הארייט טאבמן נולדה לחיי עבדות ומצוקה, וכבר כילדה, הפכה לשפחה קשת־יום. אלא שבעקבות אירוע חריג, שכמעט הביא למותה, היא גמרה אומר להתקומם. לאחר שנמלטה מאדוניה, שבה טאבמן פעם אחר פעם אל ארצות השעבוד, כדי לשחרר במו ידיה את אחיותיה ואחיה לסבל. טאבמן עשתה חיל גם במרוצת מלחמת האזרחים האמריקנית, ובין היתר, שימשה כמרגלת, ואף פיקדה על כוח של צבא הצפון, ששחרר כ־700 עבדים. לא לחינם היא זכתה לכינויים "משה השחור" ו"גנרל טאבמן". למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3180

ג'ונאס סאלק היה רופא דגול שפיתח חיסון למחלת שיתוק הילדים ("פוליו"), וסירב לקבל תמורתו תשלום או לרושמו כפטנט. סאלק המבריק סיים בהצטיינות את חוק לימודיו, ועד מהרה עמד בראש מעבדה לחקר נגיפים. הוא חקר את נגיף השפעת, אך מקץ שנים מספר, החליט להדביר את מחלת שיתוק הילדים, שהשתוללה ברחבי תבל. סאלק התגבר על שורה של אתגרים רפואיים ופסיכולוגיים, בדרכו לפיתוח חיסון משולש יעיל. שמו של סאלק נישא אז בפי כל כמושיע ההמונים, אלא שדווקא עמיתיו מיעטו להעריך את תגליתו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=3172

רייצ'ל קרסון הייתה ביולוגית מוכשרת, שספריה חשפו את השפעות האנושות על עולם הטבע. חיבורה המפורסם ביותר, "האביב הדומם", סקר את הנזקים שחוללו חומרי־ההדברה למערכות האקולוגיות השונות. אולם לאחר שהפנתה אצבע מאשימה כלפי תאגידי הענק המזהמים, פתחו הללו במערכה רעילה להשחרת שמה. אף על פי כן יצאה קרסון האמיצה כשידה על העליונה: השימוש ברבים מחומרי־ההדברה נאסר, והשלכות הזיהום הסביבתי זכו לתהודה חובקת־עולם. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3158

(חלק ג' ואחרון) לאחר שהתחוור לורבה שהנאצים נערכו להשמדת מיליון יהודי־הונגריה, הפכו מאמצי הבריחה שלו מאושוויץ לקדחתניים. באחד הימים, הוא גילה נקודת תורפה במערך השמירה על מחנה ההשמדה, והחליט לנצלה עד תום. כנגד כל הסיכויים, ורבה הצליח אז להימלט מאושוויץ ואף לחשוף את תהליך ההשמדה מתחילתו ועד סופו, אך היהודים המשיכו להירצח. מר־נפש ומאוכזב מתוצאותיה הדלות של בריחתו, עקר ורבה ממדינה למדינה ופנה לשיקום חייו. מידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3153

(חלק ב') תודות לצירוף מקרים נדיר, הצליח ורבה לא רק להשקיף ממעוף־הציפור על אושוויץ, אלא אף לשנן את מפת האזור שבו שכן. לאחר שניצל באופן שרירותי ממספר מיתות משונות, הוא גילה כי במחנה ההשמדה פעלה מחתרת. ורבה שיתף פעולה עם ראשיה, אך החליט שלא להסתפק בכך. מקץ שנתיים שבהן הועבד באושוויץ ובבירקנאו, במכרות החצץ ובמפעלי התעשייה הגרמנית, כסבל וכרשם, זכה ורבה למבט חסר תקדים על תהליך ההשמדה כולו. הוא החל לתכנן את בריחתו הנועזת מאושוויץ, כדי להציל בטרם עת את שארית הפליטה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3146

(חלק א') רודולף ורבה היה עלם רב־תושייה, שנמלט מן המחנה שהפך לסמל הרוע האנושי: אושוויץ. לאחר שארצו החדשה, סלובקיה, ביקשה לגרש את יהודיה לפולין, החליט ורבה להתקומם. הוא חצה את הגבול להונגריה, ויצר קשר עם חברי המחתרת המקומית, אך נלכד ונכלא במחנה מיידאנק. ורבה, אשר סבר לתומו שהגיע לגרוע שבאתרים עלי־אדמות, התנדב אז לעבודה ב"משק חקלאי", שהתברר בדיעבד כמחנה אושוויץ. במשך שנתיים מסויטות מעבר לכל דמיון, פרפר ורבה בין חיים למוות מספר פעמים. אז גמלה בלבו ההחלטה הגורלית: הוא יוציא אל הפועל את המשימה שנחשבה לבלתי־אפשרית, כדי לספר לעולם על גודל הזוועה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/2025/10/09/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-131-%d7%a8%d7%95%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%a3-%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%95/

(חלק ג' ואחרון) בעקבות ביקור הצורר הנאצי בארץ המגף, חלה החמרה בתנאי חיי יהודי־איטליה. משנודע לברטלי כי ידידו, הקרדינל אליה דלה קוסטה, עמד בראש רשת הצלת יהודים, הוא לא היסס לרגע. תפקידו של ברטלי בהתארגנות החשאית היה מסוכן ביותר, אך סיפור הכיסוי שלו נראה מושלם. אולם יום אחד, כרעם ביום בהיר, נגרר ברטלי לחדר חקירות אפלולי והואשם בהתנגדות לפאשיזם. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2996

(חלק ב') עם הכתרתו בשנית כאלוף ארצו, תבעה המפלגה הפאשיסטית מברטלי לזכות בשמה באליפות רכיבת־האופניים היוקרתית בעולם: ה"טור דה־פראנס". לנוכח היסוסיו, הסיתו הפאשיסטים את דעת הקהל נגד ברטלי, השחירו את שמו הטוב, ואף איימו במרומז על חייו. כמי שכפאו שד, החל אז ברטלי להתכונן לתחרות המפרכת ביותר שבה השתתף מעודו. למרות הקשיים, האלוף האיטלקי הוכיח כי לא קורץ מחומר רגיל, ואף הביע באומץ את מחאתו לעיני העולם כולו. לאחר שמדינתו התדרדרה לשפל מוסרי חסר־תקדים, החליט ברטלי, בשם מצפונו, גם להסתכן ולתקוע מקל בגלגלי המפלגה הפאשיסטית. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2991

(חלק א') ג'ינו ברטלי היה אחד מן הדגולים שבאלופי רכיבת־האופניים בהיסטוריה. הוא היה בן למשפחה קשת־יום, וכדי לרכוש את זוג האופניים המשומשים שלו, עבד כעוזר־איכר. בגיל שבע־עשרה נעתר אביו להפצרות, והתיר לו להתחרות במירוץ הראשון שלו, שבו זכה. בחלוף כחמש שנים בלבד ותודות לסגנון הרכיבה החריג שלו, ברטלי הוכרז כאלוף איטליה, וזכה להערצה שלא חלם עליה. אולם אז החלו הפורענויות להתרגש ולבוא: בתחילה פקדה טרגדיה את משפחתו, ולאחריה מצא עצמו ברטלי במסלול התנגשות עם המפלגה הפאשיסטית ומנהיגה האלים, בניטו מוסוליני. ברטלי סירב להיהפך לכלי־שרת בידיה של אידיאולוגיה שממנה סלד, והחליט להתנגד לה במו־רגליו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2985

זֶנּוֹבִּיה הייתה מלכתהּ הגאה של מושבת־הסחר המשגשגת פלמירה (תדמור), בשטחי סוריה דהיום. לאחר שקיסרי־רומא מיאנו להכיר בשלטונה, הביס צבא זנוביה את לגיונותיהם בזה אחר זה. ממלכתה הלכה והתרחבה, עד שהשתרעה על כל חלקה המזרחי של הקיסרות. בכך הגדישה מלכת־המדבר השאפתנית את הסאה, והאימתנית שבמעצמות העולם העתיק החליטה לאסור עליה מלחמה. סופה של מי שכינתה עצמה "המלכה הנודעת מכולם", היה רע ומר. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2978