משהו קטן לסגור את העונה:
איזה סדרות ראיתי בזמן האחרון בהן יש אלמנטים מעניינים של ניהול?
סוגרים את העונה עם סדרות ישנות וחדשות והרשמים שלי מהם.

אפקטיביות, יתירות ויעילות נשמעים כמו משהו שמעניין רק מנהלים - אבל הם לא. המדדים האלו משפיעים ישירות על הקריירה שלנו ואם לא נשלוט ונכוון אותם, הם יפסחו עלינו.

איך אני, כעובד מן השורה יכול לחשוב על דברים ברומה של חברה?
מה לא בסדר עם מטרה שהיא הישג ללא משמעות ארגונית?
איך אני יכול לקחת את המטרות שיש לי לצעד הבא?

כל זאת ועוד קצת, בפרק הזה, האחרון לעונה 3 ובנושא אפקטיביות

מה בא קודם? הביטחון הפסיכולוגי או הביצועים הנהדרים שמובטחים לנו אם רק נטפח ביטחון פסיכולוגי? על מה אנחנו מוותרים כשאנו בונים ביטחון פסיכולוגי? 
אנחנו בוחנים את הביטחון הפסיכולוגי והיצירה שלו בעדשה של יעילות, יתירות ואפקטיביות. 

העבודה מהבית היא נושא מורכב ומעורר מחלוקת: הנוחות והגמישות של העבודה מהבית מתחרה עם צרכי הסינכרון והמיקוד של הארגון. אנחנו בוחנים ביחד את העבודה מהבית בצורה מפורטת ומפרקים את המדדים השונים שארגונים מתבוננים בהםף לעומת התפיסה של האדם הבודד בבית

סקראם וקאנבאן הם שם דבר בעולם ניהול פרוייקטי התוכנה - חברות וצוותים מתהדרים בפוסטים בהם הם מספרים איך הם עושים את זה נכון ומה האמת האמיתית על שיטות העבודה. המציאות היא בדרך כלל פחות דרמטית ובצוותים רבים העבודה מתבצעת באיזשהו ממוצע לא ברור של ניסיון למצוא תהליך שימושי לבין הדוגמאתיות של "הטאו של סקראם", או דת הקאנבאן.

מה שמבדיל בין שתי השיטות האלו, ובין ההצלחה והכישלון שלהם זה בדרך כלל הציפיות מהן וההבנה (או אי ההבנה) למה הן מיועדות.

בואו נגלה ביחד את האפקטיביות השונה של שתי צורות העבודה וננתח איך הן עובדות ולמה הן משגשגות או נכשלות

שלום, אני יוני, ואני הייתי מכור לאובר-טיים.
מה קורה לארגון שהתמכר לאובר-טיים? למה עובדים עושים אובר-טיים? האם זה טוב לקריירה שלי לעשות המון שעות נוספות? האם כדאי לי להמשיך?

פרק זריז, ללא אובר-טיים והארכות על דוגמא אחת כואבת לכשל ביעילות, אפקטיביות וכן ... גם יתירות.

לכולנו יש מטרות, אבל רק לחלקנו יש עדיפויות: סולם שמגדיר איך עלינו לבחור במה להתמקד.

מה הן עדיפויות ארגוניות?
למה בחלקים שונים בארגון יש עדיפויות שונות?
האם העדיפויות שלי צריכות להתאים לעדיפויות הארגון? או שזה בעצם רק למנהלים?

נהלים הם כלי שימושי או קללה של העולם המודרני - תלוי איך משתמשים בהם ובאיזה קונטקסט. בפרק הזה של קונטקסט קצר אני מעלה כמה דוגמאות למצבים שונים שאנחנו רוצים ליצור או להימנע בהקשר של נהלי עבודה, בהקשר של אפקטיביות, יתירות ויעילות.

בפרק הקודם דיברתי על יתירות עם מידה מסויימת של יתירות בשיחה
אבל איך בעצם מודדים יתירות - הדבר הזה שהוא חסר צורה, קשה להגדרה, ונמצא בחריצים שבין אפקטיביות ליעילות?

חשבתי על רשימת מכולת של מדידות ושונות וצורות להתבונן ביתירות, ההיעדר שלה ואיך היא נראית במספרים. בפרק הזה נצלול לתוכן

מיקוד מגביר יעילות ונחוץ כדי להגיע להישגים - אבל מה הוא עושה לאפקטיביות?
מה העלויות החבויות של מיקוד והSense of urgency המפורסם של עולם העבודה?
איך אנחנו מייצרים מיקוד? איך אנחנו מאבדים אותו?

רמז: זה לא קשור לדואר