משדרים ביטחון

לרגל שנתיים לחתימת הסכמי הנורמליצזיה בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין, אליהם הצטרפו בהמשך גם מרוקו וסודאן, התכנס חוקר המכון וראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת – שניהל את המגעים עם ידידותיה החדשות של ישראל – לשיחה עם מנהל המכון ומי שהיה ראש אמ"ן בתקופת גיבוש ההסכמים, אלוף (מיל') תמיר הימן, בפודקאסט מיוחד החושף את מאחורי הקלעים של תהליך הנורמליזציה ודן בהמשך שיפור היחסים בין ירושלים למדינות האזור.

כיצד התחילו הדיונים על הנורמליזציה ומדוע דווקא בשלהי 2020 התארגנות כזו הצליחה? מהו הקשר בין הסכם הגרעין, תוכנית המאה של טראמפ ותהליך הנורמליזציה? כיצד שיחות הגרעין בווינה והמלחמה באוקראינה משפיעות על המשך ההתקרבות בין ישראל לשכנותיה? באיזו מידה הסוגייה הפלסטינית השפיעה על דיוני השלום והאם היא מציבה תקרת זכוכית להתקדמות בנושא? וגם - האם סעודיה תהיה הבאה בתור לנרמל את יחסיה עם ישראל והאם ישנה אפשרות להצטרפות של מדינות נוספות להסכמים – או מנגד פרישה של אחת המדינות החתומות?

המדריך המלא להסכם ישראל-לבנון: מומחי ה-INSS עונים על כל השאלות | פודקאסט מיוחד

בעקבות השגת הסכם תיחום הגבול הימי בין ישראל ללבנון, בתיווך אמריקני, מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי – מנהל המכון אלוף (מיל') תמיר הימן, החוקרת הבכירה אורנה מזרחי והחוקר הבכיר יורם שוייצר - עושים סדר בנושאים שעליהם הוסכם: הגבול הימי בין ישראל ללבנון, הפקת הגז ממאגר הגז הפוטנציאלי ״קאנא״ והפשרה שהושגה בעניינים אלה אחרי כעשור של משא ומתן, ואפשרה את חתימת ההסכם.

בהמשך, הדיון עוסק בסוגיות הבאות: היתרונות והחסרונות של ההסכם, סוגיית ההגנה הלאומית על מדינת ישראל במרחב הימי, יחסו של חיזבאללה להסכם, אופן הצגתו בנרטיב של הארגון וקמפיין התודעה של חיזבאללה שליווה את המשא ומתן, חשיבות ההסכם בהקשר הגלובלי על רקע המאבק בין ארה"ב, רוסיה ואיראן, וסוגיית האסטרטגיה של ישראל כלפי לבנון הקורסת וההרתעה מול חיזבאללה.

מעבר לרשת - כניעה לישראל או ניצחון לחזבאללה? השיח בלבנון סביב הסכם הגבול הימי

מוסטפא חימאווי, אזרח לבנוני, היטיב לתאר את השיח ברשתות החברתיות בנוגע להסכם עם ישראל בצורה תמציתית ומדויקת, כשצייץ: ״השיח בטוויטר בלבנון מתחלק לשתי קבוצות עיקריות - האחת 'קבוצת המעודדים הפנאטים של חיזבאללה' שמפנים אצבע משולשת ליריביהם ומרגישים בלתי מנוצחים כשהצליחו כביכול להכניע את ישראל ללא מלחמה, ומולם הקבוצה השנייה, 'הניהליסטים המתוחכמים' (החמוצים), שלא משנה איזה הסכם תביא ממשלת לבנון הם לעולם לא יהיו מסוגלים לראות שום צד חיובי במשהו שהממשלה הזו נוגעת בו״.

השבוע בפינתה, תסקור אורית פרלוב את השיח הציבורי בלבנון, שמתמקד בארבעה נרטיבים שונים מרכזיים: עדיף הסכם רע מאשר מלחמה מפוארת שלבנון לא מסוגלת לעמוד בה; לבנון ויתרה על קו 29 ושדה כריש מתוך חולשה; חזבאללה/לבנון הכירו דה פקטו בישראל ואף מחויבים אליה בהסכמים עם שושבינים; פוליטיקאים מושחתים שלא יודעים לטפל בזבל ובחשמל לא יידעו לטפל בגז, ולכן הלבנונים לא יראו אגורה מההסכם. וגם – מדוע במפרציות נהנים לרקוד על ראשו של נסראללה ולהציגו כסוכן של ישראל?

מוסטפא חימאווי, אזרח לבנוני, היטיב לתאר את השיח ברשתות החברתיות בנוגע להסכם עם ישראל בצורה תמציתית ומדויקת, כשצייץ: ״השיח בטוויטר בלבנון מתחלק לשתי קבוצות עיקריות - האחת 'קבוצת המעודדים הפנאטים של חיזבאללה' שמפנים אצבע משולשת ליריביהם ומרגישים בלתי מנוצחים כשהצליחו כביכול להכניע את ישראל ללא מלחמה, ומולם הקבוצה השנייה, 'הניהליסטים המתוחכמים' (החמוצים), שלא משנה איזה הסכם תביא ממשלת לבנון הם לעולם לא יהיו מסוגלים לראות שום צד חיובי במשהו שהממשלה הזו נוגעת בו״.

השבוע בפינתה, תסקור אורית פרלוב את השיח הציבורי בלבנון, שמתמקד בארבעה נרטיבים שונים מרכזיים: עדיף הסכם רע מאשר מלחמה מפוארת שלבנון לא מסוגלת לעמוד בה; לבנון ויתרה על קו 29 ושדה כריש מתוך חולשה; חזבאללה/לבנון הכירו דה פקטו בישראל ואף מחויבים אליה בהסכמים עם שושבינים; פוליטיקאים מושחתים שלא יודעים לטפל בזבל ובחשמל לא יידעו לטפל בגז, ולכן הלבנונים לא יראו אגורה מההסכם. וגם – מדוע במפרציות נהנים לרקוד על ראשו של נסראללה ולהציגו כסוכן של ישראל?

בעקבות השגת הסכם תיחום הגבול הימי בין ישראל ללבנון, בתיווך אמריקני, מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי – מנהל המכון אלוף (מיל') תמיר הימן, החוקרת הבכירה אורנה מזרחי והחוקר הבכיר יורם שוייצר - עושים סדר בנושאים שעליהם הוסכם: הגבול הימי בין ישראל ללבנון, הפקת הגז ממאגר הגז הפוטנציאלי ״קאנא״ והפשרה שהושגה בעניינים אלה אחרי כעשור של משא ומתן, ואפשרה את חתימת ההסכם.

בהמשך, הדיון עוסק בסוגיות הבאות: היתרונות והחסרונות של ההסכם, סוגיית ההגנה הלאומית על מדינת ישראל במרחב הימי, יחסו של חיזבאללה להסכם, אופן הצגתו בנרטיב של הארגון וקמפיין התודעה של חיזבאללה שליווה את המשא ומתן, חשיבות ההסכם בהקשר הגלובלי על רקע המאבק בין ארה"ב, רוסיה ואיראן, וסוגיית האסטרטגיה של ישראל כלפי לבנון הקורסת וההרתעה מול חיזבאללה.

האם צה"ל ערוך להתמודד עם האתגרים שעומדים בפניו מבחינה ארגונית, בדגש על כוח האדם שעל כתפיו מוטלת ההגנה על מדינת ישראל? חבר הכנסת לשעבר וחוקר המכון הבכיר, עפר שלח, מציג את עיקרי מזכרו מודל השירות הרב־ממדי: הצעה לשינוי מבנה כוח האדם בצה״ל, המציג הצעה לשינוי רב-ממדי של כוח האדם בצה"ל, מתוך הבנה שהשינויים המתרחשים בחברה הישראלית, באופי המלחמה ובמאפייני האויב- מחייבים גם שינויים ארגוניים בצבא שיתנו מענה הולם לאתגרים הללו. המודל הרב-ממדי מתמקד בסוגיות הבאות: אילו שינויים נדרשים בגיוס החובה, משך השירות ותנאי המשרתים, על בסיס הבחנה בין המקצועות הצבאיים והמערך הלוחם לבין תפקידים אזרחיים? מהן הרפורמות הנחוצות בתחום הקצונה ושירות הקבע? מהו המודל התגמול והפנסיה הראוי למשרתים בשירות קבע? איזה שינוי נדרש בשיח המתקיים בין הצבא לציבור, על מגזריו השונים, כדי לטפח אתוס של ארגון מצטיין?

לקריאת הפרסום המלא:

https://www.inss.org.il/he/publication/ofer-shelah/

בעקבות המחאה שהתפרצה באיראן, על רקע מותה של הצעירה שהוכתה על ידי משמרות הצניעות, ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון,

משרטט את הקווים לדמותה של המחאה הנוכחית ואת הדינמיקה שבה מתפתחת, בהשוואה לגלים קודמים.

מה מניע את המפגינים והמפגינות ומה הם שואפים להשיג? איזה תגובות מעוררת המחאה ברשתות החברתיות ובתקשורת האיראנית והאם היא מעוררת ויכוח בין פוליטיקאים? כיצד קשורה המחאה במדיניותו של הנשיא המכהן אברהים ראיסי? מהם האמצעים שבהם מנסה המשטר לדכא את המחאה ומהן המשמעויות של האירוע לגבי יחסי חברה-משטר באיראן כיום, בדגש על הדור הצעיר?

ד"ר תא"ל (מיל׳) אריאל היימן, חוקר בכיר במכון, גיאולוג ולשעבר קצין המילואים הראשי בצה״ל, מארח בפודקאסטרטגי מיוחד לציון 49 שנים למלחמת יום כיפור, את מנהל המכון, אלוף (מיל׳) תמיר הימן, ראש אמ״ן לשעבר, ואת חבר הכנסת לשעבר והחוקר הבכיר במכון, עפר שלח.

במהלך הפודקאסט דנים השלושה בשאלות הפתוחות שעוד נותרו מהמלחמה, לנוכח האתגרים בעתיד: האם ישראל הייתה מוכנה למלחמה בפן המדיני? האם צה״ל היה מיומן ומאומן מספיק ערב המלחמה? האם באמת היה אפשר למנוע את המלחמה? מאז מלחמת יום כיפור, המלחמות והמבצעים מוכרעים בדרכים שונות ולאו דווקא על ידי כוחות היבשה, האם מלחמת יום כיפור היא נקודת שינוי במובן הזה? מה למדנו מהמלחמה באשר ללחימה עתידית אפשרית בכמה חזיתות במקביל? כיצד ניתן למנוע בימינו ובעתיד ״מלחמות גנרלים״ תחת אש, כפי שהיו במהלך המלחמה?

השגריר לשעבר ברוסיה וראש תכנית המחקר רוסיה במכון, ארקדי מיל-מן, על תוצאות המלחמה באוקראינה מקץ שבעה חודשים, והאם האפשרות של הסלמה, לרמות שימוש בנשק גרעיני רוסי, עדיין על הפרק? בין הסוגיות שנדונות בהרחבה: גיוס המילואים ברוסיה, הבריחה הגדולה של גברים מרוסיה, הרכב הכוחות הנשלחים מטעם רוסיה לחזית, משאלי העם וההחלטה על סיפוח ארבעת המחוזות שעליהן השתלטה רוסיה, הפיצוצים המסתוריים בצינורות המוליכים גז לאירופה והחשדות בנושא, השימוש בכטב"מים מאיראן על ידי הכוחות הרוסים באוקראינה ותגובת ישראל להתפתחויות האחרונות.

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, פרופ׳ מנואל טרכטנברג, בריאיון חגיגי לסיכום השנה החולפת ולכבוד השנה החדשה:

על המאורעות המדיניים והביטחוניים שהתרחשו בשנה החולפת בסביבתה הבינלאומית של ישראל ובתוכה, ומשמעויותיהם לגבי המציאות המדינית, הביטחונית והכלכלית: כיצד הושפעה ישראל מהטלטלה העולמית שבאה בעקבות המלחמה באוקראינה, המתיחות בין ארה"ב לסין ושינויי האקלים? מהם יסודות החוזק של ישראל בזירה העולמית ומהן חולשותיה? מהן המסקנות העולות מאופן התמודדותה של ישראל עם סוגיות ביטחון ברמה המקומית וברמה האזורית: גל הטרור והיחלשות הרש"פ, האצת העימות עם איראן, המו"מ על הגבול הימי עם לבנון ואיומי חיזבאללה? האם המדיניות הישראלית בכל אחת מהסוגיות הללו יעילה והאם ניתן להצביע על אסטרטגיה ברורה? אילו הזדמנויות מדיניות המשיכו להיווצר בעקבות הסכמי אברהם? מהם הדגשים וההמלצות של המכון בפתחה של השנה החדשה?

הטרור הפלסטיני הנוכחי והאסטרטגיה הישראלית

ד״ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון ועורך ה״עדכן האסטרטגי״, על טרור פיגועי הירי ההולך ומתעצם בימים האחרונים, דווקא תוך כדי המבצע המתגלגל לסיכול טרור המתמקד במרחב ג'נין.

כיצד תורמת חולשת הרשות הפלסטינית להתעצמות אתוס ההתנגדות הפלסטיני? ומדוע המבצע לסיכול הטרור קוצר הצלחות טקטיות רבות אך אינו מניב תוצאה אסטרטגית בתחום המאבק בטרור הפלסטיני, במאפייניו הנוכחיים? מהי הדילמה לישראל, בהתמודדותה עם אתגר ביטחוני זה, ומהן החלופות הרלבנטיות?

תום עידן בבריטניה: שנות מלכותה של אליזבת׳ ה-2, היחסים עם ישראל והאם בית המלוכה עדיין רלבנטי?

השגריר לשעבר ד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון, על רשמיו ממפגש נדיר עם המלכה בעת שכיהן כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בלונדון ועל הסוגיות הפנימיות והבינלאומיות שעולות על הפרק בעקבות מות המלכה וראשית כהונתו של המלך צ'ארלס השלישי: איזה מעמד והשפעה בינלאומית יש לבית המלוכה הבריטי וממה הוא שואב את כוחו? עד כמה בית המלוכה נותר רלבנטי לתהליכים פוליטיים ומדיניים בממלכה המאוחדת, בעידן שלאחר התפרקות האימפריה הבריטית? מה היה יחסו של בית המלוכה לישראל בשנות מלכותה של המלכה אליזבת' ומדוע נמנעה מלבקור בישראל, על אף שיורשיה ביקרו בארץ? האם המלך צ'ארלס השלישי יעדיף למקד את פעילותו בסוגיות פנימיות, ובהן שיקום התדמית של בית המלוכה, או דוווקא בענייני חוץ?

סין - הקטר של פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן

גליה לביא, חוקרת במכון גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על תהליך השתלבותה של סין בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, האמורה להתחיל לפעול בקרוב.

מה הוביל להפיכתה של סין לשחקן מרכזי בביצוע הפרויקט, באמצעות החברה המקימה את תשתיות הרכבת? מה מרוויחה סין מפרויקט זה, מעבר לעסקה הכלכלית? איזה מרכיבים של הפרויקט עשויים להיות רגישים מבחינה ביטחונית, מה היו ההערות של ארה"ב בנושא, על רקע המתיחות הגלובלית בינה לבין סין, וכיצד מאזנת ישראל בפרויקט זה בין הרגישות הביטחונית לתועלת מהמעורבות הסינית?