(חלק ג') שנה בלבד חלפה מאז שב לבריטניה עטור־תהילה, בטרם הפליג קפטן קוק למסעו השני. נחוש לאתר את ה"טרה אוסטרליס" החמקמקה, הוא הפך לחוקר הארצות הראשון שהרחיק עד לחוג הארקטי. אולם לאחר ששלושת ניסיונותיו להבקיע את חומות הקרח עלו בתוהו, שב קוק לבריטניה. פעם נוספת הורעפו עליו כיבודים למכביר, וקוק התפתה לבחור בחיי פרישה נוחים. אלא שמקץ זמן קצר התברר שתאוות הנדודים ושאפתנותו של קוק טרם באו על סיפוקן. הוא הפליג אל מסעו השלישי והאחרון, שמתחילתו ועד לסופו התגלה כהרה־אסון. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=4960

(חלק ב') בטהיטי, בניו־זילנד ובאוסטרליה, נחשפו קוק וספניו להשקפות העולם השונות בתכלית של הילידים. לעיתים הפגינו המקומיים אדישות כלפיהם, ופעמים רבות, חשפו שיניים ואיימו באלימות. בין כך ובין כך, השלכות המפגשים בין התרבויות השונות היו תמיד רבות־השפעה: החל במגיפת מחלות מין, עבור בגניבות וכלה בקניבליזם ובמעשי אלימות מחרידים. בנוסף לכל אלו, קוק נאלץ להיאבק גם באיתני הטבע, שכמעט שהורידו את ה"אנדוור" למצולות. עם שובו לארצו, מבלי שאיתר את ה"טרה אוסטרליס", אך כשבאמתחתו מאות מיני צמחים ובעלי־חיים שלא היו מוכרים במערב, זכה קוק לתהילה. אלא שבאותם הימים ממש, קוק חסר־המנוח החל לתכנן כבר את מסעו השני אל מרחבי הבלתי־נודע. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=4954

(חלק א') קפטן ג'יימס קוק היה מגלה ארצות נודע ועשוי לבלי־חת. הוא נולד לחיי מחסור, אך תודות לחריצותו ולכישוריו, התמנה למפקד אוניית הצי המלכותי, ה"אנדוור". במצוות האדמירלות, קוק נשלח אל האוקיינוס השקט ונצטווה לערוך תצפיות אסטרונומיות. אלא שהייתה זו משימתו החשאית של קוק, אשר עתידה להקנות לו תהילת עולם: איתור היבשת האגדית, ה"טרה אוסטרליס אינקוגניטה". למרות שגילה למערב שלל איים, מגעיו של קוק עם הילידים סבלו מאי־הבנות חריפות, ואחריתם הייתה מרה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=4944

(חלק ד' ואחרון) ככל שהתקשה קיסר להתנהג ברומא כרומאי, הלכה והושחרה תדמיתו הציבורית. עיוור למתרחש ושמא אף שווה־נפש ביחס למורת‏־הרוח ממעשיו, אימץ קיסר גינוני־מלכות חדשים לבקרים. אף על פי שהיה למעשה מלך בלתי־מוכתר, הוא לא הסתפק בכך וסופו שאיבד הכול. בחמישה־עשר במארס בשנת 44 לפנה"ס, נפל קיסר שדוד על מרצפות הסנאט. דמותו החידתית ורבת־הפנים נותרה שנויה במחלוקת מני אז ועד היום. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=3213

(חלק ג') מקץ מספר מערכות עקובות־מדם בין לגיונות קיסר ופומפיוס, הוכתר הראשון כשליטן היחיד של רומא וכלל הפרובינקיות. הוא התפנה אז לריסוק מוסדותיה הוותיקים של הרפובליקה הדועכת: לאחר שהחליש את כוחה של אסיפת העם ורוקן מסמכות את הסנאט, נטל קיסר לעצמו שלל כיבודים וסמכויות מפליגים. אולם פולחן האישיות שעודד קיסר, וכן החשש שיהפוך את רומא למלוכה בראשותו, איחדו נגדו את יריביו המרובים. במחשכים החלה להתרקם קנוניה, והקושרים גמרו אומר להיפרע מקיסר אחת ולתמיד. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=3206

(חלק ב') לשם הבטחת מינויו לכהונת הקונסול, כרת יוליוס קיסר ברית חשאית עם שניים מאדירי רומא: מרקוס קראסוס העשיר כקורח ופומפיוס מאגנוס, המצביא המהולל. הקנוניה הבלתי־‏חוקית, המוכרת בכינוי "הטריומוויראט הראשון", אפשרה לשלושת האישים לעשות ברפובליקה כבתוך שלהם. לקראת סיום כהונתו ומחשש שנושיו יתבעו אותו לדין, פצח קיסר במסע מלחמה ממושך, שקיווה שיזכהו גם בתהילת מנצחים ובשלל ביזה. אלא שעם מותו בטרם עת של קראסוס, נותרו קיסר ופומפיוס בלבד בראש הרפובליקה הגוועת, וחומת חשדנות גבהה ביניהם. כך קרה, שלאחר שקיסר חצה את נהר הרוביקון, והפר ביודעין את האיסור על כניסת מצביא רומי בראש גייסותיו ל"עיר הנצח", נפל הפור. מלחמת אזרחים אכזרית פרצה אז ברומא בין מחנותיהם של צמד אדוני־המלחמה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3196

(חלק א') יוליוס קיסר היה אחד האישים רבי־ההשפעה והשנויים־במחלוקת בדברי־הימים. הוא נולד למשפחה מיוחסת, שלא הייתה מן העשירות או החשובות ברומא, ונחוש היה לסלול את דרכו אל הפסגה. על מנת לעמוד בראש הרפובליקה הרומית, קיסר לא בחל באמצעים: הוא שיקר, שיחד, החניף ובזז, עד שעלה בידו להיבחר לכהונת הקונסול הנחשקת. אז החלה הספירה לאחור עד לקץ הרפובליקה, ותחילת שלטון היחיד חסר־המעצורים שלו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3188

הארייט טאבמן נולדה לחיי עבדות ומצוקה, וכבר כילדה, הפכה לשפחה קשת־יום. אלא שבעקבות אירוע חריג, שכמעט הביא למותה, היא גמרה אומר להתקומם. לאחר שנמלטה מאדוניה, שבה טאבמן פעם אחר פעם אל ארצות השעבוד, כדי לשחרר במו ידיה את אחיותיה ואחיה לסבל. טאבמן עשתה חיל גם במרוצת מלחמת האזרחים האמריקנית, ובין היתר, שימשה כמרגלת, ואף פיקדה על כוח של צבא הצפון, ששחרר כ־700 עבדים. לא לחינם היא זכתה לכינויים "משה השחור" ו"גנרל טאבמן". למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3180

ג'ונאס סאלק היה רופא דגול שפיתח חיסון למחלת שיתוק הילדים ("פוליו"), וסירב לקבל תמורתו תשלום או לרושמו כפטנט. סאלק המבריק סיים בהצטיינות את חוק לימודיו, ועד מהרה עמד בראש מעבדה לחקר נגיפים. הוא חקר את נגיף השפעת, אך מקץ שנים מספר, החליט להדביר את מחלת שיתוק הילדים, שהשתוללה ברחבי תבל. סאלק התגבר על שורה של אתגרים רפואיים ופסיכולוגיים, בדרכו לפיתוח חיסון משולש יעיל. שמו של סאלק נישא אז בפי כל כמושיע ההמונים, אלא שדווקא עמיתיו מיעטו להעריך את תגליתו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=3172