תאי ישר הוא אדריכל שעומד היום בראש Yard, קבוצת המחקר והפיתוח של ישר אדריכלים – אחד ממשרדי האדריכלים הגדולים בארץ, שמונה כ־130 (!) עובדים. הוא גם נצר לשושלת אדריכלים מפוארת – אביו הוא האדריכל אבנר ישר וסבו הוא האדריכל יצחק ישר. ״הכי לא הוסללתי״, הוא אומר, ״אבל החיים כן הובילו לשם. כנער בכלל לא היה לי ברור שאלך ללמוד אדריכלות, אבל גם כשהייתי במגמת תיאטרון הייתי זה שבסוף בנה את התפאורה״.
ישר הלך ללמוד אדריכלות בניו יורק, קודם כל כדי ללמוד *בניו יורק* ואחר כך כי זה הרגיש לו כמו ״ללמוד לרכב על אופניים בלי גלגלי עזר״. את השנה הראשונה סיים בידיעה שהוא מאוהב במקצוע וזה מה שהוא רוצה לעשות.
למרות שהוא שייך לדור מסוים, הוא מספר שבשנים האחרונות הוא למד גם להסתכל וללמוד מדורות קודמים (כמו אבא שלו, שלדבריו ״נותן פייט״ לבני הדור הצעיר). ״בשביל שמשהו יקרה הוא לא יכול להיות רק דמיוני, הוא צריך להיות גם קונקרטי. אבא שלי מתחיל פרויקטים בתכנית אדריכלית ולא בהדמיות תלת־ממד״.
במהלך השנים נגע גם בתחומי יצירה אחרים – הציג תערוכה של איורים, עיצב חולצות ועבר תהליך של שחרור דברים החוצה – בעיקר באמצעות האינסטגרם שלו שבו הוא מנסה ״להראות את אחורי הקלעים של המשרד, וגם שלי״ (אם אתן לא עוקבות, זה הזמן).
עם הרעיון לקבוצת מחקר ופיתוח הוא מסתובב בראש כבר כמה שנים, אחרי שראה את המודל בכמה משרדים כשחי בניו יורק. ״המהות שלה היא להצליח לעשות דברים מעבר ליומיום. הנושא הראשון שעסקנו בו הוא מערכת הסעות לעובדים בעתיד, כשיעבדו הרכבת הקלה והמטרו, שם ניסינו להבין איזה שינויים חברתיים ועירוניים הן יכניסו״. היום הוא יודע גם להסביר למה אדריכלים לובשים רק שחור. לא נספיילר.