ג'ורדנו ברונו היה נזיר דומיניקני בן המאה השש-עשרה, שפיתח נטיה מסוכנת לחשיבה עצמאית. אחרי שהטיל ספק בעיקרי האמונה הקתולית, הוא נחלץ בעור שיניו מעונש חמור, ונמלט מן המנזר. ברונו הסתובב ברחבי אירופה, הרצה ולימד, וכתב ספרים חכמים ועוקצניים. בכל מקום שאליו הגיע, עורר מהומות ומדי פעם גם נכלא. ברבות השנים הפך ברונו למלומד מפורסם, אך שמו יצא למרחוק גם ככופר בעיקר. ואז הזמין אציל איטלקי את ברונו לשוב למולדתו. בארץ המגף שלטה אז האינקוויזיציה הרצחנית, ששנאת הכופרים שלה הייתה יוקדת. ברונו התלבט. החלטתו שינתה את חייו, ומה שהגיע בעקבותיה, הציב את ברונו בשורה אחת עם קופרניקוס וגלילאו.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=1069