רוצים להתבטא, לשווק את עצמכם, לכתוב מסמך בעבודה, מאמר או עבודה אקדמית והתוצאה לא משהו? מרגישים שמה שיצא זה לא בדיוק מה שרציתם? הרבה כותבים לפניכם היו שם במקום הזה ואלה כמה דברים שהם עשו שגם אתם יכולים לעשות, קבלו כמה עקרונות פעולה פשוטים לכתיבה מוצלחת.
1. הפרידו בין כתיבה לעריכה
דבר ראשון: למדו לכתוב טיוטות. כשאתם כותבים טיוטה, אתם רק כותבים. לא עורכים. לא דואגים לנראות או לאיכות, רק שמים את התוכן על הדף. אח”כ תערכו, אתם או אדם אחר. זה ישחרר אתכם ויכול להפוך אתכם מכותבים תקועים ומקרטעים – לשוטפים ופוריים, ולהביא תוצאות.
זכרו את ההסכם של ג’וליה קמרון עם אלוהים: אלוהים, אני אדאג לכמות, אתה תדאג לאיכות.
באיכות אנחנו לא באמת שולטים. בכמות כן – וכמות תשפר בהדרגה את האיכות.
נקודה נוספת – אנחנו חלק מעידן המידע. אנשים מצפים להרבה חומר, ואם אתם כותבים מעט – זה נבלע בים. היום לא עובדים על ספר אחד 10 שנים. זה מעט מדי, ומעטים מדי יקראו אותו. כתבו ושלחו.
בכל רמה שבה תכתבו, תהיה קבוצה שלמה שתאהב את זה וקבוצה שלמה שלא תאהב את זה. יש לי לקוחות שכותבים בשגיאות כתיב. זה מפריע לי אישית, אבל יש קבוצה שלמה – מספיק גדולה – שלא שמה לב לזה כלל. יש אנשים שכותבים מאוד רוחני. כנ”ל.
חוץ מזה, אין לכם דרך לחזות מה אנשים יאהבו. אין טעם לשבור את הראש. כתבו וכתבו.
4. הבינו לאיזה קהל אתם פונים, פנו רק אליו – ואל תדאגו או תטרחו לגבי כל השאר.
הבינו מה הקהל שלכם מעריך וספקו עוד מזה. אישית, אנשים הכי אוהבים כשאני כותבת על יחסים ועל עצמי.
צריך גם להבין שאין דבר כזה “קהל” של כולם. לכל אחד יש קהל משלו. הקהל שלכם יחודי אליכם. גם אם יהיו לכם ולי בדיוק את אותה קבוצת עוקבים, הם ירצו משהו אחר מכם וממני.
דיוק הקהל שלכם, צרכיו וטעמו יגיע מנסיון. זה לא משהו שאפשר לחזות מראש או להמציא. תצטרכו ניסוי וטעיה.
אם אתם כותבים בסלנג, הוסיפו עוד סלנג, יותר ויותר מעודכן. אם אתם כותבים בשפה גבוהה, הגביהו אותה עוד יותר.
6. אל תפחדו להיות שנויים במחלוקת. ככל שתצהירו הצהרות יותר חזקות, כך יותר תצליחו להגיע – לקבוצה מסוימת. לא לכולם. אם אני חושבת על המאמרים הכי פופולריים שלי – טענתי בהם טענה לא פופולרית. אחת היתה: אסור לתת ממתקים לילדים של אחרים. רק לילד שלך. לא בגן, צהרון, קייטנה, סבתא, בן של חברים.
טענה מרגיזה, נכון? אבל המאמר הזה זכה למאות אלפי קריאות והפך לקבוצת פייסבוק של עשרות אלפי אנשים. מי שמסכים איתכם מעריך את חוזק הטענה. יתווכחו איתכם? מה טוב.
כששאלתי את המורה לספרות בחטיבה, באיזה אורך להגיש את העבודה? ענתה לי: “כמה שהנושא דורש”.
אתם יכולים לכתוב ספרונים קטנים או משפטים בודדים. מצד שני, בד”כ כדאי להתמקד בנקודה אחת. לא כדאי לנסות להקיף נושאים שלמים – אלא לחלק אותם לכמה נושאים קטנים יותר.
להרבה אנשים היום יש קשב קצר,
אתם צריכים כמות ולא רק איכות,
אתם מעלים את הסיכוי שאחד הקטעים שלכם יהיה ממש מעניין.
למדו, קראו (או הקשיבו), השתמשו בחומרים שאתם לומדים, ותנו קרדיט – במידה. זכרו ש:קריאה נוגדת כתיבה. אם תפוצצו את המוח שלכם בחומרים של אחרים, לא תצליחו להבין מה אתם עצמכם רוצים לומר, ולא תצליחו להוציא את היצירתיות שלכם החוצה
קבלו פידבקים, ויישמו בהתמדה את אלו שמתאימים לכם. למשל, לקוחה אמרה לי פעם שאני לא סת’ גודין הישראלית כי אני שמה סימני שאלה והסתייגויות בתוך הכתיבה שלי. הבנתי שהיא צודקת, שאני רוצה להשתפר בכוון הזה, והתחלתי לחזק את ההצהרות שלי.
נשמע בנאלי – אבל נסו לבדוק אם אתם יודעים מה המסר שלכם בקטע מסוים שאתם כותבים. מה אתם רוצים לומר? האם אמרתם את זה ברור? וגם, איזו חוויה אתם רוצים לתת? אפשר לשאול אנשים, בהתחלה, מה הם הבינו או מה חוו מהקטע שלכם.
במידת האפשר, ספרו סיפור. תנו כמה פרטים. על מי אתם מדברים, איפה ומתי זה קרה. מה אנשים אמרו ועשו? זה יכול להיות הבדל עצום ברמת התקשורת שאתם מצליחים לייצר עם הקהל. יש מאמנים שכותבים על תהליכים של לקוחות – אבל התיאורים כלליים מדי, ובפועל, לא ברור מה קרה.
נסו להחליף מילים גנריות במילים ספציפיות יותר. כתבתי “הדברים הם פשוטים” ואז שיניתי ל”הכללים הם פשוטים”. אל תחששו ללמד אנשים מילים חדשות, ואפילו להמציא מילים – אם אתם יכולים.
13. שקלו להקליט סרטונים ולא רק לכתוב. זו יכולת נרכשת בדיוק כמו כתיבה. יש קבוצה עצומה של אנשים (בערך חצי!) שמעדיפים לצרוך. לאודיו יש סטטיסטיקות טובות מאוד של המרה ללקוחות, יותר מאשר טקסטים כתובים.
