משדרים ביטחון

פרופ׳ טרכטנברג על המלחמה באירופה: מה מייחד אותה לעומת מלחמות העבר?

ראש המכון, פרופ׳ מנואל טרכטנברג, מנתח את המלחמה שפרצה באוקראינה, את הייחודיות שבה ואת ההיבטים הצבאיים, הכלכליים והתודעתיים, שלפיהם ניתן לבחון את תוצאות ההתקפה הרוסית ותגובת המערב.

במה נבדלת המלחמה המתרחשת כעת ממלחמות העבר על אדמת אירופה? האם השימוש בנשק כלכלי על ידי המערב, בתגובה להפעלת הכוח הצבאי על ידי פוטין, יעילה? מה מאפיין את הכלכלה הרוסית, כיצד מגיבה רוסיה לסנקציות שהוטלו עליה עד כה, וכיצד זה עשוי להשפיע על הצעדים הבאים של פוטין? איזו השפעה יש לממד התודעתי על מהלך המלחמה? ולבסוף: אילו לקחים צריכה ישראל להפיק מהאירוע ואיזה מדיניות תתאם את מכלול שיקולי הביטחון של ישראל כיום?

מעבר לרשת: על גזענות, חולשה ותסכול - מגמות שיח בחברה הערבית בנוגע למלחמה באוקראינה

שישה ימים מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה והשיח הציבורי בחברה הערבית סוער.

בפינתנו השבוע נתרכז בארבעה מוקדי שיח מרכזיים:

1. ״הגזענות המערבית״ והכעס הערבי על השיח בערוצי התקשורת המערביים: כיצד באה לידי ביטוי ״הגזענות המערבית״? מדוע היחס האמביוולנטי לפליטים רק העצים את הכעס בעולם הערבי?

2. רגשות הקנאה והתסכול מצד הפלסטינים והסורים: כיצד הציבור הפלסטיני והסורי תופס את מאבקם של האוקראינים? ומדוע הוא תופס את המערב כצבוע?

3. החולשה המערבית מול ״הדוב הרוסי״: כיצד תופס הציבור הערבי את התגובה המערבית לתוקפנות הרוסית? האם לדעתם יש כוח לסנקציות שמפעיל המערב?

4. השוואות בין רוסיה לישראל: מגמה נוספת הבולטת בשיח הערבי הוא הניסיון להשוות בין התנהגות רוסיה באירופה לבין התנהגות ישראל במזרח התיכון. כיצד הציבור הערבי משרטט את קווי הדימיון?

העימות המחריף בין רוסיה למערב: לאן מועדות פני העולם - וכיצד תושפע ישראל?

בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי, חוקרי המכון הבכירים – השגריר לשעבר ברוסיה צבי מגן, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר ענת קורץ – מנתחים את רצף ההתפתחויות האחרונות במזרח אירופה: החלטת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להכיר בעצמאות המחוזות הבדלניים באוקראינה ולשלוח אליהם "כוחות שלום", והכרזת מעצמות אירופה וארה"ב על צעדי התגובה, ובמרכזם סנקציות כלכליות חדשות נגד רוסיה.

אילו שינויים צפויים בזירה הגלובלית ובזירת המזרח התיכון, עקב החרפת המשבר והחשש המתהווה מפני התלקחות עימות צבאי? מדוע ישראל אינה יכולה לשמור על נייטרליות בעימות בין ארה"ב לרוסיה? את קרבתה של איזו מבין שתי המעצמות צריכה ישראל להעדיף במציאות החדשה? כיצד משפיע העימות בזירה המרוחקת על סביבתה הקרובה של ישראל, בדגש על הזירה הסורית? ולאילו שינויים נוספים במזרח התיכון, במישור המדיני והביטחוני, צריכה ישראל להיערך?

רוצים לדעת עוד על המאבק במזרח אירופה? היכנסו לפודקאסט ובו המדריך המלא על המשבר - https://www.youtube.com/watch?v=8q74O4SVJAg

דאע״ש ביום שאחרי חיסול ״הח'ליף״

חוקר המכון הבכיר יורם שוייצר על חיסול מנהיג דאע"ש, עבדאללה קרדאש, על ידי יחידת הקומנדו האמריקאית: מהי המשמעות של החיסול בנוגע למדיניות האמריקאית נגד ארגוני הסלפיה ג׳יהאדיה ומעורבות ארה״ב במזרח התיכון, לנוכח הטענות לנסיגתה? וגם: מדוע לא צריך למהר ולהספיד את דאע"ש ואל-קעאדה, למרות המכות שנחתו עליהם? האם הם מסוגלים לבצע שוב מתקפות טרור ברחבי העולם?

רעידת האדמה הבאה

ד״ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן, חוקר בכיר אורח במכון, על רצף רעידות האדמה הקלות שפקדו את ישראל בימים האחרונים והפיכתה של מערכת ״תרועה״ להתרעה מפני רעידות אדמה למבצעית. כיצד פועלת המערכת? מהם היתרונות והחסרונות שלה? איזה צעדים נוספים נדרשת ישראל לבצע כדי לממש את הפוטנציאל במערכת ההתרעה?

ד״ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן, חוקר בכיר אורח במכון, על רצף רעידות האדמה הקלות שפקדו את ישראל בימים האחרונים והפיכתה של מערכת ״תרועה״ להתרעה מפני רעידות אדמה למבצעית. כיצד פועלת המערכת? מהם היתרונות והחסרונות שלה? איזה צעדים נוספים נדרשת ישראל לבצע כדי לממש את הפוטנציאל במערכת ההתרעה?

בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי, חוקרי המכון הבכירים – השגריר לשעבר ברוסיה צבי מגן, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר ענת קורץ – מנתחים את רצף ההתפתחויות האחרונות במזרח אירופה: החלטת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להכיר בעצמאות המחוזות הבדלניים באוקראינה ולשלוח אליהם "כוחות שלום", והכרזת מעצמות אירופה וארה"ב על צעדי התגובה, ובמרכזם סנקציות כלכליות חדשות נגד רוסיה.

אילו שינויים צפויים בזירה הגלובלית ובזירת המזרח התיכון, עקב החרפת המשבר והחשש המתהווה מפני התלקחות עימות צבאי? מדוע ישראל אינה יכולה לשמור על נייטרליות בעימות בין ארה"ב לרוסיה? את קרבתה של איזו מבין שתי המעצמות צריכה ישראל להעדיף במציאות החדשה? כיצד משפיע העימות בזירה המרוחקת על סביבתה הקרובה של ישראל, בדגש על הזירה הסורית? ולאילו שינויים נוספים במזרח התיכון, במישור המדיני והביטחוני, צריכה ישראל להיערך?

רוצים לדעת עוד על המאבק במזרח אירופה? היכנסו לפודקאסט ובו המדריך המלא על המשבר - https://www.youtube.com/watch?v=8q74O4SVJAg

חוקר המכון הבכיר יורם שוייצר על חיסול מנהיג דאע"ש, עבדאללה קרדאש, על ידי יחידת הקומנדו האמריקאית: מהי המשמעות של החיסול בנוגע למדיניות האמריקאית נגד ארגוני הסלפיה ג׳יהאדיה ומעורבות ארה״ב במזרח התיכון, לנוכח הטענות לנסיגתה? וגם: מדוע לא צריך למהר ולהספיד את דאע"ש ואל-קעאדה, למרות המכות שנחתו עליהם? האם הם מסוגלים לבצע שוב מתקפות טרור ברחבי העולם?

רוחות מלחמה? המדריך המלא למשבר רוסיה-אוקראינה

המטרות של פוטין, הקווים האדומים של ביידן והמאמץ האירופי להפיג את המתיחות: בפודקאסטרטגי זה, חוקרי המכון הבכירים - השגריר צבי מגן, אל"מ (מיל.) אלדד שביט והשגריר שמעון שטיין, מסבירים כיצד התפתחה המתיחות בגבול רוסיה ואוקראינה לכדי משבר בינלאומי - מה דורש פוטין והאם הוא מעוניין להפעיל כוח צבאי כדי להשיג את מבוקשו? מהם הקווים האדומים ששרטט ביידן, על רקע המשבר והמבחן למנהיגותו? האם למדינות האיחוד האירופי, המעורבות במשבר, יש אפשרות למנוע את הסלמתו? וגם: כיצד הכלכלה משתלבת בהתפתחות המשבר ובהשלכותיו הפוטנציאליות וכיצד צריכה ישראל להגיב לאירועים, במידה שתידרש לכך?

מעבר לרשת: בין עזה לשכם

חוקרת המכון אורית פרלוב דנה הפעם בתהלוכת התמיכה בחות׳ים שהתקיימה בעזה ובזעם המפרצי בעקבותיה, בחיסול חוליית הפתח בלב שכם והכעס הציבורי על הרשות הפלסטינית בעקבותיו.

שני אירועים בזירה הפלסטינית החודש הובילו לשיח זועם ברשתות החברתיות:

1. תהלוכת תמיכה במורדים החות׳ים בתימן, שהתקיימה ביוזמת תנועת הג׳האד האסלאמי, כאשר ברקע צעקות ״מוות לאל-סעוד״ ו״מוות ליהודים״, הביאה לביקורת רבה בכווית, בסעודיה ובאמירויות. ברקע לאותה הביקורת אף ריחפה השאלה ״איפה טעינו״, ופורסמו סקרים המעידים על כך שמרכזיותה של הסוגייה הפלסטינית ירדה מגדולתה במדינות אלו.

2. ״החיסול״ לאור יום בשכם של שלושה חברי חוליית גדודי חללי אל-אקצא של הפתח ע״י כוח של הימ״מ, הוביל לזעם רב בקרב הפלסטינים כלפי הרשות והעומד בראשה, שנתפסים כמשתפי פעולה (עם ישראל), בוגדים וחדלי אישים.

ומה לגבי הקולות הנשמעים בישראל? לעומת קולות ביקורתיים אלו, בישראל זכינו לראות הרבה שביעות רצון. במקרה העזתי על כך שהפלסטינים ״יורים לעצמם ברגל״ ומחבלים בקשריהם עם המפרציות; ובמקרה של חיסול חוליית פת״ח בשכם - קולות שמחה וצהלה על כך שישראל שולטת דה-פקטו בשטחי הגדה, וביכולתה לעשות כל העולה על דעתה.

לצד גילויי השמחה מחד ותחושות הבגידה מאידך, פרלוב בוחנת בפינה מהם המחירים שישראל עלולה לשלם על כל אחד מהאירועים, והאם עלינו באמת לשמוח מהביקורת הנשמעת ברשתות?

מתכון לפיצוץ: העימותים בשייח׳ ג׳ראח

חוקרי המכון הבכירים ד״ר קובי מיכאלי, סא״ל (מיל.) יוחנן צורף יחד עם מרכזת תכנית מחקר יחסי ישראל-פלסטינים, נועה שוסטרמן, על בעיות היסוד שהפכו את שכונת שייח׳ ג׳ראח בירושלים למוקד של עימותים העלולים להוביל להסלמה ולסבב לחימה באיו״ש וברצועת עזה, כפי שהיה במבצע ״שומר החומות״.

מהו הרקע המשפטי למאבקי השליטה והבעלות על הבתים? מהי בעיית המשילות בשייח׳ ג׳ראח ובמזרח ירושלים? כיצד העימותים משפיעים על הזירה הפלסטינית? האם הארגונים בעזה, ובראשם חמאס, חותרים להתערב גם הפעם ולגרור את ישראל לסבב לחימה? מהן ההשלכות הסמליות של העימותים בשייח׳ ג׳ראח, בחזית ההסברה הבינ״ל? איזה מדיניות צריכה לנקוט ממשלת ישראל בעניין?

חוקרי המכון הבכירים ד״ר קובי מיכאלי, סא״ל (מיל.) יוחנן צורף יחד עם מרכזת תכנית מחקר יחסי ישראל-פלסטינים, נועה שוסטרמן, על בעיות היסוד שהפכו את שכונת שייח׳ ג׳ראח בירושלים למוקד של עימותים העלולים להוביל להסלמה ולסבב לחימה באיו״ש וברצועת עזה, כפי שהיה במבצע ״שומר החומות״.

מהו הרקע המשפטי למאבקי השליטה והבעלות על הבתים? מהי בעיית המשילות בשייח׳ ג׳ראח ובמזרח ירושלים? כיצד העימותים משפיעים על הזירה הפלסטינית? האם הארגונים בעזה, ובראשם חמאס, חותרים להתערב גם הפעם ולגרור את ישראל לסבב לחימה? מהן ההשלכות הסמליות של העימותים בשייח׳ ג׳ראח, בחזית ההסברה הבינ״ל? איזה מדיניות צריכה לנקוט ממשלת ישראל בעניין?

חוקרת המכון אורית פרלוב דנה הפעם בתהלוכת התמיכה בחות׳ים שהתקיימה בעזה ובזעם המפרצי בעקבותיה, בחיסול חוליית הפתח בלב שכם והכעס הציבורי על הרשות הפלסטינית בעקבותיו.

שני אירועים בזירה הפלסטינית החודש הובילו לשיח זועם ברשתות החברתיות:

1. תהלוכת תמיכה במורדים החות׳ים בתימן, שהתקיימה ביוזמת תנועת הג׳האד האסלאמי, כאשר ברקע צעקות ״מוות לאל-סעוד״ ו״מוות ליהודים״, הביאה לביקורת רבה בכווית, בסעודיה ובאמירויות. ברקע לאותה הביקורת אף ריחפה השאלה ״איפה טעינו״, ופורסמו סקרים המעידים על כך שמרכזיותה של הסוגייה הפלסטינית ירדה מגדולתה במדינות אלו.

2. ״החיסול״ לאור יום בשכם של שלושה חברי חוליית גדודי חללי אל-אקצא של הפתח ע״י כוח של הימ״מ, הוביל לזעם רב בקרב הפלסטינים כלפי הרשות והעומד בראשה, שנתפסים כמשתפי פעולה (עם ישראל), בוגדים וחדלי אישים.

ומה לגבי הקולות הנשמעים בישראל? לעומת קולות ביקורתיים אלו, בישראל זכינו לראות הרבה שביעות רצון. במקרה העזתי על כך שהפלסטינים ״יורים לעצמם ברגל״ ומחבלים בקשריהם עם המפרציות; ובמקרה של חיסול חוליית פת״ח בשכם - קולות שמחה וצהלה על כך שישראל שולטת דה-פקטו בשטחי הגדה, וביכולתה לעשות כל העולה על דעתה.

לצד גילויי השמחה מחד ותחושות הבגידה מאידך, פרלוב בוחנת בפינה מהם המחירים שישראל עלולה לשלם על כל אחד מהאירועים, והאם עלינו באמת לשמוח מהביקורת הנשמעת ברשתות?

המטרות של פוטין, הקווים האדומים של ביידן והמאמץ האירופי להפיג את המתיחות: בפודקאסטרטגי זה, חוקרי המכון הבכירים - השגריר צבי מגן, אל"מ (מיל.) אלדד שביט והשגריר שמעון שטיין, מסבירים כיצד התפתחה המתיחות בגבול רוסיה ואוקראינה לכדי משבר בינלאומי - מה דורש פוטין והאם הוא מעוניין להפעיל כוח צבאי כדי להשיג את מבוקשו? מהם הקווים האדומים ששרטט ביידן, על רקע המשבר והמבחן למנהיגותו? האם למדינות האיחוד האירופי, המעורבות במשבר, יש אפשרות למנוע את הסלמתו? וגם: כיצד הכלכלה משתלבת בהתפתחות המשבר ובהשלכותיו הפוטנציאליות וכיצד צריכה ישראל להגיב לאירועים, במידה שתידרש לכך?

New INSS Podcast: A panel discussion from the INSS 15th Annual International Conference on the US presence in the Middle East.

What is the Biden administration’s policy on the ME?

Ms. Dana Stroul, US Deputy Assistant Secretary of Defense for the Middle East and Mr. David Schenker, Taube Fellow and Director of the Program on Arab Politics, The Washington Institute for Near East Policy, former US Assistant Secretary of State for Near Eastern Affairs explain, in a conversation with Col. (res.) Adv. Pnina Sharvit Baruch, Senior Research Fellow, INSS