איך ניגשים לחקור אם שם מקום נתון הוא השם המקורי, למה דווקא הציונות והשיבה לארץ פגעו בשמות יישובים עתיקים, והאם יש קשר בין פלסטין ובין פְּלֶשֶת ופלישתים, וכיצד קרה שדווקא בארץ שיעור השתמרות השמות הקדומים גבוה? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור שוחחנו על איך מזהים שמות מקומות עתיקים וכיצד מוודאים שמות עתיקים מן העבר.

***

פרופ' אליצור שיתף מהן העקרונות לזיהוי שם מקום עתיק, והסביר את פירוש שמות הערים: טבריה, אשדוד ואשקלון (וגם: אך מקרה הוא שאשקלון, אשדוד ואכזיב פותחות באל"ף?). דיברנו על התערערות הגרוניות בשמות מקומות בארץ ישראל, על יידוע שמות מקומות (הרמה, הגלבוע, השומרון, הגליל, הבשן, הנגב), וגם על יידוע המין, וכן על חילופי ש-ס מעברית ליוונית: שלמה-סלומון, שמשון -סמסון, סבטיון-שבת, ושם המתחם בתל אביב: שׁרונה או שׂרונה.

****

פרופ' יואל אליצור – איש לשון, חוקר בתחום הגאוגרפיה המקראית, התנ"ך ועוד. בוגר החוג ללשון באונ' העברית. כתב דוקטורט בנושא "שמות מקומות עתיקים שנשתמרו בפי הערבים בארץ - הבחינה הלשונית", שעליו מבוסס ספרו "שמות מקומות קדומים בא"י השתמרותם וגלגוליהם" בהוצאת יד בן צבי והאקדמיה ללשון העברית. כתב מאמרים רבים, חלק מהם – בעיקר מהזווית הגאוגרפית – גם בעלי השלכה הלכתית.

היה הראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג שבאלון שבות, וראש אשכול לימודי ארץ ישראל במכללה ירושלים, וגם חבר באקדמיה ללשון העברית, וכן חבר בוועדת השמות הממשלתית.

***

היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/