משדרים ביטחון

Looking at social media, INSS researcher Orit Perlov analyzes the recent escalation in the Palestinian territories and within Israeli cities. What can be learned from social media about the involvement of Palestinian terrorist organizations in the escalation at the present time? Given that the perpetrators of the recent attacks do not share a uniform profile, does the latest violence represent an organized strategy or program by a number of organizations, or are these attacks merely coincidental? What role did incitement play in the recent attacks, and on what is it based? Does documentation of attacks on the traditional media influence the emergence of new violence? In response to the attacks, why has the IDF chosen to focus on the Jenin area, and based on recent discourse in the Palestinian social media, to what extent can the terror there be contained?

חוקרת המכון הבכירה אל״מ (מיל.) עו״ד פנינה שרביט ברוך ועוזר המחקר עו״ד אורי בארי על החזית המשפטית של המלחמה באירופה – חקירת התקיפות שביצעה רוסיה באוקראינה על ידי ביה"ד הבינלאומי הפלילי.

האם ניתן לזהות בחקירה הזו נקודת מפנה במעמדו הבינלאומי של בית הדין? מה סמכויותיו של בית הדין ואיזה כלים משפטיים עומדים לרשותו, גם כלפי מדינות שאינן חברות בו? על מה מתבססת החקירה הנוכחית, האם ניתן לזהות שינוי בגישה של התובע במקרה זה, וכיצד החקירה משתלבת בהקשר הפוליטי של העימות בין רוסיה למערב?

ובנוגע לישראל - איזה השפעות יכולות להיות לחקירת ביה"ד בעניין התקיפות של רוסיה באוקראינה על החקירה המתנהלת מזה כמה שנים בעניין עימותים בין ישראל לפלסטינים?

לקריאה נוספת בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/war-crimes-investigation/

מנהלת תכנית סוריה במכון ד"ר כרמית ולנסי ועוזרת המחקר עדן כדורי משוחחות על ביקורו ההיסטורי של הנשיא אסד באיחוד האמירויות, אחרי 11 שנות בידודו מהעולם הערבי - מאז ראשית מלחמת האזרחים. כיצד משפיע שיפור היחסים בין סוריה לכמה ממדינות ערב על מדיניות הנשיא? איך מושפעת סוריה מהמלחמה באוקראינה, בהקשר הכלכלי ובהקשר של המעורבות הצבאית והמדינית של רוסיה בתהליכים שם? ועד כמה מושפע מהאירועים האחרונים הקשר בין אסד ואיראן, וחופש הפעולה הישראלי נגד ההתבססות של איראן ושלוחיה במרחב הסורי?

המלחמה באוקראינה: המשבר מסתעף

חוקרי המכון הבכירים צבי מגן ואלדד שביט דנים בההתפתחויות האחרונות בזירת הלחימה באוקראינה: האם שיבוש תכנית המבצע הרוסית עשוי להוביל לעצירתה? אילו אסטרטגיות בחרו רוסיה וארה״ב לקידום יעדיהן, זו כלפי זו?

מה עומד ברקע לטבח בבוצ׳ה וכיצד הוא מוצג במערב וברוסיה?

האם יש התקדמות במו״מ בין רוסיה לאוקראינה והאם יש מחלוקת בצמרת הרוסית לגבי המשך הלחימה?

מה התועלת בערוצי התיווך הדיפלומטיים הבינ״ל, ובפרט הערוץ הישראלי?

יחסי טורקיה-ישראל והתיווך הטורקי בין רוסיה לאוקראינה

חוקרת המכון ד״ר גליה לינדנשטראוס מסבירה את התפנית ביחסי ישראל-טורקיה, המתבטאת בביקורו של הנשיא הרצוג באנקרה. האם הצעדים החיוביים שעושה טורקיה בעת האחרונה לקראת ישראל משקפים שינוי עמוק ביחסה אליה, או שמדובר במהלך טקטי? כיצד ישראל מאזנת בין מערכת היחסים שלה עם יוון וקפריסין למערכת היחסים עם אנקרה? ובהקשר הבינלאומי - כיצד מושפעת טורקיה מהמלחמה באוקראינה ומה מסביר את הצלחתה להפוך למתווכת בין רוסיה לאוקראינה? כמו כן, מה פשר הפנייה הטורקית לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם מצרים והאם ההתפתחויות הדיפלומטיות משקפות שינוי בגישתו של ארדואן?

סין במזה"ת – רוחות של שינוי

בעקבות כנס תכנית מחקר ישראל-סין שהתקיים השבוע, החוקרים גליה לביא והשגריר ד״ר עודד ערן מנתחים את המעורבות הסינית באזורנו ואת ההשלכות של הסכמי אברהם והמלחמה באוקראינה על סין: מה מחפשת סין כמעצמה במזרח התיכון? מה עומד ביסוד הקשרים שלה עם מדינות ערב, מחד, ועם ישראל, מאידך? כיצד משפיעים תהליכים אזוריים ובינלאומיים על האינטרסים של סין באזור? מה ההשלכות של המעורבות הסינית במזרח התיכון על סוגיות של ביטחון לאומי – היחסים עם רוסיה וארצות הברית באזור והקשרים בין סין לאיראן.

חוקרת המכון ד״ר גליה לינדנשטראוס מסבירה את התפנית ביחסי ישראל-טורקיה, המתבטאת בביקורו של הנשיא הרצוג באנקרה. האם הצעדים החיוביים שעושה טורקיה בעת האחרונה לקראת ישראל משקפים שינוי עמוק ביחסה אליה, או שמדובר במהלך טקטי? כיצד ישראל מאזנת בין מערכת היחסים שלה עם יוון וקפריסין למערכת היחסים עם אנקרה? ובהקשר הבינלאומי - כיצד מושפעת טורקיה מהמלחמה באוקראינה ומה מסביר את הצלחתה להפוך למתווכת בין רוסיה לאוקראינה? כמו כן, מה פשר הפנייה הטורקית לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם מצרים והאם ההתפתחויות הדיפלומטיות משקפות שינוי בגישתו של ארדואן?

בעקבות כנס תכנית מחקר ישראל-סין שהתקיים השבוע, החוקרים גליה לביא והשגריר ד״ר עודד ערן מנתחים את המעורבות הסינית באזורנו ואת ההשלכות של הסכמי אברהם והמלחמה באוקראינה על סין: מה מחפשת סין כמעצמה במזרח התיכון? מה עומד ביסוד הקשרים שלה עם מדינות ערב, מחד, ועם ישראל, מאידך? כיצד משפיעים תהליכים אזוריים ובינלאומיים על האינטרסים של סין באזור? מה ההשלכות של המעורבות הסינית במזרח התיכון על סוגיות של ביטחון לאומי – היחסים עם רוסיה וארצות הברית באזור והקשרים בין סין לאיראן.

חוקרי המכון הבכירים צבי מגן ואלדד שביט דנים בההתפתחויות האחרונות בזירת הלחימה באוקראינה: האם שיבוש תכנית המבצע הרוסית עשוי להוביל לעצירתה? אילו אסטרטגיות בחרו רוסיה וארה״ב לקידום יעדיהן, זו כלפי זו?

מה עומד ברקע לטבח בבוצ׳ה וכיצד הוא מוצג במערב וברוסיה?

האם יש התקדמות במו״מ בין רוסיה לאוקראינה והאם יש מחלוקת בצמרת הרוסית לגבי המשך הלחימה?

מה התועלת בערוצי התיווך הדיפלומטיים הבינ״ל, ובפרט הערוץ הישראלי?

חוקרי המכון יורם שוייצר, אורית פרלוב ותא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן התכנסו לפודקאסט מיוחד בעקבות שורת הפיגועים שאירעו בישראל.

מהם המאפיינים של גל הטרור הנוכחי ואיך ניתן להסביר את הופעתו? כיצד נתפסים הפיגועים בחברה הפלסטינית בגדה וברצועה? עד כמה דאע"ש מעורב באירועים האחרונים – ועד כמה חמאס? איך ישפיעו הפיגועים על החברה הערבית בישראל, ברקע העובדה ששניים מהם בוצעו על ידי ערבים-ישראלים? ומהם הצעדים הנדרשים להרגעת המצב ולמניעת הסלמה, לקראת תחילתו של חודש הרמדאן וחג הפסח?

פיגוע הטרור בבאר שבע, ההתרעות לקראת רמדאן ויחסי יהודים-ערבים בנגב

תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן על האתגרים המונחים על כתפי מערכת הביטחון ומשטרת ישראל, בעקבות הפיגוע הקשה בבירת הנגב: איך ניתן להתמודד ואף למנוע טרור של מפגע בודד אזרח ישראל? מה נדרש מהמדינה לעשות בתקופה רגישה זו של עלייה בהתרעות על פיגועים, לקראת חודש רמדאן, חג הפסח ומועדים נוספים שסביבם מתעוררת מתיחות ביטחונית? מהן התגובות בחברה הערבית ומה חשיבותן לגבי מרקם החיים העדין בין יהודים לערבים בנגב כיום? כיצד ההתמודדות עם בעיות החברה הערבית משפיעה על המציאות הביטחונית?

"מעבר לרשת" - פסגות בכותרות: ואלס עם בשאר ושלום בשארם

אורית פרלוב עוסקת בפינתה השבוע בשיח הערבי על שתי הפסגות ההיסטוריות שנערכו בימים האחרונים – בין בשאר אסד ליורש העצר של האמירויות, ובין האחרון לרה"מ בנט ולנשיא מצרים בשארם א-שייח.

לשתי הפסגות מחולל אחד: הסכם הגרעין עם איראן, המגיע לישורת האחרונה. הפסגה הראשונה נועדה לעיניים אמריקניות, כאשר הציבור הערבי מאמין שהמסר הוא של "עין תחת עין": בעוד וושינגטון הולכת עם "רוצחת המונים" (איראן), גם אבו דאבי יכולה לרקום ברית עם רוצח המונים (אסד). כמו כן, התחושה בציבור הערבי היא שמטרה נוספת לפגישה היא להבהיר כי סוריה לא תהיה אפגניסטן. כלומר, כאשר רוסיה מתעסקת באוקראינה וארה"ב נסוגה מהמזה"ת, מדינות המפרץ יעשו כל שביכולתן כדי שלא להפקיר את הזירה הסורית לידי האייתולות.

זאת ועוד, שתי הפסגות מגיעות ברקע איבוד המעמד האמריקני במדיניות החוץ המפרצית. ממונוגמיה לפוליאמוריה – ריבוי קשרים והקשרים. הציבור הערבי רואה בפסגה שנערכה בשארם, שנועדה לטענתו לאוזניים איראניות, כניסיון להקמת ברית נאט"ו אזורית, כשאיראן על תקן רוסיה, והמפרציות, מצרים, ירדן וישראל הן בעלות ברית ההגנה שנועדה להתמודד עם האיום המגיע ממזרח. גם כאן ישנו מסר ערבי לארה"ב: עליכם לבחור - או איראן או הברית המזרח תיכונית.

חודש למלחמה באוקראינה: המלכוד של פוטין

הח"כ לשעבר וחוקר המכון עופר שלח על התובנות שעולות מהחודש הראשון של המלחמה באוקראינה, במהלכו התקשה הצבא הרוסי לממש את תכניות המבצע שלו מול צבא אוקראינה, שאמנם חלש יותר אך מצליח להסב לצבא רוסיה פגיעות קשות ולשבש את פעולתו. במה שונה המלחמה הזאת מ"המלחמות הקונבנציונליות" שהכרנו עד כה, בהתחשב בהתרחשויות בזירת הלחימה עצמה ובתגובה הכלכלית של המערב? באיזה מובן השלכות המלחמה עד כה הכניסו את פוטין למלכוד? מה מעצב את קבלת ההחלטות של פוטין ואילו הישגים עשויים לספק אותו, כדי שיכריז על סיום המבצע ונסיגת הכוחות? מאידך, מה עלול להוביל להחרפה ואף להרחבת שטח המלחמה למדינות נוספות?

אורית פרלוב עוסקת בפינתה השבוע בשיח הערבי על שתי הפסגות ההיסטוריות שנערכו בימים האחרונים – בין בשאר אסד ליורש העצר של האמירויות, ובין האחרון לרה"מ בנט ולנשיא מצרים בשארם א-שייח.

לשתי הפסגות מחולל אחד: הסכם הגרעין עם איראן, המגיע לישורת האחרונה. הפסגה הראשונה נועדה לעיניים אמריקניות, כאשר הציבור הערבי מאמין שהמסר הוא של "עין תחת עין": בעוד וושינגטון הולכת עם "רוצחת המונים" (איראן), גם אבו דאבי יכולה לרקום ברית עם רוצח המונים (אסד). כמו כן, התחושה בציבור הערבי היא שמטרה נוספת לפגישה היא להבהיר כי סוריה לא תהיה אפגניסטן. כלומר, כאשר רוסיה מתעסקת באוקראינה וארה"ב נסוגה מהמזה"ת, מדינות המפרץ יעשו כל שביכולתן כדי שלא להפקיר את הזירה הסורית לידי האייתולות.

זאת ועוד, שתי הפסגות מגיעות ברקע איבוד המעמד האמריקני במדיניות החוץ המפרצית. ממונוגמיה לפוליאמוריה – ריבוי קשרים והקשרים. הציבור הערבי רואה בפסגה שנערכה בשארם, שנועדה לטענתו לאוזניים איראניות, כניסיון להקמת ברית נאט"ו אזורית, כשאיראן על תקן רוסיה, והמפרציות, מצרים, ירדן וישראל הן בעלות ברית ההגנה שנועדה להתמודד עם האיום המגיע ממזרח. גם כאן ישנו מסר ערבי לארה"ב: עליכם לבחור - או איראן או הברית המזרח תיכונית.