רבי חיים הלברשטאם הוא מייסד חסידות צאנז, אך בפרק נעסוק פחות בחסידות, ויותר באישיותו ותורתו של אחד מגדולי יהדות גליציה במאה ה-19. מופת של תורה ויראה, שהשפיע לדורות בספריו "דברי חיים". פוסק חשוב ומבריק בעל דרך ייחודית, מנהיג תקיף, וגם אדם של צדקה וחסד. בשיעור נעסוק בחייו, במשפחתו, בחשיבות שראה בלימוד ובדרכה, ובאמירותיו כשמרן ייחודי. נסיים במשהו על הסיפורים הרבים שנקשרו בדמותו

דף מקורות: https://did.li/tol421

הרב שמואל שְטְרַאשׂוּן, מוכר מ"הגהות הרש"ש" שנדפסו בדפוס וילנה (לא להתבלבל עם הרב שלום שרעבי).

הרש"ש חי רוב חייו בוילנה, ולא נשא בשום תפקיד רבני. חי חיי רווחה, וכתב הגהות וחידושים על רוב ספרי היסוד ביהדות, שהתחבבו על הלומדים. היה קשור לדפוס וילנה גם בקשר משפחתי. בשיעור נספר על חייו, על דרכו בהגהותיו ובפירושיו, ועל יחסו למדעים ולמשכילים.

נסיים בזיכרון לבנו מתתיהו, שהקים את המוסד המפואר "ספריית שטארשון", ונפטר ערירי

דף מקורות: https://did.li/tol420

מסענו בשיעור זה לוקח אותנו לאיזמיר המעטירה. במאות 18-19 הקהילה היהדות באיזמיר התברכה בשפע גשמי ורוחני, ופעלו בה בתי מדרש לרוב. מהמפורסמים שברבניה הוא הרב חיים פלאג'י, שהנהיג את הקהילה ביד רמה, ונודע לדורות בספרו "כף החיים".

הרב פלאג'י נולד בשנת 1787, וכל חייו היה באיזמיר. בתקופתו בית הדין באיזמיר מנה 45 דיינים (!), והיה אחראי על ענייני הקהילה כולה, ובכלל זה משפט, כלכלה ומשפחה. הוא כיהן גם כנציג היהודים בפי השלטון העות'מני ("חכם באשי"), וסמכויותיו הלכו וגדלו, עד שהקהילה היהדות בהנהגתו זכתה למעין אוטונומיה משפטית. הוא מגדולי מחברי הספרים, ולמרות שהוא מתאר שרוב כתבי היד שלו נשרפו בשריפה הגדולה שהיתה באיזמיר, יש לנו 72 ספרים (!) שהשאיר אחריו.

את השיעור נסיים בייחס המיוחד שהתייחס הרב עובדיה יוסף לתורתו של הרב חיים פלאג'י

דף מקורות: https://did.li/tol419

סיפורו של הרב אליעזר פאפו לוקח אותנו להרי הבלקן, אבל גם למעמקי הנפש, למתיקות, ולכיסופים לארץ ישראל.

הרב פאפו נולד בסראייבו שבבוסניה העות'מאנית, נדד מזרחה עד סיליסטרה שלחוף הדנובה, וחי חיים קצרים אך רבי השפעה. 

ספרו המפורסם "פלא יועץ" נערך לפי סדר האל"ף בי"ת, הוא מעין ספר מוסר, הכתוב בשפה קשובה, נוקבת וישירה.

נלמד על השקפתו ליחס גוף-נפש, הלכה-מוסר, וקבלה-פשט.

נפגוש את הדרכתו לתפילה, ליחסי אשכנזים-ספרדים, ולארץ ישראל, התייחסות שעיקרה קבלית, שהפכה להנהגה מעשית על ידי תלמידו, הרב יהודה אלקלעי.

דף מקורות: https://did.li/tol418

על הרב שלמה קלוגר, הלא הוא בעל ה"אלף לך שלמה" ו"חכמת שלמה".

נתלווה אל סיפור חייו – מנער יתום ובודד, הלומד לבדו בבית המדרש, ועד לרבנות בעיר ברודי ולכתיבת אלפי תשובות.

נדבר על גדלותו לצד ענוותנותו. על עזיבתו את ברודי וחזרתו אליה. על יחסו העוקצני משהו לחסידות. על שמרנותו ההלכתית, ועל תובנות מוסריות עדינות.

דף מקורות: https://did.li/tol417

הפעם נעסוק בדמותו ותורתו של פרשן המשנה הידוע, הרב ישראל ליפשיץ, בעל תפארת ישראל.

נלווה את תולדות חייו, ממחוז פוזנן ועד דנציג.

נכיר את משפחתו: אביו שלימדו תורה, אשתו דאבריש שסבלה עמו את תלאות החיים, וילדיו המקיימים את צוואתו.

נעמוד על תורתו – פירושו למשנה שהופך לכפול – "יכין ובועז", עמדותיו העמוקות בנשואים כמו האמונה בהשגחה, תורה מן השמים והישארות הנפש ויחסו לעמים אחרים. וגם ידיעותיו הרחבות במדע, ברפואה, ובטבע. נראה כיצד שילב מסורת וחדש, תורה ומדע, הלכה ואגדה.

נעסוק גם בעמדותיו החברתיות –הצורך בשיקול דעת, הדרכת אחרים, זהירות בלשון, וגם פירושו המיוחד למשפט "טוב שברופאים לגיהנם"

כך אגב תורתו הרחבה נחשף ללוחם נחוש במחדשים, אך גם איש רוח רחב אופקים, שמנסה לנסח יהדות מאירה אך נאמנה, בתקופה רועשת וסוערת.

דף מקורות: https://did.li/tol416

השיעור היום עוסק בשני אחים, ובעיקר בספר אחד – ה"שערי תשובה".

הרב חיים מרדכי מרגליות מכהן כרבה של דובנא, ומייסד בה בית דפוס. הוא מחליט להדפיס את השולחן ערוך, ורוצה להדפיס איתו לקט תשובות האחרונים לפי סדר השלחן ערוך. אולם אין בנמצא לקט כזה, לכן כותב חיבור שהוא סיכום תשובות. לאחר הדפסת חלק א' של אורח-חיים פורצת שריפה שמכלה את בית הדפוס ואת ממונו של הרב חיים מרדכי, והוא שב לעירו הקודמת, ברודי, שם נפטר.

את החלק השני של אורח חיים הדפיס אחיו הגדול והמפורסם ממנו – הרב אפרים זלמן מרגליות, שהתפרנס ממסחר יהלומים (ומרגליות ...), והיה מחשובי הקלויז בברודי. התפרסם בכמה ספרים – שו"ת בית אפרים, "שערי אפרים" על התפילה, "מטה אפרים" על ימים נוראים, ועוד.

אלא שהיו גדולים, כמו ה"שדי חמד", שייחסו את הספר "שערי תשובה" לאח הגדול, הרב אפרים, והביאו לדבריהם ראיות רבות.

בשיעורנו נעקוב אחר הסיפור הנפתל והעצוב של הרב חיים מרדכי מרגליות, נפתור את חידת מחברו של ה"שערי תשובה", ונספיק גם ללמוד מתורתו הרבה של האח הגדול, הרב אפרים מרגליות

דף מקורות: https://did.li/tol415

השם אברהם דוד וואהרמן פחות מוכר, אולם הרב מבוטשאטש התפרסם תחילה על שם ספרו על יו"ד, "דעת קדושים", ובהמשך על שם ספרו על או"ח, "אשל אברהם". אלא שכדאי להבדילו מספר אחר באותו השם (הפמ"ג), נקרא "האשל אברהם מבוטשאטש".

הוא נערץ מאוד על ידי יהדות גלציה כולה, ומוכר מסיפורי עגנון, בהם סתם "צדיק" הרי הוא הדעת קדושים מבוטשאטש.

הוא כתב כל ימיו, ובכל יום הקדיש זמן לכתיבה. אלא שלא פרסם דבר, וזכה לבן, נכד ותלמיד שהוציאו לאור ספרים רבים מתוך כתביו.

נספר על חייו וגלגוליו, על מחלת הנפש אותה הוא מתאר, ונעסוק בתורתו המיוחדת. נסיים בסיפורי עגנון על הדעת קדושים מבוטשאטש.

דף מקורות: https://did.li/tol414

הרב יעקב לורברבוים נולד ופעל בעיקר בגלציה, אולם נקרא על שם העיר ליסא ב"פולין גדול", בה היה רב כ-12 שנה. בעבר נקרא גם על שם חיבורו על יורה דעה, "חוות דעת", אולם היום ידוע בעיקר על שם סִפרו על חושן משפט – "נתיבות המשפט", ובקיצור "הנתיבות".

ידידותו עם ר' עקיבא איגר סייעה לו בהתנהלותו מול עירו, וויכוחיו עם ה"קצות" עזרו לפרסום חיבוריו.

בשיעור נעסוק בחייו, בספריו, בגרושיו, בקשריו, ובעיקר – בתורתו ההלכתית, שהפכה לספרי יסוד על שני חלקי השולחן ערוך. את השיעור סיימנו ב'וורט' שלו על חד-גדיא; ועוד לפסח, אנו ממליצים על ההגדה שלו – "מעשה ניסים"

דף מקורות: https://did.li/tol413

בשיעור זה ננסה קלות לגעת בחייו ותורתו של אחד מענקי האחרונים, החת"ם סופר. 

הרב משה שרייבר-סופר היה בן פרנקפורט, אבל עיקר השפעתו האדירה היתה על יהודי הונגריה. מלבד תשובותיו המרובות, בחריפותו הגדולה הוא יצר כלים שאפשרו להלכה להתמודד עם רוח החדשנות שנשבה בקהילות. מלבד פרסומו בנושא זה, השפעתו היתה בתחומים רבים נוספים, כמו למשל בעידודו את תלמידיו לעלות לארץ, להתיישב בירושלים ולעסוק בחקלאות. 

אולם נעסוק בעיקר בתורתו – חידושיו הגדולים של בעל ה"חדש אסור מהתורה"

דף מקורות: https://did.li/tol412