בפרק הזה אני נפרדת - או אולי בעצם לא נפרדת - מריי שגב, האישה שליוותה את לידתו של הבית האופטימי, עורכת אותו בחודשים האחרונים, והייתה שותפה למסע שהתחיל כרעיון קטן והפך לבית עבורי ועבור רבות מכן.

ריי עוזבת עכשיו את הארץ. היא אורזת את הבית, מפרקת חיים שלמים, אבל בוחרת לתאר את מה שהיא עוברת במילה אחרת: פרימה.

דרך השיחה שלנו אנחנו חושבות יחד על ההבדל בין לפרק לבין לפרום, על בתים שאנחנו בונות ובתים שאנחנו משחררות, על זהויות שמשתנות, על חפצים שנושאים סיפורים, ועל האפשרות להתחיל מחדש בלי למחוק את מה שהיה.

אנחנו חוזרות גם לרגעים שבהם יצרנו יחד את בראשית – הפודקאסט של שרון מבארי, אחרי שביתה נשרף בשבעה באוקטובר. אז הבנו שלפעמים אי אפשר להחזיר לאדם את הבית שאיבד, אבל אפשר להחזיק עבורו מרחב, קול וסיפור, עד שיוכל לסרוג לעצמו חיים חדשים.

זה פרק על מעברים, על אומץ, על חופש, ועל החוטים שנשארים איתנו גם כשהדרך משתנה.

ואולי, בסופו, תמצאו גם את עצמכן שואלות:
איזה חוט בחיים שלי הגיע הזמן להתחיל לפרום בעדינות?

מוזמנות ומוזמנים.

עורכת: ריי שגב :)

לאתר שלי, לספר והחוברת

לקבוצת העידכונים בווטסאפ

לאתר של ריי שגב