הוא חתום על כמה דברים מעניינים בתחום העברית: הוא ממקימי המוסד שלימים יהיה האקדמיה ללשון והמוסד שלימים יהיה האוניברסיטה העברית, הוא הקים גן ילדים שידברו בו רק בעברית, הוא כתב ספרי לימוד בעברית למורים והפך את העברית לשפת ההוראה, היה לו תפקיד בולט ב"מלחמת השפות" והוא גם חידש מילים בעברית (קלמר, בדיחה, מצלמה).

***

"אם היה אליעזר בן יהודה מחיה לשון הדיבור, הנה היה דוד ילין מחיה לשון ההוראה", כתבו עליו על דוד ילין.

הוא כתב מילון לתלמידי בית ספר וללומדים מתחילים, והיה מחלוצי כתיבת התכנים הלימודיים לגנים ולבתי ספר. הוא הקים בית ספר לגננות עברי, בית ספר לבנות עברי, בית יתומות עברי, והכול בדגש שידברו שם רק עברית. הוא תרם רבות להוראת העברית ולימודה, והיה מאבות השיטה של "לימוד עברית בעברית" לעולים חדשים.

הוא הראשון שתרגם מחזה לעברית ("עברית צריך לא רק ללמוד אלא גם להתענג עליה"), מילא תפקיד מרכזי במלחמת השפות, היה ממייסדי הספרייה הלאומית, שפה ברורה וגם ועד הלשון (לימים: האקדמיה ללשון העברית), והוא פעל להקמת אוניברסיטה שבה לשון ההוראה תהיה עברית – לימים האוניברסיטה העברית בירושלים.

בזכותו הכירו בתקופת השלטון הטורקי בארץ בעברית כשפה רשמית נוסף על האנגלית והערבית, והוא נטש את הקונגרס הציוני כי דיבורו ביידיש ולא בעברית.

בפרק מיוחד שוחחתי עם ד"ר רות בורשטיין על פועלו של דוד ילין - אדם שפעל רבות למען העברית אבל "נבלע" בצילו של בן יהודה. במה הוא הסכים עם בן יהודה ובמה הוא חלק עליו, על הבדלי הגישה שלהם בשאלת יצירת מילים חדשות בעברית, מה הייתה דעתו בשאלת כתיבת עברית באותיות בלטינית ובשאלת המבטא של העברית, וגם על המילים שחידש, כמו: קלמר, צילום, בדיחה, מצלמה, נדיר, שחקן, תעמולה.

***

ד"ר רות בורשטיין - חוקרת תחביר לשון המקרא והלשון העברית בת ימינו. עבדה עם משרד החינוך בתחומים שונים הקשורים לעולם הלשון, ערכה כתבי עת העוסקים בעולם הלשון, והייתה מרצה בכירה בחוג ללשון העברית ובלימודי עריכת לשון עברית במכללה לחינוך על שם דוד ילין.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il