The Daily Sicha - השיחה היומית

אחז"ל "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם". ומזה מובן שכמו שהעבודה עם עצמו צ"ל באופן של "עזוב תעזוב עמו" – שמשתף גם את גופו בעבודת ה' של הנשמה "לעשות צדקה ומשפט" [כמ"ש בשני דפ' וירא], וכמו"כ צ"ל בנוגע להשפעה על העולם כולו, שהתכלית היא שזה יהי' באופן של ""פדה בשלום נפשי" (וכמו שכתב אדה"ז בקשר לגאולתו "הגדיל והפליא הוי' לעשות בארץ"). והדרך לזה הוא ע"י שנותן דוגמא פשוטה מהגוף – טובת הרגל (אע"פ שהוא גדול יותר בכמות) לא להתנהג כפי שהוא רוצה אלא לפי רצון השכל שבראש (לפי שהוא גדול יותר באיכות). ובנמשל – כאשר מתבוננים בזה רואים שבאמת זהו טובת הגוף לא למלאות את תאוותו ורצונו אלא להתנהג לפי רצון הנשמה. זה שתובעים ממנו להתאפק מלמלאות תאוותו, אי"ז בשביל "טובה" לאחרים, אלא טובתו האישית! ע"י הסבר זה אפשר בקלות "לעשות בארץ" באופן של "שלום". ואשרי אלו שזכו וזיכו את הרבים!

ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024

Our Sages taught, “A person is obligated to say, ‘The world was created for me.’” This indicates that just as one’s service with himself requires that “You shall surely help along with him” – getting the body to participate in the soul’s service “to do righteousness and justice” (as it says in sheini of Parashas Vayera), the same applies to one’s service of impacting the whole world. This can be done by way of example from the body: just as it is in the best interest of the foot (which is greater in quantity) not to do what it wants, but to listen to the head (which is greater in quality) – so, too, you can explain to a person that it is in the body’s best interest not to fulfill its own desires, but to follow the desire of the soul. When it is demanded of a person to restrain himself from fulfilling his desires, he’s not doing a “favor” for someone else, but doing something for his own bodily benefit. With this explanation it’s possible easily “to do in the world” in a manner of “peace.”

3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5729

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024

[הורה לנגן "ניע זשוריצי כלאָפצי", ואח"כ אמר:] פירוש הפשוט של ניגון זה הוא: אל תדאגו, אנחנו ניסע עד המרזח ושם יהי' משקה. חסידי אדמו"ר האמצעי שהיו מנגנים ניגון זה היו מוסיפים, שבכ"ז, מעט משקה צריכים כדי לעבור את הדרך עד המרזח... וההוראה: בנ"י הם "מעשי ידיו" של ה' שהם נצחיים, וגם גופו של יהודי הוא קדוש ובו היתה הבחירה של ה' ויהי' נצחי [שלכן "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב", עולם התחי'], וסוכ"ס "לא ידח ממנו נדח" וכולם יגיעו למקומם האמיתי, ה"מרזח". אלא שמ"מ באים בתביעה שעד שמגיעים לשם צריכים מעט "משקה" כדי שיוכלו לסבול את טלטולי הדרך..., ועד"ז גם אם יודעים שקיום המצוות בשלימות תהי' רק לעת"ל – אין לחכות עד אז, כשיגיעו ל"מרזח", כדי לקיימם, כי כדי להגיע לשם מוכרח להיות קיום המצוות. ומכיון שברור הדבר שסוכ"ס יהי' כל יהודי לומד תורה ומקיים מצוות במילואם, למה לו להקשות על עצמו את הנסיעה ל"מרזח", בה בשעה שביכלתו לבוא לשם מוקדם יותר ובנוחיות?!

ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024

[The Rebbe instructed to sing the Niggun Nye Zhuritze Chloptzi, and then explained:] The plain meaning of this niggun is that you shouldn’t worry because when we get to the inn, there will be mashkeh there. The Mitteler Rebbe’s Chassidim would sing this niggun,, and they would add that nevertheless, a little mashkeh is necessary for journey until you get to the inn. The lesson is: the Jewish people are the “handiwork of Hashem,” and therefore they are eternal; even the body of a Jew is holy and was chosen by Hashem, and will also be eternal (which is why every Jew has a portion in the World to Come, the World of Resurrection), and ultimately, “he who is banished will not be cast away” – they will all arrive at their true place, the “inn.” But nevertheless it is demanded of a Jew that until he gets there, he needs a little “mashke” in order to endure the travails of the journey. Similarly, although one knows that the ultimate performance of mitzvos will be only when Moshiach comes, he must not wait until then in order to fulfill them, because in order to get there he needs to keep the mitzvos. Since it is certain that every Jew will become one who learns Torah and keeps mitzvos fully, why should he make it harder for himself and make the journey to the “inn” longer, when he could get there sooner and more comfortably?!

2 excerpts from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024

עה"פ "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וגו'" איתא בגמ' "ששון זו מילה" שנאמר "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" שאמר דוד המלך בנוגע למצות מילה. מובא ברמב"ם שהמילה מחלישה אצל הנימול את תאוות עוה"ז. וזהו החילוק בין ענין המילה כפי שהוא אצל אוה"ע וכפי שהוא אצל בנ"י: אצל אוה"ע ה"ז ענין של צער וכאב, ועושים זאת רק כדי להמנע עי"ז מענין של סכנה וצער גדול יותר, אבל אצל בנ"י ענין המילה הו"ע של שמחה, הוא שמח "כמוצא שלל רב", שלחם עם אויב גדול וניצח אותו באופן כזה שהוא לקח ממנו "שלל רב". ובפרטיות יותר: אופן הנהגת היהודי בעוה"ז הגשמי היא לא שהנשמה תיבדל מהגוף והעולם ולא תתעסק עמהם, אלא אדרבה - להתקשר עם נפה"ב והגוף וחלקו בעולם, ושם תהי' הנהגתו באופן ד"בכל דרכיך דעהו" – לקחת מעניני עוה"ז "שלל רב", ע"י שמשתמש בהם לעניני קדושה. וזוהי המעלה בבעלי עסק שעסוקים רוב ימיהם בעניני עוה"ז (על יושבי אוהל), שה"שלל" מעניני עוה"ז שלהם הוא "שלל רב" לאמיתתו.

משיחת פורים ה'תשי"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024

On the verse, “The Jews had light and joy, and gladness and honor,” the Gemara states, “Gladness refers to circumcision,” as it says, “I am glad over Your word like one who finds great spoil” – a verse about the mitzvah of bris milah. The Rambam states that circumcision weakens the newborn’s desire for this world. And this is the difference between the circumcision performed by gentiles, and the mitzvah of bris milah performed by Jews: for a gentile, circumcision is something painful, which they do only to avoid an even greater pain. But for a Jew, it is a cause for gladness and rejoicing, “like one who finds great spoil.” One obtains “great spoil” by conquering a powerful enemy so decisively that not only does the enemy no longer pose a threat, but the conqueror takes for himself that which previously belonged to the enemy. Similarly, Hashem didn’t create the soul to remain in heaven; rather, He sent it into a body a body and animal soul in this world to engage the world and conquer it, and thereby to take physicality as “great spoil” for holiness by “Knowing Him in all your ways” etc. This is the advantage of working people (over scholars): because they spend the majority of their time engaged in the world, they are the ones who truly take “great spoil” from the world and use it for holiness.

Excerpt from sichah of Purim 5719

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024

ענין ז' חשון – שבו היו העולים לרגל של חג הסוכות – שהשמחה בחג זה, "חג האסיף", היתה הגדולה ביותר מבין ג' הרגלים – יוצאים מא"י לחו"ל (ולכן לא היו שואלים גשמים עד יום זה. וגם בזמן שאין ביהמ"ק הנציחו זאת: בא"י נשאר הדין שמתחילים לשאול גשמים בז' חשון, וכן בענין שנוגע לסוחרים – שכאשר כותבים בשטר התאריך "אחר הרגל" הכוונה היא לז' חשון), הוא – לחבר את הקדושה והשמחה שהיתה בביהמ"ק, שכל זמן שהיו בא"י היו עדיין תחת רושם זה, עם החולין. ובזמננו: עד ז' חשון עומדים עדיין תחת הרושם של קדושת ימי חודש תשרי ובמיוחד שמח"ת, אבל גם למחרת, בחיי היום-יומיים ובעניני החולין של כאו"א, צ"ל ניכר החילוק שנעשה בהם כתוצאה מרושם זה. עיקר הקדושה בביהמ"ק הי' בקדה"ק מקום הארון – ענין הלוחות וספר תורה. וזהו תפקיד הישיבות בכלל וישיבת תומכי-תמימים בפרט – החדרת ענין התורה, מתוך חיות ושמחה, בכל בית יהודי.

משיחת אור ליום ד' פ' לך לך, מוצאי ז' מרחשון ה'תשכ"ב, לעסקני ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, בחדרו הק'

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024

7 Cheshvan marks the day when the pilgrims would reach the border of Eretz Yisrael on their way home from the pilgrimage for Sukkos. This is why they would wait until this day to start asking for rain, a law that remains in practice even today. Additionally, in business transactions, when a document sets a time of “after the festival,” without providing a specific date, the default date is 7 Cheshvan. The role of this day, which marks the boundary between the inspiration of Simchas Torah and the beginning of mundane life, is to merge the two, such that the impact of Simchas Torah can be seen in how one lives his daily life. The holiest part of the Beis Hamikdash was the Holy of Holies, the place of the Aron – which housed the Luchos and the Sefer Torah. And this is the function of a yeshiva, especially Tomchei Temimim – to make Torah permeate every Jewish home, with joy and passion.

Excerpt from sichah of Tuesday night, Parashas Lech Lecha, Motzaei 7 Cheshvan 5722, to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim – in the Rebbe’s room

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024

אברהם אבינו הי' "מלך" ואעפ"כ אמר לו הקב"ה [בראשון דפ' לך לך] "לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך". ואע"פ שהדרך גורמת למיעוט פרי' ורבי' ממון ושם, מ"מ הובטח לו "ואעשך לגוי גדול (בנים) ואברכך (בממון) ואגדלה שמך". וההוראה: מי שחושב שמוטב לו לישב בביתו ובעירו במקום של כבוד שאז יוכל לפעול יותר בעניני יהדות משא"כ כאשר ילך בדרך שממעטת בפרי' ורבי' בממון ובשם וכו' – עליו לדעת שדוקא כאשר מקיים את ה"לך לך מארצך וגו'" והולך בשליחות הקב"ה, נעשה עי"ז "ואגדלה שמך" בגו"ר! וכהלימוד מהנהגת הסנהדרין, "חכמים נבונים מופלגים בחכמת התורה", שעבודתם עפ"י תורה התבטאה בזה – לחגור המתנים בחבלים ולחזור בעיירות ישראל ללמד תורה ולשמור ולהציל יהודי מאיסור מיתה [ואם הם לא התנהגו כך וכתוצאה מזה יהי' יהודי שיצטרכו לשפוט משפט מוות הרי הם אשמים בכך ונק' סנהדרין "חובלנית"!], עד לאיסור קל של ד"ס!

משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024

Hashem told him [in Rishon of Parashas Lech Lecha], “Go forth from you land and from your birthplace and from your father’s house, to the land that I will show you” – even though beforehand Avraham was settled and established and respected as a king. And although “traveling diminishes procreation, it diminishes money, and it diminishes one’s name,” nevertheless Hashem promised Avraham that “I will make you into a great nation (children) and I will bless you (with money) and I will aggrandize your name…” The lesson is this: one may think that he can accomplish more for Yiddishkeit by remaining in his current place and position of honor, whereas traveling will diminish him etc. But he should know that it is specifically when “you go forth from your land” etc., on a mission of Hashem, that “your name will be aggrandized” physically and spiritually. As we similarly learn from the Sanhedrin: although the members of the Sanhedrin were “exceptionally wise and understanding in the wisdom of the Torah” – nevertheless their job required them to go out and travel among the Jewish cities, to teach the Jewish people and prevent them from committing any sins, ranging from the most severe (if, because of their failure to educate a Jew properly, he ended up sinning and being sentenced to death, they are at fault, and they are called a “destructive Sanhedrin”) to even a minor Rabbinic requirement.

Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5714

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024

לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשון
לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

*

לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

ההוראה ממ"ש בהתחלת שלישי דפ' לך לך "וגם ללוט ההולך את אברם הי' צאן ובקר ואהלים", עפמ"ש בגמ' (ב"ק צג, א.) "מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר מרי ניכסי ציבי משך דכתיב וגם ללוט ההולך את אברם וגו'" (זה שללוט הי' צאן וכו' הוא בגלל שהלך עם אברם): גודל המעלה והחשיבות דשכן טוב, ובמיוחד בענין החינוך (שהזמ"ג - התחלת שנת הלימודים לאחרי חודש תשרי) - החשיבות לשלוח הבנים והבנות לבית ספר שאברם הולך שם! ולא לאיפה שהולכים "אינשי" סתם.

משיחת אור לז' מרחשון ה'תשמ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2024

On the verse (at the beginning of shelishi of Lech Lecha), “And also Lot, who went with Avram, had flocks and cattle and tents,” the Gemara says (Bava Kama 93a): “From where is it derived what people say: Drag wood after a property owner? As it is written, ‘And also Lot, who went with Avram etc.’” The reason Lot had wealth is because he went with Avram. This teaches us the importance of having good neighbors, and especially when it comes to education (which is a timely issue, because this is the time of year when children begin attending school on a regular basis every day, after the month of Tishrei) – it is crucial to send one’s sons and daughters to a school that “Avram” goes to, not one where the “people” go.

Excerpt from sichah of 7 Marcheshvan 5746

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2024

לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס

*

לזכות החתן ר' לוי שי' והכלה מרת יהודית שיחיו פינסאן ליום נישואיהם בשעטומ"צ ד' מרחשון ה'תשפ"ה

[דובר לעיל שאאמו"ר ז"ל נשלח לגלות ונשאר שם עד יומו האחרון. ההוראה מזה גם לבנ"י הנמצאים בארצות הרווחה:] המשנה אומרת "הוי גולה למקום תורה": דאע"פ שנולד ונתחנך בבית של יראים ושלמים, ונמצא בעיר ש"כולה סופרים", צ"ל "לך לך מארצך [מהרצונות שלך] וממולדתך [הרגילויות שלך] ומבית אביך [הרב שלימדו תורה] כדי להגיע ללימוד התורה כדבעי – "והי' ברכה". זאת אומרת, דאע"פ שצ"ל רצונות והם טובים בטבעם, אבל כל זמן שמתנהג כפי רצונותיו הטבעיים ואינו מעבד אותם (מלשון "עיבוד עורות"), נק' "לא עבדו"! ודוקא ע"י עיבוד רצונותיו ושינוי את טבעו העצמי, לך לך מארצך וגו', והולך ל"גלות", נעשה עי"ז עבד ה' – "והי' ברכה". ובכל יום ויום יש להמשיך ולהעלות בקודש, ולהוסיף על הלימוד התורה ועל ההידור בקיום המצוות דאתמול.

משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2024

The lesson from my father’s exile – for those who find themselves in a place of prosperity: The Mishna states, “Exile yourself to a place of Torah.” Even if you were raised by G-d fearing parents, and you find yourself in a “city full of sages and scholars,” nevertheless, to truly study Torah properly and “be a blessing,” you must “Go forth from your land (your personal desires) and from your birthplace (your habits) and from your father’s house (your teacher who taught you Torah).” That is, one must have desires, and they must be positive desires. But as long as one acts according to his natural desires and doesn’t work on them, he is called “one who does not serve Him.” Only by working on one’s desires and changing his nature – by “going forth from your land…” and by “exiling yourself” – does one become a servant of Hashem. And every single day one must continue to ascend in holiness, increasing in Torah study and increasing the quality and quantity of his mitzvah observance, above and beyond his accomplishments of the day before.

Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2024

לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשון
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

העבודה המיוחדת בבואנו מחודש תשרי לחודש חשון מובנת עפ"י המבואר במדרש שהיציאה מחג הפסח לתקופה שלאח"ז, מהחורף לקיץ, היא יציאה ל"מקום קרוב", ואילו היציאה מהחג הסוכות לתקופה שלאח"ז, מהקיץ לחורף, היא יציאה ל"מקום רחוק". והביאור: רואים במוחש בכל "צבא" כפשוטו שישנם זמנים שבהם אנשי הצבא יוצאים ל"מקום רחוק" כדי לנהל מלחמה בפועל. וביחס לצבאות ה', "מקום רחוק" פירושו תקופה שקשה יותר לנהל את מלחמת היצר. והיא תקופת החורף, שכאשר יוצאים מחה"ס, הנה עד שיגיע "יום טוב" הבא עם הנתינת-כח והתזכורת ש"אתה בחרתנו מכל העמים וכו'", תעבור תקופה של ששה חדשים [בניגוד לתקופה שבין חה"פ לחה"ש, ובין חה"ש לתשרי]. וזוהי התקופה שבה שורר קור בעולם וזקוקים לבגדים מיוחדים כדי לא ליפגע מהקור וכו', ובנמשל – קור ביחס לעניני קדושה. וזהו מ"ש במדרש, שלפני היציאה ל"מקום רחוק", ישנה היו"ט דשמח"ת – שמחה גדולה ביותר, שזוהי הנתינת-כח המיוחדת, ה"בגדים המיוחדים", לקראת העבודה בתקופת החורף ולקיום תומ"צ בשמחה ובהידור.

ג ' חלקים משיחת יום ג' דפ' נח, ב' מרחשון ה'תשמ"ג, לילדי "צבאות ה'"

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2024

The Midrash states that after Pesach, when we go from the winter to the summer, it is like going to a “nearby place,” whereas when after Sukkos, when we go from the summer to the winter, it is like going to a “faraway place.” This is the special mission for Hashem’s Army during this time of year: in the army there are times when the soldiers go “faraway” for battle, and times when they are “nearby.” Spiritually, the “faraway place” is the time of year when it’s difficult to wage the battle against the yetzer hara – the winter, after we leave Sukkos and know that it’s going to be six whole months until the next Yom Tov. Therefore it is cold, and we need special “clothing” to not be affected by it etc. But the Midrash says that before we go to this “faraway place,” Hashem gives us the Yom Tov of Simchas Torah – an exceptionally joyous celebration, which is the “special clothing” that empowers us to embark on the service of the winter, and to fulfill the mitzvos with extra joy and hiddur.

3 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Noach, 2 Marcheshvan 5743 – to Tzivos Hashem

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2024

לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשון
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

[המשך] והביאור [מדוע לכר"ב עם נח הוצרך להיות ריח של מס"נ] עפ"י המבואר בענין "ויזכור אלקים את נח גו'" (שזה הי' עוד לפני וירח ה' וגו') שזכרון זה הי' מצד האהבה פנימית ועצמית, וזהו היתה הסיבה והכוונה פנימית גם להכר"ב עם נח על קיום העולם – שהנהגת העולם תהי' באופן של "לא ישבותו" שבזה מתגלה הענין ד"אני ה' לא שניתי" שמצד כח הא"ס, ובאופן שכל עניני העולם יסייעו לישראל בעבודתם באופן ד"לא ישבותו". והמשכת אמיתית הענין דא"ס הוא ע"י העבודה דמס"נ דוקא, שלמע' אפי' מעבודת הקרבנות, ולמע' אפי' מעבודת הקטורת, ועד לשלימות המס"נ בדרא דעקבתא דמשיחא, שלא מתחשבים עם כל ההעלמות וההסתרים ומניעות ועיכובים, ועומדים חזק על מעמדם באופן ד"סלה", למעלה משינויים; ע"י החלטות טובות בחודש תשרי לעבוד את ה' בתוקף, "אַז קיין זאַך וועט אים ניט קענען רירן", ובשמחה גלוי' (שפורצת כל הגדרים) – עי"ז נמשך מלמע' הענין ד"לא שניתי", ומתגלה הכוונה פנימית דטבע העולם לסייע לישראל בעבודתם גם בחיצוניות העולם וכו'.

ב' חלקים ממאמר ד"ה וירח הוי' וגו', מוצאי ש"פ נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2024

The reason (why the covenant with Noach required the aroma of mesiras-nefesh): On the verse “And Hashem remembered Noach etc.” (which took place even before “Hashem smelled the aroma etc.”), it is explained that this remembering came from the inner, essential love; this was the cause for, and inner purpose of, the covenant made with Noach regarding the existence of the world as well: that the world should operate in an “unceasing” manner. Meaning, the eternalness of the Ein Sof and the fact that it is not subject to change should be revealed in the world in such a way that the world assists the Jewish people to perform their divine service in an “unceasing” manner. And this level of Ein Sof is drawn down specifically through the service of mesiras-nefesh, which transcends the service of the Korbanos, and even the service of Ketores. Especially the mesiras-nefesh of the generation of the footsteps of Moshiach, which despite all the concealment and all the challenges still stands strong “forever,” without any change. By deciding during the month of Tishrei to serve Hashem forcefully, in such a way that nothing can weaken one’s service, and doing it with revealed joy (which breaks through all barriers) – we draw down the level of “I have not changed” above, and reveal the inner purpose of the world’s nature – to assist the Jewish people in their divine service.

2 excerpts from Maamar Vayarach Havayah, Motzaei Shabbos Parashas Noach, night of 7 Marcheshvan 5740 (continued)

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2024

לזכות יהושע אברהם בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ל' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

"וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר גו' לא אוסיף גו' עוד גו' לא ישבותו", ולאח"ז ממשיך "ואני הנני מקים את בריתי גו'". ואיתא במדרש "וירח ה' את ריח הניחוח – ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן האש כו' ריח של חנני' מישאל ועזרי' עולין מכבשן האש כו' ריח דורו של שמד", ומסיק "הה"ד זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה". ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהוא דור כזה אשר (עם היותו דור של שמד, מ"מ) כל דרישתו הוא להיות "מבקשי פניך", ובאופן ד"יעקב סלה", שמורה על נצחיות. וצ"ל הרי גם ריח הניחוח דהקרבנות (שהקריב נח) הו"ע נעלה, ומדוע הי' הכריתות ברית עם נח על קיום (חיצוניות) העולם דוקא מצד זה שהריח את ריח מס"נ, עד להנסיונות ו(במילא) המס"נ דדור השמד, ועד גם לאחרונה – המאורע הבלתי-מובן לגמרי עם שלוחי מצוה, דוקא לאחרי העבודה דחודש אלול וכו' עד להשמחה והריקודים עם התורה בשמח"ת?! [המשך יבוא]

חלק ממאמר ד"ה וירח הוי' וגו', מוצאי ש"פ נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024

The verse states, “And Hashem smelled the pleasant aroma, and Hashem said to Himself, ‘I will no longer curse the earth because of man’…seedtime and harvest, cold and heat, summer and winter, and day and night shall not cease.” Subsequently, it says, “And I, behold I am setting up My covenant with you…” The Midrash states: “‘And He smelled the pleasing aroma’ – the fragrance of Avraham Avinu rising from the fiery furnace…the aroma of Chanania, Mishael, and Azaria rising from the fiery furnace…the aroma of the persecuted generation,” and it concludes, “This is the meaning of the verse, ‘Such is the generation of those who search for Him, [the children of] Yaakov who seek Your countenance forever.’” My father-in-law the Rebbe explained that this refers to the generation that, despite the double and redoubled darkness of exile, still strives to be “those who seek Your countenance,” and in a manner of “forever.” Seemingly, Noach’s sacrifices were also very lofty; why then did the covenant made with Noach (concerning the existence of the world), have to be based on the mesiras-nefesh of such a generation, including most recently the totally inexplicable episode that occurred with those on a mission for a mitzvah, and specifically after the service of the month of Elul etc. and the rejoicing and dancing with the Torah on Simchas Torah?! [To be continued.]

Excerpt from Maamar Vayarach Havayah, Motzaei Shabbos Parashas Noach, night of 7 Marcheshvan 5740

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024