ענת פישר לבנטון היא מנכ״לית מרכז סוזן דלל מזה ארבע שנים. לתפקיד היא נכנסה שנייה לפני שפרצה הקורונה, יחד עם נעמי פרלוב על תקן המנהלת האמנותית (השתיים החליפו את יאיר ורדי שהקים את המרכז וניהל אותו כ־30 שנה). ״קיבלנו מותג חזק שצריך לשמור עליו ולהצעיד קדימה״, היא אומרת, ״ולמרות שעברו ארבע שנים, נעמי עדיין מציגה אותנו תמיד כ׳חדשות׳ במקום״.
היא הגיעה מעולם הפרסום, אחרי ששנים ארוכות עבדה במשרד הפרסום אדלר־חומסקי בתפקידים שונים. ״יש משהו יפה בלהתחיל משהו שאתה לא יודע מהו. אתה לומד משהו חדש לגמרי, הכל נראה פשוט, אפשרי וכיף״. בהמשך גילתה שזה אמנם כיף, אבל זה אומר גם לנהל ״מפלצת גדולה״ שתלויה לא מעט בתקציבים. ״אין דבר נפלא יותר מלחלום חלומות, אבל המציאות היא שתרבות היא לא דבר שמכניס הרבה כסף ובסוף יש מרכז לנהל, שכולל גם בניינים ורחבה ופרדסים שצריך לתחזק, מסעדה ובית קפה ועוד דברים שמשמעותיים למרכז תרבות״.
אחת הפעולות הראשונות המשמעותיות שעשתה יחד עם פרלוב היתה להוציא את המופעים החוצה, אל רחבת המרכז, בתקופת הקורונה – מהלך שזכה לשם ״מחול בחוץ״. יוזמה נוספת שהיא גאה בה במיוחד היא ״1|2|3״, התכנית להכשרת רקדנים צעירים שמתקיימת זו השנה השלישית במרכז; וגם ״נעים בין מסכים״ – תכנית שמשלבת בין עבודות וידיאו מעולם האמנות החזותית למרכז, שתתקיים בפעם השנייה בספטמבר הקרוב.
״אני עוסקת כל הזמן בלהביא אנשים חדשים שיתאהבו במחול. זה אולי ענף נישתי אבל אבל האהבה היא נרכשת, ואנחנו עובדים על להגדיל את הקהל״. בפסטיבל תל אביב דאנס, שייפתח השבוע בפעם ה־24(!) במרכז סוזן דלל, יעלו 19 עבודות מחול, הפעם כולן בסימן מקומי – עבודות חדשות ופרמיירות של יוצרים ויוצרות מקומיים. ״למרות השנה המורכבת היבול הוא רב, ואני בטוחה שחלק מהעבודות יביעו גם את מה שאנחנו עוברים״.