The Daily Sicha - השיחה היומית

ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע שצ"ל "מלכתחילה אריבער". ביום ההילולא שלו ניתנים כחות מיוחדים לעסוק בכל הענינים בהם רוצה שיעסקו – באופן של "מלכתחילה אריבער"! ומה הם ענינים אלו – מובן בפשטות: לימוד נגלה ופנימיות התורה, נתינת הצדקה בגשמיות או ברוחניות וכיו"ב. ואף אם בנוגע לימוד התורה אינו יודע בדיוק איזה מאמר פרטי בדא"ח או ענין בנגלה דתורה רוצה אדמו"ר מהר"ש שילמוד בו, אבל בנוגע למעשה, נתינת הצדקה, אין ספק בדבר – יש לתת צדקה כפשוטו ובפרט צרכי החג לנצרכים. ויה"ר שכ"א ינצל כחות אלו, ולא להיות מונח ב"פערל" שבמרק (סוג קטניות) – ענינים של מה בכך, במקום להיות מונח ב"פערל" ממש (תכשיטי נשים שעל צווארן) – עניני תומ"צ. מענין לענין: הרבנית רבקה ע"ה, בזמן נסיעות בעלה כ"ק אדמו"ר מהר"ש, נהגה למשכן את התכשיטים שלה ולחלק את הכסף לנצרכים, וכאשר בעלה הי' חוזר הי' צריך לפדות אותם. וההוראה לנשי ישראל: אמנם צריך שיהי' להן תכשיטים, אבל כשמזדמן ענין של צדקה, צריכות לחטוף את ההזדמנות ולעשות זאת, ומובטחות, שהקב"ה, בעלה של כנס"י, יפדה את התכשיטים, גם הגשמיים, כפשוטו!

ב' חלקים משיחת ליל י"ג תשרי ה'תשד"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024

The Rebbe Maharash would say that one must go m’lechatchilah ariber, “over the challenge in the first place.” On his yom heilulah we are given special abilities to engage in everything he would want us to be involved in, and in a manner of m’lechatchilah ariber. What would he want us to be involved in? It is obvious: to study Nigleh and Chassidus, and to give tzedakah physically or materially etc. Even if one doesn’t know exactly which maamar or topic in Nigleh the Rebbe Maharash would want him to learn, when it comes to action – giving tzedakah – there is no doubt: one should give tzedakah literally, to provide people with all they need for Yom Tov. May it be Hashem’s will that everyone utilize these abilities, and not get stuck in the “pearl barley” for the “soup,” but rather to be involved with actual pearls – matters of Torah and mitzvos. When the Rebbe Maharash would travel abroad, his Rebbetzin would pawn her jewelry and give the proceeds to tzedakah; when her husband would return he would have to redeem it. The lesson for Jewish women is: while they need to have jewelry, however when an opportunity for tzedakah comes, they must seize the opportunity, and they are promised that Hashem, the “Husband” of the Jewish people, will redeem the jewelry, including physical jewelry in the literal sense.

Two excerpts from sichah of 13 Tishrei 5744

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024

לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער

*

לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרי
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

א) מעלות היום: הוא בא בהמשך לה"עת רצון" הכללית של חודש אלול והתחלת חודש תשרי, היום מתחילה התקופה בה אין אומרים תחנון, נקרא "בשם השם", ועפ"י מענת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע על שאלת בנו למחרת יוהכ"פ "נו, ומה עתה?" ‏–‏ ש"איצטער דאַרף מען ערשט תשובה טאָן", מובן, שהתשובה של יום זה היא נעלית יותר אפי' מהתשובה של יוהכ"פ, ובמילא מובן שעבודת היום צ"ל מתוך שמחה הכי גדולה. 2) זה שבשו"ע אדה"ז נאמרה פעמיים ההלכה שיש להתחיל בעשיית הסוכה במוצאי יוהכ"פ (בסיום הל' יוהכ"פ ובהתחלת הל' סוכה) הוא כדי להדגיש שעניני "זמן שמחתנו" הם כפולים וכו'. ג) שיעור חומש דיום שלישי דפ' ברכה הוא הברכה ד"וליוסף אמר וגו'" שכתובה בפרשה בפ"ע (לא כברכת שאר כל השבטים), וזוהי ברכה נפלאה שכוללת מלמעלה מעלה "ממגד שמים מטל" עד למטה מטה "ומתהום רובצת תחת" ובפסוק אחד!

ב' חלקים משיחת יום ג', מחרת יום הכיפורים ה'תש"נ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024

(1) Based on the unique qualities of the day (it follows the general auspicious time of the month of Elul, Rosh Hashana, the Ten Days of Teshuvah, and Yom Kippur; from today until after the month of Tishrei, Tachanun is not recited; it is called “Hashem’s name”) and based on the well-known story that my father-in-law, the Rebbe, asked his father on the day after Yom Kippur “Nu, and what now,” and he replied, “Now we must begin to do teshuvah” – it is understood that the teshuvah of this day must be done with the greatest joy. (2) The law that we begin building the Sukkah on Motza’ei Yom Kippur appears twice in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch (once at the end of the Hilchos Yom Kippur and then again at the beginning of Hilchos Sukkah); the reason is to emphasize that the joy of “The time of our rejoicing” is manifold etc. (3) The daily Chumash for Tuesday of Parashah V’Zos HaBracha consists of blessing, “And of Yosef he said…”: this is the only blessing of the shevatim that appears in its own aliyah and isn’t combined with the blessing of any other shevet, and it is an extraordinary blessing, encompassing from “the sweetness of the heaven” down to “the deep that lies below,” and all in one verse.

2 excerpts from sichah of Tuesday, the day after Yom Kippur 5750

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024

ברכות כ"ק אדמו"ר שליט"א 1) לאנ"ש 2) לתמימים שיחיו, ערב שבת קודש וערב יום הכיפורים, ה'תשכ"ד

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2024

The Rebbe’s brachos to Anash and to the yeshiva students on Erev Shabbos, Erev Yom Kippur 5724

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2024

הביאור בסיום מס' יומא: "אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל". בפסוק ד"וזרקתי וגו'" מדובר על הטהרה מעבירות חמורות שצריכים "הזאה" – שתחילה צ"ל הזאה ע"י ה', "וזרקתי עליכם מים טהורים", ולאח"ז באה הטבילה שהיא טהרה מלמטה, "וטהרתם". ולאח"ז מוסיף ומחדש "ואומר מקוה ישראל ה'" – שגם הטהרה מעבירות קלות שא"צ הזאה אלא "מקוה" בלבד, אינו אלא בכחו של ה' – ש"הקב"ה מטהר כו'". וזהו "אשריכם ישראל", ש"אביכם שבשמים" הוא זה שמטהר אותם, גם מעבירות קלות. וזהו ענין הטבילה דעיוהכ"פ, שהטעם (הב') לזה הוא "משום תשובה" – כי ענין התשובה הוא שעל ידה נעשה מציאות חדשה (כטבילת גר), ענין שבאין ערוך (ולכן גם צדיק גמור צריך לטבול עיוה"כ), וזהו רק בכחו של ה' – "הקב"ה מטהר את ישראל".

משיחת וא"ו תשרי ה'תשכ"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024

The last Mishna of Masechta Yoma states: Rabbi Akiva said: Fortunate are you, Yisrael; before Whom are you purified, and Who purifies you? Your Father in Heaven, as it says, “And I will sprinkle purifying water upon you, and you shall purify yourselves.” And it says, “The mikveh of the Jewish people” is Hashem.” Just as a mikveh purifies the impure, so too the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” The verse, “And I will sprinkle…” refers to the purification from severe transgressions that require “sprinkling”: first Hashem “sprinkles purifying water upon you,” and then the person does his, “you shall purify yourselves,” by immersing. And then the Mishna adds an additional element, “And it says, ‘the mikveh of the Jewish people is Hashem’” – meaning that even the purification from minor transgressions (which require no sprinkling, only immersion) also happens only by the power of Hashem, “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” And thus “Fortunate are you, Yisroel” in that “Your Father in Heaven” is the one who purifies you, even from minor transgressions. This is also the (second) reason for immersing on Erev Yom Kippur, “because of teshuvah” – teshuvah causes a person to become a new entity (like the immersion of a convert), incomparable to his previous state (which is why even a complete tzadik must immerse on Erev Yom Kippur), and this is possible only by the power of Hashem – “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.”

Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5727

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024

ההוראה ממ"ש [ברביעי דפ' וזאת הברכה] "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך" לבעל-עסק, "זבולון": כאשר משאו ומתנו הוא עפ"י יושר דתורה (ובני-אדם), "ישככר באהליך", אזי "שמח זבולון בצאתך" גם מלשון הבטחה, שמצליח בעסקיו באופן המקסימלי ובלי עגמ"נ. ובפרט כאשר מקדיש בכל יום קצת מזמנו (עכ"פ) ללימוד התורה, ובימי השבת ויו"ט וכיו"ב מוסיף בזה עוד יותר, שזה יוסיף הצלחה בעסקיו. ובמיוחד כאשר מקיים הוראת התורה לתת "מעשר" מרווחיו (ובהוספה) ל"עסקיו" של ה' – תמיכה בבתי-כנסיות ובתי-מדרשות. וה"ז גם תועלת לעסקיו, כי כך יש גם לו מקום שקט להיכנס ללמוד שיעוריו בתורה מתוך מנוחה, וגומרם בפחות זמן ונשאר לו יותר זמן לעסקיו. ואזי מתקיים מ"ש "אם בחוקותו תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתו וגו'", ומתקיימת הבקשה "אבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה" – שה"פרנסה" הולכת ל"כלכלה" – דברים טובים.

משיחת יום ד' פ' ברכה, ז' תשרי ה'תנש"א ל"ידידי ליובאוויטש"

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024

A lesson for businesspeople (“Zevulun”) from the verse [in revi’i of Parashas Vezos Habracha], “Rejoice Zevulun in your going out and Yissachar in your tents”: When one conducts his business according to Torah, (the “tents of Yissachar”), then “Zevulun will rejoice in your going out,” i.e., the Torah promises that he will see the maximum success in his business, and without aggravation etc. Especially when he devotes some time every day for Torah study, and even more on Shabbos and Yom Tov, which will bring even more success to his business. And especially when he fulfills the Torah’s instruction to give maasar from his profits to support Hashem’s “business,” i.e., to support shuls and study halls. This will also benefit his business, because when he contributes to a study hall etc., he will have a quiet place to study Torah, enabling him to complete his study in less time – and leaving more time for his business. And then the verse will be fulfilled, “If you follow My statutes… I will give your rains in their time” etc., and we will see the fulfilment of our plea, “Our Father, our King, inscribe us in the book of livelihood and sustenance” – the “livelihood” will be used for “sustenance,” meaning for good things.

Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Vezos Habracha, 7 Tishrei 5751 – to Friends of Lubavitch

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024

הלימוד בתורתו וספריו של אאמו"ר, שנדפסו בשנים האחרונות, הוא בזכות אמי מורתי בעלת ה"יאָרצייט": כאשר אאמו"ר נשלח לעיר גלותו היתה אמי יוצאת לשדה ואוספת עשבים ועשתה מהם כעין דיו שבו הי' אאמו"ר יכול לכתוב את חידושיו בתורה ע"ג גליונות הספרים שהיו ברשותו. ולאחרי הסתלקות אאמו"ר היא שמרה עליהם ולקחה אותם עמה, ולבסוף הוציאה אותם מעבר לגבול המדינה וכו', ומובן גודל הסכנה שבדבר, כי אם היו מוצאים זאת אצלה היו יכולים להושיבה מיד בבית האסורים בלי חקירה ודרישה, ובפרט היותה אשתו של מי שנגזר עליו עונש גלות, ושם משפחתה "שניאורסאהן" וכו'. ולמרות כ"ז – שמרה עליהם מתוך מסירות נפש וסוכ"ס הצליחה. וכתוצאה מהשתדלות זו הגיעו הכתבים לכאן ונדפסו באופן שכאו"א יכול ללמוד בהם. הלימוד מזה לכאו"א השומע סיפור זה: כאשר יהודי צריך, או מבקשים ממנו, לפעול בענין מסויים או שנודע לו בהשג"פ על ענין מסויים שצריך תיקון וכיו"ב, ורואה שע"פ טבע ה"ז בלתי אפשרי – אין להתפעל מזה כלל! כי כאשר יהודי מחליט באמיתית להתנהג עפ"י הוראות התורה מבלי להתפעל משום קשיים – הרי בודאי שסוכ"ס יצליח!

משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ב

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024

When my father’s teachings are studied, it is a merit for my mother, whose yahrtzeit is today. When my father was exiled, my mother would go out to the field and gather herbs, which she used to make a sort of ink. This enabled my father to transcribe his Torah insights in the margins of the sefarim he had in his possession. After my father’s passing, my mother kept his manuscripts in her possession, which involved great danger; had they been discovered she could have been jailed etc., especially as the wife of someone sentenced to exile, and with the last name Schneerson etc. Despite all this, she held on to the manuscripts with mesiras-nefesh and eventually managed to smuggle them out of Russia, enabling them to be published for all to learn. The lesson from this story for everyone: when a Jew is in a position where he must do something, or by Hashgacha Pratis he becomes aware of something that must be done, even if he sees that by nature it is impossible to do it – he should not be deterred at all. Because when a Jew decides in earnest to follow the instructions of the Torah without being deterred by any difficulties, in the end he will certainly succeed.

Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5742.

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024

1) גם עבודת התשובה יכול וצריך להיות מתוך שמחה. ואדרבה – אם בעת קיום כל מצוה צ"ל בשמחה, ועד באופן ד"מפזז ומכרכר" (כפס"ד הרמב"ם בסוף הל' לולב), הרי עאכו"כ בנוגע למצות תשובה שהיא למע' מכל המצוות, שלכן ביכולתה למלא את החסרון של כל המצוות, עד ש"במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". ועוד, מכיון שעליו לפרוץ את הגדרים וההרגלים השליליים שעד עתה, הרי הוא צריך עוד יותר את ענין השמחה ש"פורץ גדר". 2) כרגיל בהתוועדות כזו שמנדבים ל"קרן חנה" שעוזר לבנות ישראל לקבל חינוך כשר וקדוש עד שבמשך הזמן ה"ה נעשות "עקרת הבית" וכו'. למנדב לקרן זה יש חלק בכל הפירות ופירי-פירות ש"יגדלו" מה"גרעין" של פרוטות אלו שמנדב. ובזכות זה ישפיע לו גם הקב"ה – "מדה כנגד מדה" – את הברכה ו"בסבר פנים יפות" וכו'.

ג' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024

(1) The service of teshuvah, too, can and must be done with joy. To the contrary: if every mitzvah must be done with joy, to the point of “leaping and dancing” like the Rambam’s ruling at the end of the Laws of Lulav – how much more the mitzvah of teshuvah, which is higher than all the mitzvos and therefore has the power to compensate where they are lacking, to the point that “In the place where baalei teshuvah stand, even complete tzaddikim cannot stand.” Moreover: since one must break through his boundaries and negative habits, it is even more important to experience joy, which “breaks through boundaries.” (2) It has been the practice at this farbrengen to contribute to Keren Chana, the fund established to helps Jewish girls receive a kosher and holy Jewish education. With time, when these girls grow up and become the “mainstay of the home” etc., and whoever donates to this fund will have a part in the fruits, and fruits of the fruits, that will grow from the seeds of the coins he donated. And Hashem will respond in kind, “measure for measure,” bestowing His blessings “with a pleasant countenance” etc.

Three excerpts from farbrengen of 6 Tishrei 5736

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024

1) הוראה המיוחדת מ"צום גדלי'": הירידה דענין הגלות, "פיזרן לבין האומות", "גלו מעל שולחן אביהם", שהסיבה לזה היתה הנהגת בנ"י באופן של פיזור ופירוד, היפך הענין דאהבת ישראל – היא לצורך עלי', הקיבוץ והאחדות דכל בנ"י בגאולה העתידה שיהי' באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפני ירידת הגלות [וכפי שמודגש במאחז"ל "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", שאע"פ שמובן ופשוט שענין הגלות הוא ירידה, אבל בזה גופא ישנו ענין למעליותא]. ומזה מובן, שככל שהירידה היא גדולה יותר, אזי העלי' שלאח"ז היא בתכלית העילוי. והנה בהריגת גדלי' היתה ירידת הגלות בתכלית, שאפי' אצל שארית הפליטה לאחרי חורבן ביהמ"ק נוצר מצב של היפך ענין האחדות, ומזה מובן שהעלי' שעל ידה היא באופן נעלה ביותר. עפי"ז מובן העילוי המיוחד דצום גדלי' לגבי שאר הצומות כאשר מהפכים אותו לטוב. 2) ידוע הפתגם בנוגע לצום נדחה: "הלואי זאל ער נדחה ווערן באמת", וזה מודגש בקביעות מום גדלי' ש.ז. – דחי' כפולה: מר"ה לג' תשרי (כבכל שנה), ומג' תשרי לד' תשרי.

משיחת צום גדלי' (נדחה) – יהפך לשמחה – ה'תשד"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024

(1) The descent of exile, when “He scattered them among the nations” and “they were exiled from their Father’s table” – was the result of the Jewish people acting in a manner of discord and disconnectedness, the opposite of Ahavas Yisroel. But the purpose of the exile is for the subsequent ascent, the ingathering and unity of the entire Jewish people that will occur with the coming of Moshiach, which will be an even higher level than before the exile (as the Sages taught, it was a “The Holy One, blessed be He, did tzedakah for the Jewish people by scattering them among the nations”). The murder of Gedalia marked the utmost descent of exile, because now, whatever semblance of unity there had been before was destroyed, thus setting the platform for the subsequent ascent. Accordingly, we can understand the special quality Tzom Gedaliah will have over other fast days when they will be transformed to joy etc. (2) Regarding a deferred fast, our Rebbe’im would say, “May it be truly ‘deferred’” i.e., may it be abolished completely. This is especially emphasized in a year like this when 3 Tishrei falls out on Shabbos, so that the fast is deferred twice: from Rosh Hashana to 3 Tishrei (like every year), and then from 3 Tishrei to 4 Tishrei.

Excerpt from sichah of Tzom Gedaliah (nidche) 5744

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024

לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'
ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה

ת.נ.צ.ב.ה.

ברכת הרבי אחרי קבלת הפ"נ הכללי, כ"ט אלול ה'תשד"מ, ערב ראש השנה ה'תשמ"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024

The Rebbe’s bracha after receiving the Pan Kloli, 29 Elul 5744, Erev Rosh Hashana 5745.

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024

לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה
לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

נתבאר לעיל במאמר תוכן הענין ד"זה היום תחלת מעשיך", שהאדם, שנברא בר"ה, ענינו הוא לפעול ב"מעשיך", כל הבריאה, הענין ד"זה היום" ‏–‏ להאיר אותם ולגלות בהם מציאותם האמיתית שהיא עצומ"ה ית', ו"אין עוד מלבדו"! והיינו, לא שהאדם צריך לחדש ולהוות משהו מחדש, כ"א להאיר את העולם ולגלות מציאותו האמיתית שהיא הדבר הוי' שמחדש אותו בכל רגע מאין ואפס המוחלט! כי יכול להיות שהוא מאמין ומבין שזה כך, אבל לפועל לפעמים שוכח א"ז וענינים גשמיים כן תופסים מקום אצלו וחושב שהם מנגדים לקדושה וכו'. וע"ז באה "תורה אור" ומגלה את האמת: רק עכשיו נתהווה העולם מחדש מאין ואפס ע"י ה'! ובמילא אין לעולם וענינים גשמיים מציאות מצ"ע ואין העולם מנגד לקדושה ‏–‏ אדרבה! וכשדבר זה מאיר אצלו, קל לו להשפיע כך גם על הזולת, ועד שגם "הלכו גוים לאורך"! וההכנה לעבודה זו, שמתחילה בר"ה כנ"ל, היא בחודש אלול, ובמיוחד בערב ר"ה, שכבר אז יש לו את הבטחון המוחלט ש"אין עוד"! ובמילא הולך לבטח דרכו לקבלת מלכות ית' בר"ה והליכה בדרך התומ"צ כל השנה הבעל"ט!

משיחת אור לכ"ט אלול ה'תש"מ, ערב ר"ה ה'תשמ"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024

It was explained earlier in the maamar that “This day is the beginning of Your works,” that the role of man, who was created on Rosh Hashana, is to imbue “Your works,” all of creation, with “this day” – illuminating the world and revealing that it’s true identity is Hashem’s essence, and that “There is none else besides Him.” Meaning, man’s role isn’t to create something new, but to illuminate the world and show that it is created by Hashem anew at every moment from absolute nothingness. Even if one believes and understands that this is so, he may sometimes forget it, in which case he starts thinking that the world stands in the way of holiness etc.; to this comes the Torah of light and reveals the truth: that the world was just now created by Hashem. Therefore, the world has no existence of its own, and it cannot oppose holiness, but to the contrary. And when this knowledge shines for a person, he can easily influence others in this vein, to the point that even the “nations will go by your light.” And we prepare for this service – which is the service of Rosh Hashana – during the month of Elul, and especially on Erev Rosh Hashana, when we are already absolutely certain that “there is none else besides him.” Therefore, one can go securely on his way to accept Hashem’s kingship on Rosh Hashana, and to follow the path of Torah and mitzvos throughout the entire coming year.

Excerpt from sichah of 29 Elul 5740, Erev Rosh Hashana 5741

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024

לעילוי נשמת

הרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסט

שלוחו של הרבי למדינת הולנד

ליום היאָרצייט שלו כ"ח אלול

ת.נ.צ.ב.ה.