כהמשך לשיעור הקודם, נקדיש שיעור לתורתו של הרש"ר, ונתמקד בשלושה נושאים: טעמי המצוות, לימודי מדע, ויחסו ללאומיות.

בשלושת הנושאים נראה קו אחיד של מעורבות עם הסביבה, האדם כשותף לבוראו בתיקון עצמו ועולמו, ובלשון הרש"ר: "לעובדה ולשומרה".

שיעור זה הוא האחרון בסדרה זו, סדרה שניה של רבותינו האחרונים

דף מקורות: https://did.li/tol430

הרש"ר הירש ייסד קהילה בפרנקפורט שבגרמניה, בה יישם את שיטתו "תורה עם דרך ארץ". היה זה ניסיון לשלב בין שמרנות וחידושי התורה, בין תורה ומדע, ובין היהדות והתרבות הגרמנית. הדגם נחשב להצלחה גדולה, ורבים בהמשך ניסו לעמוד על סודה. כנראה לכן הרש"ר נלמד ונחקר, וכתביו כל העת מתורגמים מגרמנית, למרות שלא מדובר על חידושים בש"ס ובפוסקים.

נעביר עליו שני שיעורים: שיעור זה עוסק בחייו, באתגרי תקופתו ובפיצול הקהילות. בשיעור הבא נעמוד בע"ה על עקרי תורתו

דף מקורות: https://did.li/tol429

המהר"ם שיק היה מהתלמידים החביבים על החת"ם סופר, וכיהן כרבן של יערגן וחוסט - שתי קהילות חשובות באוסטרו-הונגריה. הוא מוכר בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות (למעלה מאלף!), אך גם חידושיו על הש"ס חביבים היום על הלומדים. היה מהלוחמים ב"רפורמער", ובכל זאת נמצא אותו דורש בגרמנית, ואף משתמש בתרגום מנדלסון.

בשיעור נעקוב אחר מסלול חייו, מיַתום צעיר שנשלח על ידי אימו ללמוד הרחק מהבית, ועד שהפך לאחד ממנהיגי הדור; נעמוד על כמה מתכונותיו המופלאות, כמו התמדתו הרבה שעלתה לו במאור עיניו, צניעותו המופלגת, ויחסו ליישוב הארץ

רבי יעקב אבוחצירא היה מנהיגה הרוחני ורבה של קהילת תאפילאלת שבדרום-מזרח מרוקו במשך עשרות שנים. בגיל 73 יצא למסעו לעבר ארץ ישראל, אך נפטר בדרך ונקבר בדמנהור שבמצרים. מורשתו של "האביר יעקב" נמשכה על ידי צאצאיו, שהבולט בהם הוא נכדו ה"באבא סאלי".

בשיעור נתייחס למקומו ותקופתו, ונעיין בעיקר בדרכו בקבלה (כאמיתה של התורה), בפיוט ובהלכה

דף מקורות: https://did.li/tol427

המהר"ץ חיות לא זכה לאריכות ימים, וגם לא לשקט ושלווה. אבל זכה לכך שהערותיו נדפסו בכל מהדורות התלמוד, וספריו זכו לעדנה מסויימת. 

המהר"ץ היה רב קפדן במצוות, וידידו של החת"ם סופר, ובכל זאת נחשד כמשכיל, והחסידים לא הניחו לו. 24 שנה היה רב בז'ולקבה שבגלציה, ועוד שנתיים בקאליש שבפולין (עד שנפטר ממגפת הכולירה), תמיד היה תאב דעת, בקיא עצום בכל ספרות חז"ל, ומעמיק גם במדע ומחקר.

בשיעור נספר בקצרה על חייו, וננסה להבין את יחסו המורכב לביקורת חז"ל, ונטעם מתורתו הענפה

דף מקורות: https://did.li/tol426

הרב שלמה גאנצפריד, אב"ד באונגוואר שבהונגריה, הוא גדול כותבי ההלכה להמונים מבין האחרונים. ספרו המוכר ביותר הוא "קיצור שולחן ערוך", שנדפס באין ספור מהדורות. אבל לפניו כתב הרב גאנצפריד ספרי קיצור לסופרי סת"ם; לשוחטים; על נידה ומקוואות; על גיטין ושטרות, ועוד.

בשיעור נספר על חייו, כמו למשל על השפעת פשיטת הרגל על מסלולו. נטעם גם מספריו הפחות ידועים, אך נתמקד בספרו הגדול. ננסה להבין את דרך פסיקתו, ואת סוד הצלחתו. נסיים בהתייחסות להלכה פסוקה שאינה מתייחסת למנהגי עדות, עיקרון שבעטיו דומה שהיום ספרו פחות נלמד בציונות הדתית.

דף מקורות: https://did.li/tol425

הרב יוסף באב"ד היה רב גליציאני של כמה קהילות, כשהחשובה שבהם היא טרנופול. ספרו מנחת חינוך" יוצא מגדרי ספרי הפרשנות הרגילים, והוא תופעה בפני עצמה.

בשיעור נספר בקצרה על חייו, נעמוד גם על דרכו ההלכתית, אך נתמקד בתורתו המופלאה שבספרו "מנחת חינוך", שקובעת לעצמה סוגה: לא בדיוק חקירות כפי שהיה מקובל בזמנו, אבל לא הפשטות כפי שייסד ר' חיים מבריסק, ומקובלות בישיבות עד היום.

על סדרות מתמטיות מתכנסות בחישוב מתנות כהונה, על מי שחציו עבד וחציו כהן, ועל עדים קטנים לקידוש החודש שייעשו גדולים רק אם נקבל את עדותם

דף מקורות: https://did.li/tol424

הרב יהושע אייזיק שפירא נולד ב-1801 בגלובוקי (שברוסיה הלבנה), ובצעירותו נודע בכינוי "העילוי מגלובוקי". בהמשך היה רבן של כמה ערים, וב-20 שנותיו האחרונות של סלונים המעטירה. 

כתב והדפיס כמה וכמה ספרים. מהם פירוש ה"נועם ירושלמי" על כל התלמוד הירושלמי, ו"עמק יהושע" שו"ת ודרשות. הספרים התפרסמו ונלמדו מאוד, ובכל זאת עיקר פרסומו לא בא לו מהם, אלא מחידודיו הרבים והעוקצניים, ועל שמם הוא ידוע יותר בכינויו – ר' אייזל חרי"ף.

בשיעור נספר את סיפור חייו, נעיין בכמה מדרשותיו, ננסה להבין את רוח הלימוד המיוחדת שלו, וכמובן – נספר כמה מחידודיו, שגם מהם ננסה להבין על האיש ועל דרכו

דף מקורות: https://did.li/tol423

הרב יעקב אטלינגר, בעל הערוך לנר, הוא מגדולי פוסקי צפון ומרכז אירופה במאה הי"ט. היה רב איזורי במנהיים, ואחר כך באלטונה. התפרסם בספריו "ערוך לנר" על התלמוד, ובתשובותיו "בני ציון".

בשיעור ננסה לעמוד על דמותו הייחודית, ששילבה גדולה ותקיפות עם אהבת ישראל. נספר על כמה ממפעלותיו, כמו כתב העת שהוציא בגרמנית, וניהולו את קופת ארץ ישראל. עוד נעמוד על כמה נושאים בהם עסק, כמו מאבקו במחדשים, חיבתו לציון, ודרך לימודו ופסיקתו הייחודית, אותה נדגים בנושאים כמו היחס למחללי שבת, ואמירת הקדיש שבבית הכנסת.

נסיים בניגון שכתב ל"מעוז צור"

דף מקורות: https://did.li/tol422

רבי חיים הלברשטאם הוא מייסד חסידות צאנז, אך בפרק נעסוק פחות בחסידות, ויותר באישיותו ותורתו של אחד מגדולי יהדות גליציה במאה ה-19. מופת של תורה ויראה, שהשפיע לדורות בספריו "דברי חיים". פוסק חשוב ומבריק בעל דרך ייחודית, מנהיג תקיף, וגם אדם של צדקה וחסד. בשיעור נעסוק בחייו, במשפחתו, בחשיבות שראה בלימוד ובדרכה, ובאמירותיו כשמרן ייחודי. נסיים במשהו על הסיפורים הרבים שנקשרו בדמותו

דף מקורות: https://did.li/tol421