משדרים ביטחון

ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, מנתח את חילוקי הדעות בצמרת המשטר האיראני סביב תפקודו של הנשיא אברהים ראיסי, על רקע המשבר הכלכלי ההולך ומחריף. מה נטען בביקורת של גורמים במחנה השמרני נגד ראיסי ומה ממחישה הביקורת הזו לגבי מאפייני השלטון באיראן? האם לחילוקי הדעות הפנימיים עשויות להיות השלכות על לכידות השלטון, הבחירות הבאות למג'לס ועתידו הפוליטי של הנשיא? וגם: האם גלי המחאה של מפגינים במוקדים שונים באיראן מהווים אתגר משמעותי למשטר?

להרחבה בנושא, קראו את מאמרו של ד"ר צימט בנושא: איראן - התגברות הביקורת על הנשיא ראיסי בקרב המחנה השמרני

https://www.inss.org.il/he/publication/raisi-criticism/

חוקרת המכון אורית פרלוב דנה באירועי יום ירושלים וצעדת הדגלים שהתקיימו לפני שבוע, ב-29 במאי. מדוע אף על פי צעקות ״הגעוואלד״ מצד ארגוני ההתנגדות, חמאס וחזבאללה והקמפיין הויראלי האדיר שניסה לעודד את המוני הפלסטינים לצאת ולהגן על אל-אקצא, הדבר הסתיים בקול ענות חלושה; ללא צעירים פלסטינים ברחובות וללא ירי רקטות בדומה לשנה שעברה?

וגם - פרלוב בוחנת את התסכול הפלסטיני הכפול: תסכול האוכלוסייה מהיעדר תגובה של חמאס מחד, ותסכול של חמאס כלפי הציבור הפלסטיני ״ששוכב על הספות, מעשן, אוכל, מצייץ ולא יוצא לרחובות״, מאידך.

בנוסף, נבין את הנרטיב הפלסטיני של ״המשוואה הכפולה״: מדוע שינוי הסטטוס קוו בהר הבית יפגע ביציבות הפוליטית בישראל? ומדוע על פי הנרטיב הפלסטיני פרובוקציה בעזה תגרור טילים, פרובוקציה בגדה תגרור הרג ומתים ורק בירושלים ״כוחות הביטחון של ישראל הולכים על ביצים״?

בחלק האחרון של הפינה ננסה להבין מה הלאה ומהם שלושת יעדי התקיפה החדשים אותם מטרגתת חמאס: החלשת ה׳פתח׳, החלשת כוחות הביטחון של הרשות והשחרת התדמית הישראלית ע״י הוצאת עיתונאיות פלסטיניות לחזית.

לרגל כניסתו לתפקיד, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל.) תמיר הימן, משוחח איתנו על המסלול שעבר בתקופת שירותו הצבאי, עד לתפקידו האחרון כראש אמ"ן, ומנתח את הסוגיות המרכזיות הנוגעות לביטחון ישראל.

בהקשר האיראני, מסביר הימן מדוע הוא אינו מצדד בעמדה הרשמית של ממשלת ישראל הנוכחית והקודמת נגד חזרה להסכם הגרעין, ועונה על שאלות מרכזיות בסוגיה זו: מהן האלטרנטיבות שיש לישראל להתמודדות עם משבר הגרעין האיראני - מהם התרחישים הריאליים ומה התרחישים הפחות סבירים בעניין זה? מה פשר איומי הנקמה האיראניים בישראל, בדגש על יחידה 840 בכוח קודס של משמרות המהפכה? מה עומד ברקע להתבססות האיראנית באזור? והאם הפרויקט של קאסם סולימאני הצליח?

בהקשר הפלסטיני, מציג הימן את הערכת המצב שלו לגבי העימות עם חמאס ברצועת עזה ומצבו של הארגון, ומנתח את המציאות המתהווה בין ישראל לפלסטינים והבעיות הנשקפות כעת ובאופק, בדגש על סוגיית ההנהגה הפלסטינית ומוסדות הרשות הפלסטינית.

לסיום, מסביר היימן את התפתחות הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות (הסכמי אברהם) ודן בשאלת ההצטרפות הסעודית לתהליך ומעורבותה של ארה"ב.

התיאום המדיני-ביטחוני בין ישראל לארה״ב: תרגול התקיפה באיראן והפערים בעניין הסכם הגרעין

סימה ואלדד על המגעים המדיניים בין ישראל לממשל ביידן, ובמרכזם ההתמודדות עם איראן:

מה עומד ברקע לתרגול התקיפה האווירית באיראן, במסגרת ״מרכבות האש״? איזה מסרים הוצגו בסוגיה האיראנית במהלך הביקורים של שר הביטחון בוושינגטון ושל מפקד פיקוד מרכז בצבא ארה״ב בתל אביב?

מהם הפערים בין הצדדים סביב המו״מ על חזרה להסכם הגרעין עם איראן ומדוע המו״מ כיום תקוע?

מה צפוי לעמוד על סדר היום בביקורו המתוכנן של הנשיא ביידן בישראל, כיצד הוא עשוי לתרום לשיפור יחסי ישראל עם מדינות ערב, ובפרט עם סעודיה, ובמה מותנה שיפור כזה?

מעבר לרשת: תוצאות הבחירות בלבנון – שיתוק לאומי

כ-10 ימים חלפו מאז היוודע תוצאות הבחירות בלבנון, לאחר שהקולות בקלפיות נספרו בחשכה בשל ההתמוטטות הכלכלית הלבנונית, ובצל קריאות המשפיענים ברשת ללבוש בגדים שחורים ולהוריד את הדגלים לחצי התורן כסמל להספד המדינה, מנתחת חוקרת המכון אורית פרלוב את המגמות הבולטות שעולות מתוצאות הבחירות:

- החרם הסוני בהעדר הנהגה הוביל לאחוזי הצבעה נמוכים מאלו של 2018.

- המחנה של חזבאללה נחלש והוא מאבד את הרוב בפרלמנט, אך המפלגה של חזבאללה שומרת על כוחה ואף גדלה.

- במחנה הנוצרי מזהים מהפך: המפלגה הנוצרית שחברה בקואליציה של חזבאללה נחלשת ואילו המפלגה הנוצרית שמניפה את דגל אנטי-חזבאללה מתחזקת.

- חברי הפרלמנט, שאריות הנציגים הפרו-אסאדים מפסידים ולמעשה מסמנים את תום ההשפעה הסורית הרשמית בפוליטיקה הלבנונית.

- הפתעת הבחירות: הרשימות העצמאיות, אותן מפלגות שקמו אחרי המהפכה של אוקטובר 2019, זוכות בכ-13 מושבים בפרלמנט וככל הנראה יטו את הכף באשר לשאלה – איזו קואליציה תורכב בלבנון?

עוד בתכנית: מה הייתה האווירה הציבורית בלבנון ערב הבחירות? האם כוחה של סעודיה בלבנון התחזק בשל המעבר הציבורי מתמיכה במפלגה הסונית של חרירי (אל מוסתקבל) לתמיכה במפלגה נוצרית בראשות סמיר ג׳עג׳ע (כח"ל)? מהי הביקורת שנשמעת ברשת כלפי איראן וחזבאללה?

הידוק יחסי טורקיה-ישראל בעידן של מתיחות אזורית ובינ״ל

על רקע ביקורו ההיסטורי של שר החוץ הטורקי בישראל, חוקרת המכון הבכירה ד״ר גליה לינדנשטראוס והחוקר מלגאי ניובאואר רמי דניאל, מנתחים את האסטרגיה הטורקית בזירה הבינ״ל כיום, הנשענת על שילוב של מחוות דיפלומטיות ואיומים:

האם ביקור שר החוץ בישראל מקדם את שתי המדינות לחידוש יחסיהן הדיפלומטיים, איזה נושאים עלו לדיון במהלכו ומהם המסרים שהעבירה טורקיה במהלכו, בהקשר של הסכסוך ישראלי-פלסטיני?

מה הסיבה להסתייגות של טורקיה מהצטרפות שבדיה ופינלנד בנאט״ו ולאיומים בפתיחת מבצע צבאי חדש בצפון סוריה?

מה עומד ברקע להכרזת ארדואן כי ראש ממשלת טורקיה לא קיים מבחינתו, ומה צריכה ישראל לקחת לתשומת ליבה בניהול הדיפלומטיה עם טורקיה, בעת הנוכחית?

על רקע ביקורו ההיסטורי של שר החוץ הטורקי בישראל, חוקרת המכון הבכירה ד״ר גליה לינדנשטראוס והחוקר מלגאי ניובאואר רמי דניאל, מנתחים את האסטרגיה הטורקית בזירה הבינ״ל כיום, הנשענת על שילוב של מחוות דיפלומטיות ואיומים:

האם ביקור שר החוץ בישראל מקדם את שתי המדינות לחידוש יחסיהן הדיפלומטיים, איזה נושאים עלו לדיון במהלכו ומהם המסרים שהעבירה טורקיה במהלכו, בהקשר של הסכסוך ישראלי-פלסטיני?

מה הסיבה להסתייגות של טורקיה מהצטרפות שבדיה ופינלנד בנאט״ו ולאיומים בפתיחת מבצע צבאי חדש בצפון סוריה?

מה עומד ברקע להכרזת ארדואן כי ראש ממשלת טורקיה לא קיים מבחינתו, ומה צריכה ישראל לקחת לתשומת ליבה בניהול הדיפלומטיה עם טורקיה, בעת הנוכחית?

כ-10 ימים חלפו מאז היוודע תוצאות הבחירות בלבנון, לאחר שהקולות בקלפיות נספרו בחשכה בשל ההתמוטטות הכלכלית הלבנונית, ובצל קריאות המשפיענים ברשת ללבוש בגדים שחורים ולהוריד את הדגלים לחצי התורן כסמל להספד המדינה, מנתחת חוקרת המכון אורית פרלוב את המגמות הבולטות שעולות מתוצאות הבחירות:

- החרם הסוני בהעדר הנהגה הוביל לאחוזי הצבעה נמוכים מאלו של 2018.

- המחנה של חזבאללה נחלש והוא מאבד את הרוב בפרלמנט, אך המפלגה של חזבאללה שומרת על כוחה ואף גדלה.

- במחנה הנוצרי מזהים מהפך: המפלגה הנוצרית שחברה בקואליציה של חזבאללה נחלשת ואילו המפלגה הנוצרית שמניפה את דגל אנטי-חזבאללה מתחזקת.

- חברי הפרלמנט, שאריות הנציגים הפרו-אסאדים מפסידים ולמעשה מסמנים את תום ההשפעה הסורית הרשמית בפוליטיקה הלבנונית.

- הפתעת הבחירות: הרשימות העצמאיות, אותן מפלגות שקמו אחרי המהפכה של אוקטובר 2019, זוכות בכ-13 מושבים בפרלמנט וככל הנראה יטו את הכף באשר לשאלה – איזו קואליציה תורכב בלבנון?

עוד בתכנית: מה הייתה האווירה הציבורית בלבנון ערב הבחירות? האם כוחה של סעודיה בלבנון התחזק בשל המעבר הציבורי מתמיכה במפלגה הסונית של חרירי (אל מוסתקבל) לתמיכה במפלגה נוצרית בראשות סמיר ג׳עג׳ע (כח"ל)? מהי הביקורת שנשמעת ברשת כלפי איראן וחזבאללה?

חוקרי המכון הבכירים סימה שיין ואלדד שביט על המגעים המדיניים בין ישראל לממשל ביידן, ובמרכזם ההתמודדות עם איראן:

מה עומד ברקע לתרגול התקיפה האווירית באיראן, במסגרת ״מרכבות האש״? איזה מסרים הוצגו בסוגיה האיראנית במהלך הביקורים של שר הביטחון בוושינגטון ושל מפקד פיקוד מרכז בצבא ארה״ב בתל אביב?

מהם הפערים בין הצדדים סביב המו״מ על חזרה להסכם הגרעין עם איראן ומדוע המו״מ כיום תקוע?

מה צפוי לעמוד על סדר היום בביקורו המתוכנן של הנשיא ביידן בישראל, כיצד הוא עשוי לתרום לשיפור יחסי ישראל עם מדינות ערב, ובפרט עם סעודיה, ובמה מותנה שיפור כזה?

חמאס, הסטטוס קוו בהר הבית וההתלקחות בג'נין

פאנל המומחים של המכון: החוקרים הבכירים ד״ר קובי מיכאל, השגריר ד״ר עודד ערן, ואל״מ (מיל.) עו״ד פנינה שרביט ברוך, מנתח את הסוגיות האסטרטגיות-ביטחוניות ומדיניות שניצבות בפני ישראל בזירה הפלסטינית בימים אלה: יחסי הכוחות הפועלים על הר הבית והאסטרטגיה של חמאס בירושלים, הקרב המאסף של ירדן בניסיון לשמר את המעמד ההיסטורי שלה במתחם, סוגית הסטטוס קוו וההתנהלות המדינית של ישראל בנושא וההתפתחויות הביטחוניות במרחב ג'נין, על רקע ההסלמה בפעילות ארגוני הטרור וחולשת הרשות הפלסטינית.

מעבר לרשת: שירין אבו עאקלה ותופעת הפיגועים התודעתיים

עם מותה של כתבת אל-ג׳זירה הפלסטינית שירין אבו עאקלה, שנהרגה במהלך חילופי ירי בין פלסטינים חמושים לכוחות הביטחון במחנה הפליטים בג׳נין בשבוע שעבר, והוצאת קטעי הוידאו שלה לרשתות החברתיות, החל לפי החוקרת אורית פרלוב גל ״פיגוע תודעתי״ - הציבור הפלסטיני והערבי האשים את ישראל ״ברצח״ שירין ובניסיון ״לרצוח״ את ה״אמת״. קריאות לנקמה הדהדו ברחבי הספירה התקשורתית וקמפיין השחרה אדיר ריחף מעל ראשה של ישראל. לא חלפו מספר ימים עת נערכה הלווייתה של העיתונאית בבית חנינא שבירושלים, אז החל ה״פיגוע התודעתי״ השני, כפי שפרלוב מסבירה בפינתה, כאשר קטעי וידאו שוב הופיעו ברשתות החברתיות בהם נראו שוטרי משטרת ישראל מסתערים על בית החולים הצרפתי, תוקפים עם אלות את הצעירים הפלסטינים אשר נשאו את ארון הקבורה ואף תלשו ממנו את דגלי פלסטין.

בחלקה הראשון של הפינה מנסה פרלוב להציג את הנרטיב הפלסטיני: מדוע דווקא שירין הפכה לסמל לאומי? האם חקר האמת והצגת עובדות עדיין בעלות ערך, או שמא אנחנו שבויים של מיס-קונצפציה?

מדוע ״הפגיעה באל-אקצא״ לפי הפלסטינים, סמל דתי, לא הצליח לנייד את ההמונים לרחובות ואילו מותה של שירין, סמל אזרחי, הוביל להפגנות בכל המדינות השכנות?

בחלקה השני של הפינה מציגה פרלוב את שני האופנים בהם היא ממליצה לישראל להתמודד עם פיגועים תודעתיים: כיצד מרגיעים את הסערה ולא מלבים? הטיפול בנרטיב: ״מתקיפה לתיקוף״ וכיצד עוצרים קמפיינים של התנעה: רק ״סרטון יחליף סרטון״.

השגריר צבי מגן על המלחמה באוקראינה: שאיפות רוסיה וסוגיית הצטרפותן של פינלנד ושוודיה לנאט״ו

שגריר ישראל ברוסיה ואוקראינה לשעבר וחוקר בכיר במכון, צבי מגן, מסביר את מהלכיה של רוסיה, אחרי ההסתבכות בזירת הלחימה: מה שואף פוטין להשיג באמצעות המשך המהלכים הצבאיים באוקראינה ומה ברמה הבינלאומית – מול מעצמות המערב? האם הבשילו התנאים לעצירת המלחמה ולהסכם הפסקת אש? כיצד מקרין הסכסוך באוקראינה על יחסי רוסיה ומדינות אירופה, על רקע סוגיית צירופן של פינלנד ושוודיה לנאט"ו? מהן ההשלכות הכלכליות של המשך הלחימה?

עם מותה של כתבת אל-ג׳זירה הפלסטינית שירין אבו עאקלה, שנהרגה במהלך חילופי ירי בין פלסטינים חמושים לכוחות הביטחון במחנה הפליטים בג׳נין בשבוע שעבר, והוצאת קטעי הוידאו שלה לרשתות החברתיות, החל לפי החוקרת אורית פרלוב גל ״פיגוע תודעתי״ - הציבור הפלסטיני והערבי האשים את ישראל ״ברצח״ שירין ובניסיון ״לרצוח״ את ה״אמת״. קריאות לנקמה הדהדו ברחבי הספירה התקשורתית וקמפיין השחרה אדיר ריחף מעל ראשה של ישראל. לא חלפו מספר ימים עת נערכה הלווייתה של העיתונאית בבית חנינא שבירושלים, אז החל ה״פיגוע התודעתי״ השני, כפי שפרלוב מסבירה בפינתה, כאשר קטעי וידאו שוב הופיעו ברשתות החברתיות בהם נראו שוטרי משטרת ישראל מסתערים על בית החולים הצרפתי, תוקפים עם אלות את הצעירים הפלסטינים אשר נשאו את ארון הקבורה ואף תלשו ממנו את דגלי פלסטין.

בחלקה הראשון של הפינה מנסה פרלוב להציג את הנרטיב הפלסטיני: מדוע דווקא שירין הפכה לסמל לאומי? האם חקר האמת והצגת עובדות עדיין בעלות ערך, או שמא אנחנו שבויים של מיס-קונצפציה?

מדוע ״הפגיעה באל-אקצא״ לפי הפלסטינים, סמל דתי, לא הצליח לנייד את ההמונים לרחובות ואילו מותה של שירין, סמל אזרחי, הוביל להפגנות בכל המדינות השכנות?

בחלקה השני של הפינה מציגה פרלוב את שני האופנים בהם היא ממליצה לישראל להתמודד עם פיגועים תודעתיים: כיצד מרגיעים את הסערה ולא מלבים? הטיפול בנרטיב: ״מתקיפה לתיקוף״ וכיצד עוצרים קמפיינים של התנעה: רק ״סרטון יחליף סרטון״.

שגריר ישראל ברוסיה ואוקראינה לשעבר וחוקר בכיר במכון, צבי מגן, מסביר את מהלכיה של רוסיה, אחרי ההסתבכות בזירת הלחימה: מה שואף פוטין להשיג באמצעות המשך המהלכים הצבאיים באוקראינה ומה ברמה הבינלאומית – מול מעצמות המערב? האם הבשילו התנאים לעצירת המלחמה ולהסכם הפסקת אש? כיצד מקרין הסכסוך באוקראינה על יחסי רוסיה ומדינות אירופה, על רקע סוגיית צירופן של פינלנד ושוודיה לנאט"ו? מהן ההשלכות הכלכליות של המשך הלחימה?