משדרים ביטחון

חוקרת המכון, אורית פרלוב, מציגה הפעם בפינתה את השיח בנוגע לפתיחת נמל התעופה רמון לטיסות של פלסטינים מהגדה המערבית. תחילה, מציגה פרלוב את השיח בירדן: מה עומד מאחורי הקמפיין הויראלי #הנרמולהפלסטיניבגדה שמקורו בממלכה ההאשמית? האם מה שהפריע לירדנים זו הפגיעה הכלכלית בגשר כראמה ונמל התעופה "עאליה" או השימוש הפלסטיני בנמלי תעופה ״כבושים״ בישראל? וכיצד פתיחת הנמל לטיסות לפלסטינים משפיע על השיח בירדן ביחס לחתימת הסכמי גז ומים עם ישראל?

בהמשך, בוחנת פרלוב גם את השיח הפלסטיני, שהתעורר כתגובת נגד לקמפיין הירדני ועוסק בעיקרו בהסברה. מהם ההבדלים בין השיח בגדה לשיח בעזה סביב פתיחת הנמל לפלסטינים? מדוע חלקים בקרב הפלסטינים מודים שיעדיפו להשתמש בנמל על פני שימוש במעברי הגבול עם ירדן ומצרים? מדוע לדעת העזתים מדובר בצעד ממשי ליצירת מציאות של מדינה אחת וסיפוח הגדה?

לבסוף, פרלוב דנה בשאלות הבאות: האם פתיחת נמל התעופה רמון תפגע ביחסים עם ירדן ומצרים? למרות ההיענות הפלסטינית, מדוע אל לנו להסיק מכך שרווחה כלכלית בהכרח תשפר את המצב הביטחוני? והאם תמריצים לאליטה הפלסטינית (בין אם בעזה ובין עם בגדה) באמת יסייעו לחוליה החלשה - תושבי מחנות הפליטים?

חוקרי המכון הבכירים סימה שיין, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד, ואל״מ (מיל.) אלדד שביט, מנתחים את ההתפתחויות האחרונות במו״מ עם איראן על חזרה להסכם הגרעין:

עד כמה חזרה להסכם מ-2015, בתנאים הקיימים כיום, תעכב את התקדמותה של איראן לעבר פצצה גרעינית?

מה נועדו להשיג ביקוריהם התכופים של בכירים ישראלים בוושינגטון, לקראת החזרה להסכם? על איזה היבטים של המו״מ יכולה ישראל להשפיע ועל איזה לא? מה תנאי הסף הנוכחיים של איראן במו״מ ומה בעייתי במיוחד בדרישתה להפסיק לאלתר את חקירות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) באתרים החשודים? האם תיתכן פשרה עם הסוכנות הבינ״ל בעניין זה? מהי עמדת צוות המו״מ האמריקני לגבי דרישות איראן והחזרה להסכם הגרעין, וכיצד זה קשור לחילופי המהלומות בין מיליציות פרו-איראניות לכוחות האמריקניים בסוריה ולמתיחות עם רוסיה וסין? האם יש לארה״ב אופציה צבאית ממשית לפעולה נגד תכנית הגרעין האיראנית?

יחסי טורקיה-סוריה והטורקיפיקציה של צפון סוריה: לקראת מבצע צבאי נוסף או נורמליזציה?

חוקרות המכון הבכירות ד״ר גליה לינדנשטראוס וד״ר כרמית ולנסי מנתחות את מצב היחסים הרעוע בין שתי המדינות, על רקע כוונת ארדואן לבצע מבצע צבאי נוסף שירחיב את אזור ההשפעה הטורקי בצפון סוריה, ומאידך – דיווחים על ניסיונות להסדיר את היחסים בין המדינות והנהגותיהן, בלחץ רוסי.

מה עומד ברקע לדיווחים על נורמליזציה והאם המגעים עשויים להבשיל בעתיד הקרוב? מה עשוי להיות התמריץ של אסד בנרמול היחסים עם ארדואן? ומאידך - מה עשוי לדחוף את ארדואן לצאת למבצע צבאי נוסף, חרף הניסיונות להניאו מכוונה זו? מהם הסממנים של המעורבות הטורקית הגוברת בצפון סוריה (טורקיפיקציה) וכיצד זה משפיע על האוכלוסייה הנתונה להשפעה ולשליטה של טורקיה? מה ההיתכנות לנסיגה טורקית מצפון סוריה ולחזרה למצב ששרר בסוריה ערב מלחמת האזרחים?

חיסול זוואהירי ומצב אל-קאעדה כיום

חוקר המכון הבכיר יורם שוייצר מנתח את חיסולו של מנהיג אל-קאעדה בעשור האחרון, איימן א-זוואהירי, בדירת מסתור בבירת אפגניסטן, על ידי ארה"ב. מה למדנו מהאירוע הזה, ומרצף החיסולים שקדמו לו נגד בכירי הארגון, לגבי המאבק באל-קאעדה כיום ומצבו של הארגון? מה הייתה תרומתו של זוואהירי לאל-קאעדה, במה הוא נבדל מקודמו, בן לאדן, ועד כמה חיסול המנהיג, בעת הנוכחית, עשוי להשפיע על פעילות הטרור של אל-קאעדה? וגם - מי עשוי להיות יורשו של זוואהירי?

מעורבות סין בתשתיות הלאומיות בישראל: האם קיים סיכון?

מעורבותן של חברות סיניות במכרזי תשתיות לאומיות בישראל עוררה בשנים האחרונות דאגה בקרב גורמי ממשל בארצות הברית ובישראל. לרגל פרסום מאמרה של גליה לביא, חוקרת במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, ב'עדכן האסטרטגי', אנו דנים בפודקאסטרטגי זה במשמעויות מעורבות סין בתשתיות הלאומיות בישראל, לרבות: בהקמת נמל דרום באשדוד, תפעול נמל המפרץ, ובניית הרכבת הקלה בתל אביב.

מהן הסכנות הטמונות במעורבות זו? מה הייתה ההשפעה האמריקאית על קבלת ההחלטות בישראל בדבר מיזמי תשתיות לאומיות במהלך השנים האחרונות? מה ההבדל בסיכונים מבחינת זכיית חברות סיניות במכרזי הקמה אל מול תפעול? עד כמה באמת המעורבות מאפשרת לסין שליטה בתשתיות בישראל? והאם יש סיבה להיות מודאגים?

למאמר המלא:

https://strategicassessment.inss.org.il/articles/china_israel/

מעורבותן של חברות סיניות במכרזי תשתיות לאומיות בישראל עוררה בשנים האחרונות דאגה בקרב גורמי ממשל בארצות הברית ובישראל. לרגל פרסום מאמרה של גליה לביא, חוקרת במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, ב'עדכן האסטרטגי', אנו דנים בפודקאסטרטגי זה במשמעויות מעורבות סין בתשתיות הלאומיות בישראל, לרבות: בהקמת נמל דרום באשדוד, תפעול נמל המפרץ, ובניית הרכבת הקלה בתל אביב.

מהן הסכנות הטמונות במעורבות זו? מה הייתה ההשפעה האמריקאית על קבלת ההחלטות בישראל בדבר מיזמי תשתיות לאומיות במהלך השנים האחרונות? מה ההבדל בסיכונים מבחינת זכיית חברות סיניות במכרזי הקמה אל מול תפעול? עד כמה באמת המעורבות מאפשרת לסין שליטה בתשתיות בישראל? והאם יש סיבה להיות מודאגים?

למאמר המלא:

https://strategicassessment.inss.org.il/articles/china_israel/

חוקר המכון הבכיר יורם שוייצר מנתח את חיסולו של מנהיג אל-קאעדה בעשור האחרון, איימן א-זוואהירי, בדירת מסתור בבירת אפגניסטן, על ידי ארה"ב. מה למדנו מהאירוע הזה, ומרצף החיסולים שקדמו לו נגד בכירי הארגון, לגבי המאבק באל-קאעדה כיום ומצבו של הארגון? מה הייתה תרומתו של זוואהירי לאל-קאעדה, במה הוא נבדל מקודמו, בן לאדן, ועד כמה חיסול המנהיג, בעת הנוכחית, עשוי להשפיע על פעילות הטרור של אל-קאעדה? וגם - מי עשוי להיות יורשו של זוואהירי?

חוקרות המכון הבכירות ד״ר גליה לינדנשטראוס וד״ר כרמית ולנסי מנתחות את מצב היחסים הרעוע בין שתי המדינות, על רקע כוונת ארדואן לבצע מבצע צבאי נוסף שירחיב את אזור ההשפעה הטורקי בצפון סוריה, ומאידך – דיווחים על ניסיונות להסדיר את היחסים בין המדינות והנהגותיהן, בלחץ רוסי.

מה עומד ברקע לדיווחים על נורמליזציה והאם המגעים עשויים להבשיל בעתיד הקרוב? מה עשוי להיות התמריץ של אסד בנרמול היחסים עם ארדואן? ומאידך - מה עשוי לדחוף את ארדואן לצאת למבצע צבאי נוסף, חרף הניסיונות להניאו מכוונה זו? מהם הסממנים של המעורבות הטורקית הגוברת בצפון סוריה (טורקיפיקציה) וכיצד זה משפיע על האוכלוסייה הנתונה להשפעה ולשליטה של טורקיה? מה ההיתכנות לנסיגה טורקית מצפון סוריה ולחזרה למצב ששרר בסוריה ערב מלחמת האזרחים?

העסקת עובדים מעזה בישראל - תמונת מצב ומשמעויות לכלכלה ולביטחון

מעט לפני מבצע "עלות השחר" החלה הסדרת העסקתם של עובדים מעזה בישראל, בעקבות הגדלת מכסת היתרי הכניסה לעובדים אלה. חוקר המכון הבכיר, ד"ר חגי אטקס, מציג את תוצאותיו של סקר ראשון בנושא, המבוסס על שיחות עם פועלים מעזה בישראל, ומנתח את המשמעויות הכלכליות והביטחוניות:

כיצד השתנתה המדיניות הישראלית בנוגע לכניסת עובדים מעזה לישראל בשנים האחרונות ומהן המגמות המסתמנות בתחום זה לאורך העשורים האחרונים? מה מצבם של עובדים אלה, על פי מדד האושר המזרח תיכוני, וביחס לעובדים ברש"פ, ומה ניתן ללמוד מכך? מה דיווחו העובדים מעזה בישראל על יחס המעסיקים? כיצד ההעסקה בישראל משפיעה על שוק העבודה של חסרי השכלה לעומת המשכילים ברצועת עזה? מהי ההתפלגות של העובדים, על פי ענפי תעסוקה? איזה מסקנות עולות מן המחקר בהקשר הביטחוני, לגבי מערכת היחסים הכלכלית בין ישראל לפלסטינים, וכלכלת הרש"פ לעומת הכלכלה של שלטון חמאס בעזה?

לקריאת הסקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/workers-from-gaza/

ערך הממלכתיות ושילובו במסמך רוח צה"ל

בעקבות עדכון מסמך "רוח צה"ל", המגדיר את הערכים וכללי היסוד של הצבא, עם הוספת ערך הממלכתיות למסמך זה באיגרת הרמטכ"ל, פרופ' אסא כשר, פרופסור אמריטוס מהקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה, אוניברסיטת תל-אביב ותא"ל (מיל.) ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון, דנים במשמעותו ובתפקידו של המושג המעורפל "ממלכתיות", בהקשר הצבאי ובמסגרת קשרי הגומלין בין הצבא למדינה. בהמשך, כשר ואלרן בוחנים את סוגיית ההשפעה של ערך הממלכתיות – עד כמה הוא רווח בחברה הישראלית, מה מידת ההתעניינות הציבורית בו ומה נדרש מהצבא ומגופים המנהלים את השיח הציבורי בישראל, לשם הנחלת ערך הממלכתיות והשמירה על ממלכתיות הצבא.

למאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/stateliness/

משבר טייוואן: המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין סביב ביקורי הנציגים הרשמיים בטאיפיי

גליה לביא, חוקרת במכון גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מנתחת את התפתחות משבר טייוואן המתהווה בין ארה"ב לסין, על רקע ביקורה של יושבת ראש בית הנבחרים האמריקני, ננסי פלוסי, בטאיפיי, והאיומים הצבאיים של סין על טייוואן, בתגובה לכך. מה מבקשת סין להשיג באמצעות מהלכי התגובה שלה לביקור, כיצד סוגיה זו השפיע על עיצוב היחסים בין סין לארה"ב לאורך ההיסטוריה וכיצד שואפת סין להכריע את הסכסוך עם טייוואן? איזה לקחים יכולה ישראל ללמוד מהמשבר המחריף?

גליה לביא, חוקרת במכון גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מנתחת את התפתחות משבר טייוואן המתהווה בין ארה"ב לסין, על רקע ביקורה של יושבת ראש בית הנבחרים האמריקני, ננסי פלוסי, בטאיפיי, והאיומים הצבאיים של סין על טייוואן, בתגובה לכך. מה מבקשת סין להשיג באמצעות מהלכי התגובה שלה לביקור, כיצד סוגיה זו השפיע על עיצוב היחסים בין סין לארה"ב לאורך ההיסטוריה וכיצד שואפת סין להכריע את הסכסוך עם טייוואן? איזה לקחים יכולה ישראל ללמוד מהמשבר המחריף?

בעקבות עדכון מסמך "רוח צה"ל", המגדיר את הערכים וכללי היסוד של הצבא, עם הוספת ערך הממלכתיות למסמך זה באיגרת הרמטכ"ל, פרופ' אסא כשר, פרופסור אמריטוס מהקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה, אוניברסיטת תל-אביב ותא"ל (מיל.) ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון, דנים במשמעותו ובתפקידו של המושג המעורפל "ממלכתיות", בהקשר הצבאי ובמסגרת קשרי הגומלין בין הצבא למדינה. בהמשך, כשר ואלרן בוחנים את סוגיית ההשפעה של ערך הממלכתיות – עד כמה הוא רווח בחברה הישראלית, מה מידת ההתעניינות הציבורית בו ומה נדרש מהצבא ומגופים המנהלים את השיח הציבורי בישראל, לשם הנחלת ערך הממלכתיות והשמירה על ממלכתיות הצבא.

למאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/stateliness/

מעט לפני מבצע "עלות השחר" החלה הסדרת העסקתם של עובדים מעזה בישראל, בעקבות הגדלת מכסת היתרי הכניסה לעובדים אלה. חוקר המכון הבכיר, ד"ר חגי אטקס, מציג את תוצאותיו של סקר ראשון בנושא, המבוסס על שיחות עם פועלים מעזה בישראל, ומנתח את המשמעויות הכלכליות והביטחוניות:

כיצד השתנתה המדיניות הישראלית בנוגע לכניסת עובדים מעזה לישראל בשנים האחרונות ומהן המגמות המסתמנות בתחום זה לאורך העשורים האחרונים? מה מצבם של עובדים אלה, על פי מדד האושר המזרח תיכוני, וביחס לעובדים ברש"פ, ומה ניתן ללמוד מכך? מה דיווחו העובדים מעזה בישראל על יחס המעסיקים? כיצד ההעסקה בישראל משפיעה על שוק העבודה של חסרי השכלה לעומת המשכילים ברצועת עזה? מהי ההתפלגות של העובדים, על פי ענפי תעסוקה? איזה מסקנות עולות מן המחקר בהקשר הביטחוני, לגבי מערכת היחסים הכלכלית בין ישראל לפלסטינים, וכלכלת הרש"פ לעומת הכלכלה של שלטון חמאס בעזה?

לקריאת הסקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/workers-from-gaza/