בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותי, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה".

***

יש שטענו שלשון חכמים לא הייתה לשון חיה וטבעית אלא מלאכותית, כזו שרק כתבו אותה אבל לא באמת דיברו אותה. האם הם צדקו, ואיך בכלל יודעים לבדוק את זה?

בשיחה מיוחדת עם פרופ' שמעון שרביט, מחשובי החוקרים של לשון חכמים, דיברנו על הראיות שלשון חכמים היא לשון חיה, איך המילים "גרעין" ו"גלעין" מוכיחים זאת, ועל התופעות המאפייניות את לשון חז"ל: היעלמות הצורה "תפעלנה" (תשבנה, בואנה הבנות), היעלמות וי"ו ההיפוך, צורות מקור, דיברנו על הצורות המיוחדות של שם הפועל, שמות פעולה והיידוע ("כנסת הגדולה" במקום "הכנסת הגדולה"), ריבויים מיוחדים ("בתי כנסיות, בתי מדרשות" במקום בתי כנסת, בתי מדרש") ועוד.

בפרק גם תגלו איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה לא כדאי לסמוך על הדפוסים של המשנה, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי, ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה".

***

פרופ' שמעון שרביט הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים, פרופסור אֶמֶריטוּס במחלקה ללשון עברית באונ' בר אילן, שם גם היה ראש המחלקה. ניהל את היחידה להבעה עברית והאולפן לעולים באוניברסיטת בר-אילן, וכן היה בין מקימי התוכנית ללימודי עריכה לשונית באוניברסיטה.

היה ראש החוג ללשון העברית במכללת בית ברל, היה מרצה אורח באונ' ת"א, ובאוניברסיטת ברנדייס (ליד בוסטון) ועוד, והיום רקטור המכללה האקדמית אשקלון, וגם חבר באקדמיה ללשון העברית.

היה חבר בהנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית בירושלים, וגם חבר דירקטוריון הספרייה הלאומית.

תחום המחקר העיקרי שלו הוא לשון חכמים – לשון וסגנון. עוסק גם בלשון התפילה, בשיטות הניקוד בימי הביניים, בלשון ספרות השו"ת (השאלות והתשובות) ובסוגיות מתחום הסוציו-לינגוויסקה (הרחבה בנושא הזה - בפרק הבא ב"קולולושה").

כתב מאמרים רבים וספרים כגון "לשון חכמים" במסגרת הסדרה של האונ' הפתוחה "תולדות הלשון העברית", חיבר מהדורה מדעית למסכת אבות, ולא מזמן ראה אור ספרו "תורת ההגה של לשון חכמים", בהוצאת האקדמיה ללשון העברית.

הרחבות - באתר לשוניאדה:

***

אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" - חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם