווקא שירין הפכה לסמל לאומי? האם חקר האמת והצגת עובדות עדיין בעלות ערך, או שמא אנחנו שבויים של מיס-קונצפציה?

מדוע ״הפגיעה באל-אקצא״ לפי הפלסטינים, סמל דתי, לא הצליח לנייד את ההמונים לרחובות ואילו מותה של שירין, סמל אזרחי, הוביל להפגנות בכל המדינות השכנות?

בחלקה השני של הפינה מציגה פרלוב את שני האופנים בהם היא ממליצה לישראל להתמודד עם פיגועים תודעתיים: כיצד מרגיעים את הסערה ולא מלבים? הטיפול בנרטיב: ״מתקיפה לתיקוף״ וכיצד עוצרים קמפיינים של התנעה: רק ״סרטון יחליף סרטון״.

שגריר ישראל ברוסיה ואוקראינה לשעבר וחוקר בכיר במכון, צבי מגן, מסביר את מהלכיה של רוסיה, אחרי ההסתבכות בזירת הלחימה: מה שואף פוטין להשיג באמצעות המשך המהלכים הצבאיים באוקראינה ומה ברמה הבינלאומית – מול מעצמות המערב? האם הבשילו התנאים לעצירת המלחמה ולהסכם הפסקת אש? כיצד מקרין הסכסוך באוקראינה על יחסי רוסיה ומדינות אירופה, על רקע סוגיית צירופן של פינלנד ושוודיה לנאט"ו? מהן ההשלכות הכלכליות של המשך הלחימה?

פאנל המומחים של המכון: החוקרים הבכירים ד״ר קובי מיכאל, השגריר ד״ר עודד ערן, ואל״מ (מיל.) עו״ד פנינה שרביט ברוך, מנתח את הסוגיות האסטרטגיות-ביטחוניות ומדיניות שניצבות בפני ישראל בזירה הפלסטינית בימים אלה: יחסי הכוחות הפועלים על הר הבית והאסטרטגיה של חמאס בירושלים, הקרב המאסף של ירדן בניסיון לשמר את המעמד ההיסטורי שלה במתחם, סוגית הסטטוס קוו וההתנהלות המדינית של ישראל בנושא וההתפתחויות הביטחוניות במרחב ג'נין, על רקע ההסלמה בפעילות ארגוני הטרור וחולשת הרשות הפלסטינית.

חוקרת המכון נועה שוסטרמן וחוקרי המכון הבכירים יורם שוייצר ויוחנן צורף דנים בהתפתחויות בזירה הפלסטינית:

האם חמאס מנהל את מערכת הטרור מול ישראל או שהוא בעיקר 'תופס גלים'?

מה מחולל את האירועים האחרונים והאם אנו עדים למגמות חדשות בזירה הפלסטינית?

מה בין ההסלמה הנוכחית לשאר העימותים והמשברים, בפרספקיבה של השנה שחלפה מאז מבצע ׳שומר החומות׳?

כיצד מתפתחים האירועים בהר הבית ובג׳נין? ובאיזה אופן מנהל חמאס מערכה על התודעה מול ישראל?

הבחירות בלבנון - מה מטריד את חזבאללה?

חוקרות המכון אורנה מזרחי ואורית פרלוב על הבחירות לפרלמנט הלבנוני הצפויות להתקיים בשבוע הבא, לראשונה מאז התפרצות המחאה נגד השלטון באוקטובר 2019 והקריסה הכלכלית של המדינה. מה השינויים שחלו במערכת הפוליטית הלבנונית בשנים האחרונות? מה מצבם של חזבאללה ושותפיו למחנה ומה סיכויי יריביהם, לפי סקרי דעת קהל? מיהן המפלגות העצמאיות החדשות (מאפיינים; הנהגה; תמיכה בציבור)? איך הציבור הלבנוני מתייחס לבחירות? ממה חושש חזבאללה וכיצד מנסה נסראללה לשכנע את המצביעים?

לקריאה נוספת בנושא, קראו:

https://www.inss.org.il/he/publicatio...

חוקרי המכון הבכירים אל"מ (מיל') אלדד שביט ושמעון שטיין, שגריר ישראל בגרמניה לשעבר, על המעורבות של ארה״ב ומעצמות האיחוד האירופי במלחמה באוקראינה, על רקע המשך המתקפה הרוסית והקרבות בין הכוחות האוקראינים לרוסים, ובהיעדר אופק מדיני או משא ומתן אפקטיבי לסיום המלחמה.

כיצד המשך העימות מאפשר למערב לקדם יעדים הנוגעים לשמירת הסדר הדמוקרטי ליברלי, מעבר לשמירה על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה? באיזה אופן מעורבות מעצמות המערב בלחימה, לצד אוקראינה, גם בהיעדר נוכחות של כוחותיהם בשטח? האם יש הסכמה בין ארה״ב לאיחוד האירופי לגבי האסטרטגיה באוקראינה? כיצד מגיבה רוסיה למהלכי המערב? מה צפוי לקרות אם אחת מהחברות בברית נאט״ו תותקף? וגם: מהן התגובות להתערבות ישראל במשבר ואיזה ציפיות נוצרו במערב לגבי התפקיד שצריכה ישראל למלא, כבעלת בריתה של ארה״ב?

להרחבה בנושא, קראו:

https://www.inss.org.il/he/publicatio...

חוקרות המכון אורנה מזרחי ואורית פרלוב על הבחירות לפרלמנט הלבנוני הצפויות להתקיים בשבוע הבא, לראשונה מאז התפרצות המחאה נגד השלטון באוקטובר 2019 והקריסה הכלכלית של המדינה. מה השינויים שחלו במערכת הפוליטית הלבנונית בשנים האחרונות? מה מצבם של חזבאללה ושותפיו למחנה ומה סיכויי יריביהם, לפי סקרי דעת קהל? מיהן המפלגות העצמאיות החדשות (מאפיינים; הנהגה; תמיכה בציבור)? איך הציבור הלבנוני מתייחס לבחירות? ממה חושש חזבאללה וכיצד מנסה נסראללה לשכנע את המצביעים?

לקריאה נוספת בנושא, רא: https://www.inss.org.il/he/publication/lebanon-elections/

חוקרת המכון נועה שוסטרמן וחוקרי המכון הבכירים יורם שוייצר ויוחנן צורף דנים בהתפתחויות בזירה הפלסטינית:

האם חמאס מנהל את מערכת הטרור מול ישראל או שהוא בעיקר 'תופס גלים'?

מה מחולל את האירועים האחרונים והאם אנו עדים למגמות חדשות בזירה הפלסטינית?

מה בין ההסלמה הנוכחית לשאר העימותים והמשברים, בפרספקיבה של השנה שחלפה מאז מבצע ׳שומר החומות׳?

כיצד מתפתחים האירועים בהר הבית ובג׳נין? ובאיזה אופן מנהל חמאס מערכה על התודעה מול ישראל?

חוקרי המכון הבכירים אל"מ (מיל') אלדד שביט ושמעון שטיין, שגריר ישראל בגרמניה לשעבר, על המעורבות של ארה״ב ומעצמות האיחוד האירופי במלחמה באוקראינה, על רקע המשך המתקפה הרוסית והקרבות בין הכוחות האוקראינים לרוסים, ובהיעדר אופק מדיני או משא ומתן אפקטיבי לסיום המלחמה.

כיצד המשך העימות מאפשר למערב לקדם יעדים הנוגעים לשמירת הסדר הדמוקרטי ליברלי, מעבר לשמירה על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה? באיזה אופן מעורבות מעצמות המערב בלחימה, לצד אוקראינה, גם בהיעדר נוכחות של כוחותיהם בשטח? האם יש הסכמה בין ארה״ב לאיחוד האירופי לגבי האסטרטגיה באוקראינה? כיצד מגיבה רוסיה למהלכי המערב? מה צפוי לקרות אם אחת מהחברות בברית נאט״ו תותקף? וגם: מהן התגובות להתערבות ישראל במשבר ואיזה ציפיות נוצרו במערב לגבי התפקיד שצריכה ישראל למלא, כבעלת בריתה של ארה״ב?

להרחבה בנושא, קראו >>https://www.inss.org.il/he/publication/war-in-ukraine-escalation/

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי: הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) גדי איזנקוט, היועץ לביטחון לאומי לשעבר מאיר בן שבת, ראש חטיבת המחקר במוסד לשעבר סימה שיין ומנהל המכון תא"ל (מיל.) אודי דקל, לשעבר ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי בצה"ל, התכנסו לקבינט מיוחד, לרגל יום העצמאות ה-74, ודנו אודות מצבה האסטרטגי של ישראל, עוצמותיה והמשימות שלפניה.

בין השאר, דנו במיצובה האסטרטגי של מדינת ישראל, מהם האתגרים וההזדמנויות לישראל עם כניסתה לשנת ה-75? כיצד ניתן למנף את חוזקותיה של ישראל ולבצר את המאזן האסטרטגי החיובי שלה? כמו כן, בעקבות האירועים האחרונים עלו שאלות בנושא אתגר המשילות מבית, איראן והגרעין, הריבונות בהר הבית וההתמודדות עם סבב הטרור הנוכחי.

סוף דבר בנימה אישית של המשתתפים בייחס ליום הזיכרון וליום העצמאות.

עורך טכני: ארז פישר

עורך דיגיטל: עמר ויקסלבאום

עורכת ומפיקה: רותי פינס

לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה התשפ"ב משוחחים החוקרים עדי קנטור ותום אשד אודות מחקריהם האקדמיים העוסקים, כל אחד ואחת בתחומם, בשיח הזיכרון והנצחת השואה בשתי זירות מרתקות. קנטור, אשר כותבת את מחקרה בנושא "'הפיל שבחדר': מקום השואה ופשעי 'הרייך השלישי' בקרב 'דור הנכדים'' הלא-יהודים בשיח המשפחתי הבין-דורי הגרמני" בוחנת את מקום השואה ופשעי הנאציזם בתודעת 'דור הנכדים' הלא יהודים החיים בגרמניה כיום. במוקד מחקרה, נבחנים דפוסים של העברה בין-דורית של נרטיבים וזיכרונות הקשורים לפשעים שביצע 'דור הסבים והסבתות', שיתכן ועברו על ידי אותם עדים לתקופה הנאצית (בין השנים 1933-1945) וילדיהם- אל נכדיהם. אשד, כותב את מחקרו בנושא: "זיכרון והנצחת השואה בדיפלומטיה התרבותית הישראלית משנות החמישים ועד תחילת שנות האלפיים" ובוחן כיצד השפיעה הפעילות הדיפלומטית הישראלית על עיצובו של זיכרון השואה בישראל ובעולם. לפניכם שיחה בשניים אודות שתי זירות, השונות מהותית האחת מן השניה אך בהחלט גם מתכתבות בינהן- בשרשרת הדורות שלאחר המלחמה ובצל הזיכרון האפל ההוא.

עדי קנטור הינה חוקרת גרמניה ואנטישמיות במכון למחקרי ביטחון לאומי, ודוקטורנטית באוניברסיטת חיפה.

תום אשד הינו דוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים.

קנטור ואשד נמנים בצוות שני פרויקטי המחקר במכון העוסקים בתופעת האנטישמיות בת זמננו.