אוסי ולד היא יוצרת אנימציה שמלמדת במחלקה לאמנויות המסך בבצלאל, והחלה ללמוד אנימציה, בבצלאל גם כן, בגלל בחור שהיתה דלוקה עליו (הם לא שמרו על קשר). כל זאת אחרי שסיימה ללמוד לתואר במתמטיקה(!) ופיזיקה (!) שעד היום היא מאוד אוהבת.
את הבחירה בין אנימציה לפיזיקה קיבלה הודות לקופסת קורנפלקס, ומאז ועד היום יצרה סרטים, עבודות תלויות מקום, יצירות שמשלבות אנימציה ומחול, פרויקטים מסחריים ועוד. ״זה המדיום שלי, ככה אני יודעת לדבר״, היא אומרת.
בין השאר היא היתה שותפה ליצירת האנימציה בסרטיו של ארי פולמן ״ואלס עם באשיר״ ו״כנס העתידנים״. על ואלס עם באשיר היא מספרת ש״כאנימטורית צעירה למדתי שם המון. בלימודים הפוקוס היה רק על קונספט, שם למדתי את היופי שבפרטים ובניואנסים״. זה כנראה מה שקורה כשעובדים במשמרת שלמה של שמונה שעות על שתי שניות של אנימציה.
כשהיא מנסה למצוא מכנה משותף בין הפרויקטים שלה לאורך השנים, היא חוזרת תמיד לעיסוק בגוף ובתנועה, שמגיע בין השאר מההיסטוריה שלה בעולם המחול. ״יש לי חשיבה כוריאוגרפית בבימוי ויש לי תמיד רצון לשחק. בנוסף, אני מעדיפה תמיד לעבוד עם אנשים.
״הרבה מהעיסוק שלי הוא בבית ובמעגלים שנמצאים בתוך הבית. חשוב לי החיבור האנושי והאנימציה עבורי היא כלי לתקשר עם אנשים, לחלוק את הרגשות שלי, להרגיש שעוד אנשים מרגישים כמוני. רוב הזמן זה קורה גם באמצעות הומור עצמי. אני לא אוהבת לקחת את עצמי ברצינות״.
על עולם האנימציה היום, לעומת מה שהיה כשהתחילה, היא אומרת ש״אנשים מגיעים היום לאנימציה מכיוונים שונים, והתחום נפתח להרבה דברים שהם לא ממש סרטים, מה שמאפשר לכל אחד לבטא את עצמו בצורה קצת אחרת. בנוסף, יש היום המון יוצרי אנימציה שמוכרים בעולם״.
בתור מישהי שעובדת כיוצרת עצמאית היא מספרת שיש היום בישראל יצירה עצמאית מגוונת ופורצת דרך. ואם נחכה בסבלנות נוכל גם לצפות בזו שהיא עובדת עליה כרגע (כלומר, ב־12 השנים האחרונות), במקביל להמון פרויקטים נוספים.